זאת תהיה הפעם הראשונה שנבחרת הנשים של ישראל בג'ודו תשתתף בכל אחד משבע קטגוריות המשקל במשחקים האולימפיים. הישג יוצא דופן שרק שתי נבחרות נשים נוספות יזכו לעשות בפריז – צרפת המארחת והמדינה השולטת בענף יפן.

הנציגות של ישראל הן: שירה ראשוני (עד 48 ק"ג), גפן פרימו (עד 52 ק"ג), תמנע נלסון-לוי (עד 57 ק"ג), גילי שריר (עד 63 ק"ג), מאיה גושן (עד 70 ק"ג), ענבר לניר (עד 78 ק"ג) ורז הרשקו (מעל 78 ק"ג). את הנבחרת מוביל המאמן המעוטר שני הרשקו ועל פי הוועד האולימפי, הציפייה היא שיחזרו מפריז עם שתי מדליות אולימפיות.

באימון נבחרת הנשים שהתקיים במכון וינגייט והיה פתוח לתקשורת, ניתן היה לראות את הספורטאיות הבכירות של הענף מוכוונות מטרה לתחרות החשובה בקריירה. מסביבן, עמדו בשקט מופתי, עשרות ג'ודאיות צעירות עם עיניים נוצצות, המביטות ועוקבות אחרי כל תנועה שלהן וממתינות שיזמינו אותן לקרב אימון.

תמנע נלסון-לוי בת ה-29, לה זאת תהיה האולימפיאדה השנייה, מביטה בחזרה על הספורטאיות הצעירות בגאווה. "הבנות האלו הן הדור הבא שלנו", היא אומרת ל-'דבר' ונזכרת בימים שהייתה במקומן. "זה מזכיר לי את עצמי רואה את ירדן ג'רבי (מדליית ארד בריו 2016) ולינדה בולדר (מקום 7 בריו 2016) מתאמנות כאן. זה משהו שמאוד חשוב לכל הנבחרת, כי בסוף כך זה עובד. הן לוקחות דוגמה מאיתנו, כמו שאנחנו לקחנו דוגמה מהדור לפנינו. אני מאמינה שזה טוב שהן רואות מה אנחנו חוות ועוברות, זה רק מקדם אותן".

מאיה גושן בת ה-23, מרגישה את ההתרגשות באוויר לקראת הפעם הראשונה שלה במשחקים האולימפיים ונזכרת בעבר הלא רחוק, כשהייתה בעצמה באותו המקום. "בסופו של דבר זה החלום של כולנו. להגיע, להיות ספורטאיות אולימפיות ולזכות במדליה אולימפית", אומרת גושן ל'דבר'. "הן נהנות ולומדות מזה, כמו שאנחנו היינו שם כמה שנים אחורה".

שירה ראשוני, הקפטנית של הנבחרת, שמחה לראות את שרשרת הדורות ומפנה את תשומת הלב לתמונה הגדולה יותר מתוך הפרספקטיבה והניסיון שלה. ל'דבר' היא אומרת: "אני זאת שנוסעת, אבל אני בטוחה שבשביל הבנות הצעירות שרואות את זה, זה נותן להן כוח ומראה לאן הן יכולות להגיע בעצמן".

זאת תהיה האולימפיאדה השלישית של ראשוני בת ה-33. בריו 2016 היא הודחה בסיבוב הראשון ובטוקיו 2020 הגיע לקרב על מדליית הארד, אך בסיומו של יום תחרויות נהדר הפסידה בשניות הסיום לדריה בילודיד האוקראינית. "כשאני חושבת על טוקיו זה נותן לי את החותמת שאני מסוגלת להגיע לקרבות על המדליה. שביום נתון אני יכולה לעשות את זה".

מה התחושות שלך לקראת האולימפיאדה?
ראשוני: "קודם כל תמיד יש התרגשות, כי זה אירוע שאת מתכוננת אליו. כמובן בגלל שזאת הפעם השלישית שלי אז אני כן יודעת למה אני מגיעה ואני מקווה גם שהניסיון הזה ייתן לי את האקסטרה בשביל להצליח".

הנבחרת הישראלית, ביחד עם ענבל שמש (עד 63 ק"ג) ותמר מלכה (עד 48 ק"ג), שלא השיגו את הכרטיס לפריז, הגיעה במהלך הקמפיין האולימפי לשיאים, שאיש פרט למאמן הלאומי שני הרשקו, יכול היה לדמיין. במהלך הקמפיין זכתה ענבר לניר במדליית הזהב ורז הרשקו במדליית הארד באליפות העולם ב-2023 והזהב במאסטרס 2023. בשלושת אליפויות אירופה האחרונות זכתה נבחרת הנשים ב-11 מדליות משותפות.

תמנע נלסון-לוי (2022) ורז הרשקו (2024) הוכתרו כאלופות אירופה. רז הרשקו הוסיפה עוד שתי מדליות כסף ביחד עם זכיה של גילי שריר (2023) ולא פחות מ-5 מדליות ארד: שריר וראשוני ב-2022. לניר ב-2023, לניר, מלכה ונלסון לוי ב-2024. בנוסף, זכתה הנבחרת ב-49 מדליות בתחרויות הגרנד סלאם, מתוכן 13 מדליות זהב שבהן זכו הרשקו, לניר, שמש, שריר ופרימו.

