ועדת הכספים אישרה היום (שלישי) את תקציב המדינה המעודכן בקריאה שנייה ושלישית בתום דיון ארוך. התקציב יובא מחר לאישור סופי במליאת הכנסת וצפוי להעלות להצבעה במליאה מחר בבוקר.

תקציב המדינה נטו לשנת 2023, כולל תשלום החזר חובות, יהיה 636.6 מיליארד שקלים. מגבלת ההוצאה תעמוד על 510.6 מיליארד שקלים, תוספת של כ-25.9 מיליארד שקלים לעומת התקציב המקורי שאושר בחודש מאי.

התקציב אושר בועדת הכספים לאחר החלטת הממשלה ודיונים מפורטים בסעיפי התקציב בועדת הכספים.

לפי הצעת חוק תקציב המדינה הנוסף לשנת 2023, סך ההוצאה לצורכי המלחמה בשנת 2023 הוא 28.9 מיליארד שקלים – 17 מיליארד שקלים מתוכם להוצאות ביטחוניות וכ-12 מיליארד שקלים להוצאות אזרחיות (כ-8.9 מיליארד) ואחרות.

90% מעלות ההוצאות ממומנת באמצעות הרחבת התקציב בכ-25.9 מיליארד שקלים, והיתר – באמצעות הסטה (קיצוץ) מסעיפים אחרים בהיקף של כ-3 מיליארד שקלים (10%).

מימון הגידול מבוסס על תוספת תקציב של כ-25.9 מיליארד ש"ח (90%) והסטה מתקציבים אחרים בתוך התקציב של כ-3 מיליארד ש"ח (10%). מחצית מההסטה היא בקיצוץ בכספים הקואליציוניים, והחצי השני בקיצוץ בתקציב הקיים.

17 המיליארדים המיועדים לצרכי ביטחון משמשים כעיקר לתשלום ימי מילואים, חימוש והצטיידות. כ-6.1 מיליארד יופנו להוצאות סיוע לנפגעים ולמפונים: שיכון מפונים במלונות או מענקי דיור; מסגרות חינוך חלופיות למפונים; מנהלת תקומה; קצבאות לנפגעים ועידוד תעסוקה.

1.8 מיליארד שקלים ישמשו לתגבור מערכי ביטחון אזרחיים – משטרת ישראל; שירותי ביטחון מיוחדים; שב"ס; כבאות; כיתות כוננות; הצטיידות חירום לרשויות המקומיות ומקלטים. 1.8 מיליארד שקלים ישמשו להוצאות לטיפול במשק – הלוואות בערבות המדינה; תמריצים לתעסוקה; סיוע לחקלאות; מעונות יום; פיצוי מוסדות תרבות; פינוי פסולת עודפת; כרית ביטחון לשיט ולתעופה. כמיליארד שקלים ילכו למערכת הבריאות – מיגון בתי חולים; בריאות הנפש; רכש תרופות.

מתוך הדיון בוועדת הכספים (צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת)

עדכון התקציב מתרחש יותר מחודשיים אחרי פתיחת המלחמה

תקציב המדינה המעודכן מובא לכנסת לאחר יותר מחודשיים מפרוץ המלחמה. לשם השוואה, תקציב הקורונה עבר בחודש אפריל, כשתקנות החירום הראשונות של הממשלה עברו ב-14 במרץ.

העיכוב בתיקון התקציב נובע ממספר סיבות. ראשית, הממשלה מנועה בחוק מהגדלת התקציב ללא אישור הכנסת, ואילו תקציב הבטחון כולל באופן קבוע כספים המיועדים ללחימה. לכן בשלב ראשון נקט האוצר במדיניות של הקפאת תקציבים רוחבית ושינוי תזרימי שתיעדף את הוצאות הביטחון, ולאחר מכן גם את פינוי האזרחים, מבלי לבקש תוספת לתקציב מהכנסת.

לאחר מכן החל ויכוח בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) לצמרת משרדו, שתמכה בהסטת כ-7 מיליארד שקלים מסעיפים קיימים ובהרחבה תקציבית מתונה יותר. השר החליט למתן את הקיצוץ, אך נקלע לעימות חריף עוד יותר לגבי 2.5 מיליארד שקלים של סעיפי תקציב קואליציוניים שעוד נעשה בהם שימוש.

