ההחלטה של ג'ו ביידן למנות לתפקיד יו"ר רשות הסחר (FTC) של ארצות הברית את המשפטנית הצעירה לינה ח'אן מעוררת הרבה מחמאות והרבה ביקורת בארה״ב, תלוי מאיזה צד. לח'אן יש אג'נדה;  צמצום כוחם של תאגידים גדולים כנגד עסקים קטנים והציבור הרחב.

בשונה מהממונה על התחרות בישראל, עו"ד מיכל הלפרין שתסיים את תפקידה בסוף החודש, ח'אן לא ייצגה תאגידים גדולים בעברה. ב-2017 ח'אן פרסמה את מאמרה 'הפרדוקס של אמזון' שזכה למחמאות רבות וביקורות גם יחד, על בסיס הטענה שחוקי ההגבלים העסקיים הקיימים לא מתאימים למציאות של כלכלת הפלטפורמות הדיגיטליות.

אחת החברות שחוששות מהמינוי של ח'אן היא אמזון, שמתנהלת נגדה חקירה ברשות הסחר בגין ניצול כח מונופוליסטי. אמזון טוענת שעל ח'אן לפסול את עצמה ממעורבות בתיק, לאור עמדותיה.

אמזון חולשת כיום על כל שרשרת המסחר: פיתוח מוצרים וייצורם, אחסונם, מכירתם, רקימת הסכמים בלעדיים עם תאגידי ענק כאפל, משלוחים, ניתוח נתוני המכירות ואספקת פלטפורמת מחשוב הענן. ג'ף בזוס שולט בקניון הגלובלי הגדול בעולם ואוסף מידע על שותפיו שהם גם מתחריו. במקרה שמוצר שנמכר באמזון הופך ללהיט, הענקית המקוונת יכולה בקלות לייצר חיקוי שלו, לתעדף את החשיפה למוצר של עצמה ולגרוף את הרווחים.

אלי אקספרס הסינית ו-EBAY לא נוהגות כך. המוכרים ברשתות האלו משלמים עמלות שונות על השירות ולא מתחרים נגד הפלטפורמה עצמה. המאמץ של אמזון להתעשרות מקסימלית לא עוצר רק מול שותפים עסקיים ומתחרים, אלא מופנה גם כלפי עובדיה, בייחוד עובדי הלוגיסטיקה והמחסנים. תנאי העבודה הם בן הירודים ביותר, בזמן שהעובדים מנוטרים ונעקבים בשיטתיות ו"עלולים" לרצות להתאגד. חוסכים שם בכל אגורה, כשזה מגיע לשכר, בטיחות או בריאות העובדים.

העדפת החזקים והעשירים על עובדי מעמד הביניים המקומיים

ממשלת ישראל תצטרך למנות בקרוב את המקבילה ללינה ח׳אן לתפקיד הממונה על התחרות. יהיה זה מבחן נוסף למצפן שמוביל את הממשלה החדשה ביחס למדיניותה הכלכלית.

עו"ד מיכל הלפרין, היא תמונת מראה לח׳אן. היא מסיימת כהונה שבמהלכה התאגידים הגדולים יכלו לנשום לרווחה. לקראת סוף הקדנציה שלה, נזכרה הלפרין לפסול סעיף אנטי תחרותי שמאגר לוויתן הכניס בהסכם עם חברת חשמל, שמנע מחברת החשמל לגוון ספקים על בסיס תחרותי ולחסוך כסף לאזרחים. הפסילה נעשתה שבועות ספורים לפני סיום החוזה שהתקיים משך שנה וחצי, כשהיא כבר חסרת משמעות מעשית.

לעומת יחסה הרך והמכיל כלפי טייקוני הגז, הלפרין דווקא בחרה למקד את מלחמתה בנהגי המוניות. היא תבעה את יו״ר ארגון נהגי המוניות יהודה בר אור, משום שקרא לנהגים שלא לשתף פעולה עם תוצאות המכרז בנתב"ג. מבנה המכרז היה מבוסס על מתן הנחות גדולות לנוסעים, על חשבון הנהגים, מתחת לתעריף המפוקח שקבעה המדינה.

במקביל קידמה הלפרין במרץ את כניסתן לארץ של אפליקציות הנסיעות דוגמת ׳אובר׳, תאגיד עולמי מונופוליסטי שמפעיל נהגים ללא יחסי עובד מעביד, וללא זכויות עובדים. זו שיטת העסקה שמוגרה כבר בחלק מערי ארצות הברית ואירופה, שם הכניסה ל׳אובר׳ אסורה. את הלפרין זה לא עניין. "יאללה תביאו כבר את המונופול הזה", אמרה הממונה על ריסון כוחם של מונופולים.

בינתיים הלפרין עדיין לא הצליחה לייבא את הרעה החולה הזו לארץ, אבל הניסיון מראה על העדפת החזקים, העשירים והבינלאומיים, על עובדי מעמד הביניים המקומיים. לישראל דרושה ממונה על התחרות שלא נמצאת בטיול בין המגזר הציבורי לפרטי, אלא כזו שמסוגלת להיאבק ללא מורא בתאגידים גדולים וחזקים.