תעשיית הקריפטו בצרות, ומנסה לחלץ את עצמה ממשבר דרך קידום מספר הצעות חוק בארצות הברית שהגיעו לשלב האישור, רחוק יותר מכל הצעה אחרת עד כה.
הצרות בתחום נובעות ממנוסת הון משוק הקריפטו החל מאפריל 2022. קרש הצלה אפשרי לתעשייה מגיע בדמות הצעות חוק שמקודמות בקונגרס האמריקני, ונועדו ליצור רגולציה מקלה על מסחר בקריפטו לעומת מוצרים פיננסיים אחרים. אם ההצעה תעבור, עשויה להתחולל צמיחה בחברות הקריפטו, בזכות הזרמה משמעותית של הון מקרנות השקעה וגופים מוסדיים, כולל אלו המנהלים חסכונות פנסיה. מהצד השני, כספי הציבור עשויים לשאת בסיכון מוגבר, היות ומדובר בשוק תנודתי ביותר, הסובל מחולשות טכנולוגיות משמעותיות ורווי מעשי שוד דיגיטליים.
צפויה תמיכה בבית הנבחרים, אך התנגדות בסנאט
הצעת החוק בנושא כבר עברה את ועדות הקונגרס ובעלת סיכוי סביר לעבור בבית הנבחרים בזכות תמיכה משמעותי בקרב הרפובליקנים, לצד תמיכה מסוימת של נציגים דמוקרטיים. האתגר המשמעותי יותר נמצא בסנאט, שם לדמוקרטים משקל גדול יותר. בממשל ביידן מסתייגים מאוד מהצעת החוק וסבורים שהיא תזיק יותר מאשר תועיל, גם לאור דו"ח ביקורתי ביותר שפורסם על התעשייה בתחילת השנה. הצעות חוק לאסדרת שוק הקריפטו תוך מתן הקלות מכילות מימד אירוני. מטבעות קריפטו פותחו במקור על ידי מפתחים בעלי נטיות ליברטריאניות קיצוניות, המתנגדות לממשל, לרגולציה ולכל צורה של פיקוח מטעם המדינה. ואכן, רגולטורים בכל העולם מתקשים להתערב בשוק הקריפטו, אפילו לצורך מניעת פשעים כמו הלבנת הון ומימון טרור. חברות קריפטו ממוסדות השקיעו מאמצי לובי אדירים בקרב פוליטיקאים אמריקאיים על מנת להסדיר כללים ברורים לשוק, במטרה ליצור רף פיקוח נמוך יותר מזה של שוק ניירות הערך הרגילים, והתחמקות מפיקוח של רשות ניירות הערך האמריקנית, ה-SEC.
לאחר שנים של הזנחת התחום, שאפשרה למיליוני משקיעים להפסיד מיליארדי דולרים בקריפטו, ה-SEC החלה לאכוף בקצב גובר את החוקים נגד חברות קריפטו, כולל הגשת תביעות נגד סם בנקמן פריד מייסד FTX, אלכס משינסקי מייסד צלסיוס וחברות הקריפטו ג'מיני, קוינבייס, ביננס ואחרות.
בשבוע שעבר, 2 הצעות חוק כאלו עברו בעדת השירותים הפיננסיים של הקונגרס, אחת מהן בעלת תמיכה נרחבת יחסית ביוזמת ועדת החקלאות. אין שום קשר בין חקלאות לקריפטו, אלא שתחום החקלאות היה חלוץ המסחר בחוזים עתידיים על סחורות חקלאיות וחברות הקריפטו מעדיפות מעטפת הגנות לקוח מינימליות, כפי שמקובל בשוק הסחורות העתידיות, עליו מפקחת ועדת ה-CFTC, שתקני כח האדם והתקציב שלה קטנים בהרבה מאלו של ה-SEC.
הצעת החוק מציעה פטור מהגדרת 'נייר ערך' לשלל נכסי קריפטו, בהתאם לאינטרס של חברות הקריפטו.
