תגמולי הביטוח הסיעודי הקבוצתי לחברי קופות החולים יופחתו ב-1,100 שקלים החל מינואר הקרוב, מה שישפיע ישירות על מאות אלפי זכאים, ובעקיפין על יותר מ-4.6 מיליון מבוטחים. טיוטת ההוראה עוררה ביקורת חריפה של משרד הבריאות ושל הסתדרות הגמלאים, אבל יצאה לפועל בעיצומה של המלחמה, בלי התערבות ממשלתית שתמנע את הפגיעה במבוטחים הסיעודיים, רובם קשישים.
רשות שוק ההון במשרד האוצר טוענת שהסיבה לקיצוץ היא עלייה בשיעור התביעות בביטוחים הסיעודיים, ורצון לשמור על יציבות קרנות הביטוח. אולם מדובר בקרנות שהוקמו לפני 6 שנים בלבד כחלופה לביטוחים הקבוצתיים, בהוראת אותה רשות.
"זה אחד המחדלים הגדולים ביותר, ויצטרכו לתחקר אותו", אומר ל'דבר' אפרים קורן, מנכ"ל הסתדרות הגמלאים. "יש בסיס של אמת בכך שהאוכלוסייה אכן מזדקנת, ויש עלייה דרמטית בתוחלת החיים.
"אבל יש פה דבר בלתי מוסבר – איך הממונים והרגולטורים, בראשם הממונה על שוק ההון, נכשלו בחישוביהם, ואיך המבוטחים, ששילמו עשרות שנים לביטוח סיעודי, הם אלה שנענשים? איך הרגולציה כושלת פעם אחר פעם? איך האנשים האלה, שאני מאמין שהם בעלי יכולות וחשיבה ביטוחית אנליטית, נכשלו בתפקידם? איך שוב משתמשים באותם טיעונים שרק לפני שנים לא רבות נטען שמצאו להם פתרונות? איך זה יכול להיות שבמדינה דמוקרטית הממונה על שוק ההון, פקיד שאינו נבחר ציבור, הוא גורם מכריע יחיד שאין עליו שום בקרה, שום סמכות ממשלתית, והוא בכלל משוחרר מכל דין? למה זה כזה פתאומי? איך יכול להיות שזה לא נבחן ונבדק?"
"יריקה בפניהם של אנשים ששילמו לביטוח כל חייהם"
הביטוח הסיעודי נשאר מחוץ לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, שנחקק בישראל ב-1994 ושינה סדרי עולם בתחום הבריאות. כך, טיפול בקופת חולים, סל תרופות ועוד, שבעבר היו מבוססים על מערכות ציבוריות לא-ממשלתיות (בעיקר קופת חולים כללית של ההסתדרות) הפכו להסדר ציבורי, ואילו הביטוח הסיעודי נותר כפי שהיה קודם לכן – הסדר בין אדם לחברת ביטוח, או בין קבוצה לחברת ביטוח.
מאות אלפי אנשים בישראל היו מבוטחים בביטוחים סיעודיים קבוצתיים באמצעות איגודי עובדים גדולים, קיבוצים וקבוצות מאורגנות שונות, שהיו מעין קופות שיתופיות לביטוח סיעודי (היו מעל 300 קבוצות כאלה). העובדים שילמו להן כל חודש, וכך נצברה קופה משותפת שיכלה לטפל במקרים הסיעודיים של אותה הקבוצה.
ב-2013 ביטל מי שהיה אז הממונה על אגף הביטוח במשרד האוצר, פרופ' עודד שריג, את הביטוחים הקולקטיביים, בטענה שמדובר ב"מוצר ביטוחי גרוע" עבור המבוטחים, ואסר על החברות לשווק ביטוחים אלה החל מ-2016. אז החלו חברות ביטוח לסרב לחדש את הביטוחים הללו. בהיעדר חלופה למבוטחים, ששילמו כל חייהם לקרנות הביטוח הקבוצתיות שלהם ועמדו להישאר ללא כיסוי, איימה ההסתדרות בשביתה כללית. הממשלה וההסתדרות חתמו בסוף 2017 על תוכנית סיעוד חדשה, שבמסגרתה מבוטחי הביטוחים הקולקטיביים מעל גיל 60 יוכלו להצטרף לביטוח חלופי בקופת החולים בלי תקופת אכשרה ובלי חיתום רפואי.
