דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי כ"ד בניסן תשפ"ד 02.05.24
20.5°תל אביב
  • 15.3°ירושלים
  • 20.5°תל אביב
  • 18.4°חיפה
  • 20.8°אשדוד
  • 17.3°באר שבע
  • 28.5°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 14.6°צפת
  • 20.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חינוך ורווחה

"לא נסלח למדינת ישראל אם יפקוד אסון את מחנות הממתינים"

זרפו עלה לישראל בגיל 5, אך אמו ואחיו עדיין ממתינים בגונדר | אביו ו-5 מאחיו של וורטאו נשארו מאחור ומספרים שהמדינה הולכת ונסגרת | אגומס מרגיש בטוח בישראל, אך מאוכזב: "האם צבע עורנו הוא זה שקובע את מי ומי לעלות בשעת מלחמה?!"

מימין: אגומס דרבה, וורטאו בלטה, זרפה גברה (צילומים: באדיבות המצולמים)
מימין: אגומס דרבה, וורטאו בלטה, זרפה גברה (צילומים: באדיבות המצולמים)
יהל פרג'

אלפי ישראלים שקרוביהם ממתינים לעלייה בגונדר המדממת שבאתיופיה זועמים על ההחלטה של מדינת ישראל לסייע בחילוץ של הישראלים ששהו באזור הקרבות, ולהפקיר את קרוביהם מאחור. זרפו, וורטאו ואגומס, ישראלים אתיופים שקרוביהם ממתינים בגונדר, חוששים לשלומם, לביטחונם וקוראים למדינת ישראל להעלות את בני משפחותיהם בהקדם.

זרפו גברה (26) עלה עם סבתו לישראל לפני 21 שנים, בעוד אימו ואחיו האילם נשארו בגונדר שבאתיופיה, וכבר שנים שהוא מנסה בכל כוחו לסייע בקידום עלייתם לישראל ללא הועיל, וכעת חייהם בסכנה נוכח המלחמה. אחרי שצפה אמש (חמישי) בחילוץ הישראלים מגונדר, בעוד אמו ואחיו הופקרו לגורלם. "זה עצוב", הוא אומר, "אני לא מבין איך מתוך אלפי אנשים מעלים 50 איש? מה זה הדבר הזה? יש משפחות שמחכות בארץ מלא שנים". גברה זועם, "מה הם מחכים, שאנשים שם ימותו והם יבואו להצטער, יבואו לבתים שלנו, יגידו לנו משתתפים בצערכם? שיצלמו אותם בתקשורת, יגידו הנה הם הלכו לנחם את המשפחות של העדה? זה הזוי".

אגומס דרבה (26) עשה את כל המסלול הישראלי – בגרות, ישיבה, צבא וכעת הוא סטודנט להנדסת תעשייה וניהול בירושלים, אך דודיו נמצאים עדיין בגונדר. הוא עלה ב-2004 כשהיה בן 6.5 עם הוריו, ורוב אחיו נולדו בישראל. "אין ספק שמבצע האחרון באתיופיה מעורר השראה וביטחון שמדינה בשעת צרה תגיע ותחלץ אותי בכל מקום", הוא אומר, "יחד עם זאת, מדינת ישראל מתעלמת מיהודי אתיופיה שרוב המוחלט של קרוביהם גר בישראל. יהודים שממתינים שנים בתקווה שיעלו יום אחד לירושלים ולקרוביהם. אנחנו עצובים וזועקים לשמיים, האם צבע עורנו הוא זה שקובע את מי ומי לעלות בשעת מלחמה?!"

וורטאו בלטה (48) עובד בבנק מזרחי-טפחות ומתגורר בלוד עם אשתו ו-6 ילדיו. הוא עלה עם שניים מאחיו ועם אמו בשנת 2000, כשאביו נותר מאחור עם 5 מילדיהם המשותפים, התייחס הבוקר לחילוץ הישראלים מגונדר. "ראינו – אם ישראל רוצה, היא יכולה לעשות הכל. כמה טוב להיות יהודי לאזרחים, אבל למה סתם נותנים לממתינים לסבול?", הוא שואל. "אני לא מבין, הרי ככה או ככה הם יגיעו בסוף כי הם יהודים. האחים שלי מספרים שמיום ליום הולך להיות עוד יותר קשה – נגמרים המצרכים שהיו בבית, אין חנויות פתוחות, אפילו הבנקים סגורים כי לא עובדים בלי אינטרנט. כששמעו שישראל אוספת אזרחים תקועים שם, הם קיוו שאולי הגיע הזמן להתאחד איתנו, אבל לצערנו גם הפעם לא זכינו לזה".

בלטה, דרבה וגברה, כמו אלפים רבים מקרב עולי אתיופיה, משווים בעצב את היחס לו זוכים הממתינים בגונדר ליחס שנתנה המדינה ליהודי אוקראינה בזמן המלחמה, "בשונה ממלחמת רוסיה ואוקראינה, תוך כמה שבועות ספורים עלו מאות אלפים של יהודים ושאינם יהודים, לממתינים בגונדר מדינת ישראל לא תעזור לחלץ אותם מקרבות במחוז אמהרה", אומר דרבה. "ההוכחה שהממשלה גזענית, עצוב להגיד את זה, זה שלפני שהתחילה המלחמה באוקראינה העלו 3 מטוסים מלאים. למה הם מחכים עכשיו? פה בארץ, העדה שלנו, שאנשים מחכים שנים, שמתחננים לעלות, שיש להם משפחה מדרגה ראשונה, לא שלישית  או רביעית. אבא אמא אחים אחיות, אז לא מעלים אותם?", כועס גברה.

"מדינת ישראל אחראית לאחים לדודים שנשארו מאחורה, לא נסלח למדינת ישראל אם יפקוד אסון את מחנות הממתינים לעלות", אומר דרבה. "ממתינים אלה מבשר בשרנו אחים שלנו. אני קורא לכל איש ואישה להגיע לתמוך בהפגנה בירושלים ביום ראשון 13/8".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!