רק חמישה מתוך 15 סעיפים בהסכם בין ההסתדרות לממשלה להגברת הבטיחות בענף הבניין יושמו במלואם, ארבעה יושמו באופן חלקי ושישה לא בוצעו כלל – כך עולה מדו"ח שפרסם בשבוע שעבר משרד העבודה והרווחה ובדיקת 'דבר'. יישומם של חלק מסעיפי ההסכם, שנחתם לפני כשנה, מתעכב על רקע המשבר הפוליטי והיעדר ממשלה יציבה מזה במהלך 2019. הדו"ח שפרסם משרד העבודה מצביע על עלייה במספר ההרוגים בתאונות הבניין ב-2019 ביחס ל-2018. לפי המשרד 38 עובדים נהרגו בתאונות בניין בשנה החולפת, נתון הנמוך מספירת ההרוגים של 'דבר' ושל ארגונים העוסקים בתחום. (לקריאת הדוח המלא של משרד העבודה והרווחה הקישו כאן).

יישום הסכם הבטיחות בענף הבניין (מקור: דו"ח משרד העבודה והרווחה ובדיקת 'דבר'/גרפיקה: אידאה)

במשרד העבודה והרווחה מציינים גם מהלכים משמעותיים למאבק בתאונות הבניין בשנת 2019, כגון תחילת פעולתה של היחידה המשטרתית פל"ס לחקירת תאונות בניין, וחקיקת חוק לאיסור על עבודת נוער באתרי הבנייה וגידול של פי 7 בצווי הפסקת עבודה באתרים בהם זוהו עבירות על כללי הבטיחות.

מספר ההרוגים ב-2019 עלה, לא פורסם דו"ח מפורט

במשרד מודים אמנם כי חלה עליה במספר ההרוגים בענף הבניין, אך מונים 38 עובדים הרוגים בענף זה – מספר הנמוך מספירת 'דבר' וארגונים העוסקים בתחום. הפער בנתונים אינו ניתן לבדיקה מכיוון שבניגוד לשנים קודמות, בשנים 2018-2019 לא פורסמו דו"חות מסכמים ובהם פירוט של כל אירועי המוות בעבודה שנחקרו על ידי המנהל. על פי נתוני הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה ו'דבר', נכון למועד פרסום נתוני משרד העבודה נהרגו 87 עובדים במקומות עבודתם מתחילת 2019, מתוכם 46 באתרי הבנייה לבדם. יצוין כי מאז פרסום הנתונים נהרג עובד באתר בנייה בקרית גת מקריסת מערבל בטון, מה שמעלה את מספר ההרוגים ע"פ הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה ו'דבר' ל-88 עובדים, מתוכם 47 בענף הבניין.

זירת תאונת העבודה באזור התעשייה ברחוב ז'בוטינסקי ביבנה, בה נהרגו ארבעה עובדים מקריסת מנוף, 19 במאי 2019 (צילום: פלאש90)

הדו"ח מתעלם מהיעדים שהמשרד עצמו הציב להפחתת מספר ההרוגים

הדו"ח אף אינו מתייחס ליעדים שהוצבו בתוכנית העבודה השנתית של המשרד – ירידה של 10% במספר ההרוגים ב-2019 ביחס ל-2018 – כלומר 33 הרוגים. כאמור, גם לפי הנתונים שפרסם המשרד, מספר ההרוגים ב-2019 גבוה ב-5 מהיעד שהוצב, אך הדו"ח כלל לא מתייחס לכך. במשרד 'הרגיעו' והסבירו, שהגידול במספר ההרוגים "מתמתן כאשר נבחן יחס ההרוגים לכל 100 אלף עובדים". במדד זה (שלא הוצב מלכתחילה) נרשמה עלייה של 1.6 הרוגים לכל 100 אלף עובדים: מ-10.8 הרוגים בשנת 2018 ל-12.4 הרוגים בשנת 2019.