חמש שנים וחצי לאחר מכן, בתחילת אוגוסט 2023, פרסמה הרשות טיוטת הוראות להפחתה בתגמולי הביטוח החודשיים של הביטוח הסיעודי בקופות החולים מסכום של כ-6,100 שקלים כיום ל-5,500 שקלים, והארכה של תקופת ההמתנה בפוליסות הסיעודיות מחודשיים לחצי שנה. ברשות נימקו את המהלך בעלייה בשיעור התביעות בביטוחים הסיעודיים, ובצורך "לשמור על יציבות קרנות הביטוח ולמנוע גירעון אקטוארי". לדברי הרשות, תביעות הביטוח הסיעודי התרבו מעבר לצפי שעל בסיסו נוצרה הרגולציה הנוכחית על הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים.
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ביקר את המהלך, ויו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד הודיע שייאבק בו. לכן בתחילת אוקטובר פרסמה הרשות טיוטה שנייה של ההוראות, שמבוטלת בה ההארכה המוצעת של תקופת האכשרה מחודשיים לשישה חודשים, ומוצע להפחית את תגמולי הביטוח ב-500 שקלים נוספים, כך שיעמדו על 5,000 שקלים. סכום זה מיועד למבוטח ששוהה בבית והצטרף עד גיל 49, וביחס למבוטחים שהצטרפו בגיל מאוחר יותר, יעודכנו הסכומים בשיעור דומה.
ההוראה שפורסמה מרחיבה גם את ההחרגה מהכיסוי הביטוחי של ילדים שהאירוע הסיעודי שלהם קרה לפני גיל 5, במקום גיל 3 כיום, מה שיקשה על הורים לילדים סיעודיים לקבל את דמי הביטוח, ומשפיע במיוחד על הורים לילדים שמאובחנים על הרצף האוטיסטי, ומבטלת את חובת חברות הביטוח לקיים קרן שנושאת בסיכון של 20% מעלות הביטוחים, מה שיאפשר לחברות לקבוע את גובה הסיכון שיישאו בו בשיח עם קופת החולים.
ב-4 בדצמבר רשות שוק ההון פרסמה שהטיוטה התקבלה, ושההפחתה תיכנס לתוקפה מינואר 2024. אולם ההסדר הנוכחי הוא לשנה אחת בלבד, ואף אחד לא יודע מה יהיה ב-2025. מאז, קופת החולים כללית, שמבוטחים בה 2.5 מיליון איש בביטוח סיעודי, הודיעה על עלייה של 10% נוספים בדמי הביטוח מינואר.
"נאמר לנו אז שבשל השינויים הדמוגרפיים, אי אפשר לעמוד במשמעויות האקטואריות", אומר קורן, "ושבמקום הביטוחים הקבוצתיים עוברים, ללא חיתום, לביטוחים הסיעודיים דרך הקופות. לא עבר הרבה זמן, והנה, כל הערכות העבודה של כל הכלכלנים והאנליסטים, כל ההסכמים שנטען שהם טובים יותר לציבור – נפלו. כאילו לא נעשתה בדיקה רצינית, כאילו הונו פעם נוספת את הציבור".
לדבריו, המדינה הפרה את החוזה עם אזרחיה. "זו יריקה בפניהם של אנשים ששילמו לביטוח כל חייהם, וראו בזה את הביטחון שלהם לעתיד. זה בזמן שחברות ביטוח חזקות, מיומנות, שצברו מיליארדים לאורך השנים, שוחררו מאחריותן הביטוחית. מכרו לי מוצר והבטיחו שהוא יחזיק לי לכל החיים, הוא נשבר תוך פחות מחמש שנים, ועכשיו לא מוכנים לתקן, ואומרים לי שאני צריך לשלם. יש פה פגיעה באמון הציבור בממדים חסרי תקדים".
