מטבעות הקריפטו, וטכנולוגיית הבלוקצ'יין עליה הם מבוססים, מגיעים עם הבטחות רבות מצד אינטרסנטים בתחום על תועלות כלכליות וחברתיות מובטחות לעתיד, אך גורמות בעיקר לסיכון כלכלי גדול למעורבים בהן בהווה, כך על פי הדו"ח הכלכלי לשנת 2023 של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, שהוגש השבוע לקונגרס.

הדו"ח, בן 513 עמודים, סוקר מספר רב של נושאים כלכליים ומקדיש פרק שלם וחריף לנושא מטבעות הקריפטו, כלכלה מבוזרת והעסקים הסובבים סביבם.

"למרות ששוחרי הקריפטו טוענים שמדובר בהמצאה מהפכנית, המבנה של הנכסים הדיגיטלים משקף בורות לגבי עקרונות כלכליים בסיסיים שנלמדו בכלכלה לאורך מאות שנים. המבנה הבעייתי לעיתים קרובות פוגע בלקוחות ובמשקיעים", נכתב בדו"ח.

רגולטורים ישראלים כמו הבורסה או בנק ישראל ומשרד האוצר, מסתפקים רק בהבטחות לתועלת אפשרית של נכסים דיגיטליים כסיבה מספקת כדי לקבוע רגולציה שתקדם את השימוש בהם בישראל. בשונה מהם, יועצי הבית הלבן בדקו את ההבטחות של העוסקים בקריפטו ביחס למציאות, ומצאו שאין בהם שום תועלת לציבור הרחב. בשונה מדו"חות של רגולטורים בישראל, הדו"ח האמריקאי העניק משקל לקולות ביקורתיים נגד קריפטו, והתמקד בעובדות ולא בתיאוריות לגבי מה שקריפטו "אמור להיות".

"כשמביטים מתחת למכסה המנוע של הטיעונים הללו עולה תמונה מורכבת יותר", נכתב בדו"ח. "עד כה, נכסים דיגיטליים לא הביאו לאף אחד מהיתרונות המובטחים. בינתיים, המחיר שהם גובים מהלקוחות, מהסביבה הפיזית ומהמערכת הפיננסית – הוא לא רק גבוה, אלא מיידי כבר בהווה. להשקעה בנכסי קריפטו אין ערך בסיסי, הם לא חלופה יעילה לכסף רגיל, לא משפרים הכללה פיננסית או מייעלים מערכות תשלום. במקום זאת, ההמצאה שלהם מיועדת בעיקר ליצור מחסור מלאכותי כדי להגביר את השווי שלהם".

גם ההבטחה לשמש כ"גידור לאינפלציה" נמצאה כלא אמינה, כאשר מאז תחילת גל עליות המחירים במחצית השניה של 2021 ובשנה שעברה, מחירי נכסי הקריפטו התמוטטו. יתרה מכך, נכסי קריפטו הם נכסים בלתי מגובים שנסחרים ללא עוגן בכלכלה הריאלית, כך שמחירם משקף רק ספקולציה וסנטימנט. זאת, בשונה מכל נכס פיננסי מקובל, שמעניק זכות לקבל סכום כסף כלשהו בעתיד.

הדו"ח מציין את המתח העקרוני בין השימושיות של משהו ככסף לבין השימושיות שלו כמכשיר השקעה. על כסף לשמור על יציבות בערכו, מה שהופך אותו למכשיר השקעה גרוע ואילו מכשיר השקעה צריך להשתלם בעתיד, ולכן הוא גרוע ככסף. כספי קריפטו הם תנודתיים מאוד, יותר מכל נכס פיננסי אחר, ולכן לא שימושיים ככסף. אותה סיבה ממש הופכת אותם לנתיב ההשקעה המסוכן ביותר. זה לא מונע משוחרי הקריפטו לקדם אותם ככסף וכהשקעה בעת ובעונה אחת, למרות הסתירה בין השניים.

הדו"ח מציין את הנזק הסביבתי שנגרם על ידי רשתות המחשבים שמבצעות את "כריית" מטבעות הקריפטו, באמצעות בזבוז אנרגיה בתחרות הדדית. כריית קריפטו צרכה כ-2% מהחשמל בארצות הברית בשנת 2022, וכ-0.42% מצריכת החשמל העולמית, עם תכנונים להגדיל מאוד את הצריכה העתידית, על פי התכניות של התאגידים שמפעילים את מתקני הכרייה כיום.

