תקציב המדינה ל-2022-2021 וחוק ההסדרים אושרו אתמול (רביעי) בקריאה ראשונה בכנסת. למרות הודעות הניצחון, ההסכמות והחיוכים, הגבול שנקבע במאבק על תוכן חוק ההסדרים הוא רק קו הפסקת האש, והקרבות יתחדשו סביב הדיון בוועדות הכנסת אחרי החגים. מה סוכם, מה נשכח, ומה הלאה?

קרבות הבלימה

בימים האחרונים התנהלו קרבות בלימה מצד מפלגות העבודה ומרצ בשלוש רפורמות בחוק ההסדרים: העלאת גיל הפרישה לנשים, רשות הרגולציה והרפורמה בחקלאות. בשלושתן סוכמו שינויים, אבל חשוב לציין: השינויים סוכמו בעל פה, והחוק אושר בקריאה ראשונה ללא שינוי. השינויים בפועל יוצגו רק בדיוני ועדות הכנסת, שיתחילו אחרי החגים.

ההישג הגדול של מאבק החקלאים הוא פיצול מחוק ההסדרים של הרפורמה בענף הלולים, בו מתוכנן השינוי הדרמטי ביותר: הפסקה מוחלטת של התכנון. הדיונים עליה ימשיכו בנפרד מדיוני חוק ההסדרים, באופן שבו ללולנים תהיה השפעה רבה יותר על התוצאה הסופית. מעבר לכך לא נמסרו פרטים על מה סוכם עם החקלאים לגבי הסרת מכסים משאר מוצרי החקלאות, וגודל התמיכה הישירה שיקבלו.

הקמת הרשות לרגולציה, אחת החקיקות הכבדות ביותר שמשנה מהותית את עבודת הממשלה, צפויה לעבור פיצול משמעותי. בתום משא ומתן שנמשך עד לרגע ההצבעה על החוק, סוכם שהחלקים שמעניקים סמכויות לרשות החדשה יידונו מחוץ לחוק ההסדרים, והיא תוקם תחילה כרשות מייעצת, שלא יכולה לבלום רגולציה. זאת בעקבות מאבק של ח"כ מוסי רז ומפלגת מרצ, שדרשו לחזק שיקולים חברתיים וסביבתיים ברשות החדשה.

חברות הכנסת שנאבקו בחוק להעלאת גיל הפרישה לנשים ל-65 הצליחו אמנם לקבל תוספת משמעותית לבסיס התקציב ולצופף את רשת הביטחון לנשים חלשות, אבל נקודה אחת קריטית לא קיבלה מענה: נשים במקצועות שוחקים, שחלקן יתקשו להיכנס להכשרה מקצועית ולעבודה חדשה בגיל 60. זאת, אף שהביטוח הלאומי הציג השבוע לראשונה טיוטת תכנית להתמודדות עם סוגיה זו.

בשלוש הרפורמות נותרו עוד הרבה שאלות פתוחות, ויש לצפות שהמשך הדיון עליהן יהיה הרמוני פחות מהודעות הסיכום שהתקבלו היום.

הפצצה של שגית אפיק

ערב לפני ההצבעה הטילה יועמ"שית הכנסת שגית אפיק פצצה, בדמות מסמך משפטי קורקטי, וכנראה המקיף ביותר שנכתב על חוק ההסדרים. בטבלה מפורטת מסבירים מרכז המידע של הכנסת והמחלקה המשפטית לח"כים על מה הם הולכים להצביע, וחשוב לא פחות, אם זה צריך להיות בחוק ההסדרים, לפי מטרתו המוצהרת, חקיקה משלימה לתקציב.

מסקנות המסמך עגומות: כמעט כל הרפורמות המרכזיות לא צריכות להיות בחוק, וגם לא מעט מתיקוני החקיקה הצנועים יותר. בדמוקרטיה מתפקדת המסמך אמור היה לייצר רעידת אדמה, אבל בדמוקרטיה הישראלית חוק ההסדרים הפך לנורמה, והפצצה לא גרמה לנזק היקפי רב.

בתוך המאבקים של הימים האחרונים, נשכחו כמה רפורמות דרמטיות שעדיין נמצאות בחוק ההסדרים: העברת הפנסיות לשוק ההון (ביטול האג"ח המיועדות), הרפורמה בכשרות, שינוי מערך התקינה בישראל, אגרות הגודש, התחבורה ועוד.

אפיק, שהייתה בעבר היועצת המשפטית של ועדת הכספים כשבראשה עמד משה גפני, ידועה כמי שלא חוששת להביע עמדה אל מול ניסיונות דריסה של הכנסת על ידי הממשלה. ברוח זו יש לקרוא גם את ההבהרה שלה לחברי הכנסת: "הליך הפיצולים לאחר ההצבעה בקריאה ראשונה הוא הליך חשוב מאוד". השינויים עוד לא נגמרו, ולחברי הכנסת עדיין תפקיד להמשך.

הדילמה של האופוזיציה

קרבות התקציב התנהלו עד כה לחלוטין בתוך הקואליציה, ומפלגות האופוזיציה לא לקחו חלק משמעותי בדיונים. מטבע הדברים למפלגות השלטון יש השפעה רבה יותר על התקציב, אבל היעדרן המוחלט של שאר מפלגות הכנסת קשורה גם למערכת היחסים הרעועה בין הצדדים, שמגיעה עד כמעט מצב של חרם.

עם הגעת הדיון על חוק ההסדרים לוועדות הן יצטרכו להכריע מחדש אם הן מעוניינות לחזק את שיתוף הפעולה ולנסות להביא הישגים לציבור הבוחרים שלהן, תוך ויתור על העמדה הלעומתית, או שימשיכו להתנגד בכל הכוח ולתקוף את הלגיטימיות של הממשלה.

הכדור בידיים של אורבך

לאחר האישור בקריאה ראשונה, העיניים נשואות כבר לקרב הבא: ועדת הכנסת. חוק ההסדרים יובא לוועדה כנראה כבר תוך כדי החגים, והיא תכריע על סדר הדיונים בחוק, אילו רפורמות לפצל לחקיקה נפרדת, ולאילו ועדות להעביר כל חוק: בין ועדת הרפורמות וועדת הכספים שבהן לשר האוצר ליברמן שליטה מוחלטת, לבין ועדות אחרות שבהן מחזיקים חברי כנסת משאר סיעות הקואליציה.

בנקודה זו יצטרך יו"ר הוועדה ניר אורבך להכריע בין נאמנותו לממשלה ולראש מפלגתו נפתלי בנט, לבין החובה שלו לשמור על כבודה של הכנסת. עבור יו"ר הוועדה וחבר הכנסת שכזכור החלטתו היא שאפשרה את הקמת הממשלה, מדובר במבחן אש ראשון.