יום האישה מתקרב אלינו בצעדי ענק, וזאת הזדמנות טובה לשאול – איך השנה החולפת נראתה עבור נשים מבחינת חקיקה?

מאבק בצריכת זנות

בזירת המאבק בזנות, השנה החולפת מסמנת מעין קו פרשת מים, בו המאבק עובר ממצב בו עיקר העשייה בתחום נעשית בידי ארגוני חברה אזרחית, אל עיסוק ישיר של שרת המשפטים והבטחות לחקיקה בתחום על ידה.

ביולי האחרון, עלו לקריאה טרומית בכנסת שתי הצעות חוק העוסקות בנושא, המתייחסות לשתי זרועות: הפללת צרכני הזנות, ושיקום נשים בזנות. ההצעות הוגשו על ידי ח"כ שולי מועלם וזהבה גלאון, וח"כ עליזה לביא. שתיהן עברו בתמיכה של למעלה מ-70 חברי כנסת, ללא מתנגדים. בתגובה, שרת המשפטים שקד הבטיחה לאחד את השתיים לכדי הצעת חוק ממשלתית אחת.

ח"כ זהבה גלאון ח"כ עליזה לביא וח"כ שולי מועלם. (צילום: פלאש 90)

לפני כחודשיים הוגש לשקד דוח הוועדה הבין-משרדית לצמצום הזנות – דוח עליו עמל כמעט שנתיים צוות ממשרדי הממשלה השונים הרלוונטים לעניין: בריאות, משפטים, חינוך, בטחון פנים ועוד – בראשות מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור. הדוח מכיל המלצות הנוגעות לשלושה מעגלים בתופעת הזנות: חקיקה ואכיפה, שיקום וטיפול, וחינוך. למרות זאת, באשר לשאלת הפללת לקוחות הזנות, הדוח אינו מציג המלצה חד משמעית, אלא מפנה שאלה זו להכרעת המחוקק, היות ומדובר בהכרעה החורגת מגדר הדיון המקצועי וטעונת הכרעה ערכית מעל לכל.

התקדמות נוספת ארעה לפני כחודש, אז הציבה שקד לראשונה תאריך שעד אליו תגיש את הצעת החוק הממשלתית – והתחייבה שהדבר יקרה עד ראשית כנס הקיץ של הכנסת, ב-30 באפריל.

השאלה המרכזית העומדת כרגע בפתח הדיון בחקיקה היא האם שקד תבחר באכיפה פלילית, הכוללת רישום פלילי וענישה פלילית, או אכיפה מנהלית – הכוללת קנסות כספיים ואמצעים אזרחיים אחרים. המענה לשאלה זו ישרטט את אופי החוק, כאשר גורמים המצויים בנושא מעלים חשש מכך שאכיפה מנהלית בלבד – ככל הנראה, תכלול מתן קנסות בלבד – לא תצליח להרתיע ולא תוביל לצמצום תופעת הזנות בפועל.

ביטול חזקת הגיל הרך?

נושא חזקת הגיל הרך עלה לדיון ציבורי נרחב בשנים האחרונות, כאשר נעשה ניסיון לבטל אותו כליל. בשנה האחרונה נידונה הצעת חוק של ח"כ יואב קיש (הליכוד), המנסה להכניס בחוק שינויים רבים.

חזקת הגיל הרך היא כלל משפטי המתקיים כבר שנים ארוכות, לפיו כאשר הורים גרושים אינם מסכימים ביניהם על שאלת המשמורת, בית המשפט יורה על מסירת ילדים מתחת לגיל 6 לחזקת האם, למעט במקרים יוצאי דופן. בשנים האחרונות ניתן לראות שינוי באופן בו מיישמים בתי המשפט את חזקת הגיל הרך, ופעמים רבות נפסקת משמורת משותפת גם כאשר מדובר בילדים מתחת לגיל 6.

