"מספיקה דליפה קטנה על מנת לגרום לנזק אדיר ובלתי הפיך למערכת האקולוגית הרגישה במפרץ אילת", אמר ד"ר אסף זבולוני, אקולוג מחוז אילת ברשות הטבע והגנים,  בכנס החירום שכינסה השדולה הסביבתית בעיר. "נמל הנפט באילת ממוקם בלב המערכת הזו".

הכנס, שכינסה אמש השדולה בראשות ח"כ יוראי הרצנו להב (יש עתיד), משך אל העיר הדרומית למעלה מ-100 תושבים, פעילים, ח"כים וראשי רשויות, ביניהם ראש עיריית אילת אלי לנקרי, שהביעו מחאה על החלטת הממשלה לבטל את מדיניות 'אפס תוספת סיכון', שמשמעותה מתן אישור להזרמת נפט רב מאי-פעם במפרץ אילת, בניגוד מוחלט לדעה המקצועית של אנשי המשרד להגנת הסביבה.

מטרתה של מדיניות 'אפס תוספת סיכון במפרץ אילת', שגיבש המשרד להגנת הסביבה עוד בתקופת הממשלה הקודמת, היא להגביל את הסיכונים הגבוהים ממילא לדליפה במפרץ אילת כתוצאה מכמויות הנפט שמזרימה דרכו קצא"א כיום. זאת דרך הגבלת רישיון הפליטה של קצא"א בידי הממונה על הרעלים במשרד, שמוסמך להחליט על כמות הרעלים מכל סוג שרשאית כל חברה בישראל לפלוט.

מדיניות זו, שזכתה לאימוץ מלא ולגיבוי גם מהשרה הנוכחית עידית סילמן, סופגת זה חודשים התקפה מתמשכת מצד משרד ראש הממשלה, שביקש לבטלה כדי להגביר פי 10, על פי ההערכות, את הזרמת הנפט בצינור קצא"א. הדבר יגדיל משמעותית את הסיכונים למפרץ אילת, ליישובי הנגב שבהם עובר הצינור ולאשקלון.

משרד ראש הממשלה קידם הצעת מחליטים בממשלה שנועדה לעקוף את סמכות המשרד להגנת הסביבה ולכופף את ידו של הממונה על הרעלים, דבר שלא נמצא גם בסמכויות השרה. השרה סילמן התנגדה נחרצות למהלך. באחד הדיונים חשפה שמאחוריו עומד מנכ"ל משרד רה"מ ,יוסי שלי, ואף הצליחה להורידו מסדר היום לזמן קצר. אלא שבחודש שעבר שוב קודמה בהפתעה ההחלטה, והפעם עברה.

"ביטול 'אפס תוספת סיכון' מנוגד לכל המלצות המומחים", אמר פרופ' נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון. "פוטנציאל הפגיעה שלה בבריאות ובסביבה חמור, בייחוד לאור הסיכונים שראינו במלחמה. כל זאת בניגוד לעמדת משרד הבריאות וכל אנשי בריאות הציבור בארץ".

גם ראש העיר אילת, אלי לנקרי, הביע מחאה ודאגה רבה מההחלטה. "דליפה או פגיעה במכליות בים האדום אינן שאלה של 'אם' אלא של 'מתי'. אסור לממשלת ישראל להמר על ביטחונם ובריאותם של תושבי אילת ואורחיה".

"אחראית לאסונות הנפט הגדולים בישראל"

בדבריו התייחס לנקרי לא רק למוניטין הגרוע של קצא"א במניעת דליפות, אלא גם לסכנה המוחשית למפרץ אילת ממתקפות החות'ים, שמספר אנשי ביטחון ובריאות כבר הגדירו כסכנה עצומה במקרה של פגיעה, אפילו במכלית אחת. האלוף במיל' גיורא איילנד הגדיל ואמר בדיון חירום שכונס באותו נושא בחודש שעבר, שככל שיגדל הסיכון לאסון סביבתי ואנושי במפרץ כתוצאה מפגיעה במכלית, עלולות להתגבר מתקפות החות'ים על אילת בהתאם.

אך גם לפני המתקפות החות'יות, לקצא"א היסטוריה יוצאת דופן של רשלנות ודליפות. מומחים במשרד להגנת הסביבה התייחסו אליה בעבר בתור "הגוף הבעייתי ביותר בתחום" ו"האחראית לאסונות הנפט הגדולים ביותר בישראל". בין אלה ניתן למנות את האסונות הגדולים בנחל צין ב-2011, בשמורת עברונה ב-2014, וכן אירועים מינוריים יותר לחופי אשקלון ב-2020, סמוך למושב משען ב-2021, ובמפרץ אילת עצמו ב-2021.

כמו כן, מוקדם יותר השנה, וממש תוך כדי ניסיונה הקודם של הממשלה לקדם את החוק, התרחשה דליפת צינור נפט ליד מצפה רמון, שעל פי ארגוני הסביבה ניסו בקצא"א לטייח את היקפה.

חה"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד): "החלטת הממשלה לאפשר לחברת קצא"א לשנע כמה נפט שהיא רוצה דרך מפרץ אילת לחו"ל מוכרת את הבריאות והפרנסה של תושבי אילת והדרום – עבור בצע כסף. האסון הבא בפתח, זאת לא שאלה של אם, זאת רק שאלה של מתי. אמשיך להילחם נגד ההחלטה הזו בכל הכלים העומדים לרשותי שיהיה ברור כשנחזור לממשלה – ההחלטה הזו תבוטל וההגנה על אילת תוחזר לאלתר״.