דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
22.2°תל אביב
  • 22.6°ירושלים
  • 22.2°תל אביב
  • 21.5°חיפה
  • 19.1°אשדוד
  • 25.1°באר שבע
  • 22.7°אילת
  • 20.1°טבריה
  • 18.0°צפת
  • 22.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

לקסיקון כלכלי לבחירות 2021: מדריך לבוחר

גירעון, השקעות, סינגפור, שר אוצר מקצועי: מושגים ורעיונות שעשו את השיח הכלכלי (המצומצם) לקראת הבחירות

מונחי הכלכלה של התקופה (עיצוב: אידאה)
מונחי הכלכלה של התקופה (עיצוב: אידאה)
טל כספין
יונתן קירשנבאום

סדר היום הכלכלי לא תפס את מרכז הבמה במערכת הבחירות הקרבה לסיומה, למרות שהיא מתנהלת במהלכו של משבר חסר תקדים במשק. מה בכל זאת אמרו המתמודדים, ומה עומד מאחורי זה? מילון מושגי הכלכלה.

אובססיה לכלכלה: נתניהו מינף את אמירתו של מנכ"ל פייזר כי הייתה לו "אובססיה לחיסונים", ובישורת האחרונה החל להצהיר באובססיביות, בכל אולפן, שעכשיו יש לו "אובססיה לכלכלה", וכי גיבש תכנית גדולה להזנקת ישראל.

אובססיה מתאפיינת לרוב בירידה כפייתית לפרטים, אבל דווקא תסמין זה נעדר מהמקרה הספציפי של ראש הממשלה. מלבד מענקים (ע"ע), שפרטיהם יחסית ידועים, הפרטים בתכנית עמומים ביותר, ולא זכו להיכתב במסמך מסודר: דובר על הורדת מסים (ע"ע), אבל לא ברור איזה, הוזכרו "5 פרויקטים" מסתוריים של השקעות (גם המילה רובוטיקה נזרקה לחלל האוויר), מיליארדי דולרים אמורים להגיע מהאמירויות, אך ורק לנתניהו (האמירתים כנראה לא התלהבו מאמירה זו). נתניהו מדבר גם על השקעה בחינוך, החלטה שבהחלט היה ראוי לקדם בכל אחת מ-12 שנות שלטונו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו. אובססיבי לאובססיה לכלכלה (צילום מסך)
ראש הממשלה בנימין נתניהו. אובססיבי לאובססיה לכלכלה (צילום מסך)

גירעון: אחת השאלות הגדולות, שהפוליטיקאים בישראל לא נשאלו בעשרות השעות שבילו באולפנים בימים אחרונים, היא שאלה פשוטה: מה אתה מתכוון לעשות עם הגירעון? לקצץ בשירותים לאזרחי ישראל, להעלות מסים, או להגדילו ככל שיידרש?

השאלה הקטנה הזאת מקפלת בחובה את האקלים הכלכלי שבו תתקיים ישראל בשנים הקרובות. היא דרמטית אפילו יותר מלשמוע בפעם האלף אם בנט ישב תחת לפיד, שידבר עם סער, שלא מוכן לשבת עם נתניהו, שישב עם בן גביר, ואיזה תפקיד הוא יתן לבנט, "שר" או "שר מכובד". אולי אולפני החדשות בכל זאת ירצו סרטון קצר של נתניהו, לפיד או סער אומרים שהם לא מתכוונים לעשות קיצוצים, סתם שיהיה, ליתר ביטחון?

דיור: מחירי הדיור הם עדיין סוגיה כלכלית בוערת, אז מדוע אף מועמד לא אימץ אותה לחיקו? סיבה אפשרית לכך היא האחרון שניסה, משה כחלון, שר האוצר לשעבר. כחלון  ניסה לשחזר את ההצלחה בתחום הסלולר גם בדיור, הצליח באופן חלקי, וזכה לביקורת קשה, כשכל נתון של מחירי דיור הפך למבחן פוליטי. מעבר לשנאה המושרשת בתקשורת הכלכלית כלפי כחלון (נושא לדיון אחר), הסיבה לכך היא ששוק הדיור מורכב, קשה מאד להשפעה וחשוף מאד לתנאי מאקרו של מצב הכלכלה. אם מישה רוצה להצליח בדיור, הוא צריך להיות מוכן לפעול, ובגדול.