הצעת החוק של קיש עברה לפני כמעט שנה בקריאה טרומית, ומאז נידונה בוועדה משותפת לזכויות הילד וועדת החינוך, שבימים אלה מכינה אותה לקריאה ראשונה. כיום, דיוני הוועדה על החוק מלאים בחוסרי הסכמות, בעיקר בין יוזם החוק, ח"כ קיש, וח"כ שולי מועלם שהתנגדה לביטול חזקת הגיל הרך ולשינויים אותם קיש הציע.

בדיון האחרון הוסכם שלנוסח החוק שיאושר בקריאה ראשונה יהיו שתי גרסאות – האחת, של ח"כ קיש, מתמקדת בזכותם של הורי הקטין למימוש חזקתם המשותפת, איתנותו הכלכלית של כל אחד מההורים, וההתנגדות לכך שבית המשפט יביא בחשבון את אופן ומידת הטיפול שהעניקו ההורים לקטין בשנתיים שקדמו לפירוד. גרסתה של ח"כ מועלם לעומת זאת, מתמקדת בצורך של הקטין בשמירה על יציבות והמשכיות, מידת יכולתו של כל אחד מההורים לממש את אפוטרופסותו, ואופן הטיפול ומידת הטיפול שהעניק כל אחד מההורים לקטין בשנתיים שקדמו לפירוד.

הסעיפים שבמחלוקת בשתי הגרסאות לחוק חזקת הגיל הרך (גרפיקה: אידאה)

הצעתו של קיש להתייחס למידת יכולתו הכלכלית של כל הורה כשיקול לקבלת חזקה הובילה להתנגדויות מגורמים מקצועיים ואזרחיים רבים, כאשר בין היתר, ביקרה ח"כ מירב מיכאלי את הדברים מהזווית המגדרית. מיכאלי אמרה כי "מצד אחד קיש רוצה להחשיב את המצב הכלכלי כולל ההשתכרות שנתיים לפני הפרידה, כאשר נשים משתכרות 40% פחות, ומצד שני הסעיף לא יביא בחשבון באותם שנתיים את מידת הטיפול בילד ש-90% נופל על הנשים. הכוונה היא לוודא משני הצדדים שהנשים לא נלקחות בחשבון, שהזכויות שלהן לא נשמרות".

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי – תשלום מזונות 

במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שעבר השבוע במליאה בקריאה שניה ושלישית, תוקן עוול ארוך שנים כלפי נשים וילדים הזכאים למזונות בעקבות ההצעה לתיקון של מרכז רקמן לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר אילן. לפי החוק החדש, תשלומי המזונות לזכאים לא יוקפאו עם מתן הצו לפתיחת הליכים, אלא ימשיכו להיות משולמים כסדרם עד אשר תוגש בקשה לבית המשפט כי יקציב לזכאי המזונות סכומים למזונות.

החוק החדש משנה את המצב המשפטי הקיים, שכן על פי פקודת פשיטת הרגל, הייתה הפסקה של תשלומי המזונות לזכאים מרגע ההכרזה על החייב כפושט רגל ועד למועד בו קצב בית המשפט של הכינוס את המזונות. התוצאה הייתה שבמהלך התקופה שבין צו הכינוס לבין מועד הקצבת המזונות לזכאים, ילדיו של החייב שאינם מתגוררים עמו, לא קיבלו תשלום עבור מזונות, תקופה שלעיתים הייתה ממושכת מאד.

ההצעה שהתקבלה בחוק החדש שינתה מצב זה ומעתה הליכי חדלות פירעון לא יפסיקו את תשלום המזונות וילדי החייב לא יפגעו עקב כניסתו של אחד מהוריהם להליך זה.

