בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, התכנס הבוקר (שלישי) לדיון בפיטורי העובדים במפעל הצפוני של חיפה כימיקלים. השופט אלכס קוגן הביע ספק באותנטיות של החלטת ההנהלה לסגור את המפעל, והציע לחברה לבחור בהליך גישור, או שייאלץ להתחיל בהליך עדויות, בו תיבדק ההחלטה לעומקה. למרות שמנכ"ל החברה טען כי אין בכך טעם, שני הצדדים קיבלו את ההצעה. מי שינהל את הגישור הוא איש משרד האוצר לשעבר, יובל רכלבסקי. ההנהלה הודיעה כי תעצור את תהליך הפיטורים לחודש. בית הדין יתכנס שוב לדון בנושא ב-7 בספטמבר.

בדיון שהתקיים הבוקר בבית הדין, הנהלת החברה הודיעה כי תנסה להפעיל את מפעלה הדרומי, בהיקף חלקי באמצעות איזוטנקים, החל מחודש אוקטובר הקרוב. אך מכיוון שלמפעל הצפוני אין רישוי עסק, והיתר רעלים והוא אינו עומד בתקנות חוק אוויר נקי, אינו יכול לשוב לפעולה ולכן הוא עתיד להיסגר ויש לפטר את עובדיו.

השופט לא קבע כי עמדת ההנהלה מופרכת, אך הטיל בה ספקות שוב ושוב, והסביר כי עליו להשתכנע כי סגירת המפעל היא החלטה אותנטית, ולא טריק שנועד להיפטר מהעובדים במפעל, ולהחליף את רובם בעתיד בחדשים, תוך ביטול ההסכם הקיבוצי או החלשתו.

ההנהלה הסבירה כי מציעה גם הצעת פשרה של חופשה ללא תשלום לשלושה חודשים, ובכך אישרה כי עתיד המפעל איננו אבוד. אף על פי כן, לא השתכנע השופט כי הודעת הסגירה של המפעל היא פיקטיבית, אף שאין החלטת סגירה בכתב, ובפועל לא נעשות היערכויות לסגירתו, אלא במידה שחייב המשרד להגנת הסביבה – פינוי החומרים המסוכנים ממנו.

באת כוח העובדים, עו"ד סיגל פעיל, טענה בדיון כי "המפעל הזה עתיד לחזור לפעולה, ויש פה עננה של ניסיון להיפטר מארגון העובדים ולהחליפו באחר". גם יו"ר ועד העובדים, אלי אלבז האשים את הנהלת המפעל –  והמנכ"ל נדב שחר בראשה –  כמתעמרת בעובדים.

שחר דיבר גם הוא במהלך הדיון,  והסביר כי חידוש הייצור במפעל מחייב עמידה בדרישות החוק – חוק אוויר נקי, היתר רעלים תקף, ובעקבות הנחיות הגנת הסביבה גם רישוי עסק למפעל ולצנרת המובילה אליו אמוניה, וכן היתרי בניה שונים. כאשר הציע השופט קוגן הליך גישור בין המפעל לעירייה, שחר הסתייג ממנו בטענה שאת ההוראות הוא מקבל מהמשרד להגנת הסביבה –"ואנו כאן בהליך תוצאתי". מנגד, סתר את עצמו שחר, כשטען גם שהיתר הרעלים מהמשרד להגנת הסביבה, תלוי בעצמו באישורים מעיריית חיפה, וכך לא ברור מדוע אין טעם בדיון איתה.

נדב שחר מנכ"ל חיפה כימיקלים בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה (צילום: ארז רביב).

יו"ר הוועד טען בדיון כי המפעל לא היה מושבת לחלוטין, אלא פעל בהיקף של 20% עד סוף חודש יולי. רק פסק הדין של בית המשפט העליון בסוף יולי, כפה על המפעל השבתה גמורה, עד אשר יסיים לרוקן את מיכל האמוניה ואז יוכל להגיש בקשות חדשות לאישורים

זה בסך הכל עניין של כסף

השופט קוגן התרשם מטענת ההנהלה, לפיה עסק פרטי ומושבת ברובו ממשיך לשלם שכר לעובדיו מאז חודש אפריל. הוא חזר על עמדתו לפיה בית הדין לעבודה לא יוכל למצוא פתרון לסוגיה הכוללת של חיפה כימקילים, וכי אין ביכולתו למנוע ממעסיק פרטי לסגור את העסק שלו, אלא רק לבחון האם החלטת הסגירה היא אותנטית.

