ועדת הכלכלה אישרה היום (שלישי) לקריאה ראשונה את הצעת 'חוק אובר', זאת על אף התנגדות נהגי המוניות וחששות להגברת העומסים. לפי ההצעה יבוטל הסעיף בפקודת התעבורה שמונע מנהג ללא הכשרה ממשלתית לגבות כסף בתמורה לנסיעה, וכך יוכלו חברות כמו 'אובר' להפעיל נהגים ללא הכשרה.
ההצעה קובעת לכך מספר כללים, כשבין היתר, משרד התחבורה אמור יהיה לנהל מרשם של החברות ולפקח עליהן, אך לא על הנהגים. בנוסף, בכדי לנסות ולפצות את נהגי המוניות, שההצעה צפויה לגרום לאובדן הפרנסה עבור רובם, ההצעה מבקשת כי אובר ודומותיה יפרישו מהכנסותיהן לטובת קרן לפיצוי לנהגי ובעלי המוניות. ההצעה אושרה פה אחד על ידי ח"כ פסל וח"כ גינזבורג בהעדרם של חברי ועדה נוספים, ברקע, מחו הנהגים, שקראו "בוז" ו"בושה".
ההצעת החוק של חברי הכנסת איתן גינזבורג, משה פסל ודן אילוז תעבור למליאה להצבעה בקריאה ראשונה, אולם יוזמי החוק הבטיחו כי החוק לא יועבר בטרם תפטר סוגיית פיצוים של נהגי המוניות.
בדיון זה, כמו בסבביו הקודמים, עלו בעיקר אזהרות ממרבית הדוברים, ולא הוצגו נתונים ממשיים שתומכים בטענה שהמהלך יוביל להוזלה. זאת, לאחר שבמשרד התחבורה הודו בדיון הקודם, כי לפי נתוניהם ישנו חשש ממשי שהמהלך יוביל להגברת העומסים.
בראש ובראשונה, בלטה זעקתם של נהגי המוניות. אלו טענו כי המדינה מרסקת את המקצוע, וכן כי כבר כיום הורידה המדינה את מחירי המוניות נמוך מכדי שיהיה אפשר בכל שוק תחרותי.
במקביל, עלו סדרה של ארגונים של בעלי מוגבלויות, שטענו כי ביטולן של המוניות, או צמצום משמעותי של כמותן, לא יאפשרו לבעלי המוגבלויות נסיעה סדירה. זאת, משום שנהגי המוניות בישראל מחויבים בהכשרה ייחודית להסעת בעלי מוגבלויות, וכן מחויבים לקבל נסיעות מבעלי מוגבלויות, ונקנסים במקרה שיסרבו לכזו. בשני המקרים, לא ברור כיצד ניתן לשכפל מנגנון דומה אצל 'אובר' ודומותיה, שהמנגנון העסקי שלהן מבוסס על כך שכמעט כל אחד יכול להיות נהג.
יו"ר הוועדה לא נכח בדיונים
כמו בשלושת הסבבים הקודמים בדיונים על החוק, גם מסבב זה נעדר יו"ר הועדה, ח"כ דויד ביטן, ואת מקומו החליף אחד משלושת המציעים, במקרה הזה, ח"כ פסל. כך יכלו השלושה לנהל את הדיונים בקצב גבוהה, להתעלם ולקצר התנגדויות של משתתפים, ולא להכניס בחוק שינויים משמעותיים. היעדרותו של ביטן מעלה תמיהה, ושאלות 'דבר' בנושא לא זכו להתייחסות מסביבתו של הח"כ.
במקור, ביקשו מציעי החוק מועדת הכנסת דווקא כי להוציא את הדיונים על החוק מועדת הכלכלה לועדה אחרת, משום שביטן, לדברי הח"כ גינזבורג, "לא מספיק נלהב". זאת ככל הנראה משום חששם כי ביטן, שידוע יחסית ברגישותו לעובדים ולשכבות החלשות, ככל הנראה יהיה קשוב יותר לביקורת על החוק, ואולי אף יהרהר בנחיצותו. בפועל, לא ברור האם מתוך רצון לבדל את עצמו מהחוק או מתוך התחייבות קואליציונית, בחר ביטן להיעדר מהדיונים ולהציב את מציעי החוק כמנהלי הדיון, מה שאפשר להם להתנהל מול "מגרש ריק", מצב שהוחמר בשל היעדרותם של מרבית חברי הועדה האחרים ממרבית הדיונים.
עם זאת, מספר שינויים קטנים כן נכנסו להצעת החוק, בתמיכתם של המציעים. השינוי הראשון קבוע כי שרת התחבורה תמנה רשם שיבצע רישום של החברות המפעילות, כלומר אובר ודומותיה. הרשם יצטרך לוודא שהמפעיל יהיה תאגיד הרשום בישראל, או חברת חוץ שהשליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל. אם השליטה אינה בישראל, יצטרך הרשם לוודא כי ביכולתו של המפעיל לקיים את כל הוראות החוק.
שינוי נוסף שהוכנס, בעיקר עקב חששות בטחוניים ובטיחותיים, הוא תנאי העסקות של נהג בידי החברות המפעילות. על פי התנאים שנקבעו, החברות יוכלו להעסיק רק תושבי ישראל מגיל 21 ומעלה, שבידיהם רישיון נהיגה במשך 4 שנים לפחות, ושעברו בדיקת רופא. כמו כן, נהגים אלו יצטרכו לקבל אישור מרשות הרישוי על היעדר הרשעות או כתבי אישום שיפסלו אותם מלשמש כנהג.
בנוסף, לבקשת משרד התחבורה, תוכל שרת התחבורה, באישור ועדת הכלכלה, להגביל את הפעילות של המפעילים באזורים מסוימים. זאת משיקולי ביטחון המדינה, שמירה על סדר ציבורי ועוד.
הח"כים הבטיחו פיצוי, האוצר לא מתחייב
על אף שבמהלך הדיונים עלתה הצעה להקים מהכנסות החברות קרן שתפצה את נהגי המוניות, הדיונים בהצעות לפיצוים לא הושלמו. יו"ר איגוד הגג של בעלי המוניות, יהודה בר אור, אמר כי הוא בן 73 ולא יחכה 5 שנים לפיצוי, וקרא לשלם את הפיצוי באותו רגע שבעל הרישיון מחזיר אותו.
נציגים נוספים של הנהגים זעקו כי "מדובר בכסף על קרן הצבי". ח"כ פסל, שמילא את מקומו של היו"ר, שב והבהיר כי ללא פיצוי ההצעה לא תוכל להגיע לקו הסיום, אך ציין כי יש היגיון בין הזיקה לפגיעה שתיגרם ממפעילים כמו אובר לבין גובה הפיצוי שיינתן לענף המוניות. נציגי בעלי המוניות לעומת זאת הבהירו כי אינם מסכימים, משום שהם יאבדו את פרנסתם ללא קשר לכמה ירוויחו החברות המדוברות.
נציגי משרד האוצר,, מאי שמואל ואלחנן בן דהן, ציינו מצידם כי העבודה בעניין זה "עדיין מתבצעת", ח"כ פסל הגיב: "לאור עמדת המציעים, שאי אפשר להתקדם ללא פיצוי, בסוף האוצר יצטרך להחליט אם החוק הזה ייצא לדרך או לא. אני נתתי את דעתי שאי אפשר להתקדם בלי הנושא הזה", וקצב לאוצר שבועיים בלבד לגבש מתווה.
