"אנחנו מעבירים את הכוח חזרה אליכם, האנשים. כבר יותר מדי זמן קבוצה קטנה בבירה קצרה את הפירות… העם לא היה שותף ברווחים. לא עוד", אמר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בנאום ההשבעה שלו.

אמירה זו הצטרפה לשורה ארוכה של התבטאויות מצד הנשיא הנכנס נגד  מה שהוא מגדיר "הממסד" – בדרך כלל זרועות הממשלה והאליטה הפיננסית בוול סטריט. אמירו מסוג זה העלו הסברה שטראמפ, על אף חסרונותיו הבולטים, עשוי להיות הנשיא הקיינסיאני הראשון מאז שנות השבעים. אך כשמסתכלים מעבר למלים ובוחנים את המעשים, נראה שממשל טראמפ יהיה רחוק מלייצג את האינטרסים של העובדים. האג'נדה המסתמנת של הממשל החדש היא ניאו-ליברלית במובהק ותכלול התנגדות להעלאת שכר העובדים, ביטול רפורמות הבריאות של ממשל אובמה, הפרטות והקלת הרגולציה על וול סטריט.

בעלי התפקידים בקבינט של טראמפ צריכים עדיין לקבל אישור מוועדות בבתי הנבחרים. אך אם יאושרו כל המינויים אותם הציג הנשיא, יהיה זה הקבינט העשיר ביותר בהיסטוריה של ארה"ב. לפעילותו של קבינט כזה, עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על הכלכלה העולמית ויציבותה היחסית אחרי המשבר של 2008.

סטיבן מנוצ'ין – מזכיר האוצר

סטיבן מנוצ'ין, בנקאי ניו יורקי ממוצא יהודי, הוא המועמד לתפקיד מזכיר האוצר האמריקאי. מזכיר האוצר, כמו שר האוצר בישראל, מתווה את המדיניות הכלכלית הפיסקאלית והמוניטרית של ארה"ב.

למינוי זה מצטרף גארי כהן, מי שהיה נשיא גולדמן סאקס, שמועמד לתפקיד היועץ הכלכלי הראשי. מסתמן כי מנוצ'ין וכהן יקדמו מדינות כלכלית שתיטיב עם עשירי ארה"ב על חשבון העובדים.

סטיבן מנוצ'ין, שר האוצר הנבחר של טראמפ (צילום: סוכנות AP)

סטיבן מנוצ'ין, שר האוצר הנבחר של טראמפ (צילום: סוכנות AP)

מנוצ'ין ידוע כ"פורסט גאמפ" של וול סטריט, שכן היה שותף במגוון רחב מאוד של פעילויות פיננסיות שקרסו, והצליח לצאת מהם רגע לפני קריסתם. את דרכו בוול סטריט התחיל כמפקח על מכירות אג"ח בבנק גולדמן סאקס. ב-2002 עבר לעבודה בקרן גידור בבעלות המשקיע הספקולטיבי ג'ורג' סורוס.

אחרי המשבר הכלכלי ב-2008 רכש את בנק אינדימאק, שהיה על סף פשיטת רגל בעקבות השקעות במשכנתאות סאב-פריים.  הרכישה נעשתה תוך הבטחה של המדינה לגבות הפסדים ומנוצ'ין עשה את הונו הגדול מהשקעה זו. פעילותו בבנק זכורה בעיקר דרך יחסו הדורסני לחייבי המשכנתאות. הבנק נהג לעקל בקלות בתים של אזרחים שלא היו מסוגלים להחזיר את החוב. בכך הפך מנוצ'ין את הבנק לרווחי ביותר בדרום ארה"ב באותה התקופה.

הבחירה של טראמפ למנות אדם שכל חייו עסק בפעילות ספקולטיבית בוול סטריט עשויה להעיד על כוונתו לשים את האינטרסים של המגזר הפיננסי האמריקאי בראש סדרי העדיפויות של הממשל החדש.

