דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני י' בחשון תשפ"ה 11.11.24
22.5°תל אביב
  • 18.9°ירושלים
  • 22.5°תל אביב
  • 22.1°חיפה
  • 23.1°אשדוד
  • 23.2°באר שבע
  • 27.1°אילת
  • 23.5°טבריה
  • 16.3°צפת
  • 24.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

פרשנות / 7 רפורמות שחייבות לצאת מחוק ההסדרים

החוק שמוגש היום (א׳) לאישור הממשלה מכיל מאות עמודים וכ-60 רפורמות שונות: החל משינויים פרוצדורליים באופן הדיווח למס הכנסה ועד מהפכה בפנסיות של אזרחי ישראל ושינוי מבנה החקלאות | אלו הרפורמות שדורשות לכל הפחות דיון אסטרטגי, ולא החלטה פזיזה של האוצר

נפתלי בנט, יאיר לפיד, בני גנץ ואביגדור ליברמן (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)
נפתלי בנט, יאיר לפיד, בני גנץ ואביגדור ליברמן (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)
טל כספין
ארז רביב
דוד טברסקי
טל כספין
רכז המערכת
צרו קשר עם המערכת:
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

חוק ההסדרים שמוגש היום (א׳) לאישור הממשלה הוא מהגדולים שנראו. בין מאות העמודים שהופצו לשרים ברגע האחרון, מסתתרות יותר מ-60 רפורמות במגוון רחב מאוד של תחומים: מניקוז ותחבורה, דרך בריאות וחינוך ועד מיסוי הביטקוין; מרעידות אדמה ושינויים מבניים כמו הרפורמה בחקלאות, ועד שינויים מזעריים באופן הדיווח למס הכנסה.

חוק ההסדרים הוא אנטי דמוקרטי במהותו, וראוי היה שמשרד האוצר יגיש חוק קטן בהרבה. במצב הנוכחי, חברי הממשלה צריכים לא לפחד לדרוש את צמצום החוק באופן דרמטי. כמה רפורמות בתוכו מהוות שינוי אסטרטגי בכלכלת ישראל, ואסור שיעבור בחקיקת בזק.

1. הרפורמה בחקלאות

בחקלאות מתוכנן שינוי היסטורי שנעשה בחופזה ובלי שיח עם החקלאים: הסרת מכסים מענפי הפירות, הירקות והביצים. האוצר דורש חשיפה לייבוא, ללא מכס, של רוב מוצרי החקלאות ומציע לחקלאים פיצוי בדמות תמיכה ישירה של 100 שקלים לדונם, סכום אותו החקלאים מכנים ׳יריקה בפרצוף׳. כמו כן, אי אפשר להשוות דונם חיטה לדונם אבוקדו, באזורים שונים בארץ. למגדלי הביצים מוצעת תמיכה כלכלית נוספת, אבל רק עד 2027, ואז היא תיפסק.

לשינוי כל כך דרמטי במבנה החקלאות הישראלית יש השלכות עצומות על מצבם של רבים מהחקלאים. ייבוא ללא מגבלה של סחורה חקלאית יכול להותיר רווח כבד בידי היבואנים, בלי שיתגלגל לציבור הרחב – כפי שנמצא בעבר בתחום שימורי הטונה והמזון היבש.
מנגד, מהלך כזה עלול להוביל לירידות דרמטיות במחירים בישראל – בזכות מחירי היצף, באופן נקודתי או שגרתי, ולהוסיף עננה של אי ודאות לחקלאי ישראל.

החקלאים עצמם מוכנים לרפורמות, כולל מעבר לתמיכה ישירה, אבל מתנגדים להליך החפוז בחוק ההסדרים. הם דורשים לדון ברפורמה וליישם אותה במדורג, עם ניסיונות לאורך זמן, ולא ב'בליץ' עוצמתי שיכול לגרום נזק בלתי הפיך לא רק לחקלאים, אלא גם להקצאת הקרקעות ולביטחון המזון של ישראל בעתיד.

הבעיה ברפורמת החקלאות שהיא בלתי הפיכה. ברגע שיחוסלו ענפי חקלאות, או ייובשו אדמות ומטעים, קשה עד בלתי אפשרי יהיה לחזור מכך אחורנית.

2. העלאת גיל הפרישה לנשים

לפי הצעת האוצר, גיל הפרישה לנשים יעלה במדורג מ-62 ל-65 החל מינואר 2022, בהעלאה שנתית הדרגתית, שתוחלף במנגנון אוטומטי הצמוד לעלייה בתוחלת החיים.

ההצעה לא כוללת עיגון של צעדים להגנה על נשים שייפגעו מהמהלך, דוגמת עובדות במקצועות שוחקים (ניקיון, טיפול, סיעוד ועוד) או מובטלות בגיל מבוגר, אלא רק אמירה מעורפלת על מחויבות הממשלה ליצירת 'כלים משלימים'.

העלאת גיל הפרישה היא צעד דרמטי, שישפיע באופן ישיר על חייהן של מיליוני נשים בישראל. הנושא נידון בעבר בוועדה מיוחדת, "ועדת לוי", שגיבשה רשימת צעדים שהיוו תנאי פתיחה לאופן הנכון בו אפשר לבצע את המהלך. לשרים אסור להסתפק בהבטחות מעורפלות על דאגה לשנים שייפגעו בהמשך, ולדרוש לפצל את העלת גיל הפרישה מחוק ההסדרים כדי לקיים עליו דיון רציני.

