ד"ר עמית מור הוא מנכ"ל אקו אנרג'י יעוץ כלכלי אסטרטגי ומרצה בכיר במרכז הבינתחומי בהרצליה בחוגים לקיימות ממשל וכלכלה, בשיחה עם 'דבר' הוא מטיל ספק בתכנית ייצוא הגז האזורית, מצביע על הכיוונים אליהם צריך ללכת משק הגז המקומי, ומסביר מה צריך לקרות כדי לעמוד ביעדים שהציבה המדינה לאנרגיות מתחדשות.

ד"ר עמית מור (צילום: אקו אנרג'י)

פרויקט EastMed? "תכנית יפה על הנייר"

את תכנית ה'איסט-מד' ליצוא גז ממזרח הים התיכון (ישראל, קפריסין ומצרים) לאירופה, דרך יוון ואיטליה, מור מכנה "תכנית טובה על הנייר", אך ללא היתכנות כלכלית.

"עלות הגז מהים התיכון באירופה צפויה להיות גבוהה לאין שיעור מעלות הגז הרוסי, הגז מאלג'יריה, הגז מהים הצפוני וגם מיבוא גדל של גז נוזלי (LNG) מארצות הברית", הוא מסביר, "בהמשך העשור אנחנו צפויים לעודף היצע גדול מאוד של גז, ולמחירים נמוכים. הגז המזרח ים תיכוני, כנראה, לא יגיע לאירופה".

תוואי צינור הגז EastMed (גרפיקה: אידאה)

גם הידיעה על תגליות הגז בטורקיה לא עושה עליו רושם רב. "אני לא חושב שיש לזה השפעה בישראל, אבל יש לזה השפעה חיובית על שוק האנרגיה הטורקי", הוא אומר.

מור מסביר שאם, כפי שטוענת טורקיה, נמצאו 20-10 טריליון רגל מעוקבים (TCF)של גז טבעי, מעט יותר מהכמות במאגר 'תמר' הישראלי, פיתוח שדה הגז הטורקי 'טונה 1', יוכל לספק למדינה, בתוך מספר שנים, כמויות גז משמעותיות שיקטינו את התלות הגדולה שלה ביבוא גז מאיראן, אזרבייג'אן ורוסיה.

Turkey has discovered 320bn m3 gas reserves in Black Sea. Here is its gas imports during last 3.5 years, based on Energy Market Regulatory Authority's statistics. Turkey now has upper hand against Iran and Russia… pic.twitter.com/LQiGmTw2b6

— Dalga Khatinoglu (@dalgakhatinoglu) August 23, 2020

האם לגז הישראלי יש השפעה על השוק העולמי?
"באופן די זניח. יש שוק אירופי של כ-500 מילארד מטרים מעוקבים (BCM) בשנה. ה-EastMed היא תכנית לצינור שמסוגל להעביר כ-10 BCM  בשנה, ואולי בעתיד 20 BCM. לא מדובר בכמות אסטרטגית.

"מה שמדאיג יותר את הרוסים זה הגידול האינטנסיבי בנתח השוק האירופי שלוקחים האמריקאים, באמצעות יצוא כמויות הולכות וגדלות של גז טבעי נוזלי בעלויות נמוכות ביותר, שמתחרה בגז הרוסי".

 לגז הטבעי יש בכלל עתיד בשוק האנרגיה העולמי?
"החלטת האיחוד האירופי – הגרין ניו דיל שלו – הציבה יעד של אפס פליטות פחמן ב-2050. זה אומר שבעתיד כמויות הגז שתצרוך אירופה ילכו ויקטנו, בעיקר בייצור חשמל".

בינתיים, יש לציין, האירופים לא ממהרים לוותר על הגז, אך בונים את החלופה. מור מציין כי "כבר במחצית הראשונה של 2020, לראשונה בהיסטוריה, כמות החשמל באירופה שיוצרה באנרגיות מתחדשות – שמש, רוח והידרואלקטרי – הייתה גדולה מכמות החשמל שיוצרה באנרגיות פוסיליות, כלומר בפחם ובגז".

"ישראל צריכה ייצור מוצרי המשך מגז בארץ"

אז מה צריך להיות הנתיב הישראלי?
"אני מכיר את משרד האנרגיה 40 שנה. בזכות השר שטייניץ, שדחף את מתווה הגז, את הרפורמה במשק החשמל ועכשיו את המעבר לאנרגיות מתחדשות בחשמל, אנחנו די מתקדמים.

"את הגז הישראלי אפשר לייצא למדינות האזור, כפי שכבר מתבצע לירדן, ויתבצע בעתיד למצרים. על מנת לנצל עוד גז, חשוב לפתח שווקים חדשים מסוג חדש.

"האתגר הגדול הוא להעביר את התחבורה בישראל, במהירות האפשרית, בעיקר במגזר הביתי, לרכבים חשמליים. כבר היום עלות רכב חשמלי, ללא מסים, דומה לרכב מנוע בעירה פנימי מקביל".

