התיקון לחוק רישוי עסקים, המכונה גם "חוק חיפה כימיקלים", עבר אמש (רביעי) משוכה נוספת, לאחר שאושר בוועדת הפנים והסביבה. הקואליציה עוד לא הגיעה להסכמה מלאה על תוכן החוק, ובסיעת "כולנו" יש מי ששואף למתן אותו, אך ההצבעה עליו בקריאה שנייה ושלישית צפויה להיערך בעתיד הקרוב מאוד.

ועדת הפנים, בראשות ח"כ יואב קיש (הליכוד), אישרה את חוק רישוי עסקים ברוב של 7 תומכים, מול 4 מתנגדים.  על פי ההצעה, שהייתה כלולה בחוק ההסדרים לשנת 2019 אך הוצאה ממנו אחרי המחאה שהתעוררה, הממשלה רשאית להחליט, כי עסק שיש בפעילותו "חשיבות לאומית", יוכל לקבל רישיון עסק, שלא כמקובל היום, על ידי הרשות המקומית, אלא באמצעות מנגנון אחר.

שינויי נוסח לא מהותיים

הדיונים בוועדת הפנים הניבו שינויים בנוסח של הצעת החוק הממשלתית בשלושה נושאים עיקריים.

על פי הסתייגות יו"ר הוועדה החלטת צוות המנכ"לים המייעץ (שיקבע אם מדובר במפעל שעומד בקריטריונים להחרגה מסמכות הרשות המקומית) תתקבל לאחר ששוכנע שהתקיימו התנאים הבאים: 1. העסק מסייע לייצור או אספקה של מוצר חיוני למשק; 2. פעילות העסק היא בעלת השפעה שאינה נוגעת לרשות המקומית בה נמצא העסק בלבד; 3. קיימים תנאים אחרים הנובעים מאינטרס ציבורי חשוב שבשלהם יש צורך ברישוי העסק.

מדובר בקריטריונים רחבים מאוד, שעשרות אלפי עסקים במדינה עומדים בהם, והם מבוססים על קביעות סובייקטיביות של פקידי הממשלה ולא על תנאים עובדתיים.  ש

השינוי השני עליו החליטה הוועדה הוא שאותם פקידים שיחליטו בנושא יכללו גם את מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ואת מנכ"ל משרד הכלכלה.

השינוי השלישי שקבעה הוועדה בחוק הוא חובת שקיפות, באמצעות פרסום טיוטת ההחלטה באתר משרד ראש הממשלה, ומתן אפשרות לציבור להגיב על החלטת הצוות המייעץ במהלך 21 יום.

התרגיל של ח"כ כהן פארן

חברת הכנסת יעל כהן פארן (המחנה הציוני) הצליחה למנוע את ההצבעה בבוקר בעזרת תרגיל פרלמנטרי. פארן טענה כי ח"כ קיש הכניס "נושא חדש", והעבירה את החוק לבירור בוועדת הכנסת.

רק בשעות אחר הצהריים הסתיימה ההצבעה בוועדת הכנסת, והדיון בוועדת הפנים יכול היה להמשיך.

השגחה ממשרד ראש הממשלה וספקות בסיעת "כולנו"

בעת ההצבעה בוועדת הפנים נכחה בחדר רבקה פאלוך, יועצת ראש הממשלה לענייני חרדים וכנסת, ובכך סימנה את העניין הרב שמגלה משרד ראש הממשלה בהעברת החוק.

בדיון הקודם, אמר יו"ר הועדה קיש כי החוק פוצל מחוק ההסדרים בכדי ש"חברי הכנסת יצביעו על פי צו מצפונם", אמירה שאולי הדליקה  נורה אדומה במשרד ראש הממשלה, כאשר אפילו נתניהו עצמו התבטא בנושא לאחרונה.

בהודעת הכנסת על אישורו של החוק לקריאה שנייה ושלישית, שולבו דבריו של יונה יהב ראש עיריית חיפה, המייחס את החוק לתועלתו של ג'ולס טראמפ, בעלי חיפה כימיקלים. "אני מקווה שכל אחד שואל את עצמו איך נוחת טייקון ממיאמי ביץ' וכולם רוצים לעזור לו" טען יהב, "אמרו לנו שברגע שלא יהיה אמוניה בתי חולים ומפעלים יקרסו והרבה פועלים יהיו ברחובות. שמעתם על בית חולים או מפעל שנסגר?".

קיש, מצידו, אמר אתמול כי "יכול להיות שהצורך התעורר עם חיפה כימיקלים, אבל החוק לא נוגע רק לעיריית חיפה ובוודאי שלא רק למפעל חיפה כימיקלים. שמעתי שגם בבתי הזיקוק יכול להיות שלא יקבלו רישיון. משרד הגנת הסביבה, שיקבע את תנאי הרישיון, לא פחות מקצועיים מכם ואישורם נדרש על פי הצעת החוק. לא ייתכן שלרשות מקומית תהיה זכות וטו לגבי מפעלים שיש להם משמעות לאומית".

