האתגר של תקציב 2024, שצפוי בו גירעון של יותר מ-100 מיליארד שקלים, מייצר מחלוקת לגבי המדיניות הכלכלית הנדרשת. ברור לכל שמצב המלחמה בצירוף עלויות השיקום יחייבו גידול משמעותי בחוב הלאומי. הוויכוח הכלכלי מתמקד בשאלה עד כמה להגדיל אותו, ואילו שינויים אחרים צריך לבצע.
פקידי האוצר, בגיבוי המיינסטרים התקשורתי והכלכלי, שואפים למקסימום גזרות וקיצוצים בתקציב, כדי להקטין את הגידול בחוב. יוגב גרדוס, ראש אגף התקציבים באוצר, אמר היום (רביעי) בכנס "כלכליסט": "התפקיד שלנו הוא להגיד לחולה שהוא צריך לעשות דיאטה. במלחמה הזו לא יהיה חיסון שיעלים את האויבים. לכן מבנה ההוצאות שלנו עומד להשתנות. יש 30 משרדי ממשלה – מצב שלא יכול להתקיים במדינה עם איום ביטחוני, שנטל המס שלה מוטל על אוכלוסייה ששיעורה מצטמצם. יש גם מסים שנכון לגבות לפני ואחרי המלחמה".
הדלפות לעיתונות מהאוצר מציגות שורת גזרות, קיצוצים ומסים, שרובם יפגעו בציבור העובדים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומפלגתו הציונות הדתית פתחו השבוע בקמפיין נגד פקידי משרדו שלו, שכונו "מנותקים", והבטיחו שהוא יבלום את העלאות המסים.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בולם ומונע העלאת מיסים בניגוד לדרישה של פקידי האוצר שפועלים לכך באופן מנותק. השר סמוטריץ' הורה לבדוק היכן ניתן לקצץ בשומנים הרחבים במשק, כמו קרטלים ובנקים. זה לא הזמן לפגוע באזרחים אבל זה כן הזמן וההזדמנות למהלכים אמיצים מול קבוצות כוח. pic.twitter.com/4Xvmv4wMQn
— הציונות הדתית (@zionutdatit) December 24, 2023
השר עסוק כעת במיצוי העברות של כספים קואליציוניים מגזריים בסיום 2023, שיבוצעו ב-2024, וכן בהגנה מפני קיצוץ דרמטי של אותם סעיפים בתקציב 2024. בינתיים יוזם סמוטריץ' תוכנית תגמולים למשרתים במילואים ובני משפחותיהם שתוסיף עוד 9 מיליארדי שקלים להוצאות הממשלה.
יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, הציע לשמור על תקציב 2024 כפי שהוא, ואת ההוצאות החדשות של המלחמה, להכניס לתקציב במסגרת חד-פעמית נפרדת ("קופסה"), לפי פרסום בגלובס.
רעיון זה נושא אתגרים משפטיים, לגבי היכולת להגדיר מסגרת נוספת בלי לפתוח את התקציב כולו לדיון. אתגר נוסף הוא היותו נוגע רק לצד ההוצאות החדשות, כשגם הירידה הצפויה בהכנסות המדינה מגיעה לכ-17 מיליארד שקלים. מה שבולט בגישתו הוא העיקרון שלפיו בעת מלחמה לא רצוי להטיל גזרות חדשות על הציבור. הגדלת חוב הלאומי היא אכן הצעד הראוי להתמודדות הכלכלית בטווח המיידי. בתרחיש זה, קיצוצים, אם בכלל, יתרחשו רק בשוליים, כשלצידם הגדלה משמעותית של תקציב הביטחון, וכן השקעה גדולה בפיצויים ובשיקום האזורים שנפגעו במלחמה.
הפער הגדול בין "ערכים" למציאות הכלכלית
הדוגלים בקיצוצים נוטים להעדיף שימוש בסיסמאות מוסריות וערכיות, במקום הצגה של מפורטת של רציונל כלכלי בעל תוקף. השבוע למשל, אמר פרופ' יעקב פרנקל, לשעבר נגיד בנק ישראל, בראיון לרינו צרור: "הבכירים באוצר צודקים. צריך אתחול. התקציב שנדרש לא יגיע משינויים קוסמטיים, אלא משינוי דרמטי, כי הצרכים אדירים".
פרנקל דורש שינוי דרמטי, אבל מציע שינוי קוסמטי, בדמות סגירת משרדי ממשלה וקיצוצים בכספים הקואליציוניים. צרור הזכיר שצעדים אלו יניבו מיליארדים בודדים, ואילו ה"בור" הוא 70 מיליארד שקלים. פרנקל בתגובה עבר למסר הערכי: "הבור לא נולד ביום אחד ולא ייפתר ביום אחד, אבל התפיסה צריכה להיות שינוי סדרי עדיפויות".
כך מוצגים שפע של מסרים ערכיים חינוכיים דומים, שלפיהם במקום "תקציב ביזה" ו"הפקרות", "יש לשדר לעולם אחריות פיסקלית" ו"חובה לעשות סדרי עדיפויות". אמירות אלו מתעלמות בתמימות, או אפילו בכוונה, מהפער הכלכלי בין מידת ההפקרות לכאורה לבין סכומי הכסף הגדולים הרבה יותר שנדרשים. אימוץ שלהן במלואן יביא לקיצוצים בלתי נסבלים בעליל של עשרות מיליארדי שקלים, וגם לא הגיוני מבחינה פשוטה – העובדה שאזרחי ישראל זקוקים ליותר השקעה בביטחון, לא הופכת אותם לזקוקים פחות לחינוך, רווחה או בריאות.
