כדי שהמשא ומתן בין שר האוצר אביגדור ליברמן ומזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד יצליח, ליברמן צריך לשמוע את הזעקה האמיתית של המורות והגננות בישראל. הזעקה של אלו שקמות כל בוקר לעבודה מאתגרת ושוחקת, ומבקשות שהמדינה תאפשר להן להתפרנס בכבוד, כדי שיוכלו להמשיך בשליחותן. זעקה של מורות וגננות צעירות, ותיקות, במרכז ובפריפריה, בחברה היהודית והערבית, שאחראיות על חינוך דור העתיד של ישראל.

***

במקום להיפגש עם חלק מ-20 אלף משתתפי הפגנת המורים לפני שלושה שבועות ולשמוע את אשר על ליבם, ליברמן בחר להיפגש בשבוע שעבר עם חבורת מורים זעירה ושולית שפועלת בחסות פורום קהלת. בעיצומה של שביתת המורים הוא הצטלם עם חברי קבוצת 'מורים מובילים שינוי', שמנהלת קמפיין נגד ארגוני המורים, בתמיכת הארגון שחותר לשבירת העבודה המאורגנת בישראל.

בציוץ בטוויטר לסיכום המפגש, כתב ליברמן שהבין מאותם מורים שמה שמערכת החינוך בישראל צריכה הוא "צמצום פערי השכר ומורים איכותיים", סיסמאות שמובילות להעסקה בחוזים אישיים, ופגיעה בעליית השכר לפי ותק, הבסיס לביטחון ולאופק התעסוקתי של המורים.

***

ליברמן צריך להקשיב לחן אלקובי, מורה ביסודי בירושלים זו השנה הראשונה, שעם תואר שני משתכרת 6,000 שקלים בחודש. "זה סכום זעום שלא מספיק לכלום", היא אמרה בראיון ל'דבר', 3,000 הולך למסגרת לילד, והשאר לשכר דירה. החברות שלי עוזבות, הן לא יכולות לחיות מ-4,000 ש״ח בחודש".

שר האוצר צריך לשמוע את עדי קוזלוב הררי, גננת שבע שנים בהוד השרון, ששכרה החודשי הוא 7,200 שקלים. "אני לא מצליחה לסגור את החודש עם המשכורת שלי", סיפרה, "תמיד השלמתי הכנסה, בין אם זה בצהרונים, שיעורים פרטיים, או לעבוד במשרד של דוד שלי. אבל עם שני ילדים ובעל שוטר שלא נמצא הרבה בבית, אני כבר לא יכולה לעבוד אחר הצהריים. אין ערובה שאני אוכל להמשיך במקצוע".

בפגישת המשא ומתן היום, כדאי שליברמן ישמע גם את סיפורה של שמרית ויתקין, מורה לאומנות 8 שנים בבית ספר יסודי ברחובות, שנאלצה לצמצם את היקף המשרה שלה ולעבוד באופן פרטי. "זה לא השתלם לי כלכלית לעבוד במשרה מלאה", היא מספרת, "אני מרוויחה 5,500 שקלים בחודש ב-78% משרה, עם תארים אקדמיים. במשרה מלאה הייתי מרוויחה 6,100 שקלים, ובסדנה שאני מעבירה בבית שלי באופן פרטי אני מרוויחה 1,000 שקלים, בפחות מאמץ".

***

לא רק שכר המורות הצעירות צריך לעלות בצורה משמעותית. ללא שדרוג בשכר המורים הוותיקים ודרגי הביניים, מי שמחזיקים את הידע, הניסיון ותפקידי הריכוז בבתי הספר יתקשו להישאר במערכת. ליברמן צריך להסתכל בעיניים לאמיר שפר, סגן מנהל בית הספר היסודי ארגנטינה בירושלים, שמספר: "אני גם מחנך כיתה ומרכז את מקצוע המדעים בבית הספר, עובד ב-100% משרה עם 15 שנות ותק, ונכנס לי 9,300 ש"ח בחודש. אני מתבאס שאחרי 15 שנות התמקצעות בתחום ועבודה מסביב לשעון, אני מרוויח כמו מלצר במסעדה טובה".

שר האוצר ליברמן כנראה לא פגש את חסן דראושה, סגן מנהל בית הספר היסודי בכפר נין הסמוך לעפולה, שאחרי 25 שנות ותק בהוראה ותואר שני משתכר 9,000 שקלים בחודש. דראושה, שגם אשתו מורה, נאלץ להשלים הכנסה כמאמן כושר. הוא מסכם את המצב בפשטות: "המורים עובדים קשה בשביל לייצר אזרחים טובים. אני מרגיש שהמשכורת לא הולמת את מה שאני יכול לתת".

ליברמן מוזמן להיפגש עם גיא גולדשטיין, מנהל גן בחיפה, שמשתכר 10,000 שקלים בחודש אחרי 13 שנות ותק. "זה הרבה פחות מהחברים שלי בכל עבודה אחרת", הוא אומר, "בישראל עדיין מצופה מהגבר להביא משכורת ראשונה, אז פלא שאין גברים בחינוך לגיל הרך?".

***

וגם למורות ברמות הוותק הגבוהות ביותר, יש מה לומר. יעל בן שושן, מורה לחינוך גופני 31 שנים בחטיבת הביניים בפתח תקווה, משתכרת 12.5 אלף שקלים נטו בחודש. את המטלות שהיא לוקחת על עצמה בבית הספר, היא נאלצת לעשות בהתנדבות. "אני עושה הרבה מעבר לשיעורי החינוך הגופני, הרקדות, שיעורי אתלטיקה, מתכננת את הריקודים במסיבת הסיום, וממלאת מקום כשצריך. על זה אני לא מקבלת תגמול".

שלומית שמר, מורה ביסודי בקרית טבעון, משתכרת 15 אלף שקלים ברוטו אחרי 32 שנה, אבל מודאגת ממה שיקרה אם תצטרך לפרוש. "אני לא בקו הבריאות, וייתכן שבקרוב אצטרך לצאת לפנסיה. אחרי הפרישה הפנסיה שלי תהיה 6,000 שקלים. אני חוששת מהירידה ברמת החיים, ושלא אוכל לעזור לילדים שלי שבדיוק מתחילים את החיים ועוד לא יציבים כלכלית".

***

הפתרון אינו כל כך מסובך. העלאת שכר מכובדת לכלל המורות והגננות, תוך דחיפה משמעותית לשכר ההתחלתי, היא ההשקעה שמדינת ישראל צריכה ויכולה לעשות. כל מה שנדרש הוא להקשיב לזעקתם של המורים בשטח ולהסתכל להם בעיניים.