יישום הסכם הבטיחות: רק 9 מתוך 14 סעיפים יושמו במלואם או בחלקם

הסכם הבטיחות בענף הבניין נחתם בין ההסתדרות למשרד האוצר ומשרד העבודה והרווחה בנובמבר 2018, לאחר מאבק שניהלה ההסתדרות. ההסכם עיגן את כלל הדרישות המרכזיות שהציגה ההסתדרות על מנת לצמצם באופן משמעותי את תופעת הקטל בענף הבניה בישראל, ובכללן חיוב כלל הקבלנים בישראל לעבור לפיגומים בתקן אירופי, הגברת האכיפה של כללי הבטיחות באתרי הבנייה והגברת הענישה על קבלנים שיפרו הוראות אלו, הגדרה מחודשת של האחריות לבטיחות באתרי הבנייה ועוד. מהדו"ח ומבדיקת 'דבר' עולה כי מבין 14 סעיפי ההסכם, 5 יושמו במלואם, 4 יושמו חלקית ו-5 לא יושמו כלל עד כה. חלק מהקשיים ביישום נובעים מהיעדר כנסת וממשלה קבועה.

הסעיפים שבוצעו

שלילת רישיונותיהם של קבלנים מפרי חוק (באחריות משרד השיכון) – בוצע

סעיף זה בהסכם הינו באחריות רשם הקבלנים במשרד השיכון והבינוי, אולם במשרד העבודה מציינים כי שיפרו את הממשק בין המשרדים, וכי המידע לגבי קבלנים מפרי חוק מועבר למשרד השיכון באופן תדיר. מאז חתימת ההסכם נשללו לצמיתות על בסיס מידע זה רישיונותיהם של הקבלנים "פרנאס פרנאס" ו"מורשד גלובוס פיקוח ובנייה", והותלו ל-3 שנים רישיונותיהם של הקבלנים "א.ר יוסף הנדסה", "אחים אוזן" ו"יעקב גלבוע". רישיונותיהן של 5 חברות נוספות הותלו על תנאי, וקבלנים נוספים זומנו לשימוע.

עם זאת, לאחרונה פנתה הקואליציה למאבק בתאונות בניין ותעשייה לרשם הקבלנים בטענה כי מאז אוגוסט לא ננקטו הליכים כנגד אף קבלן, למעט שימוע אחד שנדחה מחודש אוגוסט. זאת על אף המידע המצוי במשרד באשר שורה של קבלנים מפרי בטיחות סדרתיים ואף כאלו שבאתריהם אירעו תאונות.

חובת מינוי ממונה בטיחות – בוצע

בהסכם הבטיחות נקבע כי קבלני הביצוע הגדולים, המסווגים בסיווג 'ג5', יחוייבו במינוי ממונה בטיחות במשרה מלאה – למעט אם הוכיחו שבפועל היקפי הבניה שלהם קטנים. משרד העבודה ציין כי סעיף זה בוצע, וכי כ-200 חברות פעילות אכן מעסיקות ממונה בטיחות כנדרש, והנושא נבדק בביקורי המפקחים השוטפים. בנוסף ציינו במשרד כי מפקחי המנהל הונחו לדרוש מינוי ממונה בטיחות באתרים בהם נמצאו ליקויים רבים, גם בלא קשר לסיווגו של הקבלן המבצע.

מנוף (צילום: דבר).

חוק להעסקת מנופאים בהעסקה ישירה או בחברות כוח אדם ייעודיות – בוצע

בדרישות הסכם הבטיחות נכללה העברת חוק שנועד לצמצם את שרשראות ההעסקה הקבלנית בתחום המנופאות, ובייחוד את מספר ה'חאפרים' המועסקים בו, ובכך להקל על אכיפת חוקי הבטיחות על חברות המעסיקות מנופאים. החוק, שיזם ח"כ איל בן ראובן בשעתו, אכן עבר טרם פיזור הכנסת ה-20, ונכנס לתוקפו. עד כה הגישו 67 חברות בקשות להירשם כחברות כוח אדם בתחום המנופאים, ו-50 מתוכן כבר אושרו, כשהיתר מצויות בטיפול. בקרוב, ציינו במשרד, ייערך יום הדרכה לגורמים רלוונטיים בחברות הייעודיות, בהשתתפות מנהל הבטיחות ומנהל הסדרה ואכיפה בזרוע העבודה.

