שורת חברות מזון הודיעו בימים האחרונים על עליות מחירים. אסם הודיעה אתמול (רביעי) על העלאת מחירים של חלק ממוצריה ומותגיה המוכרים בשיעור של 9%. גם יוניליוור הודיעה אתמול על ייקור מוצרי הגלידה והשוקולד ב-4.7%-15% מ-1 במרץ.

"בעקבות התייקרויות מצטברות משמעותיות מאוד, אנו נאלצים לעדכן את המחירון לקמעונאים של חלק קטן ממוצרי החברה שמושפעים בצורה המשמעותית ביותר מהתייקרויות אלו", אמרו ביוניליוור, "בהם סלטי צבר, טבעול, אטריות למרק, בונז'ור, קטשופ ורטבים, עוגיות ומוצרים מבוססי שוקולד".

מוצרים אלה תופסים כ-14% מסך מוצרי החברה בלבד, שרובם מיוצרים במפעלי התעשייה בדרום. המחירון יעודכן בטווח של כ-3%-9%, שהם כ-1% מכלל מחירון החברה. לטענת החברה, עליית מחירים זו תאזן רק חלק מעליית ההוצאות של החברה, ואת חלקה האחר היא תספוג.

לפי ניתוח שפרסמה חטיבת המחקר בבנק ישראל שלשום, "המלחמה יוצרת לחץ לעליית מחירים בענף המזון בטווח הקצר והבינוני". מהניתוח עולה שבתקופת המלחמה כבר נמדדה עליית מחירים ממוצעת של כ-2% בסל המזון (ללא פירות וירקות).

עליות המחירים מגיעות בתזמון שמקשה במיוחד על משקי הבית, שכ-62% מהם נפגעו כלכלית ממלחמה, לפי סקר ארגון פעמונים.

פגיעה בהכנסות משקי בית בעקבות מלחמת חרבות ברזל (לפי נתוני הסקר של אירגון פעמונים)

המחירים עולים למרות ירידה של כ-8%-9% בשערי הדולר והאירו מאז השיא בסוף אוקטובר, שמוזילה את היבוא. גם מדד מחירי המזון של האו"ם, המודד עלות של מזון בסיסי, ירד בשנה האחרונה ב-10%. בעוד מחירי הקפה, הסוכר, האורז, הקקאו ושמן הזית עלו בשנה האחרונה גם ברמה העולמית, מחירי סחורות אחרות ירדו, בהן חלב, שמן, שיבולת שועל, סויה וחיטה. להבדיל מגל עליות המחירים הקודם, הפעם רשתות המזון לא מנהלות שום מאבק בנושא.

התייקרות לרוחב ענף המזון ללא תגובה ממשלתית

הגל החל בהודעת שסטוביץ' לפני כחודש על עליית מחירי חלק ממוצריה בשיעור ממוצע של יותר מ-10%. כעבור שבועיים גם שטראוס הודיעה על עליית מחירים ברבע ממוצריה של 5%-25%. יצרנית השימורים בית השיטה העלתה מחירים בכ-15%, וגם המתחרה יכין העלתה מחירים בכ-10%. ויסוצקי העלתה את מחירי התה בעד 8%, טחינת בארכה התייקרה בכ-10%, והיבואנית ויליפוד העלתה את המחירים ב-15%. יצרנית הקטניות סוגת העלתה מחירים בכ-5%-10%, ומחירי חלק ממוצריה עלו ב-40%. גם שמן הזית מתוצרת יד מרדכי התייקר בכ-25%. בענף כולו יש מעבר נרחב למכירת שמן זית מיובא, והיקפי שמן הזית הישראלי אצל הקמעונאים הגדולים צוללים.

רק לאחרונה מצא מבקר המדינה ליקויים קשים במערך פיקוח המחירים הממשלתי, אף שהמזון בישראל יקר ב-51% לעומת האיחוד האירופי, ולמרות קיומן של נסיבות מוכחות המקלות על הפקעת מחירים, כמו ריכוזיות בשוק המזון ורווחיות חריגה בקרב יבואני מזון גדולים. תגובת אגף התקציבים באוצר לבדיקת מבקר המדינה העלתה שהפחתת השימוש בפיקוח מחירים לא נעשתה מהזנחה, אלא בכוונה, אפילו במקטעי שוק שבהם לא קיים פתרון תחרותי. המבקר קבע שמדובר במדיניות שסותרת החלטת ממשלה שאומצה בה המלצה של ועדת טרכטנברג מ-2011 לשפר את השימוש בפיקוח מחירים.

החלטות הממשלה מייקרות גם את האנרגיה. עליית מחירי החשמל, הדלק וגז הבישול תעלה את הוצאות האנרגיה בכ-100 שקלים לחודש למשק בית ממוצע לעומת 2023, לפי חישוב של המכון הישראלי לאנרגיה והסביבה (לשעבר מכון הנפט). התייקרות הדלק והחשמל מהיום, שוות לבדן כ-42 שקלים לחודש למשק בית ממוצע. לממשלה יש חלק בעליית מחירי האנרגיה, בשל ביטול הנחת המס על הדלק ועליית המס על הפחם. מהשנה הבאה המדינה צפויה לייקר בהדרגה את המס על גז בישול פי 5 בתוך חמש שנים.