דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת ח' בחשון תשפ"ה 09.11.24
24.8°תל אביב
  • 21.2°ירושלים
  • 24.8°תל אביב
  • 25.9°חיפה
  • 24.1°אשדוד
  • 26.2°באר שבע
  • 29.4°אילת
  • 26.6°טבריה
  • 20.7°צפת
  • 26.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
אמוניה

משבר האמוניה / לתשומת לב ועדת הכספים: אל תסתכלו במכל האמוניה, אלא במי שמפקח עליו

הוועדה תקיים היום (א') דיון על נושא הפיטורים בחיפה כימיקלים | בעוד העובדים מתבצרים במפעלים ופרנסתם עלולה להיעלם, בעלי המפעל מנסים לשפר עמדות במשא ומתן ובמערכת הפוליטית מחפשים כותרות | סיפור על קפיטליזם והפקרות ממשלתית

התבצרות עובדי חיפה כימיקלים דרום במפעל, אוגוסט 2017. (צילום: באדיבות דוברות ההסתדרות).
התבצרות עובדי חיפה כימיקלים דרום במפעל, אוגוסט 2017. (צילום: באדיבות דוברות ההסתדרות).
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

ועדת הכספים תקיים דיון היום  (ראשון) על פיטורי עובדי חיפה כימיקלים. מצוקתם העובדים מעוררת תשומת לב רבה במערכת הפוליטית, וכן ניסיונות שונים לתפוס כותרות. למעשה, פסיקת בית המשפט העליון הופכת את הפגישות והדיונים למהומה רבה על לא דבר. הכדור האמיתי נמצא במקומות אחרים – בהנהלת החברה, בעיריית חיפה, בנמלים ואולי יותר מכל, בידי משפחת עופר.

התבצרות עובדי חיפה כימיקלים דרום במפעל (צילום: מיכל רוטנברג).
התבצרות עובדי חיפה כימיקלים דרום במפעל (צילום: מיכל רוטנברג).

 

פסק הדין של בית המשפט העליון העמיק את המלכוד בו נמצאת הנהלת חיפה כימיקלים. הודעת הסגירה של המפעלים ופיטורי כלל עובדי החברה בשבוע שעבר נועדה לעורר לחץ במערכת הפוליטית, בתקווה לזכות בהקלות שונות, אך גם שימוש בגורלם של העובדים ככלי משחק פוליטי לא בהכרח יביא לפתרון. הפסיקה כתובה כולה כנגד חיפה כימיקלים בצפון, ולא כנגד המפעל הדרומי, מה שמעמיק עוד יותר את ההבדלים בין שני המפעלים של החברה. בהודעה שהוציאה החברה אמש נמסרו פרטים רבים ומעניינים, המשלבים בין עובדות חשובות להשמטות בעלות משמעות. נביא אותה במלואה, עם ההערות המתבקשות:

"מחיפה כימיקלים נמסר כי במידה ואכן ינתנו כל האישורים שיאפשרו להתחיל ולהזמין איזוטנקים, ניתן יהיה להקפיא את הפיטורים במפעל הדרומי לבדיקת חלופה זמנית זו" בעוד כשלוש שנים אמור להיכנס לפעולה מפעל לייצור אמוניה במישור רותם, שיוכל לספק אמוניה למפעל.

"נבהיר כי החברה בודקת מזה מספר שבועות אופציה זו, עד כה לא הצליחה החברה לאתר כמות מספיקה של איזוטנקים להפעלת מפעל אחד, אין מילוי סדיר של איזוטנקים באמוניה באגן הים התיכון, החברה בקשר עם ספקים מצריים וטורקיים המוכנים לבדוק הקמת מערכת מילוי בהיקף הנדרש. כמו כן, תהיה חובה להשתמש בכל קווי הספנות מאזורים אלה לישראל תוך שימוש בנמל חיפה ונמל אשדוד. האיזוטנקים הראשונים לא יגיעו לפני אמצע ספטמבר במידה ויתקבל היתר רעלים מתאים כבר בשבוע הקרוב. כמות האיזוטנקים הזמינה בעולם לא תאפשר הפעלה גם של המפעל הצפוני, שם נדרש פיתרון אחר". ישנם גם ספקים ישראלים של איזוטנקים הממלאים אותם בשלל מקומות בעולם. אתר המילוי כלל אינו סוגיה מהותית, אלא רק יכולת ההספקה בפועל. בעיית הזמינות תפגע גם בהפעלה של המפעל הדרומי, ורק בהדרגה הוא יוכל להיכנס למלוא כושר הייצור, למשל בעזרת ייצור של איזוטנקים חדשים בעקבות תוספת הביקוש. החברה נמנעת מלציין שלמפעל הצפוני יש מחסור במיכל תפעולי מתאים. זו כנראה סיבה מרכזית להימנעות שלה מאיזוטנקים עד כה ולהעדפת הפתרונות של שימור מיכל האמוניה – עד שבית המשפט העליון הורה לסגור אותו סופית, או אנייה העוגנת בקישון ומחליפה את המיכל. כלומר, הבעיה בצפון אינה זמינות, אלא היעדר מיכל תפעולי, כאשר הפעלה באיזוטנקים עלולה להיות מסורבלת עד בלתי אפשרית.