הגברת הפיקוח על אתתים – בוצע

במשרד ציינו כי בהתאם להסכם, ניתן דגש אכיפה לבדיקת רישיונות האתת בעת הביקורים באתרים. האתתים הם 'צוות הקרקע' של המנוף, המכוונים את פעולתו ועומדים בקשר עם מפעיל המנוף, הניצב בקבינה בגובה עשרות מטרים. במקביל, ציינו במנהל הבטיחות כי הם מקדמים מהלך לאיסור על עובדים זרים שלא קיבלו היתר לעבודה בתחומים אלו, לעסוק בתחום.

אכיפה מוגברת של חוק שעות עבודה ומנוחה – בוצע, אך אין נתונים על התוצאות

במשרד העבודה מציינים כי במהלך שנת 2019 התבצעו מבצעי אכיפה רבים בשיתוף עם מינהל הסדרה ואכיפה בזרוע העבודה האמון על נושא זה. עם זאת, המשרד לא סיפק בדו"ח כל נתונים על ממצאי המבצעים ועל הסנקציות שהוטלו במסגרתם – בהתייחס לסוגיה ספציפית זו של אכיפת חוק שעות עבודה ומנוחה. לסוגיה זו משמעות בטיחותית ראשונה במעלה, שכן שעות עבודה ארוכות ועייפות מצטברת הינן גורמי סיכון המגבירים את הסבירות להתרחשות תאונות עבודה.

הסעיפים שבוצעו חלקית

קליטת 60 תקנים במנהל הבטיחות והבריאות – בוצע חלקית, לא ברורה מידת הביצוע

במשרד העבודה מסמנים 'בוצע' על סעיף קליטת 60 תקנים חדשים למנהל הבטיחות, כשלטענתם 50 מהם נקלטו לתפקיד 'מפקחי בטיחות'. לפי המשרד, ב-2020 צפויים להיקלט מפקחים נוספים, ולהביא את מצבת המפקחים במנהל ל-75. יש לציין כי הסכם הבטיחות עצמו ציין תוספת 60 תקנים (מלאים) למנהל, אך לא ציין במפורש כי תקנים אלו צריכים להיות לתפקיד מפקחים.

עם זאת, הנתונים בדוח סותרים הצהרות אחרות של בכירי המשרד ושל המשרד עצמו, ולכן לא ברור מהם מהי מצבת המפקחים במשרד. רק לאחרונה פנה אתר דבר למשרד העבודה והרווחה בשאלה כמה מפקחים יש במנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, ונענה "יותר ממאה מפקחים" – תשובה שאינה מתיישבת עם נתוני הדו"ח, אם כי ייתכן שחלק מהמפקחים מועסקים במשרה חלקית. יתרה מכך, קשה להאמין שטרם קליטתם של 50 מפקחים חדשים במהלך שנת 2019 היו במנהל פחות מ-25 מפקחים. במכתב ליו"ר ועדת העבודה והרווחה ששלחה בפברואר 2016 המפקחת הראשית וראשת המנהל דאז ורדה אדוארדס, היא ציינה כי במינהל 56 מפקחים, ו-13 תקנים שאינם מאויישים. בראיון שערך 'דבר' עם סגנה של אדוארדס, זאב דיבסק, באוגוסט 2017, הוא ציין שבמינהל 78 מפקחים. לפיכך, תוספת 60 התקנים אמורה הייתה להביא את המינהל לסדר גודל של 130-240 תקנים.

