תוכניות לחיזוק החינוך מלידה עד שלוש מופיעות לא מעט במצעים והקמפיינים של המפלגות המתמודדות בבחירות הקרובות לכנסת. דאגת ההורים לגבי טיב הטיפול שזוכים לו ילדיהם, העלות הגבוהה של מעונות היום המכבידה על משפחות צעירות, סוגיות בטיחותיות והמאבק הפוליטי על סבסוד משפחות אברכים, כל אלה הופכים את הנושא לטעון ולמעורר עניין בדרך לקלפי.

בפאנל בזום שנערך השבוע, פוליטיקאים מכל הקשת הפוליטית הציגו בתורם את תפיסת עולמם בנושא לקהל שהורכב מאנשי מקצוע, חוקרים באקדמיה, נציגים של ארגונים חברתיים ונציגי ארגוני הורים. הפאנל אורגן על ידי עמותת 121 שמובילה את שותפות 'בידיים טובות – המטה להשקעה בגיל הרך'.

ח"כ יוסף טייב (ש"ס) אמר במהלך הפאנל כי הוא מעוניין לכהן כסגן שר החינוך האמון על הגיל הרך. הוא סיפר שביקש זאת מראש המפלגה שלו, ח"כ אריה דרעי, מתוך רצון לשנות את מבנה האחריות על התחום. "זה לא משנה תחת איזו ממשלה, אני אבקש את התפקיד. תחום הגיל הרך מפוזר בכמה משרדים וצריך גורם אחד שיוכל לרכז את הכול".

מלבד טייב השתתפו בפאנל: ח"כ קטי שטרית (הליכוד), ח"כ מירב כהן (ביחד), ח"כ אורית פרקש הכהן (ישר!), ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) וד"ר נהאיה ושאחי, המשובצת במקום החמישי ברשימת חד"ש לכנסת.

ליאת עילם, מנכ"לית עמותת 121, הדגישה את חשיבות הנושא. "ישראל משקיעה באיכות החינוך לגיל הרך פחות מעשירית מהממוצע במדינות המפותחות, כ-200 מיליון שקלים מתוך תקציב משרד החינוך שעומד על כ־97 מיליארד שקלים, וזאת למרות ששלוש השנים הראשונות הן הקריטיות ביותר להתפתחות הילד. התוצאה היא חינוך באיכות ירודה. הפתרון הוא תוכנית לאומית מקיפה שתכלול שיפור תנאים במעונות, השקעה בהכשרה ובהדרכה המקצועית של המחנכות ושיפור השכר ותנאי ההעסקה. הגיע הזמן להפוך את נושא הגיל הרך לעדיפות לאומית".

מי אחראי: טייב קרא להקים רשות לאומית

במסגרת תפקידו כיו"ר ועדת החינוך קידם טייב את הקמתה של רשות לאומית לגיל הרך. "לצערי, המבנה הנוכחי לא מספיק", אמר בפאנל, "הגיל הרך פרוס על כמה וכמה משרדים ונדרש גוף אחד שירכז את עבודתם".

ואכן תחום הגיל הרך מפוזר בארבעה משרדים: משרד החינוך, משרד העבודה, משרד הבריאות ומשרד הרווחה. בתוך משרד החינוך התחום הוא באחריות אגף בכיר לחינוך הגיל הרך, שאחראי גם על גני הילדים. אם תוקם מנהלת לגיל הרך היא תחליף את האגף.

טייב טוען שהסכים על התוכנית עם שר החינוך יואב קיש. "לצערי משרד האוצר הפיל את ההצעה בגלל מספר התקנים שמשרד החינוך דרש – 24 תקנים, כפול מהיום".

בשונה מטייב, פרקש הכהן טוענת כי הבעיה בגיל הרך אינה מבנית, אלא תקציבית. "תקציב משרד החינוך ל-2026 עומד על כ-97 מיליארד ש"ח, אבל ההשקעה הממשלתית על גילאי לידה עד שלוש מסתכמת בכ-2 מיליארד ש"ח בלבד אם כולנו מסכימים שהגיל הרך הוא התקופה החשובה ביותר בחיי הילד, איך אפשר להסביר את הפער הזה?"

הפיקוח: פרקש הכהן אמרה שתקדם סטנדרט אחיד

אחת הסוגיות שעלו בפאנל הייתה הפיקוח על מעונות היום. לפי דו"ח מבקר המדינה שפורסם ביוני האחרון, למשרד החינוך אין מידע מסודר על מעונות יום הפועלים ללא רישיון והפיקוח הקיים אינו מספק. מלבד ההיבט הבטיחותי, היעדר הפיקוח ופעולתם של מעונות רבים ללא רישיון גורמים לפגיעה באיכות הטיפול והחינוך לתינוקות ולפעוטות.

בשאלה שהופנתה לח"כ מקלב על הנושא הוזכרו הפעוטות שנפטרו במעון יום בירושלים בינואר האחרון. לא במקרה השאלה הופנתה דווקא אליו: מעון היום הוא חרדי ופעל ללא רישיון. מקלב: "נסיבות המקרה עוד לא ידועות. ככל הידוע לנו, זה היה יכול לקרות גם במעון יום עם רישיון".

מקלב הסכים ש"מסוכן שמעונות יום פועלים ללא רישיון", אך טען כי "צריך לשאול למה ההורים מוכנים לשלוח למעון יום לא מפוקח ולמה מעונות יום בוחרים שלא לבקש רישיון". לדעתו "בסופו של דבר תופרים חליפה אחת לכל המעונות, שלא בהכרח מתאימה".

