ועידת האו"ם לנושא שינוי האקלים בגלזגו (COP26) מייצרת בישראל ובעולם שפע של הכרזות שנועדו ליישר קו עם המסר שמשדר ממשל ביידן – שינוי האקלים הופך לנושא ראשון במעלה בסדר היום הציבורי.

עם זאת, הכרזות לחוד ומעשים לחוד. כמו שסעודיה יכולה להכריז על יעדי אקלים שאפתניים בתוך המדינה, תוך שהיא פועלת להגדיל את כושר ההפקה של יצוא נפט בעבור שאר העולם, גם ישראל מתחמשת במגוון של תכניות והצהרות, שאינן מתוקצבות כראוי והיכולת שלהן לחולל שינוי נמוכה.

תיקון בערבון מוגבל

למרות הכותרות המבטיחות, מבט נוסף בהחלטת הממשלה מראה כי מדובר בהבטחה לעשות יותר בלי להשקיע יותר. לסעיפים בהחלטת הממשלה בנושא התייעלות אנרגטית אין תקציב תוספתי. הם מותנים במעבר תקציב 2022 ושינויים במס הבלו והמכס. פירושו של דבר שהם תלויים באוויר, ובהסטת תקציב מתכניות אחרות או מכאלו שהסתיימו, ללא כסף חדש.  

מדיניות זו שמוביל משרד האוצר היא חריגה לעומת המגמות שמוביל ממשל ביידן והאיחוד האירופי. שם, בתמיכת המוסדות הכלכליים הבינלאומיים וכלכלנים בולטים, מקדמים תכנית חילוץ ירוקה ממשבר הקורונה. קרן המטבע הבינלאומית הודיעה באוגוסט האחרון שתקצה 650 מיליארד ש"ח לעידוד השקעות ממשלתיות.

בנק ישראל הציג כבר בשנה שעברה את החשיבות בהגדלת ההשקעה בתשתיות. בכנס אלי הורוביץ תמך הנגיד בהגדלת גירעון של עד 10% תוצר, שפירושם עוד 130 מיליארד ש"ח. מה שהקציבה הממשלה ביחס לעמדת הנגיד הוא לא יותר מכמה פירורים.

תכנית ממשלתית רצינית להיערכות אקלימית הייתה כוללת השקעות עתק חדשות. תחומי השקעה לא חסרים: הקמת רשת לרכבים חשמליים והעברת צי הרכב הממשלתי לחשמל; התייעלות אנרגטית של מבנים קיימים וסבסוד מבנים ירוקים חדשים תייקר מאוד את הדירות ללא תמיכה ממשלתית; רשויות מקומיות זקוקות גם הן לערבויות ותקציבים ממשלתיים כדי להצליח לקדם במהירות שדרוג כל מערכות התאורה, החימום והקירור למערכות יעילות שאינן זוללות אנרגיה. ויש עוד דוגמאות רבות.

ההזדמנות הגדולה שהממשלה בחרה לפספס 

החיבור בין משבר הקורונה לצורך לבצע מעבר אנרגטי יכול להפוך להזדמנות משמעותית לצמיחה כלכלית בת קיימא וירוקה. לא מדובר רק בהיערכות לשינוי האקלים עצמו, אלא גם בשיפורים חשובים בשוק התעסוקה והתאמתו לאתגרי העתיד.

ממשלת ישראל בוחרת לפספס את ההזדמנות ובגדול. בשונה ממספר מדינות במערב, בתקציב 2022 לא נותר כמעט שום זכר לתקציב המיוחד שאושר למגיפת הקורונה, למרות שזו אינה הסתיימה ועלולה לחזור בגלי הדבקה של ואריאנטים חדשים.

המדיניות שמוביל האוצר מעדיפה את המספר על הנייר על פני המציאות. השיקול המכריע הוא השבת הוצאות ממשלה שחוזרות לגודל צנוע יותר ולגירעון נמוך יותר, על פני המציאות – היערכות אמתית ומהירה לנזקי משבר האקלים שצפוי להכות בישראל בעוצמה רבה.

ישראל מתחממת מהר

אם בעולם מדברים על בלימת ההתחממות ל-1.5 עד 2 מעלות עד סוף המאה, הרי שבישראל כבר חצינו את גבול ה-1.5 מעלות, ומדובר בהתחממות של 4 מעלות בממוצע, בהשוואה לתקופה הטרום-תעשייתית.

בעתיד הלא רחוק, גלי חום שיימשכו שבוע לא יהיו אירוע נדיר. גם בחורף מזג האוויר משתנה. ללא השקעות גדולות ומהירות בניקוז נחלים וערים, יותר ויותר ישראלים ימצאו את ביתם מוצף בחורף.

הממשלה מציגה חזית מחויכת וחדשנית עם שפע של תכניות במגוון תחומים, אך ללא המרכיב החשוב ביותר ליישומם – תקציב. מצב זה דן את מרבית הכוונות הטובות לכישלון צפוי מראש.