דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט' באדר ב' תשפ"ד 19.03.24
16.4°תל אביב
  • 9.0°ירושלים
  • 16.4°תל אביב
  • 15.2°חיפה
  • 14.9°אשדוד
  • 15.9°באר שבע
  • 21.9°אילת
  • 16.8°טבריה
  • 11.5°צפת
  • 14.9°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חברת החשמל

תקשורת / חבל הצלה? הממשלה אישרה את פריסת חובות חברת IBC לחברת החשמל

הצעת ההחלטה חושפת לראשונה נתונים על מצבה העגום של חברת האינטרנט שהפכה לכשלון ממשלתי מהדהד בניהול תשתיות תקשורת - בין השאר את היקף חובותיה: לפחות 470 מיליון ש"ח | עדיין לא ברור האם רכישתה ע"י סלקום וקרן תש"י היא בשורה אמיתית לשוק התקשורת, או מהלך פיננסי מחוכם בלבד

הנחת כבלי תקשורת תת-קרקעיים (צילום: shutterstock).
הנחת כבלי תקשורת תת-קרקעיים (צילום: shutterstock).
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

הממשלה אישרה אתמול (ראשון) להתיר לחברת החשמל להשקיע בחברת התקשורת IBC (השם המלא – Israel Broadband Company) ויתוקן הרשיון של IBC כך שלא תוגבל להשתמש רק בתשתיות של חברת החשמל. מדובר בתיקונים חיוניים על פי הדרישות של סלקום וקרן תש"י, שבלעדיהן לא יסכימו לרכוש את השליטה בחברה הכושלת.

חברת IBC פועלת תחת המותג "Unlimited" ומציעה את החיבור המהיר ביותר לאינטרנט בישראל, באמצעות חיבור לקוחות בשוק העסקי והפרטי לתשתיות סיבים אופטיים שנפרשות על רשת החשמל של חברת החשמל. באמצעות רשת זו היא מסוגלת להציע מהירות גלישה סימטרית (כלומר מהירות זהה להעלאה ולהורדה של מידע) של כ-10 ג'יגה בשנייה – ובכך עוקפת בגדול את מתחרותיה בזק והוט. החברה הוקמה ב-2013 ביוזמת חברת החשמל, שבחרה במכרז גופים נוספים שהשקיעו בה והפכו לשותפים. סיבי החברה פרושים כיום בתל אביב, בבאר שבע, ברמת גן, בכפר סבא, בטירת כרמל, ברעננה, בנתניה, ברמת השרון ובחיפה.

אך למרות השירות החדשני שהציעה, IBC הפכה בתוך שנים ספורות לכישלון ממשלתי מהדהד בתחום פיתוח תשתיות התקשורת בישראל. הצעת ההחלטה הממשלתית חושפת לראשונה חלק מהנתונים לגבי מצבה העגום של החברה, שהיתה עד כה חברה פרטית. מדברי ההסבר בהצעת ההחלטה עולה כי למרות מענק ממשלתי של 150 מליון ש"ח שקעה החברה בחובות, המסתכמים כיום בלפחות 470 מליון ש"ח. כשקופת החברה התרוקנה היא נכנסה למצב שקרוב להקפאת פעילות, עם אלפים בודדים של לקוחות.

הסיבות לכישלון החברה הן מגוונות. האחת היא העובדה שבעלי החברה היו גם הספקים שלה. הכסף הממשלתי יצר תמריץ מוגזם של בעלי החברה למכור לה ציוד יותר מאשר לדאוג לרווחיות שלה, וכך היא צברה חובות רבים. שנית, על החברה נאסר לשווק את עצמה לציבור הרחב, והשימוש בסיבים שלה היה אפשרי רק דרך ספקי אינטרנט אחרים ששיווקו זאת לציבור, או דרך אתר האינטרנט שלה. מכיוון שהשירות יקר יחסית, בפריסה מוגבלת ורוב הציבור אינו מודע ליתרונות של תקשורת סימטרית, גם ספקי האינטרנט וגם הציבור התקשו להתעניין בה, והמשיכו לרכוש גישה לאינטרנט על בסיס HOT או בזק בלבד. אחרי כל אלו, הסדרי השוק הסיטונאי שהוביל משרד התקשורת הוזילו במעט את עלות הגישה לאינטרנט, ודחקו את IBC עוד יותר לפינה.

במקביל, הסתבר שהעלויות שגבתה חברת החשמל על הקצאת עובדיה לשירות IBC לא היו כלכליות, וגם הפריסה על גבי עמודי חברת החשמל לא פתרה כמה בעיות יסודיות – למשל שהעמודים פרוסים רק בצד אחד של הרחוב, וגישה לבניינים בצד השני מחייבת פריסה יקרה הרבה יותר. העלות יקרה עוד יותר במקומות בהם הפריסה של רשת החשמל היא תת-קרקעית והסיבים לא נפרסו מראש.