"ביטוח סיעודי ממלכתי הוא צעד הכרחי"
ההוצאה לאדם לביטוח פרטי בישראל גדולה פי 3 מהממוצע בשאר מדינות ה-OECD, גם לפני השינוי. השתתפות המדינה היא 1.4% מהמימון של סך כל הביטוחים הסיעודיים, הרבה פחות מהמקובל במדינות אלה.
מה הפתרון?
"קודם צריך, באומץ לב, לבדוק את הרגולציה, להעמיד אותה תחת בקרה, להבין מי פה נכשל ומי צריך לשלם. צריך להעמיד צוות שמחבר נתמכי ביטוח סיעודי עם אנשי ביטוח וליצור תוכנית לאומית ארוכת טווח.
"שנית, אני לא מתיימר להיות כלכלן, רגולטור או איש ביטוח. אני מגיע מתחום הגרונטולוגיה. מה שאני יודע להגיד זה שהזכות להזדקן בכבוד היא זכות בסיסית, היא חובה מוסרית של החברה שלנו. אנחנו לא מתיימרים לתת את התחשיב המדויק איך זה ינוהל. חשוב העיקרון, חשובה ההבנה שזו שאלה לאומית שמחייבת מענה. רק בדרך שמחברת, בגישה רב-דורית, יוצרת תחושת ביטחון של הקולקטיב, אפשר לתת מענה אמיתי".
איך בדיוק?
"הפתרון הנכון ביותר למדינת ישראל הוא ביטוח סיעודי ממלכתי. זו הדרך בעיניי לבנות חברה שדואגת לכולם, שיש בה ערבות הדדית. כמו מה שקרה ב-1995 בתחום הבריאות וב-2008 בתחום הפנסיה חובה. זה מה שמשקף את המהות של מדינת ישראל, ובכלל את החזון הציוני. יצירה של ביטוח סיעודי ממלכתי הוא צעד הכרחי ליצירת ביטחון סוציאלי עבור אזרחי ישראל לאורך זמן".
זה יכול באמת לקרות?
"כל מעשה קולקטיבי כמו העלאת מיסוי, גם לאוכלוסייה שיש לה אפשרויות, הוא בבחינת מעשה נגד האנושות בתפיסה הניאו-ליברלית ששולטת כיום בארץ, תחת הממשלה והעומד בראשה, ובהובלה של גופים כמו פורום קהלת. זו תפיסה שחוסמת כל הזדמנות לגבש תהליך כזה. גם אם זה אומר לפגוע בעניים, בזקנים, בעובדים, בכלל האזרחים. מדינה שמקדשת תפיסה ניאו-ליברלית ומתנכרת לעיקרון של ערבות הדדית, תציע פתרון חלקי ושבור בלבד, כמו שהיא מציעה עכשיו. גם המהלך הזה הוא פלסטר עד הבעיה הבאה.
"במלחמה הזו אנחנו רואים כמה אנחנו נסמכים אחד על השני, כמה הסולידריות החברתית עוצמתית. אנחנו רואים גם כמה המדינה לא נוכחת. אני חושב שיש פה הזדמנות לשינוי תפיסה, לשינוי בסדר העדיפויות, להכרה בכך שסולידריות חברתית ואחריות לכלל הן הדרך הנכונה. אוי ואבוי לחברה הישראלית אם היא תשכח את עצמה ותאבד את ייעודה, בלי זה לא תהיה מדינה".
יש מחשבה על איום נוסף בשביתה, כמו שההסתדרות עשתה ב-2016?
"אנחנו בהסתדרות הגמלאים פונים ותובעים מההסתדרות לנקוט עמדה אמיצה, ולא לאפשר לתהליך הזה לקרות. יש לנו חובה להיאבק על נפשה של האומה הזו, גם אם בקונסטלציה הפוליטית הקיימת יש לנו מעט מאוד בני ברית. אנחנו הולכים להקים צוות כדי לבחון את העניין הזה, ולהגיע למתווה מתקבל על הדעת. אם לא נצליח בטוב, נעשה מה שצריך לעשות. ציבור העובדים המאורגן יילחם על זה".