נזכיר כי בעוד שבעבר חולקו המפקחים לענפים שונים, כיום נוקט המשרד גישה על פיה כלל המפקחים פועלים בכלל הענפים. מדיניות זו ככל הנראה הובילה להסטת משאבים מהפיקוח על ענפים אחרים לענף הבניין, האחראי לכמחצית התאונות הקטלניות בישראל. עם זאת מנתוני הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה עולה כי במקביל חלה עלייה במספר התאונות וההרוגים בענפי משק אחרים, שאינם בניין.

בנוסף, אם מקבלים את נתוני המשרד על 75 פקחים שיועסקו ב-2020, מספר זה אינו עומד ביחס המקובל במדינות המפותחות בין מפקחי בטיחות לעובדים בענף הבניין. במכתבה של אדוארדס מ-2016 היא ציינה גם כי הנורמה ב-OECD היא מפקח בטיחות אחד ל-10,000 עובדים במדינות מפותחות, ול-20 אלף עובדים במדינות מתפתחות. לדבריה כדי להגיע לנורמה זו נדרשו בישראל 180-370 מפקחי בטיחות – מספר שעלה מאז. תגובת המשרד לפניית 'דבר' תובא לכשתתקבל.

מימין: הפיגומים באתר בנייה ברחוב אחד העם בנתניה. משמאל: פיגומים בתקן אירופאי (צילום: אלירן אביטל תיעוד מבצעי מגן דוד אדום, עמר כהן)

התאמת תקן הפיגומים לנורמה האירופית – בוצע חלקית: התקנות עברו אך היישום נדחה, מכון התקנים לא נערך

ערב פיזור הכנסת העשרים, ותחת לחצים כבדים של ההסתדרות, אושרו התקנות בנושא הפיגומים בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. התקנות קובעות כי קבלני הביצוע יהיו חייבים להשתמש רק בפיגומים על פי התקן הישראלי החדש – המבוסס על התקן האירופי (תקן 1139 חלק 1). על מנת לאפשר את אישור התקנות טרם פיזור הכנסת, נעתרה ההסתדרות והסכימה להארכת תקופת ההסתגלות לתקן החדש. כך, מזה כחצי שנה שהתקן החדש אמור להיות מחייב בפיגומי זקיפים בני למעלה מ-30 מטרים, אך רק בעוד כחצי שנה, יחייב החוק באשר לפיגומים בגובה למעלה מ-6 מטרים, ורק בעוד כשנתיים יחייבו את כלל הפיגומים בישראל.

אלא, שבמשרד העבודה מציינים כי יצרני ויבואני הפיגומים מלינים בפניו כי בפועל, מכון התקנים עדיין אינו ערוך לביצוע הבדיקות הנדרשות לצורך עמידה בתקן. נכון להיום, הכיר מכון התקנים רק במעבדה אחת בלבד – הנמצאת בטורקיה, לצורך ביצוע הבדיקות הנדרשות לעמידה בתקן. לפיכך בפועל, אין בישראל פיגומים המסומנים בתקן הישראלי הנדרש על פי חוק, וקבלנים הנדרשים לבנות כיום פיגומים בני למעלה מ-30 מטרים נאלצים לעבור על החוק. במשרד העבודה ציינו כי העבירו למכון התקנים דרישה למציאת חלופות שיאפשרו עמידה בהתחייבויותיו כפי שניתנו בעת אישור התקנות בכנסת – אך ישנו חשש כי לכשייכנסו התקנות באשר לפיגומום בגובה למעלה מ-6 מטרים לתוקף, עדיין לא יהיה המכון ערוך כראוי לאישור הדגמים.