מיכלי איזוטנק – מכולות בטיחותיות לכמויות אמוניה קטנות (צילום: Only Truth wikimedia).
מיכלי איזוטנק – מכולות בטיחותיות לכמויות אמוניה קטנות (צילום: Only Truth wikimedia).

"בכלל, אין בכל העולם שימוש בכמות כזו של איזוטנקים מלאים באמוניה ואין ולו מפעל דשנים אחד בעולם שמייצר דשנים תוך שימוש באיזוטנקים, כך שבכלל לא קיים ביטחון שהחברה תוכל לתפקד בצורה זו".

קשה לדעת האם זו קביעה נכונה, אך מפעל "דשנים וחומרים כימיים" של כי"ל קיבל אישור לייבא אמוניה באיזוטנקים וייתכן כי הוא ישוב לייצר דשנים בקרוב על בסיס אספקה זו. בכי"ל שומרים על דממה תקשורתית וקשה לדעת כמה בדיוק אמוניה הם מייבאים ולאיזה שימוש. בינתיים, מקורות בתעשייה מסרו כי כי"ל חזרה להציע אמוניה בכמויות קטנות למכירה לצרכנים קטנים וזעירים, כפי שעשתה לפני המשבר.

"יודגש, שהמדינה קבעה כי אופציית האיזוטנקים מסוכנת הרבה יותר מאופציית ייבוא אמוניה באוניה קטנה, הסכמת החברה לעשות ניסיון באופרציה זו נובעת מהבנת המשרד להגנ"ס שהאופציה הבטיחותית שנבחרה על ידי הממשלה פה אחד אינה ישימה באופן מידי, אך אנו מצפים שתאושר בהמשך".

אופציה זו לא תאושר כל עוד בעיריית חיפה לא יעניקו רישוי עסק מחודש למפעל, היתרי בניה למתקני הפחתת פליטות, ואישורים לצנרת המובילה אמוניה. ישנה מחלוקת בין העירייה למשרד להגנת הסביבה, שנשען על דוחות שחיבר בעבורו ד"ר אלי שטרן, בהם ניתח את הסיכונים של האנייה והאיזוטנקים, וקבע שאנייה בת 2,500 טון במעגן בקישון עדיפה על פני ריבוי מיכלי איזוטנקים של 12 או 24 טון, שגם הן נחשבים לחלופה קבילה. אם נתעלם מחישוביו מורכבים של שטרן לגבי ההסתברות לדליפה, ונניח שיש ודאות של מאה אחוז, השכל הישר מניח כי טווח הפגיעה של דליפת מיכל קטן נמוך בהרבה מהפגיעה באנייה בת 2,500 טון. שטרן מציג חישובים לפיו הפערים אינם עצומים כלל, ובייחוד חשובה הקביעה שהפגיעה באנייה קטנה לא תביא לסיכון ריכוזי אוכלוסייה, בניגוד לדעתם של מומחים מ'פורום עזרא נוריאל למניעת אסונות', פרופ' אהוד קינן מחבר דו"ח המדענים ואחרים.

בשיחה עם "דבר ראשון" דחה שטרן את הטענה כי הדוח שלו הוא הדוח המקל ביותר וטען כי הוא ערך את דוח הערכת הסיכונים המקצועי היחיד שבוצע ופורסם עבור אנייה קטנה ( 2,500-,2000 טון הזרמה ישירה) ועל כן אין מקום לכנותו "מקל ביותר" או "מחמיר ביותר". אף על פי כן, בעיריית חיפה לא מקבלים את הניתוח הזה ומתנגדים לכל כניסה של אנייה למפרץ. גם התכנית ארוכת הטווח של מקשר ימי במרחק 3 ק"מ מהחוף נחשבת בעיניהם למסוכנת, שכן הם סבורים שדליפה עלולה לגרום לפגיעה בטווח של 10 ק"מ ויותר. לא ברור כיצד מתכוונים בחיפה כימיקלים ואף בממשלה להתגבר על כך.

