דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון י"ח באייר תשפ"ד 26.05.24
24.6°תל אביב
  • 19.6°ירושלים
  • 24.6°תל אביב
  • 20.8°חיפה
  • 22.8°אשדוד
  • 20.9°באר שבע
  • 27.7°אילת
  • 24.4°טבריה
  • 16.0°צפת
  • 23.9°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

פרשנות / החלטת הריבית: הנגיד מבקש 'לסיים את האנטיביוטיקה', אבל לא נראה שהיא עוזרת

הבחירה לשמור על ריבית גבוהה תפגע במשקי הבית ובעסקים, ותעלה את רווחי הבנקים. להורדת האינפלציה, שמונעת בעיקר מבעיות היצע, היא לא תתרום משמעותית

נגיד בנק ישראל אמיר ירון (צילום ארכיון: יונתן זינדל/ פלאש 90)
נגיד בנק ישראל אמיר ירון. נציגי העצמאים, העסקים הקטנים וגם התאחדות התעשיינים – כולם מתחננים להורדות ריבית (צילום ארכיון: יונתן זינדל/ פלאש 90)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

נגיד בנק ישראל נמנע מהורדות ריבית כעת, למרות דעיכת האינפלציה. "אנטיביוטיקה לוקחים עד הסוף, והריבית היא כמו אנטיביוטיקה", אמר במסיבת העיתונאים בנושא, ושיקף במדויק את המוסכמה הכלכלית לגבי ריבית ואינפלציה, למרות שהלוגיקה שלה מאוד משונה, וכלל לא בטוח שרלוונטית במצב הנוכחי.

ההנחה של אמיר ירון היא שהפחתת ריבית מואצת יכולה להזניק את האינפלציה, אלא שהקשר בין אינפלציה לריבית הרבה יותר מורכב מהתיאוריה המקובלת, לפיה ריבית גבוהה בולמת את האינפלציה.  

אפילו בתיאוריה, עליית ריבית משפיעה בעקיפין ולאט, למעט בתחום הנדל"ן. ריבית גבוהה לוחצת על בעלי חוב לרבות משקי בית והמגזר העסקי היצרני, מה שמקטין ביקושים. הקטנה זו, לאחר זמן, מביאה להצטברות של מלאים ולגידול באבטלה, ולאחר זמן ההצטברות הזו והאבטלה מרסנות את המחירים, במחיר כואב מאוד של פגיעה במגזר היצרני ובעובדים. בפועל, המתכון הזה לא ממש עבד. האינפלציה ירדה ויורדת, האבטלה לא עלתה, ורק התיאוריה נראית מנותקת מהעובדות. 

אבל המתכון הזה כלל לא מסייע, אפילו בתיאוריה, כשהאינפלציה לא נוצרת בגלל ביקושים גבוהים, אלא דווקא מקשיים בצד ההיצע. האינפלציה בישראל ובעולם נובעת בעיקר מבעיות בהיצע, וכשזה קורה, ריבית גבוהה דווקא מקשה על ההשקעות הנדרשות כדי להגדיל את ההיצע, ובכך היא דווקא תורמת לאינפלציה.

גם הפרופסור לכלכלה סטיב קין, שפועל מחוץ לאורתודוכסיה הכלכלית המקובלת, סבור שהתיאוריה המקובלת שגויה, ובתנאים הנוכחיים הריבית בכלל תורמת לאינפלציה, לא בולמת אותה. לדבריו, "השכר עולה לאט יותר מהאינפלציה. מה שעולה מהר יותר זה עלות הייצור והרווחים. הבעיות בשרשראות האספקה גרמו להתייקרות בעלות הייצור, וגם עליית הריבית מייקרת אותה, אז עליית הריבית בעצם תורמת לאינפלציה". 

לבנק יש כלים נוספים, יותר ישירים ואפקטיביים מריבית

מנגנון כלכלי נוסף, שסותר את הרעיון שריבית בולמת אינפלציה, הוא השילוב בין ריבית גבוהה כעת, לגידול דרמטי בכמות החוב בשני העשורים שקדמו לה, כשהריבית הייתה נמוכה או אפסית.

