במשטרה נערכים לחידוש העבודות על טורבינות הרוח ביישובי הדרוזים בגולן, אך לא מתכוונים להודיע לציבור על מועד החידוש עקב צפי להפגנות מחאה – כך נמסר מהמחוז הצפוני של המשטרה בתגובה לשאלת 'דבר'. העבודות היו אמורות להתחדש אתמול (שני), באיזורים מרוחקים יחסית מהישובים הדרוזים, אך בתוך שטחי אדמות פרטיות של תושבים שחתמו על הסכמים עם יזמית הפרויקט, חברת אנרג'יקס.
בתגובה לשאלת 'דבר' אמרו במחוז הצפוני של המשטרה שמרגע שהתקבלה החלטת הממשלה החלה היערכות לביצוע, שתדרוש זמן. מבחינת המשטרה, קיום העבודות אינו שאלה ולמשטרה אין עמדה בנושא, אלא רק צורך בהיערכות שדורשת כוחות גדולים.
ההחלטה משבוע שעבר לחדש את העבודות לא נמסרה ישירות לנציגים הדרוזים, אלא בתדרוך לכתבים של לשכת ראש הממשלה. בין המדינה להנהגת הדרוזים התקיים משא ומתן בחודש יולי בהובלת המזכיר הצבאי של ראש הממשלה אבי גיל, שלא הוביל להסכמות.
המחאה הדרוזית לא נגעה רק לטורבינות, אלא גם למדיניות ממשלתית בתחומים נוספים כמו צווי הריסה לבניה בלתי חוקית, כשאין כמעט שום אפשרות לבנייה חוקית ביישובים הדרוזים.
בכל פעם שהחלו עבודות אלו, הן נתקלו בהתנגדות פיזית של תושבים דרוזים. כך לפני שנתיים וגם בחודש יוני האחרון. בנסיון האחרון ביוני, נערכו כמה הפגנות סוערות של התושבים, שאף הסלימו לחסימת כבישים ולהתנגשויות עם המשטרה ברחבי הגליל והגולן. חמישה מפגינים נפצעו באורח קשה, אחד מהם מירי, ושישה נעצרו. 12 שוטרים נפצעו באורח קל. מאות מפגינים בישוב מסעדה כיתרו נקודת משטרה ואף פרצו לתוכה. העבודות הופסקו בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו "לאור המלצת ראש שירות הביטחון הכללי ומפכ"ל משטרת ישראל".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר דרש להורות למשטרה לאבטח את המשך העבודות, אך ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה על הקמת צוות הידברות בראשות המזכיר הצבאי של ראש הממשלה אבי גיל. הצוות היה אמור למצוא פתרון עד 1 באוגוסט, אך פתרון למחלוקת לא נמצא עד היום.
חלק מהתושבים הדרוזים טוענים כי הפרויקט מוקם על אדמה פרטית שלהם מבלי שחתמו על הסכם עם החברה המקימה. תביעה משפטית בנושא נדונה בבית משפט השלום בנצרת ונמצאת כעת בשלב גילוי המסמכים. התושבים התובעים טוענים התכנית אושרה בניגוד לחוק, ושהסתרת מסמכי היתר הבנייה תחת חסיון מונעת בירור מלא של סוגיית הזיקה חוקית לכלל הקרקעות עליהן אמור לקום הפרויקט.
ההתנגדות לפרויקט כוללת גם מתנגדים יהודים וערבים, הסבורים שהנזק הסביבתי שנגרם מטורבינות רוח ענקיות גדול מהתועלת האנרגטית שהן עשויות לספק. הנזק האפשרי הוא קטל של ציפורים ועטלפים, פגיעה בחקלאות באיזור ובפרנסה מתיירות, מטרד רעש שעלול להזיק לבני אדם ופגיעה בנוף.
לטענת החברה, מדובר בהיפוך עמדה מבחינת המנהיגות הדרוזית, שתמכה בעבר בפרויקט, כדי לייצר תוספת הכנסה לפרנסה החקלאית, אך הושפעה בעקבות עמדות סוריות לאומניות של חלק מהתושבים, לפיהן מדובר בהשתלטות ציונית על אדמה סורית.
בדיוני המשא ומתן אמר מנכ"ל אנרג'יקס אסי לוינגר כי אם המדינה מעוניינת לחזור בה מאישור הפרויקט, הרי שיש לשלם לחברה פיצוי של מאות מליוני שקלים בגין ההשקעה שכבר בוצעה ובגין אבדן רווחים עתידיים.
כבר כיום החברה צוברת הפסדים מצטברים בשל חוזים עם קבלני עבודות שלא מתממשים ותשלומי שכירות לתושבים החתומים עימה על הסכם, שהחלו לפני כשנתיים.
מטעם חברת אנרג'יקס נמסר כי "החברה ערוכה לחדש את העבודות באופן מיידי, בתיאום עם המשטרה".
