כוונתו של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן להתיר שיקולי "השקעות אחראיות" (ESG) כשיקול לגיטימי בניהול כספי חוסכים לא תפתור את הסבך העצום והעגום שנוגע להשקעות האלה, שהן בדרך כלל חסרות כל השפעה על אחריות הפירמות במציאות.

שיקולי ESG, שהם שיקולי סביבה, התנהלות חברתית וממשל תאגידי בניהול כספי החוסכים, הוא רעיון מעניין, אבל סובל מכשלים עמוקים גם ברמה הרעיונית וגם ברמת הביצוע, מכדי להיות כלי אפקטיבי להשפעה על המציאות.

בעשורים הקודמים נדונו בבתי משפט אמריקאיים תביעות נגד קרנות פנסיה שהחליטו למשוך השקעות מחברות מזהמות. הקרנות טענו שדאגה לחוסכים לפנסיה כוללת גם תמיכה במניעת זיהומים, שעלולים לפגוע קשות בבריאות הפנסיונרים בעתיד. מצד שני, התובעים טענו ששימוש בשיקולים אלו חורג מסמכות הקרן, שרשאית לדאוג רק לרווח הכספי שלה החוסכים ולא לבריאותם.

כיום, מדובר במאבק שנוגע לניתוב השקעות של טריליוני דולרים, שנתון במחלוקת פוליטית ומעשית מסובכת. בתיאוריה, שיקולי ESG בהשקעות אמורים לשקלל גורמים שלא מתבטאים באופן חד משמעי בדו"חות הכספיים של פירמות בורסאיות, כמו הרקורד הסביבתי שלהן, יחסן לעובדיהן, ללקוחות ולקהילות שהן פועלות בהן, וכן סוגיות של ממשל תאגידי תקין. בפועל, אין הסכמה לגבי אמינותם של דירוגי ESG, וקיימת מחלוקת סביב השאלה אם הם אמורים לשקלל את הסיכונים לפירמה עצמה או את הסיכונים שהפירמה עלולה לגרום לעובדים, לקהילות או לסביבה. המחלוקות מעלות ויכוח לגבי הלגיטימיות של השימוש בדירוגי ESG, משני צדי הקשת הפוליטית.

על מי דירוגי ESG נועדו להגן? 

המקרה של דירוגי ESG מעט מורכב יותר ממשיכת השקעות מחברה מזהמת. התומכים טוענים שהדירוג יכול לחשוף סיכונים חבויים לגבי הרווחיות של הפירמה בעתיד, שיש לשקלל אותם עם סיכוני ההשקעה הגלויים בדו"חות הכספיים.

המצב בארצות הברית הפכפך. ביידן הודיע שיטיל וטו על חוק שאוסר שיקולים לא כלכליים בהשקעות, בעקבות הנחיה רגולטורית של משרד העבודה שהתירה אותם. הנחיה זו החליפה הנחיה קודמת ממשל טראמפ שאסרה על שיקולים לא כלכליים בהשקעת כספי ציבור.

הכלל שנקבע בממשל טראמפ לא אוסר על בחינת סיכונים כזו, אבל הוא מבהיר שאלו חייבים להיות סיכונים למצבה העסקי של הפירמה עצמה ולא סיכונים שהפירמה גורמת לסביבה או לעובדיה. בהסתכלות כזו, אם למשל טראמפ ייבחר לנשיאות מחדש, יש לצפות שדירוגי ה-ESG של חברות הנפט אמורים להשתפר, שכן הסיכון לחקיקה מגבילה נגדם יירד, וסיכוין לקבלת הטבות ממשלתיות יעלה, ללא כל שיפור של ממש ברקורד הסביבתי שלהן.

אבל גם אילו דירוגי ESG לא נגעו רק לרווחי החברה המדורגת, אלא בחנו רק את השפעת הפירמה על המציאות, הם סובלים מבעיות אמינות משמעותיות. אין כיום שום סטנדרט מחייב לביצוע דירוגי ESG, וכל חברות ההשקעות שמשווקות קרנות השקעה כאלו מגדירות לעצמן את הרף. קרנות ESG כוללות באופן שגרתי חברות עם רקורד סביבתי שלילי, היסטוריה של התעמרות בעובדים ואף מקרי שחיתות וממשל תאגידי כושל.

