משרד האנרגיה והתשתיות מציע להשקיע 130 מיליון שקלים מכספי קרן העושר של אזרחי ישראל, שממומנת ממיסוי הגז המיוצא והשקעתו בנכסים שונים בחו"ל, באנרגיות מתחדשות ומעבר אנרגטי. ההצעה הועלתה היום (שלישי) בוועדה לפיקוח על הקרן בכנסת. ההצעה מכוונת להשתמש בכסף שמגיע מייצוא הגז, שמזרז את התכלות המאגרים לשימוש עצמי בגז, בכדי להתכונן ליום שבו הגז של ישראל ייגמר והמחירים יאמירו דרמטית.
הוועדה לפיקוח על הקרן צפויה לדון מחר בהצעה, במסגרת חלוקת התקציב שהקרן מורשה להשקיע בחזרה בפרויקטים בישראל. על פי החוק, בשנים הראשונות לקיומה רשאית הקרן להשקיע עד 3.5% מרווחיה באזרחי ישראל בדרכים שונות. היות שערך הקרן עומד נכון לשנה זו על 5.4 מיליארד שקלים, הכספים שיחולקו השנה צפויים להיות בסדר גודל של כ-189 מיליון שקלים, עלייה משמעותית מהשנה שעברה, אז חולקו כ-70 מיליון שקלים בלבד.
על פי הודעת משרד האנרגיה, "במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' התחדדה חשיבות האנרגיה המתחדשת וההשקעות בפרויקטים של מחקר ופיתוח לחוסן האנרגטי ולביטחון הלאומי". בכך מכוונים במשרד הן לחששות שעלו בתחילת המלחמה מתרחיש עלטה בשל פגיעה משמעותית בתחנות הכוח הקונבנציונליות; והן להפחתת תלותה של ישראל באסדות הגז, שמושבתות במהלך מלחמות מסיבות בטיחותיות, או בדלקים מיובאים, כמו פחם, שספקיהם עשויים לעצור את הייבוא לישראל.
ההשקעה בזירוז המעבר האנרגטי גם עשויה לאפשר במעט להקצות את עוקצה של המחלוקת הארוכה על ייצוא הגז– היות שהגדלת הייצוא מגדילה את הכנסות המדינה וקרן העושר, אך בו זמנית מצמצמת את עתודות הגז של ישראל, שגם ללא הרחבות הייצוא שמתוכננות לעתיד הקרוב, צפויות להיגמר על פי מרבית המומחים כבר ב-2042.
על פי היעדי האנגיה המתחדשת הנוכחיים, שלא בטוח שישראל צפויה לעמוד בהם, ב-2030 אמורה ישראל להפיק 30% מהאנרגיה שלה מאנרגיות מתחדשות, והיתר מגז; ואפילו ב-2050, על פי תוכנית משרד האנרגיה מ-2021, רק בין 50% ל-85% יופקו מאנרגיות מתחדשות, כלומר, ישראל נעה במהירות לעבר תרחיש בו אזרחי ישראל ישובו לשלם על גז מיובא בכמויות גדולות. במשרד האנרגיה מקווים שההצעה תסייע לזרז את המעבר האנרגטי, אך חשוב לציין כי 130 מיליון שקלים הינם סכום קטן למדי בהיקפי המעבר האנרגטי עליהם מדובר.
על פי בקשת משרד האנרגיה, הכספים יושקעו באופן הבא:
- 10 מיליון שקלים לטובת הלוואות להקמת מתקנים סולאריים בבנייני מגורים משותפים, ועוד 10 מיליון שקלים לטובת הקמת מרכזי יישום אנרגיה ברשויות המקומיות. בנוסף, יושקע סכום של כ-5 מיליון שקלים בקידום תכנית להעלאת מודעות בקרב הציבור בנוגע ליתרונות בהקמת מערכות סולאריות על מבני מגורים, כחלק מהמאמץ של משרד האנרגיה לקדם את יצרני האנרגיה הזעירים.
- 30 מיליון שקלים לתמיכה ברשויות המקומיות לקירוי מגרשי ספורט באמצעות פאנלים סולאריים. משרד האנרגיה והתשתיות ומשרד הספורט והתרבות מעוניינים בקידום יוזמה משותפת להאצת התקנת פאנלים סולאריים על מגרשי ספורט ברחבי הארץ. הקירוי, הכולל פאנלים סולאריים על המגרשים, מאפשר את הרחבת שעות הפעילות הספורטיבית, תרומה לבריאות הציבור בהגנה מקרני UV, יצירת הכנסות לרשויות המקומיות מחשמל סולארי וסיוע להשגת יעדי המעבר האנרגטי.
- 45 מיליון שקלים לטובת תמיכה במו"פ וקידום חדשנות בתחום האנרגיה, במטרה הן לקדם את התחום בכדי לסייע במציאת פתרונות אנרגטיים חדשים, והן בכדי לייצר מקורות הכנסה חדשים. חשוב לציין כי על אף שהישגיה של ישראל בתחום הם מכובדים והענף נמצא ככלל בצמיחה, תקציב המחקר והפיתוח בתחומי האנרגיה בישראל נמוך מאוד ביחס למדינות ה-OECD, ואף ביחס לממוצע העולמי. ישראל משקיעה רק 4 אלפיות אחוז (0.004%) מהתמ"ג שלה במחקר ופיתוח בתחום האנרגיה, ואילו הממוצע ב-OECD עומד על כ-2.2 מאיות אחוז (0.022%).
- 30 מיליון שקלים לקידום מיזם 'עמק מימן וחדשנות'. במסגרת פרויקט זה, שואפים במשרד האנרגיה לקדם יצירת גרעין של פעילות כלכלית בתחום המימן 'הנקי', הקרוי גם 'מימן ירוק', ולקדם את המחקר והפיתוח בתחום, בתקווה למצב את ישראל כמובילה בטכנולוגיה הזו, שטרם הגיעה להבשלה טכנולוגית. חשוב לציין כי למרות שמו, מימן הוא מקור אנרגיה נקי רק בתנאי שהופק אך ורק בעזרת אנרגיה מתחדשת ורק בתנאי שהוא נצרך צמוד למקום ההפקה. מחקרים עדכנים מצביעים כי פליטות מימן פועלות כגז חממה בעקיפין, המאט פירוק גזי חממה כמו מתאן וכי שינוע מימן מביא לפליטות מימן לאוויר. גם ללא פליטות, יחס הנצילות של מימן כמקור חשמל נמוך יחסית, ועומד כיום על כ-50% הפקת חשמל מכמות החשמל שנצרך להפקתו.
