דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני י"ד בניסן תשפ"ד 22.04.24
18.3°תל אביב
  • 20.4°ירושלים
  • 18.3°תל אביב
  • 20.8°חיפה
  • 20.1°אשדוד
  • 23.0°באר שבע
  • 26.5°אילת
  • 19.9°טבריה
  • 21.7°צפת
  • 18.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

ועדת הכספים תדון בהצעה להעלאת המס על רווחי הבנקים מ-17% ל-26%

האוצר מקדם הצעה להעלות את גביית המסים ב-1.4 מיליארד ש"ח | רווחי הבנקים זינקו בשנים האחרונות מ-7 מיליארד ש"ח אל מעל 25 מיליארד ש"ח, בעיקר עקב העלאות הריבית

משרדי בנק מזרחי טפחות בתל אביב (צילום: אור גואטה)
משרדי בנק מזרחי טפחות בתל אביב (צילום: אור גואטה)
גל רקובר
גל רקובר
כתב כלכלי
צרו קשר עם המערכת:

ועדת הכספים תדון מחר (שלישי) בחוק למיסוי רווחים עודפים של הבנקים. על פי ההצעה, המס על הרווחי הבנקים יעלה באופן זמני מ-17% ל-26%, נוכח רווחיהם החריגים בעקבות העלאות הריבית של בנק ישראל. דו"ח של מרכז אדוה תומך בהצעה, שלשיטתו מאפשרת השקעות ממשלתיות על בסיס מיסוי הממוקד בבנקים, שהם מהחברות העשירות והרווחיות ביותר במשק הישראלי. לפי כותבי הדו"ח, אף שההצעה זמנית, היא יכולה לשמש תקדים למיסוי נוסף של רווחים חריגים בעתיד.

המיסוי על הבנקים מורכב ממס חברות של 23% ומס רווח של 17%, המחליף את מס הערך המוסף. הצעת האוצר היא הגדלת הרכיב של מס הרווח ל-26% החל מ-1 במרץ ועד לסוף 2025. ירון הופמן-דישון ותהילה שרעבי ממרכז אדוה ערכו בדיקה על בסיס אופן שקלול המס מרכיב הרווחים ומרכיב מס החברות הכללי ומצאו שהמס הכולל שישלמו הבנקים יעלה מ-34.2% ל-38.9%.

לפי משרד האוצר, הצעד יגדיל את הכנסות המדינה בכ-1.4 מיליארדי שקלים לאורך התקופה. הערכה זו מעידה, לפי מרכז אדוה, על רווח מוערך של כ-29.8 מיליארדי שקלים לבנקים. מדובר בכ-0.08% מהתוצר לפי נתוני 2022, שיעור שאינו זניח אבל קטן ביותר לאור הוצאות המלחמה והקיצוץ המתוכנן.

ההיגיון מאחורי ההצעה קשור בגידול המהיר ברווחי הבנקים בעקבות העלאות הריבית של בנק ישראל, שרק האיצו מגמה ארוכת שנים של גידול ברווחיהם. רווחי חמשת הבנקים הגדולים זינקו ל-20.1 מיליארד שקלים ב-2021 ול-25.1 מיליארד שקלים ב-2022, לאחר שבשנים 2012–2020 נעו רווחיהם השנתיים בין 7 ל-11 מיליארדי שקלים. באוצר טוענים שגידול חריג זה אינו תוצאה של שיפור בשירותים או יוזמה כלשהי, אלא של העלאות הריבית של בנק ישראל שנועדו לבלום את עליות המחירים ואגב כך גרמו לעלייה ניכרת ברווחי הבנקים.

מחזירי המשכנתא חשים היטב את העלאות הריבית, אך זו לא הדרך היחידה שבה העלייה ברווחי הבנקים נעשית על חשבון רוב הציבור. גם בעסקים רבים נאלצים ללוות בעלויות גבוהות, ולפחות חלקן מתגלגלות לצרכן דרך עליות מחירים.

מיסוי הרווחים העודפים הפך לנורמה בשנים האחרונות. מיסוי זה שימש להגנה על חברות ואזרחים שנפגעו מעליות מחירים, על בסיס ההבנה שאותן עליות דווקא הטיבו עם חברות מסוימות. הדוגמה הברורה לכך היא חברות האנרגיה, שעבורן עליות במחירים היו עליות בהכנסות. בצורה דומה נהנו הבנקים הגדולים מעליות הריבית שהונהגו על ידי הבנקים המרכזיים בניסיון להיאבק באינפלציה.

בדיון בשבוע שעבר בוועדת הכספים התנגד נציג בנק ישראל יוסי סעדון למהלך, בטענה שהוא נוגע לסקטור ספציפי ושהוא מוסיף לחוסר הוודאות. בכך קמה מחלוקת נדירה בין אנשי האוצר לבנק ישראל. באוצר סבורים כאמור, שרווחי הבנקים עודפים והם אינם תוצאה של יוזמה עסקית. אביגיל ונקרט, נציגת האוצר בדיון, הדגישה שרווחי הבנקים בישראל חריגים בהשוואה בינלאומית. לא במפתיע, גם איגוד הבנקים מתנגד להצעה.

במרכז אדוה תומכים בהצעה ומקווים שהיא תיושם. לשיטתם יש צורך להעלות את ההכנסות ממיסים בישראל כדי לממן את הוצאות הביטחון, ואף להרחיב את תקציבי השירותים הציבוריים, במקום לקצץ בהם כפי שמציעים באוצר. ישראל סובלת מפיגור של 171 מיליארדי שקלים בשנה בהשקעה ציבורית אזרחית ביחס לממוצע OECD. נוכח הצורך לחזק את השירותים החברתיים, סבורים במרכז אדוה שמיסוי רווחים עודפים צריך לשמש כלי קבוע, ומקווים שמיסוי הבנקים יהווה תקדים חיובי בהקשר זה. זאת מתוך תפיסה רחבה שיש להשתמש במיסוי שמצמצם אי שוויון למימון ההוצאות הממשלתיות.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!