ראש הממשלה בנימין נתניהו התגאה אתמול (שלישי), לאחר החלטת הממשלה על מיגון הצפון, שכל בית צמוד קרקע עד 2 קומות בכל יישובי קו העימות הצפוני ימוגן במימון המדינה, עד 9 ק"מ מהגבול. בניגוד למצב עד עכשיו, המיגון ימומן באופן מלא, וללא אבחנה בין ישובים שכנים. שר האוצר סמוטריץ' הצהיר ש"אנחנו עומדים לצד תושבי הצפון במעטפת כלכלית חסרת תקדים". ההכרזות החגיגיות, שמגיעות כשמערכת בחירות בפתח, הן זמן טוב להזכיר איך הצפון הגיע לנקודה הנוכחית.

בפרט, כדאי לציין מזכר מטעם אגף התקציבים באוצר שנשלח למשרדי ראש הממשלה והביטחון באביב 2024, בדיוק לפני שנתיים. "אנו סבורים כי עם מימוש המיגון בטווח של 0-1 ק"מ מגבול הלבנון, יש ליישם מודל חדש ויעיל יותר", כתבו אז באגף התקציבים. "במקום המיגון הממשלתי הקיים, המיגון יבוצע באופן פרטני על ידי משק הבית, באמצעות מענק מסובסד לבניית הממ"ד. המענק יהיה דיפרנציאלי ויינתן בהתאם למרחק מהגבול. הוא יוגבל בזמן קצוב כדי לתמרץ את משקי הבית לנצל את ההטבה".

סערה התעוררה באותה תקופה בעקבות חשיפת המזכר בדיוני ועדת הנגב והגליל של הכנסת. עד לאותו זמן, מומש פחות מ-18% מתקציב תכנית מיגון הצפון, שכבר אז הייתה בת 5 שנים. והבנייה לאורך הגבול נעשתה בקצב איטי להחריד, אך המדינה ביקשה למשוך את ידיה מהמיגון עוד יותר.

בפיקוד העורף טענו אז שהסיבה לקצב האיטי היא מנגנון התקצוב הזוחל שהנהיג האוצר, שלא מאפשר תכנון סביר, ולא תואם את עליית מחירי התשומות –  שייקרו את הממ"דים באותה התקופה ב-25% עד 50%. במקום לתקצב עוד, כפי שדורשת מהם תכנית מיגון הצפון מ-2019, באוצר החליטו לנצל את המשבר שיצרו במו ידם, וקראו להפרטה מוחלטת של המיגון. כתוצאה מהמהלך עשרות אלפי תושבי הקיבוצים והמושבים, שהיו מפונים כבר חצי שנה באותה העת, נדרשו למגן את עצמם מכיסם.

התעלמות מ-100 אלף ישראלים 

הסוגייה הוסדרה ביישובים צמודי הגדר עד תחילת הפסקת האש בדצמבר 2024. המדינה הקצתה כמיליארד ש"ח להשלמת מיזם המיגון. תת-תקצוב פגע שוב בקצב ההתקדמות, אך כלל היישובים צמודי הגדר צפויים להיות ממוגנים עד סוף 2027. באותה התקופה, בעוד הקבלנים הראשונים עלו במעלה צוק מנרה וחניתה להתקין את הממ"דים הראשונים, המדינה קיבלה החלטה לא רשמית לפצל את קו העימות לשניים.

בחלק הראשון, 1 עד 5 ק"מ מהגבול, המדינה פיתחה תכנית מענקים לסבסוד בנייה אישית, שהעניקה למשפחות 132 אלף ש"ח. הסכום הזה תואם לעלות בניית ממ"ד בישראל ב-2018, השנה שבה אושרה תכנית מיגון הצפון, ורק כשני שליש מהעלות הנוכחית. בחלק השני של קו העימות, במרחק 5 עד 9 ק"מ מהגבול, שבו הופגזו מדי יום כ-100 אלף ישראלים – המדינה לא הציעה דבר.

למרות ההקלות בבירוקרטיה שהוצמדו לתוכנית, הסבסוד הדל שניתן למשפחות במצב כלכלי מורכב, שחזרו לביתן אחרי שנה וחצי של פינוי, הפך את התוכנית לכישלון (ידוע מראש). בדצמבר האחרון, שנה להשקת תוכנית הסבסוד, ועדת הנגב והגליל דיווחה על פחות מ-15% ביצוע. המספרים המגוחכים גרמו ליו"ר הוועדה, ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו, ולשר לשיקום הנגב והגליל זאב אלקין, לקרוא לזנוח את התוכנית. פורר ואלקין, שאינם נמנים בשום אופן עם השמאל הכלכלי ותפיסת המדינה המתערבת, קראו לצאת למהלך של השקעה ישירה.

