העבודות להקמת טורבינות הרוח באדמות הדרוזים בגולן צפויות להתחדש בשבוע הבא, לאחר הקפאה של חודשיים. העבודות אמורות להתמקד ב-8 אתרים שמיקומם רחוק יחסית מהישובים הדרוזים. במקביל, צפויה לאשר הממשלה מיליוני שקלים ליישובים דרוזים ביום ראשון הקרוב.

בלשכת ראש הממשלה אמרו שיש עדיין ניסיון להגיע להסדרה מאז הפסקת העבודות. "הניסיונות נמשכים כל הזמן", נאמר בהודעה לכתבים, "כצעד ראשוני, ישנה החלטה לחדש חלק מהעבודות על הטורבינות".

ואאל מוגרבי, ראש המועצה המקומית עין קיניה, אומר ל'דבר' שהתושבים עדיין לא יודעים  את פרטי העבודות הצפויות. לדבריו, הפלאחים מתנגדים באופן מוחלט לטורבינות בעוד ראשי העדה מוכנים לפשרות. מוגרבי אומר שהתושבים יתנגדו, "אבל לא תהיה מצידם אש. הם אזרחים שומרי חוק ומצפים להמשך ההידברות".

ד"ר אמיר ח'ניפס, יו"ר המרכז הישראלי-דרוזי ומוביל מטה המחאה בחברה הדרוזית, קרא לראש הממשלה בנימין נתניהו לא לחדש את העבודות ללא הסכמות עם התושבים הדרוזים. בהפגנת מחאה נגד הרפורמה המשפטית בכפר תבור אמר ח'ניפס: "חבל מאוד שנהרוס את ברית החיים בין המדינה לעדה הדרוזית בגלל טורבינות. רוב הציבור הדרוזי תופס את הפרויקט כעוד ניסיון של המדינה לנישול אדמתם. בשם עשרות אלפי אזרחים ואזרחיות דרוזים נאמנים למדינה, הרואים בעצמם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית ובשר מבשרה של המדינה, אני קורא לראש הממשלה לא לחדש את העבודה על הטורבינות לפני שמגיעים להסכמות".

נסיונות קודמים לביצוע העבודות נתקלו בהתנגדות פיזית של תושבים דרוזים ועימותים אלימים עם המשטרה, שהביאו להקפאת העבודות. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר (עצמה יהודית) רצה להורות למשטרה לאבטח את המשך העבודות, אך ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה על הקמת צוות הידברות בראשות המזכיר הצבאי של ראש הממשלה אבי גיל. הצוות היה אמור למצוא פתרון עד 1 באוגוסט, אך פתרון למחלוקת לא נמצא עד היום.

חלק מהתושבים הדרוזים טוענים כי הפרויקט מוקם על אדמה פרטית שלהם מבלי שחתמו על הסכם עם החברה המקימה. תביעה משפטית בנושא נדונה בבית משפט השלום בנצרת ונמצאת כעת בשלב גילוי המסמכים. התושבים התובעים טוענים התכנית אושרה בניגוד לחוק, ושהסתרת מסמכי היתר הבנייה תחת חסיון מונעת בירור מלא של סוגיית הזיקה חוקית לכלל הקרקעות עליהן אמור לקום הפרויקט.

לטענת החברה, מדובר בהיפוך עמדה מבחינת המנהיגות הדרוזית, שתמכה בעבר בפרויקט, כדי לייצר תוספת הכנסה לפרנסה החקלאית, אך הושפעה בעקבות עמדות סוריות לאומניות של חלק מהתושבים, לפיהן מדובר בהשתלטות ציונית על אדמה סורית.

המחאה הדרוזית לא נגעה רק לטורבינות, אלא רק למדיניות ממשלתית בתחומים נוספים כמו צווי הריסה לבניה בלתי חוקית, כשאין כמעט שום אפשרות לבנייה חוקית ביישובים הדרוזים.

בהתאמה, ביום ראשון הקרוב אמורה הממשלה לאשר שתי החלטות לחיזוק העדה הדרוזית, ובכללן תקצוב לשנה הנוכחית. יחד עם זאת הוסכם כי העבודות יחודשו על שמונה טורבינות המרוחקות מאזור הכפרים ברמת הגולן – ולא בכל הטורבינות שתוכננו לקום.

פרויקט "אנרגיית רוח נקיה" (אר"ן) של חברת אנרגי'קס כלל במקור עשרות רבות של טורבינות רוח, אך צומצם ל-21 טורבינות בלבד בשלב זה, כשכל אחת מהן אמורה להתנשא לגובה 220 מטר. בין השאר, רשות מקרקעי ישראל טענה כי מספר טורבינות אמורות לקום על אדמה שלא שייכת לתושבים שחתמו על הסכם, אלא למדינה, מה שגרם להקפאת חלק מהתכנית.

ההתנגדות לפרויקט כוללת גם מתנגדים יהודים וערבים, הסבורים שהנזק הסביבתי שנגרם מטורבינות רוח ענקיות גדול מהתועלת האנרגטית שהן עשויות לספק. הנזק האפשרי הוא קטל של ציפורים ועטלפים, פגיעה בחקלאות באיזור ובפרנסה מתיירות, מטרד רעש שעלול להזיק לבני אדם ופגיעה בנוף.

בדיוני המשא ומתן אמר מנכ"ל אנרג'יקס אסי לוינגר כי אם המדינה מעוניינת לחזור בה מאישור הפרויקט, הרי שיש לשלם לחברה פיצוי של מאות מליוני שקלים בגין ההשקעה שכבר בוצעה ובגין אבדן רווחים עתידיים.

מטעם חברת אנרג'יקס, שמקימה את פרויקט הטורבינות נמסר: "החברה ערוכה לחדש את העבודות באופן מיידי, על פי מתווה העבודות שנקבע על ידי משרד ראש הממשלה וזאת בכפוף לתיאום מלא עם משטרת ישראל".