הריבית הגבוהה הנוכחית לא מביאה לצמצום כמות הכסף, שבתיאוריה תורם לריסון המחירים, בגלל שהיקפי החובות גדלו מאוד בעשורים הללו, והם מאלצים את בנק ישראל ואת הממשלה לשלם ריביות גבוהות על הרזרבות של הבנקים המסחריים ועל אגרות החוב הממשלתיות, מה שמזרים הרבה כסף חדש למשק, ולא מצמצם את כמותו. זו עוד תרומה עקיפה של ריבית גבוהה לאינפלציה. 

מנגנון עקיף שלישי, הוא היחיד שאולי פועל בהתאם להצהרות הנגיד – השפעה על שער החליפין. בנק ישראל מצא מתאם חזק בין היחלשות השקל לבין אינפלציה בישראל. בתחום זה מתגלה ה"עצמאות" של בנק ישראל בחולשתה. הנגיד עצמאי פורמלית לקבוע כל ריבית שיבחר, אך רוב הנגידים ה"עצמאים" ברחבי העולם, אולי למעט יפן, פועלים בחוסר עצמאות מובהק ונגררים אחרי החלטות שמתקבלות בפד האמריקני או באיחוד האירופי. פערים גדולים בין שערי הריבית בישראל לשערים של גושי הסחר של ישראל, עלולים לגרום לשינויים חדים בשער החליפין של השקל מול היורו והדולר, וזה בתורו גם מגדיל את האינפלציה.  

אבל גם במקרה הזה, לבנק יש כלים נוספים, יותר ישירים ואפקטיביים מריבית. מתוך יתרות של 204 מיליארד דולר, החליט הבנק באוקטובר האחרון על תוכנית מכירות של עד 30 מיליארד דולר. התוכנית תרמה להתחזקות השקל משער של 4.08 שקלים לדולר, עד לשער של כ-3.60, אם כי רובה התרחשה בהשפעת גורמים עולמיים.

בפועל, בנק ישראל מכר יתרות רק בכ-8 מיליארד דולר במשך תקופה קצרה, ומאז לא התערב במסחר. במקביל, ערך יתרות המט"ח שמחזיק הבנק בכלל גדל, ונמצא בגובה של 206 מיליארד דולר, יותר מאשר בתחילת התוכנית.  

המטרה המוצהרת של התוכנית לא הייתה לשנות את השער או לרסן אינפלציה, אלא דווקא להפחית תנודתיות. כיום התנודתיות דווקא גבוהה. לו הבנק היה מגדיר מטרה לתוכנית של חיזוק השקל, הפחתה באינפלציה והפחתה בתנודתיות, הוא היה מוכר כמות גדולה יותר של מטבע חוץ. זה לא רק היה משפיע בצורה הרבה יותר ישירה לכיוון של הפחתת אינפלציה, אלא גם היה יכול לאפשר לבנק צידוק להורדת ריבית הרבה יותר בקלות ובעצמאות מוגברת לעומת הפד והבנק המרכזי האירופי.  

הריבית מנפחת את רווחי הבנקים ומחרבת את המגזר היצרני 

הבנקים הם המגזר שמרוויח הכי הרבה מהאינפלציה. הכנסות חמשת הבנקים הגדולים מריבית קפצו ב-65.6% בין 2021 ל-2023 כתוצאה מהעלאות הריבית של בנק ישראל. הרווח הנקי מריביות זינק ב-36.5%. 

מי שנפגע הוא המגזר היצרני ומשקי הבית שזקוקים לאשראי, שמתייקר בחדות. נציגי העצמאים, העסקים הקטנים וגם התאחדות התעשיינים שמייצגת גופים גדולים כולם מתחננים להורדות ריבית. הריבית הגבוהה מייקרת לרובם את עלויות הייצור, ומקשה עליהם להוריד מחירים, אפילו אם מבחינות אחרות שקלו זאת בחיוב.  

בעיות ההיצע שקיימות כיום בישראל, בשל גיוס המילואים והיעדרם של עובדים פלסטינים רבים שלא מורשים להיכנס לישראל, וגם עובדים זרים אחרים שיצאו מישראל, לא ייפתרו בעזרת ריבית גבוהה, ולא יוחרפו מהורדת ריבית 

הבחירה לשמור את הריבית ברמה גבוהה משקפת שני דברים – העדפה של רווחי הבנקים על פני כל השאר, וחוסר עצמאות מובהק בניהול המדיניות, שנקשר בחוזקה למדיניות האמריקנית והאירופית.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!