אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, השבוע יאושר תקציב המדינה לשנים 2022-2021 ולצידו חוק ההסדרים. הדיון על חוקי התקציב החל אתמול (ג׳) במליאת הכנסת, ויימשך היום עד לשעה 19:00, אז יעלו לבימת הכנסת ראש הממשלה בנט, שר האוצר ליברמן וראש האופוזיציה נתניהו לנאומי סיכום; אחריהם יחלו ההצבעות על החוקים ואלפי ההסתייגויות. במידה שיעבור, יסתיימו כמעט שנתיים ללא תקציב מדינה.

גודל התקציב: אין זכר לקורונה

גודל התקציב לשנת 2021 עומד על 500 מיליארד שקלים (כולל חבילות התקציב של הקורונה).  מדובר באישור בדיעבד של תקציב שברובו כבר יצא השנה. התקציב לשנת 2022 עומד על 462 מיליארד שקלים בלבד. מתוך הסכום הזה, 10 מיליארד שקלים הם "קופה קטנה" ששמורה לקורונה, ונתונה להחלטת שר האוצר וראש הממשלה.

למרות המשבר התעסוקתי במשק והצורך בחיזוק מערכות הבריאות והרווחה, לא מדובר בתקציב מרחיב. הוא לא כולל השקעות חדשות בהיקף משמעותי, והסיוע הכלכלי למובטלים ועסקים הופסק לגמרי.

בתקציב שמובא לאישור הכנסת אין תכניות חדשות להזנקת המשק, למרות שהכנסות המדינה עשויות לעבור את הצפי ב-25 מיליארד שקלים. ההכנסות שמעבר לצפי תועלו על ידי האוצר להקטנת הגרעון ולא להרחבת ההשקעה או ההוצאה החברתית.

חוק ההסדרים: מהגדולים אי פעם

לצד התקציב מובא לאישור הכנסת אחד מחוקי ההסדרים הגדולים אי פעם. החוק מורכב למעשה משניים: חוק התכנית הכלכלית וחוק ההתייעלות הכלכלית. שניהם מכילים יחד 665 עמודי של חוקים חדשים ותיקוני חקיקה ב-27 פרקים שונים.

מאז שהונח על שולחן הכנסת, כמעט ולא פוצלו רפורמות מחוק ההסדרים. הרפורמה הבולטת היחידה שיצאה היא הרפורמה בחקלאות, שהדיונים עלייה יימשכו בלי תלות בחוק ההסדרים.

מלבד הרפורמה בחקלאות, מס הנטפליקס יצא מחוק ההסדרים (מיסוי שירותים דיגיטליים מיובאים), כמו גם: מיסוי שותפויות, חלק מרפורמת המטרו, רפורמה לדיוור דיגיטלי של משרדי הממשלה, ורפורמה בניקוז.

שינויים אסטרטגיים במהירות הבזק

חוק ההסדרים הנוכחי מתאפיין במספר רפורמות אסטרטגיות: העלאת גיל הפרישה לנשים ל-65, ביטול החובה לבדיקה מראש של מוצרים מיובאים לישראל, ביטול אגרות החוב המיועדות לפנסיה, הקמת רשות הרגולציה והפרטת מערך הכשרות.

חלק מהרפורמות האלה מתגלגלות כבר שנים רבות מממשלה לממשלה, ואחרות חדשות והוכנו במיוחד לתקציב. בכולן, היה למשרד האוצר תפקיד מרכזי. ועדות הכנסת קיימו דיונים מרתוניים על מנת לאשר את הרפורמות הללו, ובחלקן הצליחו להכניס שינויים משמעותיים. ובכל זאת, בשורה התחתונה, שורת שינויים אסטרטגיים במשק הישראלי אושרו תוך פחות מחודשיים.

התיקונים: קצבאות הנכות, הבטחת הכנסה והעלאת שכר המינימום

לצד רפורמות מבניות ומיסים, שני חוקים שניתן למצוא בחוק ההסדרים הם תיקונים חברתיים של ממש: 4 שנים אחרי שחתמו על הסכם עם הממשלה, יעגן חוק ההסדרים את העלאת קצבאות הנכות, לצד תיקונים שונים שהושגו בעקבות הלחץ המתמיד של ציבור הנכים. מדובר ביישום של הסכם אליו מחויבת הממשלה, ונחתם עם הנכים על ידי השר כחלון בתיווך ההסתדרות ב-2017.

תיקון נוסף הוא העלאת קצבת הבטחת הכנסה לזקנים במאות שקלים. תיקון זה יגדיל את ההכנסה של זקנים שאין להם הכנסה מפנסיה, ומסתמכים רק על קצבת זקנה והבטחת הכנסה. העלאת הקצבה היא מהבטחות הבחירות של שר האוצר אביגדור ליברמן, וצפויה להשפיע במיוחד על העולים ממדינות ברית המועצות לשעבר שאין להם פנסיה.

עסקת חבילה שתיחתם לצד התקציב בין הממשלה, הההסתדרות והמעסיקים תקבע שהשכר במגזר הציבורי יוקפא למשך שנת 2022, ושכר המינימום יעלה מ-5,300 שקלים ל-6,000 שקלים במספר פעימות.

הפעימה הראשונה תתבצע כבר באפריל 2022, שכר המינימום יעלה ב-100 שקלים. בנוסף לשכר המינימום העובדים יזכו לשני ימי חופשה נוספים בשנה, ויוכלו לעבוד יום בשבוע מהבית בשירות הציבורי.

תקציב 2023 מעבר לפינה

אישור התקציב ישים קץ לתקופה של כמעט שנתיים בהם מתנהלת המדינה ללא תכנית כלכלית. האישור יאפשר התנהלות תקציבית מסודרת יותר, אבל תקציב 2023 כבר מחכה מעבר לפינה.

בשנה הקרובה צפוי לגבור הלחץ של משרד האוצר על צמצום תקציבי. מנגד, ליברמן הבטיח תיקונים משמעותיים בתקציב הבא: בשכר העובדים במגזר הציבורי, בשכר חיילי החובה ובתחומים נוספים. לתקציב זה מתלווה גם הסוגיה הפוליטית – קיום הרוטציה והמשך כהונת הממשלה. הדיונים עליו צפויים להתחיל בקרוב.