דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת כ' באייר תשפ"ב 21.05.22
28°תל אביב
  • 32°ירושלים
  • 28°תל אביב
  • 29°חיפה
  • 26°אשדוד
  • 32°באר שבע
  • 38°אילת
  • 40°טבריה
  • 29°צפת
  • 30°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
משבר האקלים

ישראל תציג יעד חדש בוועידת האקלים: אפס פליטות גזי חממה עד 2050 

ראש הממשלה ושרת האנרגיה סיכמו על קביעת יעד לאומי לקראת הוועידה | ההצהרה לא מעוגנת בחוק וכדי לממש אותה, ישראל תצטרך לבצע תפנית של 180 מעלות ברגולציה ובמדיניות התקציבית

פליטה חריגה של חומרים מזהמים ממפעלי בז"ן במפרץ חיפה בלילה שבין ה-10 ל-11 בינואר 2020 (צולם על ידי ילנה, תושבת שכונת נווה יוסף בחיפה)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

ראש הממשלה נפתלי בנט ושרת האנרגיה קארין אלהרר סיכמו על העלאת יעד צמצום פליטות הפחמן כך שעד 2050 ישראל תגיע לאיפוס הפליטות. הסיכום הושג לקראת ועידת האקלים העולמית בגלזגו שתחל ביום ראשון הקרוב בהשתתפות כ-140 ראשי מדינות.

במשלחת הישראלית לוועידה תיקח חלק גם השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, אבל באופן מפתיע היא לא חלק מההודעה המשותפת לתקשורת לגבי היעד החדש. זנדברג  בירכה על ההחלטה, אך הפנתה גם תשומת לה לתכנית ' 100 הצעדים' שהציגה בתחילת השבוע בממשלה: "נעמיק בה עוד יותר את היעדים כדי להביא לידי ביטוי ולעגן את המחויבות של ישראל, גם בחוק אקלים מתקדם שנוביל".

בחודשים האחרונים התבצעה עבודת מטה נרחבת במטרה לגבש תכנית פעולה להגעה ליעד אפס פליטות עד 2050, עליו החליטה הממשלה ביולי האחרון.

לצורך כך, נבדקו כאלפיים תרחישים במודלים שונים ונלקחו בחשבון טכנולוגיות שונות, תחזיות לצריכת אנרגיה, אפשרויות שונות לפיתוח רשת החשמל, ועוד.  הגעה ליעד תחייב את כלל המשקים (אנרגיה, תחבורה, תעשייה, חקלאות ופסולת) לשורה רחבה של צעדים לצמצום הפליטות.

הסיכום הזה הגיע על מנת ליישר קו עם מרבית המדינות המפותחות בעולם, שאחראיות לכ-70% מסך הפליטות העולמי וכבר הכריזו שבשנת 2050 הן יגיעו לאפס פליטות גזי חממה.

צעד זה הוא המשך ישיר ל"חבילת האקלים" שאישרה הממשלה בתחילת השבוע, במסגרתה התקבלו החלטות תקדימיות בעניין הטיפול במשבר האקלים.

בנט: "עם היעד החדש, ישראל מתייצבת לצד מדינות העולם המפותחות שכבר פועלות להשגת היעד של אפס פליטות, ומאשררת את מחויבותה להסכם פריז ולהסכמות הבינלאומיות בנושא. אנחנו מתגייסים לטובת האתגר העולמי, מייצרים פתרונות טכנולוגיים ונרתמים כדי להשיג יעד חשוב זה".

אלהרר: "אני בטוחה שהשקעה מסיבית בחדשנות, בשינוי הרגלי צריכת אנרגיה ובהסרת החסמים לקידום אנרגיות מתחדשות יצליחו להביא אותנו לאיפוס פליטות גזי חממה עד שנת 2050".

ישראל תלויה בפיתוחים טכנולוגיים, אבל לא משקיעה בהם

מבחינת ראש הממשלה, ההחלטה קשורה בכך שהיכולת לעמוד ביעד מצריכה פיתוח טכנולוגי משמעותי. רבות מהטכנולוגיות הנדרשות עוד לא בשלות או בכלל לא קיימות, כמו למשל שיטות ללכידה וקיבוע של פחמן מהאוויר, או הפקה זולה ונקיה של מימן, כדלק שאינו מזהם.