"המענק לא מתקרב לכסות את העלות האמיתית של הממ"ד", אמר בכנסת באותו החודש יו"ר פורום קו העימות וראש מועצה אזורית מטה אשר, משה דוידוביץ. "אנשים אצלנו לא בונים כי אין להם כסף". ראש מועצה אזורית גליל עליון, אסף לנגלבן, אמר כי "אצלנו בונים, אבל רק מי שיכול, כי גם אחרי המענק זה יקר". הוא אמר שמשפחות מפוחדות מאפשרות להתלקחות מחודשת של הזירה, תרחיש שאכן התממש תוך פחות מחודשיים. המשפחות שברו חסכונות כדי לבנות ממ"דים, בתקווה שבהמשך, אולי, יקבלו החזר רטרואקטיבי.

ההסתמכות על השוק נכשלה

לתושבי העוטף נדרש עשור של מאבקים, כולל בבג"ץ, כדי לזכות במיגון לכל חבל הארץ. בסופו של דבר, המדינה מיגנה את כל הבתים בעוטף, מהמושב הקטן ביותר בחבל שלום עד לעיר שדרות בת 30 אלף התושבים, שהמדינה ניסתה לא פעם להחריג ממערך המיגון בגלל העלות הגבוהה.

קריית שמונה לא זכתה לכך, למרות שהיא נמצאת במצב ביטחוני עם מאפיינים דומים, שמנגנון החקיקה הנדרש דומה, שהמצב הכלכלי של תושביה דומה, ושמדובר באותו ראש ממשלה ואותה ממשלה. שלומי, הצמודה לגדר, החלה את תהליך המיגון שלה, שהיה בחיתוליו לפני ה7.10, רק תחילת הפסקת האש הראשונה בצפון אך קריית שמונה, העיר המופגזת ביותר במלחמת חרבות ברזל, נשארה קפואה.

"עוד לא התחילו לעבוד אצלנו אפילו על הפיילוט", אמר ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן ל'דבר' לפני שנה, ביחס לפרויקט ההתחדשות העירונית, שאמור היה לספק דרך השוק מיגון לתושבי העיר המופגזת בישראל. "בקצב הנוכחי זה ייקח 10, 15 שנה. ואני צריך מיגון עכשיו". כמה שהוא צדק. המתווה לקידום פרויקט התחדשות עירונית לפריפריה, בעלות של כ-6.5 מיליארד לחמש שנים, היה אמור לספק פתרון לקריית שמונה כבר ב-2021, אך הוא טרם הביא לבנייה אפילו של דירה ממוגנת אחת.

בניגוד לעמדת האוצר, שביקש להחיל רק תכנית חיזוק מבנים ממוקדת בעיר, המדינה הקצתה 27 מיליון ש"ח לקידום הפיילוט. בהחלטת הממשלה מאמש העיר תקבל 350 מיליון ש"ח נוספים. שטרן, יש לציין, הטיל ספק בהתחדשות העירונית לאורך כל הדרך, ודרש מהמדינה להפסיק עם הפיילוטים, ופשוט להשקיע את הכסף ישירות.

תוכנית חשובה, באיחור גדול

אכן, תוכנית המיגון של ראש הממשלה ושר האוצר סמוטריץ', בעלות כ-6.6 מיליארד ש"ח, היא תקדים היסטורי במיגון קו העימות הישראלי. אם אכן תצא לפועל, היא תוכיח שהמדינה הפיקה לפחות חלק מלקחי המחדל בטיפול העורף. המדינה מציעה לתושבים סכום מספק לבניית ממ"ד חדש, ובכך מסיימת את הדיפרנציאציה חסרת הבסיס בין היישובים, ואף מחזירה לתושבים רטרואקטיבית על הממ"דים שכבר שילמו עליהם מכיסם.

למרות שתוכנית המיגון מגיעה באיחור של עשורים, יש מקום לברך את הממשלה עליה. אבל חבל שאחרי 18 חודשי מלחמה, מאות דיונים בכנסת, נטישה של תושבים את האזור ותוכנית מיגון קודמת כושלת, התברר שרק כשמערכת בחירות נראית בפתח, הממשלה ממגנת את הצפון.