שטרית הסכימה עם חלק מטענותיו של מקלב, ואמרה כי "הבירוקרטיה היא נוראית עבור מנהלי מעונות שמעוניינים ברישיון. יושבים פקידים במשרד שלא מבינים כלום בחינוך ומונעים רישיון ממנהלות מעונות יום שפועלות מתוך שליחות".

פרקש הכהן אמרה כי מפלגתה תקדם יצירת סטנדרט אחיד עבור מעונות היום על בסיס תו התקן האירופי, סטנדרט שיכלול היבטים בטיחותיים ופדגוגיים. "צריך ליצור תמריצים למעונות יום לבקש רישיון, כמו הקלה בתשלום הארנונה. המתווה יהיה מדורג, אך בסופו של דבר מסגרת חינוכית שלא תהיה מעוניינת להשתתף בו תיסגר". לשאלה באיזה אופן ייאספו הנתונים על מעונות היום הפועלים ללא רישיון, אמרה פרקש הכהן כי המיפוי יהיה דיגיטלי וייעשה באמצעות הרשויות המקומיות.

המחיר: שטרית הציעה לפצות הורים על התקופה שהמעונות נסגרו 

חוק חינוך חינם חל רק מגיל 3, והתשלומים שמעונות יום מלידה עד שלוש גובים מהורים יכולים להגיע לאלפי שקלים בחודש. חלק מהמעונות הם בעלי סמל, ואליהם הורים יכולים לקבל סבסוד – אם הם עומדים בקריטריונים.

השימוש בסבסודים ככלי פוליטי בלט בדיון הציבורי סביב "חוק המעונות", שאושר בוועדת הכספים לקריאה ראשונה ביוני האחרון. הצעת החוק קובעת כי רק מצבה התעסוקתי והלימודי של האם ישפיעו על קבלת סבסוד למעונות יום, במקום זה של שני ההורים – אם כי גובה הסבסוד ייקבע גם לפי האב. השינוי נועד לקדם סבסוד לילדיהם של תלמידי ישיבה החייבים בגיוס. פרקש הכהן התייחסה לכך בפאנל ואמרה כי "בניגוד למה שהממשלה הנוכחית עשתה, אנחנו נרחיב את הסבסוד לעד 75% לזוג, במידה ושניהם הורים עובדים ומשרתים".

רוב התינוקות והפעוטות בישראל שוהים ככל הנראה במעונות פרטיים, כלומר שאינם מסובסדים בידי המדינה. התשלום על מעונות היום עלה לסדר היום הציבורי כשמעונות דרשו מהורים תשלום על תקופת מלחמת 'שאגת הארי', למרות שמעונות היום לא פעלו. חלק מהורים האשימו את מנהלי המעונות ב"עושק", אך המנהלים היו חסרי אונים, משום שרוב הוצאותיהם נשארו קבועות.

במרץ האחרון האוצר פרסם מתווה פיצויים, אך ח"כים שעסקו בנושא חלקו על יחס האוצר למעונות היום הפרטיים כעסק לכל דבר – ודרשו להתייחס אליהם כמו למסגרות חינוך אחרות. שטרית, בין חברי הכנסת שהציבו את הדרישה, אמרה בפאנל כי "ברור לנו שמנהלות מעונות פרטיים לא מתעשרות מזה ולפעמים אף חיות מהיד לפה. אין מה להעמיד את ההורים מול מעונות היום, והאוצר צריך להחזיר להורה תשלום למעון אחרי שההורה מציג הוכחה לתשלום".

שאחי הציעה פתרון מרחיק לכת יותר. "במסגרת תוכנית לאומית, יש להפוך את כלל מעונות היום לציבוריים".

המטפלות מחנכות: סון הר מלך אמרה שהן "הכי חשובות" מבלי להתחייב להעלאת שכרן 

ענף הגיל הרך סובל ממחסור במטפלות מחנכות בכלל, בפרט בעלות הכשרה. לפי נתוני ארגון גני הילדים הפרטיים, בין 35% ל-48% מהמטפלות המחנכות מתחלפות מדי שנה, ו-50% עוזבות בשנה הראשונה לעבודתן. הסקר הוצג ב-2025 ונערך בקרב כ-2,000 מנהלות מעונות פרטיים. סקר נוסף של מרכז טאוב מ-2023 מציג תמונה דומה גם במעונות המסובסדים, שם שני שליש מהמנהלות דיווחו על סגירת מעון היום בין פעם לפעמיים בשבוע בעקבות מחסור בצוות טיפולי חינוכי.

אחת הסיבות לעזיבתן של מטפלות מחנכות היא הסכם השכר של תומכות החינוך בגני הילדים. הסכם זה העלה את שכרן של תומכות החינוך, שתנאי עבודתן נתפסים קלים יותר. סון הר מלך התייחסה לסוגיה זו ואמרה: "אלו שעוזבות להיות תומכות חינוך הן גם לרוב העובדות הטובות יותר". סון הר מלך הצהירה כי "המטפלות מחנכות הן הכי חשובות, כי הן מטפלות בילדינו. כשזו תהיה התפיסה אז דברים יתחילו להשתנות". עם זאת, היא לא התחייבה לקדם את השוואת שכרן לזה של תומכות חינוך.