"הכוח הנשי תרם למדליה הקבוצתית בטוקיו"

סוד הקסם מאחורי ההצלחה הוא הליכוד החברתי של נבחרת הנשים, שדוחף אותן לעבר ההישגים יוצאי דופן. החברות החזקה והעידוד ברגעי השיא וגם ברגעים הקשים יותר, מעניקים משהו מיוחד ולא מובן מאליו לכל אחת מחברות הנבחרת.

ראשוני: "הביחד הוא הכוח שלנו. כמעט לא הייתה תחרות שחזרנו ממנה ללא מדליה וכל פעם זאת הייתה מישהי אחרת. אנחנו יודעות מה אנחנו שוות ואני חושבת שכאשר אני רואה את החברה שלי מצליחה זה נותן לי גם כוח".

נלסון-לוי מוסיפה: "נבחרת הנשים הפכה למה שהיא היום בזכות העבודה של שני הרשקו וצוות הנבחרת. זה מצריך המון עבודה קשה ומחויבות מכולם. נבחרת הנשים מגיעה במצב הרבה יותר טוב משהיינו בטוקיו".

במהלך התחרות הקבוצתית בטוקיו זכתה הנבחרת הישראלית במדליית ארד משותפת של הגברים והנשים. הישג שאותו שיחזרה הנבחרת באליפות העולם ב-2022 עם זכייה במדליית הארד "אני גם מאמינה שהכוח הנשי עשה משהו בקבוצתי ובסוף זה מה שהביא לנו את ההישג". נזכרת נלסון-לוי ומביטה לעתיד. "ברור שהבנים היו חלק מזה אין ספק, אבל אני חושבת שנהיה הפעם עוד יותר חזקות ומנוסות ואני מאמינה שבפריז ניתן בקבוצתי לעשות הישג מטורף".

מה תיקחו איתכן מהקמפיין לקראת האולימפיאדה?
גושן: “בקמפיין הזה עשיתי את המדליה הראשונה שלי בבוגרים בגרנד סלאם באנטליה, אבל יותר מזה כאשר עשינו את המדליה הקבוצתית באליפות העולם בטשקנט. ניצחתי את הקרב האחרון, זה היה מאוד מרגש וכיף. אלו רגעים במסע שלי שאני אזכור אותם תמיד".

ראשוני: "המדליה מאליפות אירופה. זה משהו שהיה חסר לי בהישגים שלי ובתוצאות שלי. ודווקא אחרי גיל 30 לעשות את המדליה הראשונה שלי באליפות אירופה זה היה רגע מאוד מרגש".

נלסון-לוי: "אני לא חושבת שהיה לי רגע מסוים, אני חושבת שזה צבירה של הרבה ניסיון והדרך שעברנו ביחד גם כנבחרת וגם באופן אישי".

"בזכות אותם גיבורים אני ממשיכה לעשות את מה שאני עושה"

איך זה מרגיש מאז ה-7 באוקטובר לייצג את המדינה?
ראשוני: "התחרות הראשונה אחרי ה-7 באוקטובר, הייתה לי מאוד קשה באופן אישי. איך אני יכולה לעשות ג'ודו, כשהחיילים שלנו והחטופים נמצאים בעזה. במהלך התחרות אבטחו אותנו חבר'ה מהשב"כ. הם אמרו לנו שאנחנו נותנות להם מלא כוח וזה מאוד שינה את הפרספקטיבה שלי. אז אמרתי לעצמי שכל פעם שאני עולה למזרון, כל ניצחון שאני עושה ומרימה את הדגל – אני נותנת כוח להרבה אנשים. אז עכשיו זה רק מחזק אותי".

נלסון לוי: "אני חושבת שיש כל כך הרבה גיבורים במדינה שלנו, שנתנו את החיים שלהם ועדיין מקריבים יום-יום. אני חושבת שזה נותן דווקא פוש בשבילי לדעת שבזכות אותם גיבורים אני עומדת פה היום ואני ממשיכה לעשות את מה שאני עושה, זה רק בזכותם. לי באופן אישי זה יושב בראש ונותן את האקסטרה".

גושן: "מבחינתי זה כבוד גדול לייצג את המדינה. לעשות את הכי טוב שלנו על הבמות הכי גדולות בעולם ולהניף את הדגל בתקווה להשמיע את ההמנון".

הייתה עוינות כלפיכן במהלך התחרויות? זה יכול להשפיע על ההופעה בפריז?
נלסון-לוי: "היו תחרויות שחווינו דברים פחות נעימים, אבל לא נתנו לרעש הזה להפריע. אנחנו מודעות שזה יכול להיות ויש סיכוי גבוה שזה גם יגיע לפריז, אנחנו באות מוכנות לזה ואני לא חושבת שזה משהו שיפריע לנו בכלל".