למעשה, התקנות החדשות שנחקקו בעקבות הסכם הבטיחות מחייבות את קבלני הביצוע באתרי הבניה. אלא שבמהלך הדיונים בכנסת נתברר כי תקנות קודמות כבר חייבו את מוכרי ומשכירי הפיגומים בישראל בעמידה בתקן הישראלי החדש, עוד מתחילת שנת 2017, אך בשל המחדל של מכון התקנים כאמור – פיגומים כאלה כלל אינם קיימים בשוק, וכל סקטור קבלני הפיגומים, מוכריהם, יצרניהם ומשכיריהם, נדחק כאמור לפעול שלא על פי החוק. למעשה, עד הסכם הבטיחות, התקן החדש אפילו לא תורגם לעברית.

הפעלת 'קו חם' לדיווח על ליקויי בטיחות – בוצע, באמצעות המוסד לבטיחות וגיהות

על פי ההסכם, אמור היה מינהל הבטיחות להקים את הקו כרגולטור. בפועל, הצטרף מינהל הבטיחות כשותף ליוזמת 'קו החיים' שמפעיל המוסד לבטיחות וגיהות, גוף שתפקידו השוטף הוא הדרכה, הכשרה ומחקר בתחומי הבטיחות. הקו החם פועל באינטרנט, באפליקציה ובטלפון, ומאפשר דיווח על ליקויי בטיחות, תוך צירוף תמונה ופרטים נוספים. מדריכי המוסד לבטיחות וגיהות מגיעים בזמן אמת לאתרים, מבצעים בהם סקר סיכונים ומציעים הדרכה במקום – ומעבירים את כלל הפניות למשרד העבודה והרווחה להמשך הטיפול והאכיפה. מטרת המיזם היא להעלות את הנושא לסדר היום ולערב את כלל הציבור בהתמודדות עם תופעת תאונות העבודה. על פי המשרד, מאז הקמתו התקבלו ב"קו החיים" מעל 700 דיווחים, אשר הביאו לסגירתם של מעל 75 אתרי בניה, באמצעות צווי בטיחות שהוטלו על ידי מפקחי המינהל.

עם זאת הקו אינו מופעל על ידי מנהל הבטיחות עצמו כפי שנקבע בהסכם. חלק מהארגונים הנאבקים בתאונות הבניין מבקרים את העובדה שסעיף זה בוצע באמצעות גורם שאיננו הרגולטור עצמו.

חובת מינוי עוזרי בטיחות – בוצע חלקית: החוק נחקק, אך אינו נאכף עקב מחסור בעוזרי בטיחות

גם כאן מסמן משרד העבודה את הסעיף כ'בוצע'. חוק עוזרי הבטיחות שיזמו ח"כ איל בן ראובן, ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא וח"כ אלי אלאלוף עבר טרם היציאה לבחירות באפריל 2019, בזכות הכללתו בהסכם הבטיחות. החוק נועד לסייע למנהלי העבודה באתרי הבניה הגדולים לעמוד במשימת השמירה על הבטיחות באמצעות הקאת עובד בעל הכשרה שיסייע בעדם ויהא אמון על נושא הבטיחות לבדו.

עם זאת, על אף חקיקת החוק בדצמבר שנה שעברה, טרם הוכשרו די עוזרי בטיחות כדי לאייש את כלל האתרים המחויבים במינוי עובד שכזה. נוכח החוסר, נראה שהחוק בשלב זה אינו נאכף במלואו. במשרד העבודה עצמו ציינו כי מנהל הבטיחות מודע לעובדה שקיים היום ביקוש לעוזרי בטיחות רבים נוספים, וכי הוא פועל להכרה בתכניות לימודים ובמוסדות הכשרה לעוזרי בטיחות – אך קצב פתיחתן של ההכשרות תלוי במספר העובדים המבקשים ללמוד בהן.

יצויין כי בטיוטה שהציג מנהל הבטיחות לרפורמה בחלוקת האחריות על הבטיחות באתרי הבניין מוצע לבטל את התפקיד הנ"ל.

