"איך בסופר אין חלב אבל יש אייפון 17?" – תהה משפיען הרשת ויועץ התקשורת יבגני זרובינסקי, בפוסט שפרסם ושעמוד הפייסבוק הרשמי של משרד האוצר שיתף השבוע.
"צודק, יבגני. שוק החלב בישראל תקוע כבר שנים", כתבו אנשי הסושיאל של המשרד. "ריכוזיות גבוהה, חוסר תחרות, מכסות ייצור מיושנות ומערכת ייבוא שהייתה סגורה במשך שנים – יצרו מצב אבסורדי. מחירים גבוהים שאותם משלמת כל משפחה ישראלית. הגיע הזמן לשנות ולייעל. כך נאבקים ביוקר המחיה".
הפרסום הזה של האוצר, שעובד בימים אלו במלוא המרץ לשנות את מערך ייצור החלב בישראל דרך חוק ההסדרים, גורם ליותר מהרמת גבה. מחיר קרטון חלב מפוקח בישראל עומד על 7.28 ש"ח לליטר. זה המוצר הכי נמכר ברשתות השיווק בישראל, שמחירו נשמר בחוק ומאפשר וודאות צרכנית.
המחיר המפוקח והתוצרת המקומית הם יחד ערובה לכך שתמיד יהיה חלב במחיר שווה לכל נפש. המחסור הנקודתי של החלב, אירוע נדיר בשוק הישראלי שידע לספק מצרכי בסיס בתקופות חירום קשות, נובע מבחירה של שני תאגידי הענק שטראוס וטרה לייצר פחות חלב מפוקח, מטעמי רווחיות. תנובה, היצרנית הגדולה ביותר, התחילה לייצר עוד, וכל התאגידים מבטיחים שהכשל יוסדר בזמן הקרוב.
העובדות הללו לא מפריעות לקמפיין של האוצר. כך גם לא הזינוק במחירי החמאה עם פתיחת השוק ב-2020, והתגלגלות הורדת המכסים על הטונה לרווחים של היבואנים מבלי הוזלה לצרכן. האוצר טוען להצלחות כבירות ברפורמות "שחרור השוק" שהוביל בעשרות מוצרים, אך המחירים עדיין יקרים, בזמן שהיבואנים נהנים בשנים האחרונות מרווחים חריגים.
כדי להמחיש את האבסורד בניסיון לנצל משבר מחירים וזמינות פיקטיבי למדי, שווה להביט ב"הצלחות" באחד השווקים האידיאליים בעיניי אנשי האוצר, שוק הדיור.
כרישי הנדל"ן מתחרים, הדירות מתייקרות
קשה לדמיין שוק שתואם יותר לאידיאל מהפוסט של האוצר משוק הנדל"ן. שוק שופע בתחרות, נטול ריכוזיות, עם פיקוח ותכנון מינימליים והתבססות על ייבוא. ולמרות זאת, מחירי הדירות בישראל כמעט הכפילו את עצמם בשבע השנים האחרונות.
דירות בבאר שבע שעלו 800 אלף ש"ח עולות מזמן יותר מ-1.5 מיליון ש"ח; ואלו בתל אביב שעלו 2.2 מיליון ש"ח כבר רצו את רף 4 המיליון. בשוק השכירות, התחרותי עוד יותר והמפוקח עוד פחות, המחירים עלו ביותר מ-60% תוך עשור.
ומאחורי כל שוק דיור יקר יש שוק מימון יקר בהרבה. אמנם מידת התחרותיות של בנקי המשכנתאות מוטלת בספק, אך קשה להגיד עליהם שהם מוסד קומוניסטי מיושן. הזינוק בריבית בנק ישראל, החלטה שנותקה מכל השפעה פוליטית כפי שדורשת התורה הכלכלית המיינסטרימית, במשולב עם חוסר פיקוח משווע על הרווחים, הזניקו את רווחי הבנקים ביותר בכ-350%, בתקופה שבה השכר הממוצע עלה ב-22% בלבד.
ייעול? מאבק ביוקר המחייה? בין 2023 ל-2024 זינק היקף ההלוואות בשוק החוץ בנקאי ב-16%. עשרות אלפי ישראלים שהבנקים לא מרשים להם לקחת יותר משכנתא לוו לא פחות מ-33 מיליארד ש"ח, בריביות גבוהות.
קל להיגרר להשוואה פשטנית בין חלב לדיור – שני מצרכים שאין כמעט דבר במשותף ביניהם. ובכל זאת, יש נקודה אחת שמחברת ביניהם. במשך שנים טוען משרד האוצר כי יצליח להוזיל את הדיור באמצעות "שחרור חסמים", אך מהלכים אלו לא הניבו תוצאות של ממש. התוכנית היחידה שהורגשה בשטח הייתה 'מחיר למשתכן', שסבסדה דירות – בניגוד לעמדת האוצר.
מנגד, שוק החלב – דווקא בזכות פיקוח ותכנון ישיר – מציג יציבות ותוצאות שנתיות, בשגרה, בקורונה וגם במלחמה. לכן, כשבמשרד האוצר חוזרים ומבטיחים "לתת לשוק לעשות את שלו", כדאי לזכור מדוע בעיית הדיור עדיין נחנקת תחת כשלי שוק, בעוד הישראלים, שרבים מהם נאבקים להגיע לקורת גג ראויה, יכולים לפחות להרשות לעצמם להתנחם בכוס קפה עם חלב.
