הסכם זמני לקידום חוק להגדרת היחסים בין חברות הפלטפורמה ובין עובדיהן אושר השבוע במועצה האירופית. לאחר השלמת השלבים הפורמליים של אימוצו בפרלמנט האירופי, החוק יעבור סופית והמדינות החברות יחויבו לשלב את הוראותיו בחקיקה הלאומית שלהן בתוך שנתיים.
אלה הסעיפים העיקריים שנקבעו בחוק:
- קביעת קריטריונים קוגנטיים לקביעת יחסי עובד-מעביד: המדינות החברות יקבעו חזקת יחסי עבודה משפטית קוגנטית (בעלת קריטריונים קבועים ואינה ניתנת לוויתור) במערכות המשפט שלהן, שתיקבע בהתאם לחוקים הלאומיים במדינות, להסכמים קיבוציים ולפסיקה בנושא במדינות החברות.
- עיקרון היפוך הנטל: עובדי הפלטפורמות דיגיטליות, נציגיהם או הרשויות הלאומיות יהיו רשאים להפעיל את החזקה המשפטית ולטעון שסיווג העובדים שגוי. במקרה כזה, הפלטפורמה הדיגיטלית תידרש להוכיח שלא מתקיימים יחסי עבודה.
- רגולציה על ניהול אלגוריתמי: העובדים יסכימו על אופן השימוש של החברה במערכות ניטור והחלטה אוטומטיות לגבי גיוסם, תנאי עבודתם, השתכרותם, שילוחם למשימות ועוד. ייאסר שימוש במערכות ניטור או החלטות אוטומטיות לעיבוד סוגים מסוימים של נתונים, בהם נתונים אישיים של עובדים, ניטור שיחות אישיות, נתונים ביומטריים או מצבם הרגשי והפסיכולוגי. ייאסר לעבד כל מידע כדי להסיק את מוצאו של עובד, גזעו, מצבו הבריאותי, מצבו המשפחתי, נטייתו המינית ועוד. על החברות תחול חובת פיקוח והערכה אנושיים לגבי החלטות אוטומטיות.
- הגנה על זכויות עובדים ועל זכות ההתאגדות: לעובדי הפלטפורמות תינתן הזכות לקיים משא ומתן קיבוצי, ועל הפלטפורמות יאסר עיבוד נתונים אישיים של עובדים כדי לפקח על חברותם באיגוד מקצועי, למנוע מהם גישה או מימוש של זכות ההתאגדות, ותיאסר כל פעולה שמטרתה למנוע פעילות התאגדות או קבלת מידע והתייעצות מצד ארגון או איגוד מקצועי.
- חובת שקיפות וחובות כלפי הרשויות: המדינות החברות ידרשו מחברות הפלטפורמה לדווח לרשויות על מידע לגבי הפלטפורמה, לרבות מספרי עובדים מדויקים, נתונים על משך הפעילות הממוצע, מספר שעות העבודה הממוצע, הכנסה ממוצעת לעובד ועוד.
- עקרונות מנחים לתחילת הדרך: האיחוד יקבע זכויות מינימום לעובדי הפלטפורמה וכללים לשיפור ההגנה על נתונים אישיים של עובדי פלטפורמה כדי להתמודד עם האתגרים הנובעים מעבודת פלטפורמה.
על פי חוקי האיחוד, יש צורך בהסכמה של 65% מהמדינות החברות כדי להעביר חוק חדש. בשנה האחרונה התנהלו ויכוחים על נוסח החוק בוועדה הפריטטית. הנשיאות הבלגית בפרלמנט הציעה הסכם פשרה זמני, אבל ארבע מדינות התנגדו – צרפת, גרמניה, יוון ואסטוניה.
לאחר פגישת פסגה של שרי העבודה מכל 27 המדינות החברות באיחוד האירופי בשבוע שעבר, שרי העבודה של יוון ואסטוניה הסירו את התנגדותם, ונסללה הדרך לאישור ההסכם הזמני במועצה.