מאבק ברישיונות המזויפים של מנופאים – בוצע חלקית: מאגר מפעילים קיים, אך ללא תמונות

תופעת זיוף הרישיונות, ואף גניבת זהותם של מפעילי עגורן צריח, הייתה סוגיה מרכזית בהסכם הבטיחות. במשרד מציינים כי החל ממאי 2019 נכנסו לתוקפן התקנות המחייבות את המנופאים לשאת עימם רישיונות נהיגה (הנחשבים לתעודה קשה לזיוף) או תעודות ייחודיות שהונפקו על ידי המשרד (למנופאים שאינם בעלי רישיון נהיגה). מנהלי העבודה מחויבים לאמת את זהותם מול התעודות באתרי הבניה.

במשרד מציינים כי "הוקם מאגר ממוחשב בו מופיעים פרטיהם של מפעילי העגורנים המורשים לשם אימות תוקף הרשאתם מול התעודה הנמצאת ברשותם". ההסכמות המקוריות דרשו כי מאגר זה יכלול גם את תמונות המנופאים, אלא שאלו אינן קיימות במאגר היום, בשל קשיים משפטיים.

הסעיפים שלא בוצעו

קבלנים רשלנים לא יוכלו להתמודד במכרזים ממשלתיים – לא בוצע, באחריות האוצר

במשרד כותבים 'בוצע' גם על גיבוש תנאים בהם יושעו קבלנים מרשימת הקבלנים המוכרים לביצוע עבודות ממשלתיות, על בסיס הפרות בטיחות וצווי בטיחות שניתנו באתריהן. מדובר בסעיף בהסכם שנחתם מול משרד האוצר, ושככל הנראה משרד העבודה אכן עשה בו את חלקו – העברת הנתונים לאוצר. עם זאת, בפועל, הסעיף לא בוצע עקב היעדר אכיפה מצד משרד האוצר.

החשב הכללי באוצר אמנם פרסם בינואר 2019 כי קבלנים שבאתריהם הוטלו שני צווי סגירה (בשל תאונות קשות או ליקויי בטיחות חמורים), לא יוכלו להתמודד למכרזים ממשלתיים משך שנתיים. אולם, על פי בדיקת כלכליסט, ההוראה כלל לא נאכפה במהלך השנה האחרונה, על אף שמשרד העבודה העביר מידע אודות למעלה מ-30 קבלנים שבאתריהם הוצאו שני צווי סגירה כאמור. עוד פורסם בכלכליסט כי החשב הכללי שוקל לבטל את הנוהל.

הסדרת נושא הקמת מנופים, פירוקם ובדיקתם – לא בוצע

במשרד מציינים כי גורמי המקצוע במינהל פועלים כיום לכתיבת שני דוח"ות השפעות רגולציה (RIA), אשר צפויים להסדיר את כלל היבטי תחזוקת העגורן, ובין היתר להכניס בעלי תפקיד נוספים שעיסוקם יהיה טעון אישור. בישיבת חירום ייחודית שהתכנסה בכנסת במאי האחרון, בעקבות התאונה שקיפחה את חייהם של 4 טכנאי מנופים שנהרגו בעת פירוק מנוף ביבנה, אמר ראש זרוע הבטיחות במשרד מוטי אלישע, כי מסמך ה-RIA בנושא יוגש בחודש נובמבר. כיום, עם סיומו של חודש דצמבר, מסמכי ה-RIA טרם הוגשו. גם לאחר הגשתם, מדובר בהליך חקיקה ארוך.

במשרד העבודה ציינו כי הצליחו להגדיל את מספר בודקי המנופים המוסמכים מ-11 לפני שנתיים ל-21 כעת, וכי הם נערכים להגדלה נוספת של מספרם. נזכיר כי בישראל כ-1,200 מנופים, הנזקקים לבדיקות תקופתיות קבועות.