כריית קריפטו גורמת לזיהום רעש משמעותי וכן להגברת זיהום אוויר ומים מקומיים. בנוסף, הם מייקרים את החשמל לתושבים הגרים בקרבת מתקנים אלו. כך למשל, במדינת וושינגטון התקיימו עודפי חשמל מסכרים הידרו-אלקטריים שהוזילו את החשמל לתושבים ולעסקים. לאחר שחברות קריפטו העמיסו על רשת החשמל את צרכי הכריה, העודפים פחתו והעלו בחדות את מחיר החשמל למשקי הבית באזור.

נזק סביבתי נוסף מקריפטו קשור לפסולת אלקטרונית רעילה. מכונות הכרייה פועלות 24/7 בשחיקה גבוהה, אך הפסולת מוגברת בשל קוד התוכנה של רשת ביטקוין עצמה. כל צירוף של מכונות כרייה חדשות ויעילות יותר לרשת ביטקוין, הופך את המכונות הישנות לפחות כלכליות. מכיוון שאין להן שום שימוש אחר, הן הופכות לפסולת במהירות רבה יותר משאר המוצרים האלקטרוניים, גם אם הן עדיין תקינות. הדו"ח מפנה להערכות של אלכס דה וריס, לפיהן היקף הפסולת כתוצאה מסליקת תשלום אחד ברשת ביטקוין דומה לסליקת 114,000 תשלומים ברשת ויזה, ומייצר פסולת במשקל של 2.7 מכשירי אייפון.

המטבעות היציבים לא שימושיים כמטבעות ולא אמינים 

הדו"ח סוקר את הסיכונים הקיימים ב'מטבעות קריפטו יציבים', אך חלק זה נכתב לפני המפולת ביציבות של המטבעות היציבים שחלה החודש. לפי הדו"ח, קיים קושי במישור העקרוני עם קיומם של מטבעות יציבים. הסיבה היא שמתן יציבות כזו – בין אם בקריפטו שמגובה כהלכה ובין אם בדולרים בבנק שהתחייב לשמור עליהם ללא שימוש, עלול לערער את שאר המערכת הפיננסית – שמבוססת על בנקאות ברזרבה חלקית ועל נטילת סיכון מסויים בכל הפקדה.

במישור המציאותי, הדו"ח מציין ששני ה"מטבעות היציבים" הגדולים ביותר, USDC ו-USDT, כלל לא מאפשרים למחזיקים שלהם פדיון בדולרים, מה שמייצר סיכון אי-פדיון לכל מחזיק שלהם. זאת, בשונה ממוצר פיננסי מקובל כמו קרן כספית, שמחוייבת ברמה רגולטורית להיענות לבקשות פדיון.

הדו"ח מציין כי כיום נעשים ניסויים על ידי בנקים מרכזיים, מדינות וחברות בטכנולוגיית היומן הדיגיטלי המבוזר, עליהם מבוססים גם מטבעות קריפטו, שאולי יאפשרו בעתיד יצירת מערכות תשלום אפקטיביות על בסיסה.

עיתונאי הקריפטו דיוויד ג'רארד אמר ל"דבר" שכל הניסויים שנערכו עד כה בתחום לא הצליחו ליצור מערכת יעילה לעיבוד נתונים בקנה מידה גדול, שכן הטכנולוגיה עצמה מבוססת ביזור בין רשת של מחשבים שמאמתים אחד את השני, ולכן היא מוגבלת למהירות העיבוד של מחשב אחד בלבד. לעומת זאת, מערכות מחשב יעילות רושמות נתונים חדשים במקביל.

הדו"ח מציין כי הפדרל ריזרב מודע לקשיים במערכת התשלומים הנוכחית, בה עיבוד תשלום יכול להתרחש באותו יום עסקים, אך יכול להימשך גם 3 ימים. לכן, תושק השנה מערכת חדשה בשם FedNow, שיכולה לאפשר תשלומים דיגיטליים מיידיים בדולרים. בעזרתה, ניתן לייתר תשלום מסורבל עם המרה כפולה לנכס קריפטו צמוד דולר.

טכנולוגיה מהפכנית, או הונאה שיווקית? 