סיכון אפשרי לכספי החוסכים לפנסיה
הפרופסור למשפטים הילארי ג' אלן, המתמחה ברגולציה פיננסית, סבורה כי הצעת החוק מיותרת, ומקודמת על ידי לוביסטים של חברות קריפטו, תוך גרימת נזק אפשרי לציבור הרחב.
החשש הגדול ביותר אותו מתארת אלן, הוא לא מזרימה מחודשת של משקיעים קטנים לשוק הקריפטו, אלא דווקא ממשקיעים מוסדיים, כולל קרנות פנסיה, שהחשיפה שלהם לתחום עד כה הייתה מינימלית. כך, הקריסה בשווקי הקריפטו בשנה שעברה לא גרמה לזעזועים בשאר המערכת הפיננסית בזכות הניתוק היחסי ששורר ביניהן אז וגם כיום. לעומת זאת, אם החוק יעבור, אלן מתריעה כי גופים גדולים ישאפו להעביר נכסים פיננסיים קיימים למתכונת של נכס קריפטו, כדי להנות מרגולציה מקלה והוצאות פחותות על עמידה בדרישות החוק.
Rs on House FS and Ag Cttees have dropped text of their digital asset market structure bill, which they’re rushing into markup next week. There are many reasons to pump the brakes on this bill, and I’ll discuss some in this thread. But first – what’s really driving the rush?
— Hilary Allen (@ProfHilaryAllen) July 21, 2023
החוק עצמו, לדעתה, מסורבל, כולל "שטחים מתים" מבחינה רגולטורית וספציפי מדי, כך שיאבד רלוונטיות במהירות עם שינויים טכנולוגיים עתידיים.
לשיטתה, תעשיית הקריפטו מובלת על ידי קרנות הון-סיכון מוולסטריט, שמחפשות רגולציה מקלה. לפי עדותה בוועדה לגבי הצעת החוק, ניתן לדרוש ציות לכלל החוקים הפיננסיים מחברות קריפטו, אלא שהטכנולוגיה עליהן הן מתבססות, בלוקצ'יין, זרועה בחסרונות מהותיים ולכן הן לא יוכלו להצליח מבחינה טכנולוגית ביחס למטרות של ביזור, הכללה פיננסית או יעילות.
לפי אלן, מקור הרווחים בשוק הקריפטו הוא היכולת לברוא נכסים "מהאוויר", בדרך כלל תחת מסחר מכובס, עם מראית עין של מסחר ער, כשהנפח הממשי הוא דל. כך ניצן לייצר ערך ספקולטיבי עם רווח נאה למפיצים הראשונים. דרך נוספת להרוויח היא באמצעות זירות מסחר שמערבבות בין פונקציות שבורסות מפוקחות לניירות ערך מוכרחות להפריד – כמו ברוקרים, עושי שוק וסליקה. ערבוב זה נחשב לניגוד עניינים ואסור במסחר במניות רגילות, ומחייב בורסות להשקיע יותר כסף ביצירת הפרדות כאלו, או שימוש בצדדים שלישיים עצמאיים לשם כך.
"אני בטוחה שלמרות המגבלות של הבלוקצ'יין, הרבה מנפיקים של ניירות ערך היו מוכנים להעביר את הנכסים שלהם לבלוקצ'יין אם זה אומר שהם יוכלו לחמוק מפיקוח של ה-SEC, אבל עדיין לסחור בניירות הללו בבורסה ציבורית", כתבה אלן בטוויטר.
כך, העברת החוק תהווה הגשמה חלקית של החזון המקורי של יוצרי טכנולוגיית הקריפטו. בשלב ראשון, יצירת טכנולוגיה שבנויה במכוון לא כדי להיות יעילה, אלא כדי להקשות על הפיקוח עליה. בשלב השני, כיפוף של החוק כדי ליצור משטר פיקוח נוח שמותאם למגבלות הטכנולוגיה, במקום שינוי טכנולוגי לטובת הגנה על המשקיעים.