קביעת מדרג אחריות לבטיחות הכולל את מזמין העבודה – לא בוצע, מחכים לממשלה קבועה

בחודש יולי האחרון הגיש משרד העבודה דו"ח השפעות רגולציה (RIA) המבקש לבצע רפורמה בחלוקת האחריות לבטיחות באתרי הבניה. כיום מוטלת האחריות על הבטיחות כמעט במלואה על מנהלי העבודה – דרג מנהלי זוטר המצוי בשטח, ואחראי על כלל העבודות באתר ובכללן הבטיחות. התקנות החדשות מבקשות להגדיר לראשונה את אחריות היזם לבטיחות, וכן את תפקידיהם של מנהל האתר, מהנדס הביצוע וממונה הבטיחות. בהסתדרות הגיבו לטיוטה ואמרו כי נדרש לחדד את אחריותם של הגורמים הבכירים בחברה היזמית ובחברה המבצעת, על מנת לוודא שלא 'יזלגו' חזרה למנהלי העבודה. בהתאחדות בוני הארץ הגיבו אף הם וקראו דווקא להטיל אחריות מוגברת על עובדי הבניין הזוטרים והדרג הניהולי הזוטר באתרי הבניה. שני הגופים קראו להתייחס גם לאחריותם של קבלני המשנה לבטיחות עובדיהם באתרי הבניה.

במשרד העבודה והרווחה הבהירו כי בכל מקרה, קידום הרפורמה, שהינה המשמעותית ביותר שהתרחשה בענף הבניין בעשורים האחרונים, תיאלץ להמתין לכינונה של ממשלה חדשה לאחר הבחירות.

השתלמות בטיחות בסיסית לכלל עובדי הבניין – לא בוצע

סעיף זה בהסכם, על פיו יידרשו כלל העובדים לעבור השתלמות בטיחות כתנאי לכניסתם לאתרי הבניה – טרם בוצע, וככל הנראה תלוי אף הוא בהקמתה של ממשלה יציבה.

כיום, עובדי הבניין הזרים (בעיקר מסין וממולדובה, כ-13 אלף עובדים) עובדים הדרכות בטיחות בשפתם בארצות המוצא, כחלק מתהליך הסינון וההכשרה לקראת ההגעה לארץ. באשר לעובדים פלסטינים, עדכן משרד העבודה והרווחה כי הוא מבקש להוביל מדיניות בשיתוף פעולה עם המינהל האזרחי, במסגרתו תותנה הקצאת היתרי העבודה לעובדים הפלסטינים בענף בכך שיעברו השתלמות בטיחות בסיסית. תוכנית זו לדבריהם צפויה לצאת לדרך בשנת 2020. המשרד לא התייחס לקידום נושא זה בקרב עובדי הענף הישראלים.

בחינת נושא חיוב התקנת רשתות מגן לעבודה בגובה – לא בוצע, ממתין ליישום תקן הפיגום האירופי

הסכם הבטיחות קבע כי יתכנס צוות שאמור היה להגיש המלצות לשר בנושא עד מרץ 2019. בפועל, הוקם הצוות והתכנס מספר פעמים, אך המלצותיו התעכבו. ההסתדרות והתאחדות בוני הארץ הגישו המלצותיהן בנושא למשרד. במשרד ציינו כי הכיוון המסתמן הוא שלטובת יעילות הרשתות, יהיה צורך לחייב את התקנתן רק לאחר שתסתיים הטמעתו של תקן הפיגומים החדש בכלל אתרי הבניה, שכן התקנת הרשתות מתאימה לפיגומים העונים לדרישת התקן האירופי. המשמעות היא שנושא זה אינו צפוי להתקדם בשנתיים הקרובות.

קמפיין ציבורי בנושא החשיבות של עבודה על פי כללי הבטיחות  – לא בוצע

סעיף זה לא בוצע כלל בשנה האחרונה. משרד העבודה מציין כי צפוי לעלות לאוויר בתחילת 2020.