אמא ואמא

נושא נוסף שעלה לכותרות השנה שוב ושוב הוא הקשיים של זוגות של נשים להירשם שתיהן כהורות לילדיהן המשותפים. כיום, למרות שמשפחות רבות בישראל מורכבות משתי נשים, לא קיים הליך חקיקה ברור המסדיר את מעמדה ההורי של האם שאינה ביולוגית. ההליך הנפוץ ביותר להסדרת ההורות של האם הלא ביולוגית הוא הוצאת צו הורות פסיקתי בבית המשפט לענייני משפחה. עם זאת, זוגות רבים של נשים הפונות אל בתי המשפט במטרה להוציא צו זה, סיפרו בשנה האחרונה על קשיים בהם נתקלו מצד המדינה: הפנייה אל תסקיר של עובדת סוציאלית, הגשת תצהיר לפיו האם הלא ביולוגית לא הורשעה בעבר בעבירות מין או אלימות, בחינת אורך הקשר הזוגי בין השתיים ועוד.

צו הורות פסיקתי מאפשר לבת זוג מאותו מין להירשם כהורה של ילדה הביולוגי של בת זוגתה. הוא ניתן בבית משפט לענייני משפחה וללא צורך בהליך אימוץ. הכרה בהורות ללא אימוץ מתאפשרת רק כאשר הילד נולד למערכת יחסים קיימת.

טענותיהן של הנשים השונות שנדרשו להליכים אלה מצד המדינה היא כי דרישות אלה לא היו מופנות לזוג הורים ביולוגיים, ואף לא היו מופנות לגבר ואישה המאמצים יחד ילד.

במרץ האחרון הגישה ח"כ מירב מיכאלי (המחנ"צ) הצעת חוק בנושא – לפיה, כיום החוק אינו מסדיר את רישום ההורה הלא-ביולוגי השותף להבאת ילדים משותפים לעולם. כתוצאה מכך, נפגעת זכותם של הילדים לשני הורים פורמליים שחלות עליהם הזכויות והחובות של הורה לילד. מטרת החוק היא לאפשר הליך של רישום בן או בת הזוג שאינם ביולוגים. החוק לא קודם מאז, אך מפנייה לח"כ מיכאלי נמסר כי עדיין נעשים מאמצים לקדמו וכי מיכאלי פנתה בעבר בנושא גם ליועמ"ש וגם לבית המשפט.

גיל הפרישה לנשים

גיל הפרישה לנשים – הגיל בו הן זכאיות לפרוש מעבודתן – עומד כיום על 62, בעוד גיל הפרישה לגברים עומד על 67. הגיל בו מעסיק רשאי לחייב עובד לפרוש הוא 67 לנשים וגברים יחד.

בנובמבר האחרון, החלה ועדת הכספים בראשות ח"כ גפני (יהדות התורה) את דיוניה על מתווה גפני להעלאת גיל הפרישה לנשים. טענתו של גפני היא כי העלייה בתוחלת החיים דורשת את העלאת גיל הפרישה, אך כי יתנגד לכך אם יהיה חשש לפיו יהיו קבוצות של נשים שיפגעו מהמהלך.

חברי הוועדה הסכימו כי גיל הפרישה צריך לעלות, אך רק תוך הבטחה של מניעת פגיעה בקבוצות נשים שעשויות להיפגע מכך במיוחד: נשים מוחלשות, נשים העובדות במקצועות המוגדרים כשוחקים, נשים שנפלטו משוק העבודה טרם גיל הפרישה, ונשים בסביבות גיל 55. גם ארגוני הנשים שהשתתפו בדיוני הוועדה בהם הוסכם לתמוך בהעלאת גיל הפרישה, הסכימו לעלייה כל עוד תמנע פגיעה באוכלוסיות נשים שונות.

לפי המתווה אותו הכין גפני, גיל הפרישה יעלה בהדרגה מגיל 62 ל-64. עוד קובעת הצעת החוק כי העלאת גיל הפרישה תקבע לעשר שנים, כי נשים מעל גיל 65 יהיו זכאיות לקבלת דמי אבטלה במשך שנתיים, ונשים המשתכרות שכר נמוך יהיו זכאיות למענק עבודה גבוה פי 2.5 מהקבוע כיום. ההצעה גם תקבע תנאים מיוחדים לכל העובדות במקצועות שוחקים, אותם הגדיר גפני ככאלו הגורמים לפגיעה פיזית או מנטלית.