"יש לזכור כי כל טירוף המערכות שבו אנו שרויים בתקופה האחרונה נובע מביורוקרטיה שלא מתפקדת, ומהחלטות ממשלתיות שלא יושמו. אנחנו מצפים שהפעם יהיה אחרת. לא ניתן יהיה לסגת מתהליך סגירה בפעם שנייה. לגבי המפעל הצפוני-אנחנו מצפים למנהיגות ממשלתית אשר תוביל לפתרון למול הפופוליזם השטחי שהביא אותנו עד הלום".

תיאור זה של החברה הוא תיאור נכון, אך חסר. חסרים בו הרסנים שהטיל בית המשפט על יישום החלטת הממשלה, ובעיקר חסר בו חלקה של החברה עצמה בכך שהביורוקרטיה אינה מתפקדת. חיפה כימיקלים הגישה למשרד להגנת הסביבה, עוד בחודש פברואר, 12 חלופות למיכל האמוניה כדי להציג עצמה כמי שתקבל כל פתרון. למשרד להגנת הסביבה לא הייתה יכולת מקצועית להתמודד בזמן קצר עם כל החלופות. למעשה החברה תמיד חתרה רק לחלופות שישאירו בידיה תחליף למיכל תפעולי בצפון – או אנייה או המיכל האחסון הענק הקיים. במשרד להגנת הסביבה הסבירו לחברה שבקשותיה לאיזוטנקים לדרום לא פורטו כהלכה, ולכן לא נבחנו. במקביל, החברה שינתה שוב ושוב את הצעותיה לגבי האופן בו ירוקן מיכל האמוניה, והעסיקה את פקידי המשרד כמעט באופן בלעדי. יש הגיון באמירותיו של השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, לפיהן לו החברה הייתה נערכת מיוזמתה לסיום השימוש במיכל האמוניה במפרץ, הייתה מצליחה לשמור על פעילותה ללא השבתת המפעל. ההתראה על התאריך לסיום השימוש במיכל ניתנה לפני כארבע שנים.

מיכל האמוניה בחיפה (צילום: פלאש90)
מיכל האמוניה בחיפה (צילום: פלאש90)

חשוב להבין מדוע "הביורוקרטיה אינה מתפקדת" – ראשית, חסרים בה אנשי מקצוע מיומנים, הקיימים במפעלים במספרים גדולים ולא כך הוא במשרד להגנת הסביבה, ושנית מפני שה"תרגילים" שעושים המפעלים לפקידים המפקחים עליהם אכן מקשים על התפקוד. ייתכן כי רק ההרכב המקרי של שופטי בית המשפט העליון בתיק זה הוא זה שהביא לסיום שלב התרגילים ואילץ את כולם לעסוק בזריזות בהסדרה חדשה לאחר שנים של החלטות שלא מבוצעות, כמו החלטת הממשלה מ-2013 לפעול להקמת מפעל אמוניה בנגב שלא קם עד היום.

המרדף אחרי הכותרות

השר אלקין הוא שר זוטר, אך גם האיש הבכיר ביותר בממשלה שהסכים להתבטא בנושא זה עד כה. מלבדו, התגובות מגיעות מאנשי אופוזיציה בלבד, נטולי יכולת ביצועית. לקראת הדיון שיערך היום בוועדת הכספים נכתב בסדר היום של הועדה:

פיטורי עובדי חיפה כימיקלים
הצעה לסדר-היום בנושא: "גילויים חדשים על סכנת האמוניה במפרץ חיפה והכרזה על אזור מפרץ חיפה כנפגע זיהום אוויר" – (עודד פורר 6061)(מיכל רוזין 6067)(יעל כהן-פארן 6075) (ג'מאל זחאלקה 6078)(משה גפני 6142)(אכרם חסון 6145) – המשך דיון.