בחינת החלופות לחזרת המפעל לפעולה, מעלה כי כולן מחייבות את המשך ההשבתה למשך מספר חודשים עד שנה. המשך תשלומי השכר בעת ההשבתה עולה לחברה כסף רב, אשר אותו היא מעוניינת לחסוך. אם המשבר במפעל הצפוני יסייע להנהלה להחליש את ועד העובדים, ייתכן שזהו עוד יתרון מצד ההנהלה, בדיוק כפי שחוששים העובדים. ייתכן גם כי המפעל בעתיד ייסגר, אם לא יימצא פתרון רגולטורי לבטיחות אספקת האמוניה למפעל.

בינתיים ההנהלה רוצה לחדול מתשלומי שכר, אם באמצעות פיטורים או באמצעות חופשה ללא תשלום. סגירת המפעל עתידה להיות עסק יקר מאוד בפני עצמה, בשל הוצאות הפינוי שלו, ובלתי כלכלית בעליל גם לבעלי החברה ג'ולס טראמפ. הרצון לפטר את העובדים אינו קשור באופן ישיר לעתיד המפעל, אלא נועד לחזק את ההנהלה בשלב הביניים, ולהחליש את הדימום מקופתה. יש לציין כי באותו זמן, ההנהלה תמשיך לשלם שכר לעובדיה בדרום, כאשר גם שם חזרה לפעילות מלאה תארך מספר חודשים.

בזבוז המשאבים של גורמי השלטון

עו"ד לדרר מפרקליטות המדינה, וראש עיריית חיפה יונה יהב, המייצגים את השלטון המרכזי והמקומי אמרו לאורך הדיון כי הם משקיעים מאמצים רבים בניסיונות למצוא פתרון למפעל.

גם המנכ"ל שחר ציין את הדיונים המרתוניים שהתקיימו בין אנשי הגנת הסביבה לבין העירייה, וכן עם השרים זאב אלקין, איילת שקד ואלי כהן. פיטורים בעת הזו, אפילו במקרה של החלטה אותנטית לסגור את המפעל הצפוני, מבטאים בזבוז של משאבי המדינה והעיר שעוסקים באופן די אינטנסיבי בהשגת פתרון.

באת כוח העירייה בדיון, עו"ד ימית קליין, סיפרה כי למפעל אין רישוי עסק, בעיקר כי החברה לא משיבה לבקשות העירייה למתן הבהרות, וכי העירייה לא רק דואגת לבטיחות התושבים, אלא גם להעסקת העובדים. עוד סיפרה כי המפעל ממשיך להגיש בקשות לרישיונות מהעירייה, שמעידים על כוונת ההנהלה להמשיך להפעיל את המפעל.

גם דברים אלו לא עולים בקנה אחד עם האפשרות של סגירה מוחלטת המפעל, אלא עם ניסיון להיפטר מהעובדים ומתשלום שכרם. באם העובדים יסכימו לצאת לחופשה ללא תשלום חלק מהנטל יעבור למדינה, באמצעות דמי אבטלה. אחרים ימצאו עבודה אחרת ולא ישובו לחברה.

האם המדינה תשלם את שכר העובדים ?

החלטת הממשלה לגבי עתיד משק האמוניה מבוססת "עיקרון" בו המדינה לא תידרש להוציא שקל מכיסה – יזם פרטי יבנה מפעל אמוניה בנגב, וחיפה כימיקלים תקים על חשבונה מקשר ימי במרחק שלושה ק"מ מהחוף לקליטת אמוניה, תוך הרחקת אניית המילוי מהאוכלוסייה. אין לדעת כיום עד כמה ההחלטה ישימה, אבל מתוכנה עולה חוסר רצונה של המדינה לשלם בעצמה על פתרון לחברה פרטית, כפי שהציע אלי גרונר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בצעד שנגנז ע"י האוצר, ועורר גם ביקורת במשרד מבקר המדינה.

הוצאת העובדים לחופשה ללא תשלום פירושו להעביר את נטל השכר (חלקית) מהחברה למדינה. לא ברור האם המדינה תצליח לגבש מדיניות ברורה המתנגדת להוצאת העובדים לחופשה בשל הנטל על הביטוח הלאומי, או שהיעדר הוצאות מתקציב המדינה הישיר, יהפכו גם פתרון זה לקביל בעיניה. בעוד שבחברת 'חיפה כימיקלים' שרשרת הפיקוד היא פשוטה יחסית – בעלים והנהלה, המדינה היא גוף רב זרועות, שפעמים רבות מתקשה "לדבר עם עצמו" ולהגיב למציאות באופן נבון.