אחד הצעדים הראשונים שהבטיח מנוצ'ין לקדם כשיכנס לתפקיד, הוא ביטול חלקים מחוק דוד-פרנק, שהועבר תחת ממשל אובמה, ונועד לפקח על פעילות מסוכנת של וול סטריט, ולמנוע ממנה לקיים עסקאות שעשויות להוביל לקריסת המערכת הפיננסית. צעד זה בא על חשבון "חופש" הבנקים לתת הלוואות, או לקיים פעילות ספקולטיבית רווחית- אך מסוכנת למשק כולו. במהלך המירוץ לנשיאות אמר מנוצ'ין כי "אנחנו רוצים להוריד מהחוק את החלקים שמונעים מבנקאים לתת הלוואות. זו תהייה עדיפות עליונה".

רמז נוסף למדיניות שתיטיב עם וול סטריט היא עמדתו של המועמד ביחס לערך הדולר. "ערך דולר גבוה לאורך זמן הוא חשוב… יש לנו את אוירת ההשקעה המושכת ביותר בעולם. אנחנו צריכים להגן על החברות האמריקאיות, כדי שלא יוכרחו לעבור החוצה", אמר בראיון.  העלאה מתוכננת של ערך המטבע נעשית על ידי העלאת ריבית של הבנק המרכזי, ומדיניות זו מטיבה עם הבנקאים הלווים, שכן היא מעלה את ערך הכסף- ואת ערך החוב המגיע להם.

בהתאם למדיניות העמימות שטראמפ מנהיג ביחס לתכניות של הממשל החדש, אי אפשר לדעת מה בדיוק תהיה המדיניות הכלכלית של מחלקת האוצר בראשות מנוצ'ין. ניתן להעריך כי יפעל לטובת האינטרסים של המגזר הפיננסי, וכי יקדם דה-רגולציה של וול סטריט, הפרטת שירותים מהם יוכלו הבנקים להרוויח וצמצום תקציבי.

אנדרו פוזדר- מזכיר העבודה

לתפקיד מזכיר העבודה ימנה טראמפ את אנדי פוזדר. מזכיר העבודה אחראי לפיקוח על תנאי העסקת העובדים, וסכסוכי עבודה בין עובדים למעסיקים. על פוזדר אמר טראמפ כי "הוא יצר עבודות לאלפי אמריקאים, והרקורד הארוך שלו במלחמה לטובת העובדים הופך אותו למועמד המוביל לתיק העבודה". בחינה של הרקורד שלו, עם זאת, מעלה תהיות אמירה זו.

פוזדר הוא בעלים ותיק של רשתות מזון מהיר, ובעל רקורד מרשים של מאבק נגד זכויות העובדים. כנגד חברות הבת שבבעלות החברה שלו הוגשו בעבר תלונות רבות על התנהלות לא תקינה מול עובדים.

אנדי פוזדר, שר העבודה המסתמן בממשל טראמפ (מתוך ויקיפדיה)

אנדי פוזדר, שר העבודה המסתמן בממשל טראמפ (מתוך ויקיפדיה)

לאחרונה, צוטט פוזדר כמתנגד למספר צעדים שננקטו ע"י הממשל היוצא המיטיבים עם העובדים: הוא התנגד להעלאת שכר המינימום לעובדי המדינה ל-10.10 דולרים לשעה (העלאה נמוכה בהרבה מהדרישה של גורמים מסוימים בארה"ב – 15 דולרים לשעה), כמו גם לחיוב חברות המועסקות על ידי הממשלה להעניק ימי מחלה לעובדיהם. פוזדר ידוע גם כמתנגד גדול לרפורמות הבריאות של אובמה.

על מינויו אמר ריצ'רד טרומקה, יו"ר ארגון העובדים AFL-CIO כי "פוזדר הוא אדם שהמאבק נגד האדם העובד מגדיר את הקריירה שלו".