הנגיד יכול להקל, אבל לא רוצה
לפי סיכום 2023 של הבורסה, ממשלת ישראל גייסה בארץ כ-85 מיליארד שקלים בהנפקות של אגרות חוב – יותר מפי שניים מהסכום שגייסה בדרך זו ב-2022. כ-34 מיליארד שקלים נוספים גייסו הממשלה וה"בונדס" בשוקי חו"ל. כמחצית הגיוס בוצע ברבעון האחרון החל מפרוץ המלחמה. מגמה דומה צפויה גם ב-2024, ואיתה גידול של כמה מיליארדי שקלים בתשלומי הריבית. מי שיכול לטפל בכך בקלות יחסית הוא נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, באמצעות שני כלים שהשתמש בהם בתקופת הקורונה – הורדת ריבית ורכישת אגרות חוב בשוק המשני. בניגוד למיתוס על דירוג האשראי הבינלאומי, הריבית שמשלמת ממשלת ישראל על אגרות מושפעת הרבה יותר מהריבית שקובע בנק ישראל. הורדה שלה, תקטין גם את תשלומי הריבית של הממשלה. ניתן להשיג תוצאה דומה גם בלי הורדת ריבית רוחבית, באמצעות רכש בשוק המשני של אג"ח ממשלתיות, צעד שהנגיד נקט בתקופת הקורונה, בהיקף של 50 מיליארד שקלים, ואחר כך גם דיווח שהצעד היה יעיל.
בלימת האינפלציה בארצות הברית והציפיות להורדת ריבית שם כבר תרמו לירידת שער הדולר בישראל, ולחצי האינפלציה המקומית התמתנו. כמעט כל המגזר העסקי, למעט הבנקים, קורא לנגיד להוריד את הריבית בהקדם, אבל הוא מהסס ואף רמז שהתנהגות הממשלה – כלומר סירוב להקשיב למסר ה"חינוכי" של קיצוצים, גזרות ומסים – יכולה לעכב את הורדות הריבית בישראל. אחרי שכהונתו הוארכה לאחרונה, אין לממשלה כעת שום מינוף של ממש מול הנגיד בהקשר של מדיניות הריבית ורכש אג"ח.
הורדת ריבית חדה לא יוצרת לממשלה עשרות מיליארדי שקלים בן רגע, אבל היא פועלת לאורך זמן, תוך הורדה שנתית של הוצאות הריבית בכמה מיליארדי שקלים.
הדילמה הערכית: הגנה על הקופה או על הציבור
השימוש בסיסמאות ערכיות למען דאגה לקופה הציבורית מציף דילמה ערכית אחרת: מה תפקידה של הקופה, ומה זה אומר על מי שמקדש את מצבה יותר מאשר את מצב הציבור?
אזרחי ישראל נמצאים כיום במלחמה, חלקם סופגים פגיעות קשות מכל הכיוונים – התמודדות עם מוות, פציעות, הפצצות, פינוי מהבית, פוסט-טראומה, שיבושים בשוק העבודה. גם המגזר העסקי סובל, בחלק מהענפים, ממחסור עצום בעובדים. להגיד עכשיו ששמירת מצבה של הקופה הוא העדיפות העליונה, ולא הגנה על הציבור בישראל, בצורה ישירה או רק במשתמע, זה ליקוי מאורות כלכלי ומוסרי.
גם בשגרה אזרחי ישראל סובלים מתשתיות לקויות והוצאה אזרחית מהנמוכות בעולם המפותח. מדובר בפער עצום של כ-171 מיליארדי שקלים בשנה בהוצאה האזרחית. ההוצאות החדשות לא מבטלות את הצורך של ישראל בצמיחה מכלילה, באמצעות הגדלת ההשקעה הציבורית מעבר למה שמחייבת המלחמה.
בטווח הבינוני אין כל פסול בהעלאת מסים כדי לממן רמת שירותים גבוהה יותר לציבור, אך היא צריכה להתמקד במיסוי של בעלי יכולת, שלא יפגע בתפקוד הכלכלה בישראל.
פקידי האוצר מגדירים את הנוף הפוליטי
במפה הפוליטית אין מי שמקדם מדיניות של הגדלת ההוצאה הממשלתית. במציאות זו, הצעות שר האוצר לתגמולים למילואימניקים והצעת יו"ר ועדת הכספים משה גפני לשיקום העוטף, הן ההחלטות הפחות גרועות שאפשר להציע. לא מדובר בחלופות כוללות, אלא בחריגה נקודתית מהשיטה שמציע משרד האוצר – לצמצם את החוב ולהטיל גזרות על הציבור.
הצעה נקמנית במיוחד שמקודמת, לפי דיווח בערוץ 7, ממפלגת הליכוד, היא לקצץ את הדרג הפקידותי באוצר.
הנקמה של הקואליציה: תוכנית קיצוצים בפקידות האוצר בתקציב 2024 – לערוץ 7 נודע כי בקואליציה מתקדמת יוזמה שתמפה את עלויות השכר של הפקידים במשרד האוצר ולהגיש לראש הממשלה תוכנית לקיצוץ עמוק בהיקפי כוח האדם.
— חזקי ברוך (@HezkeiB) December 26, 2023
מי שחסרת כל מענה כלכלי היא האופוזיציה. מלבד מלל נגד הכספים הקואליציוניים או משרדי ממשלה "מיותרים", נושאים שמסתכמים בפחות מ-10 מיליארד שקלים וחלקם דווקא נחוצים, היא לא מציגה שום תוכנית כלכלית. בדיונים בוועדת הכספים, האופוזיציה מודאגת יותר משמירת הקופה מאשר מהגנה על הציבור.
איש לא מציע כיום תוכנית להשקעות תומכות צמיחה, שיכולות להיות התשובה הכי חשובה בטווח הבינוני והארוך, לגידול באתגרים הביטחוניים.