אך בנוסף לכל הבעיות הללו, הסיבה המרכזית לכישלון של IBC היא ככל הנראה הבחירה של משרד התקשורת לעודד ריבוי תשתיות קוויות מתחרות. למרות שברוב המקומות בעולם אין אפשרות לייצר מצב כזה מבלי שחברות התשתית יפשטו את הרגל, בישראל היו אמורות להתחרות שלוש חברות בפריסה ארצית – בזק, הוט ו-IBC, לצד שתי חברות נוספות שעליהן לא חלה חובת פריסה – פרטנר וסלקום. מצב זה איפשר לסלקום ולפרטנר להתמקד ב"קצפת" של השוק – מגדלי מגורים בשכונות צפופות, ולהקטין את הסיכוי לרווחיות בכל אחת מהחברות האחרות, שמחויבות בעלויות הכלכליות הגבוהות של פריסת הרשת גם למקומות רווחיים פחות.

ברוב מדינות העולם מקובל להעניק את השוק למונופול אחד, או לחלק אותו בין מספר מונופולים קטנים יותר, לעתים תוך סבסוד ממשלתי של הפריסה בפריפריה הגיאוגרפית. מכיוון שבישראל אין כל חלוקה רשמית כזו, משרד התקשורת מעודד חלוקה בלתי רשמית של אלפי 'מונופולים זעירים', בשיטת 'המרוץ לדירה' – מי שיגיע ראשון לבניין עם סיבים יזכה במרבית הלקוחות, ויפחית את התמריץ של חברה אחרת לפרוס סיבים עד אליו. כך נוצרת חוסר יעילות כוללת, מכיוון שהחברות פורסות סיבים באותם יישובים, לעומת מודל פשוט יותר של חלוקה גיאוגרפית.

התקווה לחילוץ החברה הגיעה במהלך 2018, אז החליטו חברת סלקום וקרן תשתיות ישראל (תש"י) להשקיע בה. במרץ השנה פרסמה סלקום הודעה על חתימת ההסכם, לצד מהלך מקביל למכירת פעילות הסיבים של עצמה ל-IBC. לפי ההסכם ישקיעו סלקום וקרן תש"י כ-103.5 מליון ש"ח ברכישת 70% מחברת IBC, כך שחלקה של חברת החשמל ידולל מ-40% ל-30%. כעת מתברר הרכב ההשקעה – 19.5 מליון ש"ח תמורה בגין המניות, ו-84 מליון ש"ח כהלוואת בעלים.

למרות העלות הנמוכה מדובר בעסקה מסוכנת, הכוללת התחייבות השקעה של עוד 200 מליון ש"ח בשלוש השנים הקרובות, בלי שום הבטחה לכך שהחברה תעבור לרווחיות ותוכל להחזיר חובות. לסלקום אין סכומים כאלו להשקעה, ועל גבה רובץ חוב של מיליארדי שקלים באגרות חוב. בהמשך ההודעה פירטה החברה על עסקה מקבילה למכירת הפעילות של סלקום בתחום הסיבים ל-IBC, בהיקף של 180-200 מליון ש"ח.

העסקה הזו מאפשרת לסלקום לפתור את הבעיה של עצמה בתחום הסיבים. מדובר בתחום עתיר השקעה, שמייצר רווחיות רק לאחר מספר שנים רב של פעילות. סלקום זקוקה לכסף עכשיו, לאור הרווחיות האפסית בתחום הליבה שלה, הסלולר. רווחיות זו נשחקה ב"אדיבות" משרד התקשורת, אשר העניק רשיונות סלולר ותדרים לחברות שאינן חברות סלולר, אשר גוררות את כל השוק לקרקעית מבחינת העלות החודשית ללקוח, וחדל לבצע אכיפה על חובותיהן של חברות אלו ללקוחות.

בעייה נוספת שתיפתר באמצעות תיקון הרשיון של IBC היא שמשרד התקשורת עודד את סלקום לפרוס סיבים, למרות שמדובר בפעולה ללא רשיון ומנוגדת לחוק. הרשיון החדש של IBC "ילבין" למעשה את פעילות הסיבים הלא חוקית של סלקום, לאחר ש-IBC תרכוש אותם ותזכה ברשיון מתוקן, שמאפשר לה להשתמש בכל תשתית. הכללים שקבע משרד התקשורת ל"הדדיות בתשתיות" אינם הדדיים באמת, שכן תשתיות חברת החשמל זכו להחרגה ואינן חשופות לשימוש המתחרות. זו פעולה הגיונית, משום שמדובר בתשתית קריטית המופעלת רק על ידי עובדי חברת החשמל. מנגד, זו עוד פעולה שמשרתת את האינטרס של סלקום.