באוצר שאפו לקצץ את הכספים הקואליציוניים, ובכך תמכו גם האופוזיציה, חלק מחברי הקואליציה (חברי 'המחנה הממלכתי' של גנץ ומספר חברי כנסת מהליכוד), בנק ישראל ומרבית הכלכלנים. השר הסכים לקיצוץ של 700-800 מחליון שקלים בלבד מסעיפים אלו, ואף דרש להוסיף תקציבים לבטחון הישובים ביו"ש ו"ההתיישבות הצעירה" – כינוי למאחזים לא חוקיים שחלקם עברו הכרה בדיעבד על ידי המדינה. סמוטריץ' גם דרש שלא לקצץ בתשלומי תוספות שכר ברוח הסכמי "אופק חדש" בחינוך הממלכתי, המיועדות לרשתות החינוך הפרטיות החרדיות המזוהות עם ש"ס ויהדות התורה.

שרי 'המחנה הממלכתי' הצביעו בממשלה נגד התקציב. גם שר הכלכלה ניר ברקת התנגד לו, עד שהצליח למנוע קיצוץ של כרבע מיליארד שקלים בתקציב משרדו, מה שגרם לו לתמוך לבסוף. לקואליציה יש רוב בוועדת הכספים ובכנסת גם בלי 'המחנה הממלכתי', מה שנותן לה סיכוי גבוה להעביר את התקציב החדש.

הביקורת התמקדה בקיצוצים שלא בוצעו ולא בהרחבה תקציבית

הביקורת העיקרית שהושמעה נגד התקציב מכל רחבי הקשת הפוליטית, משרד האוצר, האקדמיה, בנק ישראל והתקשורת עסקה רק בחוסר נכונות לקצץ תקציבים קיימים, ולא בדרישה להרחבה תקציבית נוספת. מרבית הביקורת נגעה לסעיפים מגזריים בכספים הקואליציוניים ומיעוטה לאי סגירת משרדי ממשלה קטנים, שרובם מתוקצבים בתוך משרד ראש הממשלה ואין להם סעיף תקציבי ראשי משלהם.

חברת הכנסת נעמה לזימי (העבודה) במהלך הדיון. בראיון ל'דבר', לזימי ביקרה את התקציב על כך שהוא אינו מרחיב מספיק, והיא מהבודדות שהשמיעו עמדה כזו (צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת)

ביקורת נוספת נמתחה מהקואליציה ומהאופוזיציה על רשת ביטחון דלילה למגזר העסקי, עד שמשרד האוצר ביצע תיקונים בהצעה הראשונית והרחיב אותה להיקף של כ-15 מיליארד שקלים, רמה שמקובלת על רוב נציגות המגזר העסקי וגם על ההסתדרות. תכנית זו איננה חלק מתקציב המדינה והיא ממומנת על ידי קרן הפיצויים ממס רכוש. מכיוון שמדובר ב'קרן רישומית' ולא בכסף ששוכב בחשבון בנק, הרי שמשרד האוצר יידרש לגייס כסף גם בעבורה באמצעות הנפקות נוספות של אגרות חוב, לצד הגיוס הנוסף שנגזר מהרחבת תקציב המדינה והירידה בהכנסות ממסים.

אישור מאוחר של התקציב יקשה על ביצוע סעיפים חדשים

חוק תקציב חדש שעובר פחות משלושה שבועות מסיום השנה יוצר מגבלות משמעותיות לגבי ביצוע תקציבי. לפי דברי השר סמוטריץ' בועדת הכספים, חלק מהסעיפים החדשים או המתוקנים כבר למעשה בוצעו ללא אישור הכנסת, באישור החשב הכללי, ותיקון התקציב שלהם הוא רק אישור בדיעבד למהלך שכבר בוצע.

גם חלק מהקיצוצים התקציביים הם פיקטיביים, משום שהם נוגעים להוצאות שכבר לא ניתן לבצע השנה והן נדחות לשנה הבאה, כמו הבחירות לרשויות המקומיות. קיצוצים אחרים בוצעו בפועל, בשל מדיניות הקפאת התקציבים ב-8 באוקטובר. אבל יש תקציבים חדשים, לרבות סעיפים קואליציוניים, שנמצאים במרוץ נגד השעון לביצוע עד סוף 2023. קיים סיכוי גבוה שחלקם יהפכו להיות עודפי תקציב בלתי מנוצלים, שניתן להעביר רק בשנה הבאה, באמצעות החלטה בוועדת הכספים.