כלומר, הנושא מוצמד לדיון קודם שנועד בכלל להקשות על חיפה כימיקלים וכן להסיט את תשומת הלב לזיהום האוויר במפרץ – נושא חשוב בפני עצמו, אך מפזר את המיקוד במשבר הבוער כעת. כך או כך, לא צפויות להתקבל בוועדתה החלטות רלוונטיות, שכן אין בכלל הצעה על השולחן שזקוקה לאישור הועדה. הגדיל לעשות ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני) שהודיע כי "מחר בדיון בוועדת הכספים ניאבק למען חידוש העבודה המידי (שיהיה מנוגד גם להחלטות בית המשפט העליון וגם לתקנות הסביבתיות, א.ר), אי הפעלת המפעל בדרום בזמן שהצפוני מושבת (כלומר, להענשת העובדים בדרום על כשלי ההנהלה כלפי הצפון, א.ר.) וביצוע החלטת הממשלה שקובעת שניתן להמשיך לייצר במפעל בעזרת אחסון במיכליות קטנות ואיזו-טנקים" (החלטה שאינה תלויה בכנסת או בממשלה, אלא בעיריית חיפה. אין כלל דבר כזה "מיכליות קטנות", א.ר.)"

שרי "כולנו", בראשות שר האוצר משה כחלון ושר הכלכלה אלי כהן, לא התבטאו ציבורית בנושא. כך גם ראש הממשלה בנימין נתניהו. מאחורי הקלעים הם מתמודדים עם פניות רבות להתערבות, אך אפילו להם יש "אזיקים ציבוריים" – ראש הממשלה מתמודד עם חקירות משטרה רבות וביקורת על פגישותיו הקודמות של בעלי המפעל עם אנשי משרדו, בעקבותיהן נולדה הצעה ממשרדו להעניק לחברה מענק כספי גדול ולכאורה גם לא חוקי לטובת הקמת מפעל אמוניה בעצמה – הצעה שנגנזה באוצר.

השר אלקין צריך להתנער מהחשדות לפלילים של בכירי משרדו בנוגע לסיוע לחיפה כימיקלים בעבר. ההסבר הסביר ביותר להדיפת החשדות לשחיתות הוא שהמשרד כשל מבחינה מקצועית. אם הראיות הן נסיבתיות בלבד, זה יהיה קל. אם בכל זאת יוכח כי פקידים בכירים אפשרו לחיפה כימיקלים להכתיב להם החלטות, זה יהיה מסובך יותר. בינתיים נראה שבמשרד בוחרים להקשיח עמדות ולא להקל. אמנם שרי הממשלה אינם יכולים לשנות החלטות משפטיות, אך יש להם מנופי לחץ אפשריים על עיריית חיפה, אשר תובעת עריכת סקר סיכונים מפורט לכל החלופות בצפון, תביעה הגיונית בפני עצמה, אך סותרת את הרצון להשיב את המפעלים לפעולה בהקדם.

הפתרונות הם במקום אחר

בני ביטון, ראש עיריית דימונה, הודיע לתקשורת כי "התקיימה ביום חמישי האחרון ישיבת חירום בהשתתפות השרים איילת שקד וזאב אלקין, מנכ"ל משרד הכלכלה, מנכ"ל חיפה כימיקלים נדב שחר, יו"ר וועד העובדים בחיפה כימיקלים דרום יהודה פרץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ונציגים מטעם הנמלים אשדוד וחיפה, והמשרדים הממשלתיים הגנת הסביבה והפנים וכן פיקוד העורף. בישיבה זו התקבלו מספר החלטות ביניהן: הפסקת שביתת עובדי חיפה כימיקלים דרום והובלת האמוניה באיזוטנקים מנמל חיפה למישור רותם".

אמנם העובדים התבצרו במפעל, אך הם מושבתים מעבודה כבר מסוף חודש מרץ ולכן זו הכרזה משונה. משונה עוד יותר הרעיון להסיע איזוטנקים מנמל חיפה עד לנגב, אך יש לו הסבר. בעוד שבנמל חיפה ערוכים לקלוט איזוטנקים של אמוניה, המפעל שם יתקשה להיעזר בהם, ודווקא בנמל אשדוד, ממנו יש רכבת ישירה אל המפעל בנגב, אין מוכנות כזו, המצריכה הקצאת שטח נוסף לקליטת מכולות עם חומרים מסוכנים. לכן מבקשת חיפה כימיקלים להביא איזוטנקים לנמל חיפה ולהסיעם כל הדרך אל הנגב, על אף העלויות הנוספות. ביטון, תיאר עצמו כ"משמש מגשר בסכסוך בין חיפה כימיקלים לעובדים בעניין מיכל האמוניה", ברור שלביטון כוונות טובות, והעובדים נהנים מתמיכתו. הבעיה היא שאין לו שום סמכות לשנות שום החלטה שיכולה לשפר את מצבם והוא בחר לעצמו בתואר לא רלוונטי, מכיוון שבית המשפט סגר סופית את מיכל האמוניה.