הבעיות בעסקת IBC

הבעיות והסיכונים בעסקת IBC הם רבים ואיש לא מבטיח שסלקום וקרן תש"י לא מכניסות "כסף טוב", לבור בלי תחתית, אחרי ש-IBC כבר שרפה את ההון שהיה לה לפני כן. מדובר בהתגמשויות יוצאות דופן של משרד התקשורת למען IBC וגם למען סלקום, שתזכה גם היא להקלות משמעותיות: הפחתת חובת הפריסה מ100% ל40%, מתן רשות עקרונית לשר התקשורת להעניק הקלות נוספות ללא מעורבות של גורמי ממשלה אחרים, "הלבנת" פעילות הסיבים הקיימת של סלקום למרות שהיא נעשית ללא רשיון, והיתר ברשיון של IBC לשכור תשתיות מהמתחרות במסגרת "השוק הסיטונאי". הטבות אלה לא נראות כעולות בהרבה על ההטבות המפליגות שהעניק המשרד לחברת הוט. אך כל ההקלות הללו, ואולי אלו שיבואו גם בעתיד, אינן מספיקות כדי לנבא האם IBC מסוגלת להגיע לרווחיות.

בשונה מאי הודאות לגבי ההשפעה על שוק התקשורת, אפשר לבחון את ההתפתחות הודאית יותר: סלקום תזכה ל"אקזיט" על פעילות הסיבים של עצמה, ובעלי המניות ב-IBC יזכו לתמורה מסוימת – כ30% החזר על החוב, לפי מה שמדווח לממשלה. במרץ האחרון חזרה חברת רפק תקשורת, בעלת 7.5% ב-IBC, על הודעה בה אמורה רפק לזכות ב-10 מליון ש"ח מכספי העסקה בגין ויתור על המניות ומחילה על חובות החברה כלפיה, מבלי לומר מה היקף החוב של IBC לרפק.

חלק נוסף ולא ידוע מכספי העסקה עשוי להגיע לידי משרד עורכי הדין תדמור-לוי, אשר מייצג את IBC, ואחד מבעליו – עו"ד עופר לוי, הוא בעל מניות ודירקטור ב-IBC. עו"ד תדמור הוא בן זוגה לחיים עם היועצת המשפטית של משרד התקשורת, דנה נויפלד. בהחלטת הממשלה הקודמת, בה הוחלט על הקלות ל-IBC, חוות הדעת המשפטית לא נערכה על נויפלד עצמה אלא על ע"י סגניתה. חוות דעת משפטית זו נועדה להכשיר את ההקלות ל-IBC כהחלטה בסמכות שר התקשורת, למרות התנגדות בזק ו-HOT, לשינוי הכללים ב"אמצע המשחק". חוות הדעת המדוברת השמיטה החלטת ממשלה קודמת, שמגדירה פורום בין-משרדי לטפל בבעיית "האצת פריסת הסיבים". העובדה שרק שר התקשורת נדרש לאשר הקלות שכאלו, לצד היכולת העקרונית לאשר הקלות נוספות בעתיד, הן פתח אפשרי לשחיתות.

כיצד נחשף המידע?

כל המידע על היקף החובות של IBC לא פורסם במלואו, שכן מדובר בחברה פרטית. בחברת החשמל סברו שהם זקוקים להחלטת ממשלה חדשה, שחשפה חלק מהמידע החדש, שכן על החברה נאסר להשקיע השקעות חדשות ב-IBC. חברת החשמל מתבקשת להמיר את חובות IBC כלפיה לחוב נושא ריבית בגובה 51%, וכן להתיר לחברה להשתמש בכספי ערבויות שלה לשימושים שונים ולמחול על יתרת החוב. ויתור זה שקול להשקעה נוספת בחברה, מכאן הצורך באישור הממשלה.

הפרטים הנוספים על IBC, שנחשפו בדברי ההסבר להחלטה זו, מגלים כי חברת החשמל לא משקיעה כסף חדש, אלא מסכימה לפרוס חובות בהיקף של 51 מליון ש"ח, למחול על חובות נוספים שיצטברו עד להשלמת העסקה, ולהתיר ל-IBC להשתמש בכספי ערבונות – ויתורים אלו, שקולים להשקעה והם נדרשים, לדברי החברה, משום שבלעדיהם סלקום ותש"י יבטלו את העסקה, IBC תפשוט רגל, וחברת החשמל תזכה, כנראה, להחזר נמוך יותר על החוב הקיים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!