עשרות גנים, בתי ספר, קופות חולים ומבני ציבור נוספים מחוברים לגנרטורים, ויכולים להיות מחוברים בקלות למיקרו-גריד סולארי. "מיפינו עשרות מתקנים כאלו, ואנחנו יודעים בדיוק כיצד להמיר אותם מהר ובזול יחסית לאנרגיה סולארית", אמרה היום (שלישי) מייסדת מרכז שמסונא, אמאל אבו אלקום, בכנס השני בנושא אנרגיות מתחדשות בחברה הבדואית. "אם משרד האנרגיה יחליט להשקיע בשמסונא, אני בטוחה שתוך חמש שנים אנחנו יכולים להפוך את כל המקומות האלו למונעים באנרגיה סולארית".

הכנס, שהתקיים השנה ברהט, איגד עשרות שותפים של המרכז, פעילי סביבה, שייח'ים, תורמים ועוד, ונכחו בו גם חברי כנסת לשעבר, כמו דב חנין, לשעבר מחד"ש ופעיל בתחומי האקלים, ותמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה לשעבר מטעם מרצ. זנדברג טענה שבמהלך בכהונתה אושרו כ-15 מיליון שקלים לפיתוח האנרגיה הסולארית בנגב, ושחלקם טרם הועברו, טענה שבמשרד האנרגיה מכחישים. היא חיזקה את ידיהם של הפעילים, והבטיחה ש"לא ניתן לממשלה הזו לקלקל את הברית הזו".

כנס מרכז שמסונא. חכ"ל חנין: "בגלל צורך גדול, פותחו פה בידי תושבי הנגב שרוצים עתיד יותר טוב פתרונות שלכולם יש מה ללמוד מהם" (צילום: שמסונא)חנין: "הקשר בין החברה הבדואית, שהיא אחת המוחלשות ביותר במדינה, לבין התחום שנתפס היום כחזית הטכנולוגיה, הוא קשר עצוב אבל גם מלא תקווה. בגלל צורך גדול, פותחו פה בידי תושבי הנגב שרוצים עתיד יותר טוב פתרונות שלכולם יש מה ללמוד מהם".

בדבריו התייחס חנין בין היתר למצב של כפרים רבים, במיוחד לא מוסדרים, אשר בהם אין תשתיות בסיסיות כמו ביוב וחשמל. בכפרים אלו, הפתרון שמספקות הרשויות למחסור בחשמל מגיע על פי רוב בדמותם של הגנרטורים. אלא שאלו אינם יעילים בצריכת הדלק שלהם, וגרוע מכך, מזהמים ורועשים, ואף מסוכנים בסביבתם של ילדים וחולים.

במרכז שמסונא ('השמש שלנו' בערבית), שנוסד בתחילת 2023, העמידו כבר בית ספר לדוגמה באחד הכפרים הלא-מוכרים, שבו אנרגיית השמש מפעילה את כל הכיתות. במרכז טוענים כי ניתן להסב כך גם גגות רבים באזור, שיביאו לעצמאות אנרגטית ולהפחתה ניכרת ברעש ובזיהום.

הניסיון שמביא המרכז מבוסס על ההתארגנות הספונטנית של קהילות בדואיות רבות, שלמדו לדאוג לעצמן בעזרת פאנלים סולאריים, שהולכים ונעשים יעילים וזולים יותר במגזר הפרטי, במקביל להקלות הדרגתיות של רשות החשמל על השימוש בהם. כך נוצר שילוב ייחודי בין ציבור שצבר ניסיון בשטח לאזור ברוך שמש שיכול לשמש כר פורה להתפתחות הטכנולוגיה הסולארית, ולשפר את חייהם של רבים בפזורה.

על פי חלק מהערכות, שיעורי השימוש באנרגיה סולארית מגיע בחלקים מהפזורה הבדואית לכמעט 80%. לעומת זאת, ישראל בקושי מצליחה לעמוד ביעדי המעבר לאנרגיה מתחדשת שלה, ועומדת כיום על כ-12% בלבד. אנרגיה סולארית בהיקפים גדולים נחשבת ירוקה יותר, זולה יותר בטווח הארוך, ומוגנת יותר מתרחישים ביטחוניים, בשל ביזורה, מה שהביא חלק מהמומחים לטעון שישראל צריכה להשקיע באופן מאסיבי במעבר להתבססות על מיקרו-גרידים שלה.

אלא שלצד היוזמות שצצות לאט לאט בשטח, יש גם בעיות רבות: האכיפה נגד היישובים הלא מוסדרים מוקשחת, רבים מהם מפונים ונהרסים, כולל התשתית הסולארית שלהם, ותוכנית הדיור שמקדמת הממשלה עבורם סופגת ביקורת רבה.

למרות זאת, יש גם מקום לאופטימיות. "בסקרים שערכנו כחלק מהתוכנית לאנרגיות מתחדשות של חבל התקומה גילינו שאת רובם המוחלט של יישובי החבל, כולל שדרות, ניתן להפוך לעצמאים אנרגטית, על בסיס הגגות הפתוחים בלבד", אמרה בכנס ד"ר ג'ניה גוטמן, ראש אגף אנרגיה ואקלים במשרד להגנת הסביבה. "השלב הבא שבדקנו הוא הנגב המערבי, כולל הפזורה – וגם כאן יש פוטנציאל עצום לפיתוח. שימו לב", היא הפנתה לתמונות לוויין, "כיצד על גגות מבני הציבור ברהט כמעט אין לוחות סולאריים, בעוד בשדרות הם מלאים. יש פה המון פוטנציאל לשיפור".

המשנה לראש העיר רהט, מג'ד אבו בלאל: "בסופו של דבר, אנחנו צריכים למכור לחברת החשמל, ולא להפך. יש לנו עתיד לייצר לרהט ולפזורה".

משרד האנרגיה מסר ל'דבר', בתגובה לטענותיה של השרה לשעבר זנדברג: "משרד האנרגיה והתשתיות הוא זה שהקצה מתקציבו 15 מיליון ש"ח עבור קידום פרויקטים למעבר לאנרגיה מקיימת בחברה הבדואית, זאת במסגרת תיקון להחלטת ממשלה 1279 (תוכנית חומש לחברה הבדואית), שאותה הוביל המשרד בשנת 2022.

"הדגש במעבר לאנרגיה מקיימת ניתן על החלפת גנרטורים במוסדות חינוך בחברה הבדואית במערכות ייצור אנרגיה מתחדשת ואגירה. כלל התקציב הוקצה למטרה זו בזמן שיא של מספר שבועות בלבד. חלק מהפרויקטים כבר יושמו וכל השאר בביצוע הגופים להם הוקצה התקציב".