כיום עובדי פלטפורמות אינטרנטיות ואפליקציות, כמו שליחי אפליקציות משלוחים (למשל וולט, גט דליברי או תן ביס) והסעות (אובר וליפט, שאינן חוקיות בישראל) אינם נחשבים לעובדים המועסקים בתנאי עבודה, הן באירופה והן בישראל, ופועלים תחת החברות בתור "עצמאים", וללא יחסי עובד-מעביד, כך שאינם זכאים לשכר מינימום או זכויות סוציאליות. לפי ההערכות, באירופה בלבד פועלים כיום כ-28 מיליון עובדי פלטפורמות, ומספרם צפוי להגיע לכ-43 מיליון עד 2025.
בינתיים, במדינות רבות בתי המשפט ומערכות החקיקה הלכו בארבע השנים האחרונות לכיוונים שונים. ספרד, שוויץ, הולנד ומדינות נוספות הכירו בעובדי פלטפורמה כעובדים והם נמצאים בשלבים שונים של עיצוב תנאי העבודה שלהם תחת איגודים מקצועיים. לעומת זאת, בתי משפט במדינות אחרות, כמו פינלנד – מולדתה של ענקית המשלוחים וולט, קבעו שלא מתקיימים יחסי עבודה בין העובדים והחברות.
בישראל, חברת המשלוחים וולט היא החברה העיקרית המתנהלת באופן כזה, ומתנהלת נגדה בארבע השנים האחרונות תביעה ייצוגית להכרה ביחסי עבודה. בחודש הקרוב צפויה המדינה להגיש את חוות דעתה בנושא לבית הדין הארצי לעבודה. המדינה נמנעה עד כה מלתת את עמדתה בנושא לכל אורך השנים האחרונות, גם כאשר כונסו ועדות ייחודיות לדון בנושא בממשלה הקודמת. את עמדתה בתיק המדינה נדרשה להגיש כבר לפני תשעה חודשים, והיא ממשיכה לדחות את הגשת העמדה באמתלות שונות. נכון לעכשיו, המדינה נדרשת להגיש את עמדתה בתיק עד 4 באפריל 2024.
כמעט שלוש שנים של דיונים והתנגדויות
הנציבות האירופית הגישה ב-9 בדצמבר 2021 את ההצעה הראשונית להסדרת נושא תעסוקת החלטורה באירופה. הנציבות הציעה שפלטפורמה תוגדר מעסיקה, ועובדיה יהיו זכאים לזכויות עובדים, הפרשות וזכויות סוציאליות, וכן זכות להתארגנות תחת איגודים מקצועיים, אם היא עומדת בשניים מתוך חמישה מבחני תעסוקה.
אולם בנוסח שעבר בפרלמנט הוחלט כי במקום חמשת המבחנים, הנציבות תקבע רשימה ארוכה יותר של קריטריונים ספציפיים, וקריטריון אחד יספיק כדי להוכיח יחסי עובד-מעביד. עוד הוחלט כי תפקידם של האיגודים המקצועיים והמשא ומתן הקיבוצי בהסכמים יחוזק, וכן יורחבו ההוראות לגבי ניהול אלגוריתמי שיחולו על כל העובדים הכפופים למערכות בקרה וקבלת החלטות אוטומטיות או אוטומטיות למחצה. נוספה גם דרישה של בדיקת הרשויות בכל מדינה לגבי כל סיווג של עובדים בחברה ספציפית כעצמאיים.
החוק, בנוסח החדש, עבר את אישור הפרלמנט האירופי ב-2 בפברואר 2023 ברוב של 367 תומכים לעומת 212 מתנגדים, למרות לחצים כבדים מטעם חברות הפלטפורמה. משם, על פי החוק האירופי, הוא עבר לאישור ועדה פריטטית הכוללת את נציגי המדינות, נציגי המעסיקים ונציגי העובדים, כדי לנסח את ההחלטה הסופית. על פי חוקי האיחוד, יש צורך בהסכמה של 65% מהמדינות החברות כדי להעביר חוק חדש.
במהלך השנה האחרונה, התנהלו אינספור ויכוחים בוועדה הפריטטית, וכמה מדינות סירבו בתוקף לתמוך בהצעה. הוויכוחים נמשכו עד שלפני כחודשיים הציעה הנשיאות הבלגית בפרלמנט הסכם פשרה זמני, שיהיה את הצעד הראשון במהלך. יוון ואסטוניה, שהביעו תחילה התנגדות להסכם, הודיעו השבוע על תמיכתן בו.