הסיבה לכך היא שניתן להנדס את הדירוג. מי שמדרג קובע לעצמו מה המשקל של כל גורם בESG-, וגם רשאי לקבוע דירוג בשיטה יחסית לענפי הפעילות של הפירמה כמו "חברת הנפט הכי פחות מזיקה לסביבה" ולא באופן כוללני. כך, כמעט כל תאגיד יוכל למצוא את הסוכנות שתספק לו דירוג ESG גבוה.

הביקוש למותג הוריד את הסטנדרטים 

סך ההשקעות בקלינטק/אנרגיה נקייה/השקעות 'מודעות אקלים' וכלכלה דלת פחמן זינק פי 3 מ-2018 עד אמצע 2021, לסכום של מעל 2.3 טריליון דולר, לפי כתבה מהפיננשל טיימס. דו"ח אמריקאי לגבי "השקעות מקיימות" מסוף 2022 מנה 8.4 טריליון דולר בהשקעות אמריקאיות שמסווגות כך, ו-13% מסך ההשקעות האמריקאיות בסך הכול, אך הן מתפלגות למגוון רחב של הימנעויות, כשההימנעות הגדולה ביותר היא מהשקעה במדינות של סיכוני לחימה. ריבוי המונחים, מ"מקיימות" ו"אחראיות" עד "דלות פחמן" ו"ירוקות", משקף גם הוא את חוסר הבהירות בתחום.

הביקוש למיתוג של השקעות כ"ירוקות" ניתב כספים בהיקף גבוה בשנים האחרונות לתחום זה וגרם להורדה עקבית בסטנדרטים, לפי אורית לוין, מנהלת השקעות בחברת ניהול הנכסים קלריטי קפיטל. מדובר ברצון "ללכת בלי ולהרגיש עם" – עם סלקטיביות בהשקעות, בלי ויתור על הזדמנויות להרוויח גם מפירמות בעלות התנהלות בעייתית. מחקר צרפתי מצא שרק 12% ממשקל המניות בקרנות סל "ירוקות" נקבעים לפי שיקולי אקלים.

עו"ד אורלי אהרוני, מומחית למדיניות אקלים ורגולציה, אמרה בעבר ל'דבר' שכדי שדירוגי ESG יהיו אפקטיביים דרוש לקבוע באופן ציבורי סטנדרט למטרות המדויקות של הדירוג ואופן הביצוע שלו. טקסונומיית סיווג ההשקעות של האיחוד האירופי, למשל, היא חלוצית בכיוון זה.

סיווג הגז והגרעין בלב המחלוקת על סיווג ההשקעות

האיחוד האירופי אישרר ביולי האחרון את הצעת ההחלטה שמכלילה השקעות באנרגיה גרעינית ובגז מחצבים כהשקעות נחוצות עד להשלמת המעבר האנרגטי למקורות נקיים. החלטה זו, לגבי שני נושאים מאוד שנויים במחלוקת, התפרשה מיד לשני כיוונים הפוכים. מצד אחד, תומכי השימוש בגז הציגו זאת כקביעה חד משמעית של האיחוד שלפיו "גז הוא ירוק", אף שבפועל רק פרויקטים בסטנדרטים סביבתיים מאוד גבוהים בתחומי הגרעין והגז יוגדרו כבעלי הסיווג "השקעות נחוצות". מצד שני, פעילי סביבה שמתנגדים לגז ולגרעין ראו בכך פשיטת רגל ערכית של האיחוד האירופי וכניעה לתאגידים שמסוכנים לעתיד הפלנטה.

סיווג אירופי כזה לפרויקט מעניק יותר מעצם הלגיטימיות המוגברת להקים אותו, אלא יכול לסייע להשגת תנאי מימון נוחים משוק ההון, ואולי גם לסיוע כספי ממשלתי. המחלוקת העמוקה על קביעתם של סיווגי ההשקעות באיחוד האירופי מייצגת לא רק ויכוחים ערכיים, אלא גם את ההבנה שלהחלטות הללו יש משמעות כלכלית אמיתית שרק תגדל בעתיד. למרות זאת, גם אם באירופה יש מיקוד במטרה ברורה שהיא מעבר אנרגטי, וגם אם נקבע שם סטנדרט ציבורי, הוא עדיין סטנדרט בלתי מחייב שלא ברור כמה השפעה תהיה לו על קצב המעבר האנרגטי עצמו.