3. ביטול אגרות החוב המיועדות לפנסיות

אגרות החוב המיועדות הוא הסדר שקושר בין תקציב המדינה לחסכון הפנסיוני של אזרחי ישראל, לפיו המדינה לווה כסף מקרנות הפנסיה, על ידי הנפקת אגרות חוב בריבית קבועה.

שני הצדדים מרוויחים מהעסקה: קרנות הפנסיה מקבלות רובד בסיסי של בטחון, והמדינה לווה בחוב פנימי, קבוע וסולידי. בחוק ההסדרים מוצע לבטל את ההסדר הזה ולהחליפו במעין ביטוח של המדינה על חלק מהפנסיה. מדובר ברעידת אדמה בתחום הפנסיוני.

מבחינת החוסכים, מדובר בהגדלת הסיכון: במקום איגרת חוב שהמדינה התחייבה לשלם עם ריבית ידועה מראש, הם יקבלו מנגנון ביטוח שקל יותר לפגוע בו בעתיד באופן על ידי שינוי בתנאים: לדוגמה להפחית את החלק המבוטח בקרן הפנסיה.

המדינה תזכה אמנם להלוואות זולות יותר, אבל גם מסוכנות יותר. מעבר לכך, מדובר בנסיגה נוספת מהמודל של הון לאומי – בו יש קשר הדוק בין החוסכים לפנסיה, אשר מלווים לממשלה כספים, בעזרתם היא מבצעת השקעות בעבור אותם חוסכים עצמם; למודל של הון עולמי – בו שיקולי הרווח הם המכוון היחידי של קבלת ההחלטות הן מצד גיוס החוב והן מצד החלטות ההשקעה. שינוי בקנה מידה כזה, אסור שיעבור במחטף.

4. הרגולטור של הרגולטורים

הקמת רשות הרגולציה היא החלטה מהפכנית, לפיה כל הרגולטורים בישראל בכל גופי הממשלה יהיו כפופים לרשות אחת, שתקבל סמכות לעכב או לפסול רגולציה חדשה. הרשות תקבל מונופול על קביעת עלויות השינויים בכל תחום ותחום.

תחום הרגולציה בישראל דורש טיפול, ויש הגיון בקביעת אמות מידה משותפות ואפשרות לייצר ביקורת ומשוב על פעולת גופי הממשלה. עם זאת, נראה שמטרתה המרכזית של הרשות היא לבלום ולהפחית רגולציה, תוך שהיא מחליפה את הידע והמומחיות שנוצרו בגופים השונים בחישובי עלות והשוואה לסטנדרטים בינלאומיים בלבד.

להחלטה שמשנה את האופן שבו המדינה שומרת על האינטרס הציבורי, ראוי לייחד דיון מחוץ לחוק ההסדרים.

5. הקשחת התנאים למשכנתאות בערבות המדינה

עליית מחירי הדיור הופכת את חלום הדירה לרחוק עבור ישראלים במעמד הבינוני והנמוך, ודווקא עכשיו בוחר משרד האוצר לנטרל כלי נוסף שיכול להתמודד עם הבעיה: משכנתאות בערבות המדינה.

ההצעה בחוק ההסדרים תקשיח את התנאים להצטרפות למסלול כך שיהפוך לרלוונטי למעטים. באוצר טוענים שסביבת הריבית הנמוכה הפכה את הזכאות לכמעט לא רלוונטית, אבל לתכנית יש עדיין יתרונות רבים.

המדינה שנכנסת כשחקן נוסף במתן הלוואה מייצרת "תעודת ביטוח" מתאימה במיוחד למשפחות מהשכבות הנמוכות יותר, שנתקלו במשבר פיננסי במהלך תשלומי המשכנתא, ומספקת להן תנאים נוספים וגמישים.

מדובר בקיצוץ של 200 מיליון שקלים, המכוונים ישר לשכבות החלשות. בתנאי שוק הדיור היום, את תכנית המשכנתאות צריך להרחיב במקום לצמצם.

6. פגיעה בתקציב בתי החולים

אפילו מגפה עולמית לא הצליחה להפוך את הבריאות לנושא מרכזי בתקציב הקרוב, ושר הבריאות ניצן הורביץ נאלץ לצאת למאבק כדי להבטיח את הסעיפים שהובטחו לו בהסכם הקואליציוני.

מערכת הבריאות בישראל גרעונית וחנוקה. הפתרון שמובא בחוק ההסדרים הוא העברת הגרעון מכיס לכיס: גידול בהנחות שבתי החולים יהיו מחויבים לתת לקופות החולים. תקציב בתי החולים יגדל בשיעור נמוך יותר מגדילת האוכלוסייה ולא יתייחס להזדקנות האוכלוסייה, מה שיגרום לייבוש נוסף של המערכת הקורסת גם כך.

7. שינוי התקינה בישראל

הרפורמה בתקינה משנה לחלוטין את האופן בו המדינה מפקחת על מוצרים שמיובאים לישראל: במקום בדיקה מקדימה של המוצרים ואישורם על ידי מכוני התקינה, יאושר הייבוא על בסיס הצהרות בלבד, כשהאכיפה תהיה בדיעבד.

מטרת הרפורמה היא להוזיל את הייבוא לישראל, אבל היא מכילה סיכונים גדולים לצרכן הישראלי. פריצת הייבוא לישראל עלולה להיות מסכנת חיים, בעיקר במוצרים עם רגישות גבוהה כמו מזון ותמרוקים. בנוסף, מערך האכיפה שאמור לגבות את הרפורמה כלל איננו קיים, כך שלא ברור איך אמורה המדינה לקחת אחריות על המוצרים שייובאו לארץ ללא תקינה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!