פעולות נוספות שביצע המשרד מעבר להסכם

מעבר לפעולות שנקבעו בהסכם הבטיחות, ציין משרד העבודה מספר פעולות נוספות שביצע במהלך השנתיים האחרונות, לצורך צמצום תופעת התאונות בענף הבניין:

איסור עבודת נוער באתרי הבנייה

המשרד נרתם לקידום המדיניות שדחפה מנהלת הקבוצה למניעת תאונות בניין ותעשייה, הדס תגרי, להחלת איסור כולל על העסקת בני נוער באתרי הבניה. זאת לאחר ששישה בני נוער קיפחו חייהם בתוך שלוש שנים, כשעבדו באתרי בניה במהלך חופשות הלימודים. באוגוסט 2018 עבר החוק, ואכן, במהלך השנה החולפת, לא נהרגו בני נוער שעבדו בענף הבניין.

הידוק שיתוף הפעולה עם המשטרה ורגולטורים נוספים

בראשית שנת 2019 הוקמה יחידת פל"ס לחקירת תאונות עבודה במשטרת ישראל, כחלק מלה"ב 433. במסגרת היחידה פועלים 11 שוטרים לצד שלושה חוקרים מטעם מינהל הבטיחות והבריאות של משרד העבודה. היחידה עוסקת בחשיפת פרשיות רחבות היקף בענף הבנייה, חקירת תאונות קטלניות והפקת לקחים ותובנות להגברת הבטיחות באתרים, וכן מבצעת פעולות אכיפה משותפות עם חוקרי משרד העבודה והרווחה בשטח. עם זאת, ארגונים העוסקים בנושא הבטיחות בבנייה מבקרים את העובדה שהיחידה חוקרת תאונות ספורות בלבד, ומרבית חקירת תאונות העבודה נותרה במרחבי המשטרה.

בנוסף, בשנה האחרונה ערך מנהל הבטיחות מגוון פעולות אכיפה משולבות עם חוקרי ביטוח לאומי, מנהל הסדרה ואכיפה, רשות המיסים ועוד.

אתר של חברת אוורסט נדלן הדרור בע"מ שנסגר במבצע אכיפה של משרד העבודה (ללא קרדיט)

עיצומים כספיים וצווי הפסקת עבודה

בראשית שנת 2018 קידם המשרד תיקון שיאפשר לו להטיל עיצומים מינהליים על חברות בנייה המפרות את חוקי הבטיחות. עם זאת, בפועל, התקשה המשרד ליישם כלי זה, ועל אף הצהרותיו כי קנס קבלנים בעשרות מיליוני שקלים – בפועל התקשה לעמוד מול העררים שהגישו החברות ולהביא לגביית הקנסות בפועל. העיצומים האחרונים המופיעים באתר מינהל הבטיחות הם מחודש אפריל 2018 (ראו כאן).

בפועל, נראה שמדיניות זו נזנחה לטובת מדיניות של הטלת צווי הפסקת עבודה, שמוטל רק עד לתיקון הליקויים באתרי בניה. במשרד מציינים כי ניתנו 1,352 צווים שכאלו, זאת לעומת 189 בלבד בשנת 2018 – גידול של מעל פי 7. עם זאת, בארגוני המאבק לבטיחות העובדים מותחים ביקורת על מדיניות זו, שכן היא איננה כוללת מנגנון עונשי הרתעתי, ועל פי רוב הצווים מוסרים בתוך ימים בודדים עם תיקון הליקויים. הארגונים קוראים להטלת צווי הפסקת עבודה לתקופת ממושכות באתרי הבניה המפרים את הוראות הבטיחות, כצעד הרתעתי שיעצור את 'שיטת המצליח' הנהוגה כיום ביחס לתקנות הבטיחות ברבים מאתרי הבניה.

במשרד העבודה מסבירים כי השימוש בכלי העיצומים כשל בשל חוסר בכוח אדם ייעודי לנושא, ומוסיפים כי המינהל נמצא כיום בתהליכי איוש משרות חיוניות לטובת הגברת השימוש בכלי זה.