בזק ופרטנר הודיעו הבוקר (חמישי) על הסכם שיתוף פעולה ברשת הסיבים של בזק (IRU). לפי ההסכם, פרטנר תחכור מבזק 120 קווי סיבים ל-15 שנה כשסך התמורה לבזק בתקופת ההסכם תהיה כמיליארד שקלים. התשלום הבסיסי יעמוד על 574 מיליון שקלים, בתוספת דמי אחזקה שנתיים בגובה 4% מהתמורה, לגבי כל הקווים שנוצלו בפועל עד לאותה שנה.

בזק זוכה לוודאות גבוהה לגבי הכנסותיה, ומוכנה להעניק הנחה משמעותית במחיר. פרטנר, מצדה, תוכל להגדיל את רווחיותה אם תצליח לשווק את הסיבים של רשת בזק במקומות שרשת הסיבים שלה לא מגיעה אליהם.

לפרטנר זכות להגדיל את מספר הקווים בעוד 48 אלף, לשדרג קצבים ולהאריך את תקופת ההסכם בשתי תקופות אופציה של חמש שנים כל אחת, וליהנות בהן ממחיר מופחת. לפרטנר יש כיום כ-135 אלף לקוחות סיטונאיים, שמקבלים בפועל אינטרנט על רשת הנחושת של בזק ורשת הכבלים של הוט, שיוכלו להוות ערוץ שיווק מרכזי להסדר החדש. לפי הדו"ח האחרון של פרטנר, לחברה כ-277 אלף לקוחות בסיבים אופטיים ברשת שלה, מתוך כ-929 אלף משקי בית שמגיעה אליהם תשתית פרטנר פייבר.

עד כה, פרטנר הציעה לרכוש דרכה סיבים של בזק במסגרת הסדרי השוק הסיטונאי, בהנחה משמעותית ממחיר בזק וללא גביית דמי התקנה, אך ללא מאמצי שיווק משמעותיים, בשל הכדאיות הכלכלית המוגבלת של הסדר זה עבורה. ההסדר החדש יוצר לפרטנר אינטרס שיווקי למצות את מכסת 120 אלף הקווים או יותר.

גיל שרון, יו"ר קבוצת בזק: "ההסכם יביא לצמיחה מואצת של הסיבים בישראל ולתחרות רבה יותר, הן בהיבט המחיר והן בהיבט השירות, ועבור בזק הוא מעניק ודאות גדולה יותר והיקף שימוש רחב יותר ברשת הסיבים שלה".

אבי גבאי, מנכ"ל קבוצת פרטנר: "העסקה מעניקה לפרטנר אפשרות להגיע מהר יותר עם סיבים אופטיים ללקוחות הטלוויזיה והאינטרנט שלנו ובכלל. העסקה הנוכחית היא השלב השני באסטרטגיית הסיבים של פרטנר, כאשר השלב הראשון התמקד בפריסה המהירה והראשונית ומטרתו של השלב השני היא הגעה לכל משק בית בישראל״.

סבך של הסדרי אינטרנט וסיבים 

קצב פריסת הסיבים בישראל הוא כיום בין הגבוהים בעולם, אך נתון לרגולציה סבוכה במיוחד. לצד אינטרנט בכבלים (עד 500 מגה) וברשת הנחושת של בזק (עד 200 מגה), קיימות של רשתות אינטרנט בסיבים אופטיים – IBC, בשליטת סלקום והוט, רשת פרטנר ורשת בזק. כל אחת מהן מופעלת תחת רגולציה שונה כשלפרטנר אין כלל חובת פריסה, וכולן רשאיות לעבור בפועל בתוך תעלות התקשורת של בזק.

התוצאה היא פריסה מקבילה של 2 או 3 רשתות בכתובות מסוימות, לצד אי-פריסה באחרות. במקביל, רשת IBC פועלת אך ורק בהסדרים סיטונאיים של משווקי משנה. ברשת פרטנר יש הסדרים כאלו עם ספקיות אינטרנט קטנות וכעת היא הופכת בעצמה למשווקת משנה של רשת בזק.

נוסף על רשתות גדולות אלו, יש רשתות סיבים מקומיות שפועלות תחת רישיון מוגבל במספר קטן של לקוחות, בהן הן בדרך כלל נהנות ממונופול פריסת סיבים. רוב מפעילי רשתות הסיבים ללא רישיון ביישובים הערביים והדרוזיים בצפון הוציאו רישיון חדש, "הלבינו" את הרשת הבלתי מורשה והפכו אותה לחוקית.

בדומה לכך, משרד התקשורת מנהל מכרזים לפריסת סיבים ביישובים שעליהם בזק הכריזה כ"אזורים בלתי כלכליים". מכרזים אלה מבטיחים לזוכה מונופול פריסת סיבים, כשהמימון הנוסף מגיע מקרן בניהול משרד התקשורת, שהכנסותיה מגיעות מחברות התקשורת הגדולות, בעיקר בזק עצמה.

בשוליים, קיימות גם רשתות אינטרנט אלחוטי בגלים מילימטריים, בעיקר ביישובים לא מוסדרים בנגב, ורשתות תקשורת פרטיות בקיבוצים, שלא חלה עליהם שום רגולציית תקשורת.

פסיפס ההסדרים הרבים בשוק משיג כיום מטרה אחת חיונית – פריסה מהירה של רשתות תקשורת מתקדמות, אבל עלול להקשות מאוד על רגולציית התקשורת בעתיד. כמעט כל שינוי רגולטורי בהסדר אחד שקיים כיום לאספקת אינטרנט עלול להשליך על מספר רב של הסדרים אחרים, בייחוד כשכל חברות התקשורת עושות שימוש בתעלות של בזק וגם חותמות על הסכמי שיתוף פעולה ביניהן.