ראש עיריית חיפה יונה יהב וראש עיריית דימונה בני ביטון (צילום: ראובן כהן דוברות עיריית חיפה | יונתן זינדל פלאש90)
ראש עיריית חיפה יונה יהב וראש עיריית דימונה בני ביטון (צילום: ראובן כהן דוברות עיריית חיפה | יונתן זינדל פלאש90)

גם לבז"ן יש השפעה דרמטית על עתיד חיפה כימיקלים בצפון. מפעלי קבוצת בז"ן מקיפים את חיפה כימיקלים מכל עבריה ומונעים ממנה להתרחב. הם גם לא חידשו את חוזה השכירות לקרקע ותובעים את פינוי חיפה כימיקלים בשל רצונם להתרחב אל קרקעות אלו בעצמם. ללא יישוב התביעה המשפטית, גם אספקה אינסופית של אמוניה לא תועיל. מכיוון שכי"ל וקבוצת בז"ן נמצאים בבעלות משפחת עופר, הרי שחיפה כימיקלים מוקפת פיזית ועסקית באינטרסים של המשפחה. פעולות כי"ל ובז"ן בתחום זה בינתיים היו חוקיות ולגיטימיות. בין עובדי חיפה כימיקלים  היו שטענו שכי"ל ייבאה איזוטנקים של אמוניה עוד לפני שקיבלה לכך אישור רשמי, אך גם אם נעשתה הפרת נהלים שכזו, אין לכך השפעה על הסכסוך לגבי הקרקעות.

השאלות החשובות שעדיין פתוחות

בעתיד הקרוב נקבל תשובות לשאלות המעשיות, שתלותן בדרג הפוליטי היא נמוכה עד לא קיימת. זו היא אחת התוצאות של ההפרטה, בה יותר ויותר כוח נמצא בידיהם של תאגידים, ולא של הממשלה.

א. האם בנמל אשדוד תתבצע היערכות לקליטת איזוטנקים ?

ב. האם פיקוד העורף יאשר אחסון איזוטנקים ב"חיפה כימיקלים דרום" או שהחברה תשתמש בפטנט של כי"ל ? (ריקון תוך ארבע שעות או פחות אינו נחשב לאחסון, ואולי עוקף את הצורך באישור)

ג. האם בעיריית חיפה ישנו את עמדתם ויאשרו כניסת אנית אמוניה?

ד. האם בבז"ן ישנו את עמדתם ויסכימו לחדש את חוזה השכירות של הקרקע של חיפה כימיקלים ?

למעשה, השאלה החשובה מכולן האם היא בממשלה יבחרו לחזק מקצועית את הפקידות המקצועית, או להמשיך את חנק המגזר הציבורי על מזבח ההפרטה. לא רק שבז"ן וחיפה כימיקלים היו בבעלות ממשלתית והופרטו, אלא שגם שהפיקוח עליהן, וגם על כי"ל מתקשה לבצע את תפקידו ולהגן כראוי על האינטרס הציבורי. גם בקרב תומכי השוק החופשי יש הטוענים כי "כאשר ישנו כשל שוק, המדינה צריכה להתערב". הם מתעלמים מכך שכדי לאפשר התערבות נבונה, הממשלה צריכה להיות בעלת כוח אדם מקצועי ומנוסה ובכמות מספקת, ובייחוד כדי למנוע התערבות שמחמירה את המצב. בתחום ההגנה על בריאות הציבור, אנו רואים לפחות שלושה כשלים בעת האחרונה כלפי שלוש החברות.

הכשלים של המדינה בפיקוח על משק האמוניה, הכשלים בפיקוח על מפעל רותם אמפרט השייך לכי"ל, וכן האישור להרחבת בז"ן תוך שהמדינה כלל לא מצליחה לברר מהי ההשפעה הבריאותית של זיהום האוויר במפרץ.

בעוד משרד ראש הממשלה מקדם תהליכי "דה-רגולציה" – כלומר קשירת ידי פקידי הממשלה בפיקוח על גופים עסקיים, הרי שחיזוק מקצועי של משרדי הממשלה הופך לחיוני מאי פעם. רק דרג מקצועי חזק יהיה מסוגל להיפרד ממגבלות מיותרות על המגזר העסקי ככל שבאמת ישנן כאלו, לצד החמרת הפיקוח היכן שיש כשלים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!