פרלמנט האיחוד האירופי יצביע היום (רביעי) על החלטות הנציבות, לפיהן צריך להכיר בהשקעות בגז ובגרעין כהשקעות נדרשות באנגריות מתחדשות. הללו יאפשרו מעבר למשק אנרגיה נטול פחמן.
לפי הצעת הנציבות, ההכרה בהשקעות אלו היא מסוייגת – חלה רק לגבי פרויקטים בגז שהם נמוכי פליטות במיוחד ופרוייקטים בגרעין שעומדים בתקני בטיחות חמורים, אך אפילו עליה אין הסכמה בין מדינות האיחוד. מרגע שהתקבלה החלטת הנציבות, מחנה המתנגדים הפך לנחוש יותר, בתקווה לבטל כל הכרה מסוג זה.
מספר חברי פרלמנט העלו הצעה נגדית, שעברה ברוב של 76 מול 62 בועדה המכינה, כך שגם היא תידון בכינוס הפרלמנט הנוכחי. לפי ההצעה הנגדית, ההכרה שמסווגת את ההשקעות בגז וגרעין כנדרשות למעבר לאנרגיה נקיה יבוטלו.
החלטות הסיווג בעלות השפעה נמוכה היום, אך יכולות להפוך להרות גורל בעתיד
החלטות הסיווג הן מוגבלות בהשפעתן, שכן לא הן קובעות לבדן מה יהיו ההשקעות שמדינות אירופה יאמצו בפועל, אך יש להן חשיבות גדולה ליצירת סטנדרטים משותפים ומוסכמים.
במצב כיום, כל קרן השקעות או חברה יכולה לקבוע על דעת עצמה שהיא מבצעת פרוייקטים שתורמים למאבק במשבר האקלים או מבצעת השקעות ירוקות. ללא סטנדרט מוסכם ומחייב, ניתן לבצע "התרקרקות" (GREEN WASH) ללא גבולות, וכך אכן קורה.
לקביעת תקנות הסיווג (הטקסונומיה) האירופיות יש קודם כל משמעות ציבורית. בעקבותיהן, אף גוף לא יוכל להכריז על פרוייקט ירוק, מבלי שהוא עונה על דרישות מפורטות לסיווג כזה.
לאחר מכן, ייתכן שבעתיד תהיה לתקנות משמעות גדולה יותר, ככל שמדינות יחליטו לאמץ אותן מרמת סיווג מומלץ להשקעות לרמת מערכת הנחיות מחייבות. לכן, כל פסיק לכאן או לשם בעיצוב תקנות הסיווג כעת, יכול להפוך בעתיד להיות בעל משמעות רבה, גם אם ברור שכיום הוא חסר השפעה של ממש.
אירופה משקיעה ב-LNG, בניגוד לתקנות הסיווג
במשבר האנרגיה הנוכחי, מדינות רבות באירופה רוצות להגביר את תשתית קליטת הגז המונזל (LNG) בחופיהן, כתחליף לאספקת גז רוסי, בטענה שרוסיה עושה באספקה זו כלי נשק כלכלי. לתחום ה-LNG אין שום סיכוי לעמוד בתקנות סיווג ירוקות, שכן הוא מרובה פליטות במיוחד, משום שחלק נכבד מהגז נפלט לאוויר בתהליכי ההנזלה וההגזה מחדש – 20%-3%, תלוי בתהליכים עצמם.
הגז המדובר הוא תערובת שרובה המכריע היא מתאן – גז חממה עוצמתי פי עשרות מפחמן דו חמצני שאוצר חום פי 80 ויותר לתקופה של 20 שנה, או מעל פי 30 לתקופה של 100 שנה.
גם הכוונות לייבא גז מישראל למדינות האיחוד, מבוססות בעיקר על שימוש בטכנולוגית LNG הקלה יותר להקמה ותפעול, לעומת הנחת צנרת גז בין ישראל לאירופה – פרויקט יקר ומסובך מאוד מבחינה הנדסית.
השפעת המתאן על התחממות כדור הארץ עלולה להחמיר
לאחרונה התקבלו עדויות מדעיות להאטה בקצב פירוק המתאן באטמוספירה, מה שמחייב חישובים חדישים ומחמירים יותר לגבי כמות החום שהוא אוצר לאורך זמן. המחקר פורסם באתר NATURE, והוא מצביע על הסבר אפשרי לפיו מתקיים "עומס יתר" על רדיקלים הידרוקסילים, שאחראים על פירוק זה, אך מגיבים גם לפחמן חד חמצני, ש"תופס" אותם ומאט את קצב פירוק המתאן.
חלק ניכר מפליטות המתאן לאטמוספירה הוא ממקורות טבעיים בים, ולא בידי אדם, אך בתנאי אקלים מתחמם פליטות אלו הולכות ונהפכות ללולאת משוב. כלומר, החום שנאצר במתאן, מאיץ את קצב ההתחממות, שבתגובת שרשרת מאטה את קצב הפירוק של המתאן וכך הלאה.