מאז נובמבר לא חלה התקדמות משמעותית בקידום המתווה. השבוע (יום ב') התקיים דיון נוסף על המתווה בוועדת הכספים, הצעת החוק שגיבש משה גפני יחד עם שאר חברי הוועדה נתקלה בהתנגדות האוצר, שטען כי עלותה כמיליארד וחצי שקלים. מנגד, האוצר לא הציע פתרון שיאפשר את העלאת גיל הפרישה תוך צמצום הפגיעה בנשים שיאלצו לסיים את העסקתן לפני הגעתן לגיל הקבוע בחוק.

גפני סיכם את הדיון האחרון בנושא באומרו כי "הסיפור התחיל מזה שהיה ברור שצריך להעלות את גיל הפרישה. אישה מגיעה לגיל הפנסיה, אך לא מקבלת את כל מה שמגיע לה והמשמעות היא שנשים תזרקנה לרחוב ותהיינה רעבות ללחם. נשים כמו גברים רוצות לעבוד, פעמים רבות אחרי גיל 62, אך יש גם קבוצה של נשים במקצועות שוחקים או נשים שפוטרו או נפלטו מסיבה כזו או אחרת משוק העבודה ולא יתכן שלא יינתן לכך מענה. לא יתכן שנרחיק אותן עוד מהאפשרות לקבל קצבה ועד שתגענה לגיל הפרישה אחרי ההעלאה, נותיר אותן רעבות ללחם ולחיים במחסור".

שבוע נוסף לחופשת הלידה

במרץ האחרון התקבלה הצעת החוק של ח"כ רחל עזריה וח"כ דב חנין המאריכה את חופשת הלידה בשבוע נוסף, ומאפשרת לאבות השתתפות רחבה יותר בחופשת הלידה. החוק מאריך את חופשת הלידה בתשלום מ-14 שבועות ל-15 שבועות. בנוסף, החוק מאפשר לאבות לקחת שבוע חופשת לידה בתשלום במהלך חופשת הלידה של בנות זוגם ובמקביל אליהן, במקרה בו בנות הזוג וויתרו על תשלום דמי הלידה עד השבוע ה-15 לחופשת הלידה. במצב כזה בת הזוג תהיה רשאית לשוב לעבודתה או לשהות שבוע נוסף בחופשה ללא תשלום.

החוק החדש יאפשר לגברים להשתתף בחופשת לידה מתקופה של שבוע ומעלה, במקום שלושה שבועות ומעלה כפי שהיה עד כה. זאת, לאחר שהתברר שמעט מאוד גברים ניצלו את הזכות לקבל חלק בחופשת הלידה.

תרומתו הברורה של החוק היא בכך שהוא מאפשר ליולדות טריות להנות משבוע נוסף של חופשת לידה בתשלום, אך תרומתו הנוספת והחשובה לא פחות היא בכך שהוא קורא לאבות לנצל יותר את חופשת הלידה, ובכך למלא תפקיד שיוויוני יותר בגידול הילדים ולקדם תפיסה שיוויונית יותר כלפיי תפקידי שני ההורים במשפחה.

עדיין, מדינות רבות אחרות בעולם מעניקות להורים טריים חופשות לידה ארוכות הרבה יותר מבישראל, כאשר באיסלנד למשל, חופשת הלידה כוללת שלושה חודשים לאמהות, שלושה חודשים לאבות ושלושה חודשים נוספים אותם אחד ההורים יכול לבחור. בשוודיה, זוגות זכאים לחופשת לידה משולמת של 16 חודשים, כאשר חודשיים מתוכם מיועדים ספציפית לאבות.