משק החשמל נערך לגל החום בעיקר בעזרת הכפלת השימוש בפחם. חברת נגה לניהול מערכת החשמל העריכה את שיא צריכת החשמל אתמול (חמישי) ב-15:00, ב-13,872 מגה-ואט. בעקבות מאמצים להגדיל את מספר תחנות הכוח הכשירות, רזרבת החשמל בשיא אמורה להיות גבוהה, ולעמוד על כ-4,100 מגה-ואט.

מדובר בשיא ביקוש יומי שגבוה בכ-1,500 מגה-ואט מהביקוש שגרם להפסקות חשמל מתגלגלות למאות אלפי תושבים בישראל ביוני, בשל היערכות לקויה של חברת נגה ושורת תקלות לא צפויות בתחנות הכוח.

אז, נוצר צירוף נסיבות קיצוני, שכלל תחזוקה וטיפולים בכמה תחנות, תקלות לא צפויות באחרות, תפוקה נמוכה של אנרגיות מתחדשות ובייחוד אי-הדלקה של יחידות ייצור פחמיות כשירות, שהתנעתן נמשכת 36 שעות לפחות. תובנה נוספת של נגה היא שהחום גורם לירידה משמעותית בתפוקת תחנות הכוח, מעבר ל-10%, ובמקרים מסוימים עד 30%, מה שמצריך טווחי ביטחון גדולים יותר.

כיום, היערכות נגה וחברת החשמל הביאה להדלקת תחנות כוח פחמיות ביתר. היחידות הכי יקרות ומזהמות במשק החשמל הן יחידות 4-1 בתחנת הכוח אורות רבין, שפעילות רק משום שחברת החשמל מתעכבת להחליפן ביחידות חדשות ויעילות בגז. לטענת איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון כרמל מתנהל מאבק עיקש לסגירתן, ולמנוע גם את הנחיית הממשלה להעבירן לשימור, מה שמחייב הפעלה שלהן כמה פעמים בשנה לבדיקת כשירות.

ברגע זה פועלות 3 מתוך 4 יחידות אלו, שהזיהום מהן גבוה כמעט פי 10 מהתחנות הקיטוריות באשכול, שנחשבות למזהמות במיוחד.

עוד תחנת כוח ומתקן אגירה ששב לפעולה

שינוי קטן נוסף לחיזוק משק החשמל לעומת הפסקת החשמל ביוני, הוא מעבר משלב ההרצה להפעלה מסחרית של תחנת הכוח "צומת" של חברת OPC אנרגיה. לתחנה הספק של 396 מגה-ואט בגז, והיא פועלת בשיטת "מחזור פתוח", מה שמאפשר לה זמני התנעה קצרים, אך מגיע במחיר של יעילות אנרגטית נמוכה יותר. השימוש בה ייעשה בעיקר בשעות אחר הצהריים, כשהייצור הסולארי צונח, או בזמנים אחרים של ירידה לא צפויה ביצור החשמל כתוצאה מתקלות או שינויים בהספק הסולארי.

שלשום גם שב לפעולה מתקן האגירה השאובה בגלבוע, שהיה מושבת קרוב לשנה. המתקן נמצא כעת בבדיקות הרצה, ולא מוגדר עדיין במצב 'הפעלה מסחרית', אך רשת החשמל כבר נעזרת בו, בייחוד בשעות אחר הצהריים. יתרון נוסף של המתקן הוא היותו בעל אינרציה, מה שמאפשר לסייע לייצוב התדר בעת תקלה, פעולה שמתקני אנרגיות מתחדשות לא יכולים לבצע.

המחיר הכבד של השימוש בפחם

סך ההספק של כל 10 יחידות הייצור בפחם עומד על 4,800 מגה-ואט. רובן מותנעות כעת בהספק חלקי במתכונת שנקראת 'רזרבה סובבת', כלומר כטורבינה שכבר מותנעת וניתן להעלות את הספק החשמל ממנה בהתראה קצרה יחסית, בתנאי שהיא כבר פועלת בהספק נמוך.

לשימוש המוגבר בפחם יש השלכות סביבתיות קשות, אך הוא ה"נשק" העיקרי שניתן להפעיל כיום ברשת החשמל. חברת נגה החלה בחודשים האחרונים לפרסם נתונים חלקיים על ייצור החשמל בזמן אמת, מה שמאפשר לבחון את החלטותיה. אם ב-6 ביולי השימוש בפחם עמד על כ-1,300 מגה-ואט ברצף, ביום ראשון האחרון כבר נעשתה קפיצת מדרגה עד לכ-2,100 מגה-ואט מפחם, ולאחר מכן ירידה.

ייצור החשמל בישראל (מקור: נגה)

שלשום 2,100 מגה-ואט היה רף המינימום, עם עלייה ל-2,400 מגה-ואט, ואילו אתמול התחיל ב-2,100 עם ירידה סביב 11:00 ל-1,900, ובשעות הערב זינק לכמעט 2,900 מגה-ואט, כפיצוי על הירידה בייצור הסולארי. חלק מההספק של התחנות פשוט נעלם תחת החום הרב, שפוגע בכל רכיבי משק החשמל – ייצור, הולכה והשנאה בכל הטכנולוגיות הקיימות.

בחברת החשמל נמנעים היום מביצוע עבודות תחזוקה ברשת שמחייבות הפסקות חשמל.

נוסף על כך, במשק המים מקורות דאגה למלא מראש את מאגרי המים של החברה, למקרה שמתקני ההתפלה יידרשו להפסיק לפעול, לצד הכנות לשאיבת מים מהכנסת במקרה הצורך. לחברה מספר רב של גנרטורים, שיכולים לפעול במקרה חירום כדי לשמר רציפות תפקודית של משק המים.

ניצחון הפירוס של המשרד להגנת הסביבה

השימוש בפחם כיום יקר פי 3-2 משימוש בגז, וההשלכות הסביבתיות שלו בתחום זיהום האוויר וגזי חממה חמורות פי כמה. מדובר בתבוסה צורבת למדיניות שהוביל המשרד להגנת הסביבה, שכללה התנגדות להקמת תחנות כוח חדשות בגז, כמו גם להפעלת היחידות הכי מיושנות ומזהמות במשק. ההתנגדות ליחידות יעילות וחדשות הצליחה באופן יחסי, וכמה תוכניות כאלו לא הגיעו לקו הגמר במוסדות התכנון או בממשלה, אבל אי-הפעלה של יחידות ישנות ומזהמות במיוחד נכשלה.

חלק מהאשם טמון דווקא בעיכובים של חברת החשמל במעבר מפחם לגז,  ובכשלים של משרד האנרגיה בקידום אנרגיות מתחדשות בקצב רצוי. בסופו של דבר, המשק הישראלי נותר עם צי של תחנות ישנות יותר, מזהמות יותר, יקרות יותר ואמינות פחות.