חבר הכנסת אכרם חסון (כולנו) לא תמך בהצעה, כאשר בסיעתו מעוניינים להכניס עוד הסתייגויות לחוק, העשויות "להצר את שערי הכניסה" אליו. בכוונת הקואליציה להביא את החוק להצבעה במליאה ביום שני, אם יצליחו ללבן את המחלוקות, וביינתים נראה שמופעלים לחצים חזקים מהממשלה על חברי הקואליציה לתמוך בהצעה.

חקיקת אקספרס

מדובר בחקיקת בזק, שהתחילה כיוזמה בחוק ההסדרים, פוצלה מתוכו, ומיועדת להסתיים הרבה לפני חוק ההסדרים, בניגוד מוחלט לחוקים אחרים שפוצלו מהחוק.

ייתכן שקידום החוק חשוב למשרד ראש הממשלה בכדי לבוא בחשבון עם יהב, ולנטרל את העוצמה המיוחדת שהעניקה לו פסיקת בית המשפט העליון בסוגיה. סירובה של עיריית חיפה לאשר את רישיון העסק של חיפה כימיקלים מטרפד החלטת ממשלה המתירה את חידוש הפעילות במפעל בעזרת אניית אמוניה שתעגון באופן קבוע במפרץ – נושא שהוא לב המחלוקת בין העירייה לממשלה.

בעבר פעל מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר למען החברה, כשהציע לממן 40% מעלויות הבניה של מפעל אמוניה בנגב, אותו תבנה חיפה כימיקלים בעצמה כדי לספק אמוניה למפעלי הדשנים שבבעלותה ולשאר המשק, באופן המשמר את המונופול שלה בתחום.

החברה עצמה ביקשה סכום עצום של 650 מליון שקל, 50% מהערכת ההשקעה שלה. הצעה זו הייתה מנוגדת לחוק, האוסר על תמיכה בהיקף כזה בהקמת מפעל, והיא הוסרה במהירות מסדר היום, אך דרבנה בדיקה של מבקר המדינה בנושא הסיוע הממשלתי לחיפה כימיקלים.

החלטת הממשלה החדשה, קבעה כי יוקם מפעל אמוניה בנגב על ידי יזם אחר, וכי החברה תורשה להציב אניית אמוניה במפרץ חיפה כפתרון ביניים זמני, כאשר לטווח הארוך ייבנה מקשר ימי במרחק מספר קילומטרים מהחוף לצורך אספקת אמוניה. בדיונים לא רשמיים, הודו גורמי ממשלה כי מה שיאושר כפתרון זמני יכול למעשה להימשך ללא הגבלת זמן.

גם אם החוק יעבור, הצרות של חיפה כימיקלים לא קרובות לפתרון

מפעל חיפה כימיקלים בצפון מושבת, אמנם, בשל התנגדות העירייה לחידוש רשיון העסק, אך הצרות של המפעל הזה הן רבות, ולא די בהתגברות על מכשול זה כדי להשיבו לפעילות.

כלל העובדים במפעל הצפוני פוטרו, קרקעותיו נתבעות להשבה ע"י בז"ן, ישנן דרישות סביבתיות שהוא אינו עומד בהן והוא זקוק להיתרי בניה מעיריית חיפה כדי למלא אותן. כל אלו מעלים ספקות באשר למטרה האמיתית מאחורי אישור החוק.

קשה מאוד לטעון ש"חשיבות לאומית" במובנה המקובל קיימת במקרה הזה. לעירייה עצמה יש תחמושת משפטית רבה שעוד לא נוצלה ביחס למפעל, כאשר גם ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), מהקואליציה הזהיר שהחוק מנוסח באופן שלא יעמוד במבחן בג"ץ ואף עלול לעודד חילול שבת.

כאשר משווים בין מפעלים חיוניים אחרים במשק לחיפה כימיקלים צף הבדל אחד משמעותי – הממשלה דואגת שמפעלים חיוניים באמת יפעלו ולא מתירה להם להיסגר. היא מפעילה אותם בעצמה, או מטילה פיקוח משמעותי על הבעלים הפרטיים, ו/או מתעקשת שהם יהיו ישראלים. כל אלו לא מתקיימים במפעל הזה, ומעידים כי הממשלה לא באמת רואה בו צורך לאומי, אלא פועלת ממניעים אחרים, שבשלב זה ניתן רק לשער מה הם.

פניה ליועמ"ש

מיד לאחר אישור החוק בוועדת הפנים והגנת הסביבה, העבירה כהן פארן פניה דחופה ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בבקשה שיתערב בהליך החקיקה.

לטענתה, מדובר בהליך  פסול, ויש חשד עמוק כי קידום החוק כפי שמתבצע נובע מאינטרסים זרים, המובלים על ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה, עד כדי כך שיש בסיס לכאורה לפרשית שחיתות נוספת.

חברת הכנסת כהן פארן טוענת בפנייתה כי החוק המבקש להכריז על מפעלים כבעלי חשיבות לאומית ובכך להפקיע את סמכויות הרישוי מהרשות המקומית, נועד להכשיר את הפעלתו של מכל אמוניה חדש בחיפה.