ומה עוד?
"הדבר השני שישראל צריכה הוא יצור מוצרי המשך מגז בארץ, תוך הקמת תעשייה אדירה של מתאנול, אוריאה, דלקים ומוצרים פטרוכימיים בנגב, ויצוא סחורות אלו לשוקי העולם.

"מהלך כזה יביא תועלת אדירה למשק הישראלי. יצירת מקומות עבודה, עם שכר גבוה, למהנדסים וטכנאים, ומסים שיועברו לציבור ממכירת הגז. בטווח הארוך צריך גם לייצר מימן. אם ניתן ללכוד את הCo2 בתהליך הייצור של מימן מגז טבעי, זה יביא ליצירת 'מימן ירוק', שהוא הדלק הכי נקי. שריפה שלו פולטת אך ורק מים".

אז איחרנו את הרכבת ליצוא גז?
"את הגז הישראלי אפשר לייצא למדינות האזור, כפי שכבר מתבצע לירדן, ויתבצע בעתיד למצרים. על מנת לנצל עוד גז, חשוב לפתח שווקים חדשים מסוג חדש. למשל, 'גז למים' – התפלת מים מוגברת באמצעות שימוש בחשמל שיוצר מגז, ויצוא של המים למדינות האזור: הרשות הפלסטינית וירדן, המשוועות לכמויות מים נוספות".

"האנרגיות המתחדשות דורשת התגייסות טוטאלית של הממשלה"

מה אתה חושב על הטענה שישראל התמכרה לגז וחוסמת בשל כך מיצוי של אנרגיות מתחדשות?
"התכנית שהציב שר האנרגיה, של 30% מהחשמל באנרגיות מתחדשות תוך תשע  שנים היא נכונה, אך שאפתנית ביותר. מדובר בייצור של 15 אלף מגהואט מתחנות כוח חדשות, בעיקר סולריות, בהשקעה של למעלה מ-15 מיליארד דולר. זה מתקרב להספק המותקן של כל כמות החשמל שיש היום במשק.

מתוך דו"ח רשות החשמל במשרד האנרגיה

"כולי תקווה שעיקר המאמץ הממשלתי יופנה לכך, בהקצאת הקרקע הנחוצה כל כך כדי להקים תחנות כך בהיקף גדול כדי לעמוד ביעד, וזאת תוך ניצול מלא של הגגות, מאגרי המים, צידי הדרכים, קירוי המוסכים וכן הלאה. ככל שניתן להשיג.

"הבעיה היא לא כלכלית, עלויות החשמל הסולרי כבר ירדו ב-90% ועלויות האגירה במצברי ליתיום-איון ירדו ב85%. העניין הוא יכולת הביצוע של המשק. הלוואי שהיה אפשר להגיע ל-80% נכלל החשמל בעתיד. אני לא פוסל את זה, אבל זה יעד שאפתני ביותר שיצריך התגייסות טוטאלית של הממשלה".

בתחבורה זה יהיה קל יותר ?
"המדינה צריכה לפתור את סוגיית 'הביצה והתרנגולת' באמצעות עידוד הקמת תשתיות טעינה לרכבים פרטיים, בעיקר על ידי הרשויות המקומיות, אבל גם שירותי טעינה מהירה על ידי גורמים פרטיים. חברת החשמל גם חייבת להתאים את רשת החשמל. כיום, לדוגמה, בלתי אפשרי להטעין 14 רכבים או יותר, באותו זמן, בחניון של מגדל מגורים.

"אם עד סוף העשור, כמחצית מהרכבים החדשים שיימכרו יהיו חשמליים, יתאפשר ב-2035 לאסור לחלוטין יבוא של רכבים עם מנוע בעירה פנימית, ואז ניסע על חשמל שמיוצר מהשמש ומגז. ככל שיהיו יותר פנלים סולריים, יהיה ניתן להגיע לבערך 10% מהנסועה שתתבצע מאנרגיית שמש והמספר הזה רק יעלה בעתיד".

איך תחליף המדינה את ההכנסות ממיסוי דלקים?
"הבעיה היא שכיום כ10% מתקציב המדינה מבוסס על מסים מסקטור התחבורה, כ-21 מיליארד שקלים ממיסי הבלו על בנזין וסולר, והיתרה ממס רכישה מהגבוהים ביותר בעולם, של 82%, ואגרות שנתיות.

"עם החדרת הרכב החשמלי, שעליו לא מוטל מס, יהיה על רשות המסים לשנות את תמהיל המסים על התחבורה, בהנחה שהסקטור הזה ימשיך לממן 10% מהתקציב. בפשטות, נעבור ממיסוי הדלק, למיסוי הנסועה. כלומר, למעט אגרות שנתיות קבועות, בעל רכב ישלם באופן דיפרנציאלי בעבור הקילומטראז' שהוא נוסע. כל חודש, הרכב ישדר לרשות המסים את הקילומטראז, וכך הרכב ימוסה.

"ניתן יהיה לעשות תעריפי גודש, על פי נסיעה בשעות היום, כלומר להטיל מסים גבוהים יותר על נסיעה בשעות העומס באיזורים העמוסים, ומסים נמוכים בשעות בהן אין עומס".​