הלקח של משבר 2008 לא נלמד
אלן ניתחה לעומק את המשבר הפיננסי העולמי שפרץ בשנת 2008. לאחר שנים של העמסת סיכון סמוי למערכת הפיננסית דרך שימוש בגופים חוץ בנקאיים, שמשטר הפיקוח עליהם רפוי יותר, ליצירת משכנתאות סאב-פריים בעלות סיכויי החזר נמוכים. חברות דירוגי האשראי העניקו לחבילות של משכנתאות מסוג זה דירוגים גבוהים, תחת הרעיון התאורטי של פיזור סיכונים. מכיוון שסיכויי הכשל באותן משכנתאות היו בעלי קשר הדדי, לא התרחש כלל פיזור, אלא אפקט הפוך לגמרי של מכפלת סיכונים. כל עוד המשכנתאות לא כשלו ושוק הדיור המשיך לשגשג, ניירות הערך שקשורים בהן, כולל מערכת מסובכת של נגזרים פיננסיים בשווי שוק גבוה משווי המשכנתאות עצמן המשיך לעלות והן עברו מיד ליד. ברגע שבעלי המשכנתאות החלו להיכשל בתשלומים, החלה תגובת שרשרת שריסקה את שוק הדיור, יחד עם מפולת פיננסית עולמית.
הדינמיקה של שווקי הקריפטו דומה במהותה למתכונת שחוללה את משבר 2008 – יצירת נרטיב שקרי סביב נכסים ששוויים למעשה אפסי, שמצליח לנפח בועה פיננסית במשך כמה שנים, עד שהיא מתרסקת.
אלן לא דוגלת באסדרה של שוק הקריפטו, אלא באכיפת הכללים הקיימים על חברות הקריפטו, ללא מתן הקלות כלשהן, ובעיקר ביצירת הפרדות קשיחות כך שמוסדות פיננסיים קריטיים כמו בנקים וגופים המנהלים כספי פנסיה, לא יורשו להחזיק נכסי קריפטו. חלופה אחרת היא רישום שלהם בשווי אפס בדו"חות הכספיים, כך שההשקעה בעזרת קריפטו תסכן אך ורק הון עצמי של הגוף הפיננסי עצמו, ולא כספי לקוחות.
הרגולטור זורק את התעשייה מהדלת, והיא מנסה להיכנס מהחלון
כיום מקיימת ה-SEC מסע אכיפה נרחב נגד חברות קריפטו בגין מסחר לא חוקי בניירות ערך, הונאת לקוחות ועבירות פיננסיות אחרות, שיכולות לחסל את התעשייה הזו בארצות הברית.
התעשייה מגיבה למסע זה, לא רק באמצעות לוביסטים והצעות חוק, אלא גם באמצעות עשרות בקשות ל-SEC, לאישור קרנות-סל להשקעה בקריפטו. עד היום דחתה ה-SEC עשרות הצעות לאשר קרן סל מסוג SPOT, שצמודה למחיר הביטקוין בזמן אמת, בשל שורה ארוכה של נימוקים שעיקרם הוא חוסר היכולת לפקח על כך שציטוט מחיר הביטקוין בשוק הקריפטו לא עובר מניפולציה. עד כה אישרה ה-SEC רק קרנות סל של חוזים עתידיים על שער הביטקוין, שם לא דרוש דיווח כזה בזמן אמת. בין המבקשות נמצאת גם קרן ההשקעות הגדולה בעולם, בלאקרוק, שלה 95% אחוזי הצלחה באישורי בקשות לקרנות סל. אם ההצעה שלה תאושר, שוק הקריפטו צפוי לקבל זרם כספי ספקולטיבי של מאות מליוני דולרים תוך זמן קצר.
גם בישראל קיימת מגמה לאסדר את שוק הקריפטו, ללא כל הסבר מה התועלת ששוק זה יכול לספק למשק, בניגוד לאפשרות ההפוכה של הטלת איסורים.