הדו"ח בחן גם את ההבטחות שבטכנולוגיית הבלוקצ'יין עליה מבוססים מטבעות קריפטו ומצא כי אין בה ערך רב. למרות שביטקוין הוא היישום הראשון שמעניק פתרון לאתגר של ביצוע תשלומים בין צדדים שלא סומכים זה על זה ללא מתווך מרכזי, אין כמעט מקרים במציאות שבלוקצ'יין מסוגל לספק להם פתרון מועיל. לפי הדו"ח "בבסיס, יומן רישום מבוזר (בלוקצ'יין, א.ר.) הוא פשוט בסיס נתונים, ופרוייקטים רבים שמבוצעים בעזרתו אינם מבוזרים באמת".

לעומת זאת, להייפ התקשורתי סביב המהפכנות לכאורה של בלוקצ'יין יש בהחלט השפעה כלכלית. כך לדוגמא, חברת Long Island Iced Tea החליטה בדצמבר 2017 להוסיף "בלוקצ'יין" לשם שלה, בלי לשנות שום פעילות בעסק עצמו, מה שהוביל לעליית ערך המניה פי 3. בסופו של דבר, רשות ניירות הערך האשימה 3 בכירים בחברה במסחר פנימי בלתי חוקי, בכך שניצלו את העלייה לצורך מכירת המניות שלהם בשער גבוה, תוך שהם יודעים שמדובר בשינוי שם החברה בלבד ותו לא.

הדו"ח מציין את הביקורת של מומחי טכנולוגיה נגד בלוקצ'יין לפיה לא מדובר במשהו באמת חדש או מועיל. השימושים הקיימים הראו מעט, אם בכלל, תועלת כלכלית. שוחרי הטכנולוגיה טוענים שהיא יכולה להיות שימושית לחברות, וממשלות ממשיכות לקיים בה ניסויים, אך רובם מבוצעים ברשתות בלוקצ'יין פרטיות, ולא ברשתות ציבוריות כמו מטבעות קריפטו, מה שהופך אותן למעשה לטכנולוגיה לא חדשה.

בפועל אין ביזור והאמון מופר

למרות הטענה שטכנולוגיה מבוזרת לא דורשת אמון, הדו"ח טוען שבפועל מערכות הקריפטו כן דורשות אמון ולא מבוזרות. רוב משקיעי הקריפטו לא מחזיקים את הנכסים הדיגיטליים שלהם בארנק פרטי מאובטח, אלא בזירות מסחר ריכוזיות ואילו קבוצות קטנות של חברות כריה גדולות מבצעות את רוב הכרייה במטבעות קריפטו, באופן שפוגע בסביבה.

המשווקים של הקריפטו טוענים שהמשתמש לא זקוק להגנה רגולטורית כי טכנולוגיית הקריפטו מספקת הגנה בפני עצמה. בפועל, מליוני משתמשים בחרו לתת אמון ונפגעו מהונאות כמו בקריסת זירת FTX.

לפי הדו"ח, קיימים ניגודי עניינים בחברות קריפטו. כך למשל, זירות למסחר בקריפטו משלבות בין היותן בורסות, משמורניות, עושי שוק ומסלקות פיננסיות בעת ובעונה אחת. שילוב תפקידים זה נאסר מזמן בשווקי הון מסורתיים ומוביל לסיכון ללקוחות, משום שהוא יוצר אינטרס כלכלי לזירה לבצע הימורים פיננסיים נגד הלקוחות שלה, מבלי שהם מודעים לכך.

הקריפטו במציאות הוא הרע שבשני העולמות 

הדו"ח מציין את הביקורת של הקריפטוגרף מוקסי מרלינספייק, המפתח של אפליקציית המסריים המוצפנים Signal נגד האבסורד שבעסקי הקריפטו, שפועלים בריכוזיות תוך שהם טוענים שהם מבוזרים. לפי מרלינספייק, ריכוזיות בעולם פלטפורמות האינטרנט הופכת דברים לקלים יותר, כי היא חוסכת את הסרבול והעלות של החזקת שרת אישי לכל גולש בעצמו. השימוש בפלטפורמות כמו רשתות חברתיות ריכוזיות לשמירת מידע ברשת הוא זול, נח ואמין יותר. בנוסף, שירותים ריכוזיים קלים בהרבה לעדכון משירותים מבוזרים.