אלא שגם בתחום המחקר והפיתוח ההשקעה הישראלית עד היום כמעט לא מגיעה לתחומים הללו. משרד האנרגיה מעניק בכל שנה מעניקים ל'מתקני חלוץ' (פיילוטים) בתחומים מגוונים של חיסכון ואנרגיה נקיה, אבל הסכומים המוקדשים לכך לא גבוהים.

מעבר לכך, גם הטכנולוגיות המוכחות של תקן בניה ירוקה וקירוי גגות בפנלים סולאריים לא מחייבות בכלל הבנייה החדשה בישראל. אין גם שום תכנית מפורטת להיערכות לשינוי אקלים בתחום הבניינים הקיימים, הליך יקר ומשתלם פחות, אך חיוני ומציל חיים בפני עצמו.

הצהרות יש, מעשים לא

עד עכשיו יעדי האקלים של ישראל גובו רק בהחלטות ממשלה, שרבות מהן לא מגיעות לידי ביצוע. טיוטת הצעת חוק האקלים שפורסמה לראשונה ב'דבר' עברה מאז שינויים בדיאלוג הפנימי בין משרדי הממשלה, אך עדיין לא גובשה הסכמה מלאה לגבי פרטיה.

אין בהצעה יעד של איפוס פחמני, אלא של הפחתת 85% מהפליטות בלבד. בשל חוסר הסכמה לסעיפי החוק בין כלל משרדי הממשלה, בייחוד האוצר והאנרגיה, ההצעה הוסרה מסדר היום של ישיבת הממשלה שיועדה לכך.

המנהלת הממשלתית שעוסקת בהיערכות לשינוי אקלים קמה ב-2018, אך במשרד האוצר סירבו לתקצב 48 מתוך 50 הפרויקטים הנדרשים להיערכות. למעשה, האוצר לא הקצה לה אפילו תקן ייעודי אחד.

כדי להפוך את ההצהרות למחייבות, דרוש לא רק עיגון בחוק אלא גם קביעת יעדי ביניים ברורים ומנגנונים מחייבים לתרחישים של עמידה ואי עמידה באבני דרך מדרגיות, בדרך לאיפוס פליטות.

במשרד להגנת הסביבה טוענים שבתקופה האחרונה חל שינוי כיוון באווירה של משרדי הממשלה, והנכונות לשתף פעולה כדי להיערך לשינוי האקלים נמצאת בעלייה.

נכון לעכשיו, התרגום של האווירה החיובית נמצא עדיין בשלב ההצהרות והתכניות, ועוד לא ברמה המעשית.

החמצה סדרתית של יעדים סביבתיים

בעוד שישראל מובילה טכנולוגית עולמית בתחומים כמו מים ותופסת נתח משמעותי בחדשנות בנושאים פיננסיים ותחבורתיים, היא משתרכת מאחור באימוץ פתרונות ירוקים בנושאי אנרגיה, פסולת וסביבה.

ישראל מפגרת באופן קבוע אחרי יעדיה בתחום ההתייעלות האנרגטית. שפע התכניות החדשות כמעט שלא מבוסס על תקציבים חדשים, אלא בעיקר על הסטה של תקציב קיים.

המדינה החמיצה את יעד שילוב האנרגיות המתחדשות ל-2020, שעמד על 10% ממשק החשמל, כשהייצור בפועל עמד על 6% בלבד. הצפי הנוכחי לחצות את היעד הוא רק ב-2022.

השבוע התפרסם דו"ח מקיף של מבקר המדינה שבו נחשף חוסר היערכות חמור של ישראל למשבר האקלים. כאמור, גם הצעדים עליהם הכריזה המדינה לא נעשים במסגרת של הרחבה תקציבית אלא על חשבון תכניות ממשלתיות אחרות, בשונה מהמקובל בעולם אחרי מגפת הקורונה

ההתנהלות האיטית של הממשלה בעייתית במיוחד אם לוקחים בחשבון שישראל צפויה להתחמם פי שניים מהממוצע העולמי, כחלק מהמזרח התיכון.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!