פוזדר אמר כי "תפקידה של ממשלה היא לתת ייעוץ למעסיקים ולא להרתיע". יש להניח כי יפעל לטובת המעסיקים ע"י החלשת הרגולציה על עמידה בחוקי העבודה. כמו כן, פוזדר עשוי לפעול לביטול תקנה לחוק שמקשה על חברות להתנער מאחריות לפגיעה בזכויות העובדים בחברות הבת שבבעלותה. יש לזכור כי השכר הראלי הממוצע במשק האמריקאי עוד לא חזר לרמה שבה היה לפני המשבר הכלכלי, ובאופן כללי נמצא בירידה מאז שנות ה-70. סביר שהמדיניות שיקדם פוזדר תמשיך מגמה זו.

וילבר רוס- מזכיר הסחר

וילבר רוס, בנקאי ומשקיע אמריקאי, הוא המועמד לתפקיד מזכיר הסחר האמריקאי. בעבר עבד רוס עבור  משפחת רוטשילד, שם קנה וניהל חברות שפשטו את הרגל, והחזיר אותם לפסים של רווחיות. במהלך המירוץ לנשיאות, עבד כיועץ לטראמפ, על אף היותו דמוקרט בעברו. יחד עם פיטר נבארו – שמונה על ידי טראמפ לראש המועצה הלאומית לסחר – כתב רוס את תכנית ההשקעה הפרטית בתשתיות.

ווילבור רוס (צילום: United States Congress)

ווילבור רוס (צילום: United States Congress)

רוס ונבארו ידועים בעמדתם הנצית ביחס למסחר עם סין. רוס התבטא בעבר בעד העלאת המכס על ייבוא תוצרת סינית, אלא אם סין תבטל את הסבסודים שהיא מעניקה לתעשייה שלה ותאפשר ייבוא תחרותי של תוצר אמריקאי. "ארה"ב צריכה לפתוח את הגבולות למדינות שמשחקות לפי הכללים", אמר רוס והוסיף כי מדינות שיסרבו לעשות כך צריכות "להיענש בחומרה". לטענתו, מהלך זה יחזק את התעשייה האמריקאית, שכן הוא  יהפוך את הייצור והמכירה של תוצרת אמריקאית לזולה ומשתלמת יותר יחסית לתוצרת סינית, המהווה כ-20% מהייבוא האמריקאי.

עם זאת, כלכלנים רבים ביקרו את מדיניות זו כחסרת אחריות, משום שהיא עלולה לפוצץ את בועת החוב שנוצר בעידוד הממשלה הסינית כדי לפצות על הירידה בביקוש בארה"ב ואירופה בעקבות המשבר הכלכלי. אין לדעת אילו השלכות עשויות להיות לתרחיש כזה על הכלכלה העולמית והאמריקאית בפרט.

בנוסף, יקדמו רוס ונבארו, ככל הנראה, את תכנית התשתיות עליה הם חתומים, שעלולה להוביל להפרטה מסיבית של תשתיות במדינה.

מה זה אומר על עתידו של האזרח האמריקאי?

יש לזכור שממשל טראמפ קיבל "בירושה" מקודמו בתפקיד, כלכלה שמראה סימנים של יציאה מהמשבר הכלכלי שהחל ב-2008. עם זאת, חשוב לזכור כי רוב האזרחים האמריקאים עניים יותר משהיו בעבר- כי שניתן לראות מהירידה העקבית בשיעור השכר הראלי, והעובדה כי המשפחה הממוצעת משתכרת היום כ-4,000 דולרים פחות מאשר בתקופת כהונתו כנשיא של ביל קלינטון. זאת למרות נתוני הצמיחה המרשימים שהצליח ממשל אובמה לייצר.

מדיניות ניאו-ליברלית קיצונית, כפי שמסתמנת מכיוונו של הממשל החדש, עשויה, במקרה הטוב, להרע את מצבו של העובד האמריקאי – מה שעשוי להשפיע מאוד על הכלכלה הגלובלית, היות וארה"ב היא יעד הייצוא הגדול בעולם. במקרה הגרוע, עשויה ארה"ב לשקוע שוב במשבר כלכלי שיסכן את ביטחונם של אזרחי ארה"ב והעולם כולו.