כך למשל, עדכון ה"שלד" של כל האינטרנט מפרוטוקול IPV4 ל-IPV6 הוא תהליך שנמשך מעל שני עשורים ורחוק מלהסתיים. הוא הוצע ב-1998 ואושר סופית רק ב-2017 בארגון הסטנדרטים של האינטרנט. לעומת זאת, פלטפורמה ריכוזית כמו ג'ימייל או פייסבוק, שעובדות "מעל" הפרוטוקול הבסיסי של האינטרנט, יכולות לעדכן את השירות שלהן בזריזות ובקלות.

מרלינספייק הראה שביחס ליישומים כמו ארנק קריפטו או NFT, החלק המבוזר בפרוטוקול Ethernum מוקף בקוד בשליטה מרכזית של חברות פחות מוכרות לציבור כמו Infura, שמקלה על הממשק עם המערכת המבוזרת ומשמשת בפועל כ"שער כניסה" ריכוזי שמנטרל את הביזור.

מרלינספייק טוען כי החדשנות בעולמות הקריפטו, שמתוייגת בסיסמה WEB3, כבר עברה בפועל מביזור לריכוזיות, בגלל הקלות והנוחות של ריכוזיות, אבל באופן הרבה יותר מגושם ומסורבל מאשר בשימוש בטכנולוגיה ריכוזית מההתחלה. לדעתו, "ברגע שמערכת מבוזרת מתרכזת בפלטפורמה אחת לשם נוחות, היא הופכת לרע שבשני העולמות – גם תחת שליטה מרכזית וגם איטית ומסורבלת".

סכנה ליציבות הפיננסית 

לפי הדו"ח, בנקים נמנעים באופן יחסי מחשיפה לתחום הקריפטו, אך גופים פחות מפוקחים כמו קרנות גידור, משקיעות בקריפטו יותר ויותר מה שעלול לגרום ל"סחרור נזילות", כשנכס מסויים קורס. קרן גידור שסחרה בו תחת מינוף, נדרשת להגדיל ערבונות ולמכור נכסים אחרים בבעלותה כדי לשלם את העירבון המוגדל. ככל שמצב זה חל על יותר מקרן אחת, עלולה להיווצר בעיה מערכתית של לחץ מכירה אגרסיבי ומחסור בנזילות.

המבנה של הקריפטו מותאם בייחוד לפשיעה דיגיטלית 

הדו"ח מציין כי בעוד נכסים דיגיטליים כמו מטבעות קריפטו לא שימושיים במיוחד לציבור הרחב, הם פותרים בעיות חשובות עבור פושעים. כך למשל, ענף תקיפות הכופרה (Ransomware) התרומם בזכות הקריפטו, משום שהטכנולוגיה הקטינה את החיכוך הנדרש בדרישות כופר.

התוקפים יכולים לדרוש תשלום לכתובת ארנק דיגיטלי, במקום לחשבון בנק, ולהסוות את נתיב הקריפטו דרך שירותי "ערבול" דיגיטלי עד להמרתו לכסף רגיל. בעוד דרישת תשלום לחשבון בנק מאפשרת סחיטת כופר של סכומים קטנים בלבד, שלא יחייבו הליכי בדיקה קפדניים בבנקים המעורבים, סחיטה בקריפטו מאפשרת תשלומים ללא הגבלת גודל. בדו"ח מעריכים את הנזק העולמי שנגרם למדינות ולתאגידים מתקיפות כופרה ככזה שנע בין 13 ל53 מיליארד דולר בשנת 2020.

הקריפטו כאן כדי לסכן את הכלכלה 

בסיכום הפרק נכתב שלמרות שיש במטבעות קריפטו פתרון טכנולוגי לבעיה תיאורטית, הם לא מציעים שום יתרונות כלכליים לציבור הרחב. "הם מסוכנים מדי כדי לתפקד ככלי לתשלומים או להרחבת ההכללה הפיננסית. למרות זאת, ייתכן שלטכנולוגיה הבסיסית שלהם יימצא שימוש מועיל בעתיד, כשחברות ומדינות ממשיכות לבצע ניסויים ביומן רישום מבוזר. בינתיים, יש נכסי קריפטו שנראה שהם כאן כדי להישאר והם ממשיכים להגביר סיכונים לשווקים הפיננסים, למשקיעים ולצרכנים".