לעומת זאת, בארצות הברית הכללים פרוצים בהרבה. גם הגינויים בימין ל-ESG וגם התמיכה בו בקרב הירוקים וחלק מהשמאל היא בסופו של דבר הצגה, לעתים תוך כדי עיוורון של המשתתפים בה. קביעת כללי ה-ESG האמריקאיים היא בעלת משמעות שיווקית אדירה, אך כמעט חסרת משמעות על התנהגות הפירמות, כי היא לא נוגעת לסיווגים מחייבים.

קרן פנסיה שתרצה לשקול שיקולי ESG לא מוגבלת בשום אופן לגבי המשקל שיינתן לכל אחד מהשיקולים. היא חופשית לחלוטין לבחור בכל סוכנות מדרגת שתבחר. גם בלי שימוש בדירוג חיצוני, היא יכולה להחליט בכוחות עצמה אם היא מעוניינת להימנע מהשקעה בחברות שפוגעות בסביבה או בעובדיהן, או רק בחברות שעלולות להיפגע בחזרה בסבירות גבוהה, כתוצאה ממאבקים אזרחיים או מאכיפה ורגולציה ממשלתית.

למרות ההון העצום שמרוכז בקרנות שניכסו לעצמן תגיות כמו "ירוקות", "דלות פחמן" או "ESG", מדובר בערב רב של סיסמאות שיווקיות בשוק ההון, שיש להן השפעה מועטה, או אפילו הפוכה, על הרקורד ההתנהגותי של התאגידים שנכללים בהשקעות מסוג זה.

אפילו אם תאגידי נפט, למשל, יתקשו להשיג מימון בגיוס הון באגרות חוב ובהלוואות בנקאיות, הן יוכלו לגייס אותו מתאגידי נפט אחרים וממשקיעים פרטיים.

מי שבכל זאת ילווה לתאגידי הנפט יזכה לתנאים פיננסיים משופרים, דווקא בגלל ההימנעות של משקיעים אחרים מהשתתפות בתחרות כלכלית זו. בעקבות משבר האנרגיה הנוכחי, קרן המטבע העולמית צופה קפיצה של 1.3 טריליון דולר בהכנסות מגז ונפט עד 2026, כך שלמגזר זה לא יחסר הון להשקעה בעשורים הבאים. אם בכל זאת תתרחש גמילה מגז ונפט, היא לא תתרחש בזכות שוק ההון. להפך.

"השקעות אחראיות" לא מבטאות אחריות בפועל 

שוק ההון יודע לספק לא רק את צורכי ההשקעה של המשתתפים בו, אלא גם את הצרכים התדמיתיים של משקיעים מסוגים שונים, ובכך לעקר את הוויכוחים הערכיים. אותו משקיע יכול להחזיק בתיק ההשקעות נתח מקרן השקעות "ירוקה", לצד אחזקות בחברות נפט הכי גרועות בפלנטה.

כשם שלא סביר להיתקל בלקוח בסופרמרקט עם עגלה מלאה במשקאות ממותקים צועק על הלקוחות במחלקת הירקות האורגניים, קשה לראות באופנות המיתוג של שוק ההון מכשיר אפקטיבי להשפעה על שיפור ההתנהגות של תאגידים לעובדיהם, לסביבה או לשיפור הממשל התאגידי בהם.

הדרך לשפר רקורד חברתי של גופים עסקיים היא במאבקים חברתיים פוליטיים, בדיוק כמו בנושאי סביבה ובממשל תאגידי. שוק ההון לא נועד למטרות האלה, ולא בנוי כדי לשרת אותן. האמונה המשונה ששימוש בפילטר של "השקעות אחראיות" בשוק ההון תקדם מטרות חברתיות היא בעת ובעונה אחת מושא לגינוי מוסרי מצד קפיטליסטים אדוקים ואשליית שווא עבור אזרחים מודאגים שלא רוצים שחסכונותיהם ישרתו מטרות בלתי מוסריות לדעתם.