השקעות: תכנית השקעות גדולה היא דרמטית ליציאה מהקורונה, למלחמה במשבר האבטלה (ע"ע חל"ת) ולעיצוב מבנה הכלכלה הישראלית לעשורים הקרובים. בעולם נערכים למעבר לרכבים חשמליים, אנרגיה ירוקה ותקשורת מהירה, בהשקעות של טריליונים. אצל ג'ו ביידן, נשיא ארה"ב, זו הייתה אחת מהבטחות הבחירות הבולטות.

איך ישראל הגיעה למשבר? (נתונים: OECD | גרפיקה: אידאה)
איך ישראל הגיעה למשבר? (נתונים: OECD | גרפיקה: אידאה)

בישראל אין מועמד שהפך את תנופת ההשקעה במשק לנושא מרכזי. בחלק מהמצעים, הנושא נזכר (יש עתיד ומרצ בהרחבה, תקווה חדשה בצמצום רב). נתניהו דיבר על כך קצת בימים האחרונים (ע"ע אובססיה לכלכלה), אבל מהתכנית, שהציג יחד עם שר האוצר ישראל כ"ץ, הנושא הזה נעדר כמעט לחלוטין. בנט אף הגדיל והציע בתכנית סינגפור (ע"ע) נסיגה של המדינה מהשקעות. אז את הדרך החוצה מהמשבר יצטרכו אזרחי ישראל למצוא לבד.

חל"ת: למרות החיסונים וחזרת חלק נכבד מהמשק לשגרה, ישראל מגיעה למערכת הבחירות עם שיעור המובטלים הגדול ביותר אי פעם. הממשלה כשלה מלהעביר תמריץ ממשי לחזרה לעבודה, ושעון החול של מנגנון החל"ת מכוון כרגע לסוף יוני. בנט אותת שאצלו החל"ת יסתיים והנושא דורש "טיפול רציני", גם סער אמר שצריך להחליף מנגנון, ובמפלגת השמאל מדברים על המודל הגרמני. אבל למרות שפצצת החל"ת תהיה הראשונה שהממשלה הבאה תצטרך לפרק, נראה שאף אחד לא מתכוון לגעת בה לפני שהולכים לקלפי.

מענקים: הבטחת הבחירות הכלכלית הברורה ביותר ניתנה על ידי ראש הממשלה המכהן – מענק של 750 שקלים לכל אזרח, מענק לילדים ולעסקים, בסך כולל של 15 מיליארד שקלים. בהתחשב בכך שבנט יהיה השותף המרכזי, וכנראה היחיד האפשרי מבחינת נתניהו, הפדיון של הבטחה זו מוטל בספק רב.

מסים: נתניהו ובנט מדברים על הורדת מסים, בנט בצורה ברורה ("מכת חשמל" שתוריד מסים, בעיקר מהעשירים בפועל) ונתניהו לעסקים קטנים ובינוניים, בלי להיכנס ממש לפרטים. שניהם מסתמכים על הרעיון של "עקומת לאופר" – ככל שגובים פחות מסים, המוטיבציה לרווח של הציבור גדלה וכך גם ההכנסות ממסים. תזה זו שנויה מאד במחלוקת (כלכלנים רבים טוענים שמדובר בתאוריה שמעולם לא נמצאה לה עדות ברורה), בעיקר בתנאים של אחרי מגיפה עולמית. הקיצוץ החד של בנט יגרע מהכנסות המדינה סכום משמעותי, ועלול להקשות על מימון אפילו של ההוצאות הבסיסיות יותר.

במרצ, לעומת זאת,  קוראים דווקא לאמץ מסי הון חדשים כדי לפצות על העלייה ברמות אי-השוויון כתוצאה מהפגיעה הקשה יותר באוכלוסיות עניות.

סינגפור: ימינה, מפלגתו של נפתלי בנט, חוללה סנסציה כשפרסמה לפני מספר שבועות את התכנית הכלכלית שלה, שקיבלה את שמה ממדינת סינגפור. עיקר התכנית היא הורדת מס הכנסה ומס חברות (ע"ע מסים), בטענה שהורדת מסים, כפי שנעשה בסינגפור לפני כ-15 שנה, תביא לזינוק בפעילות הכלכלית ותשקם את המשק בעקבות המשבר.

נפתלי בנט. מכת חשמל של שמרנות תקציבית (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)
נפתלי בנט. מכת חשמל של שמרנות תקציבית (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

אלא שמלבד העובדה שמדובר בגישה כלכלית שנויה במחלוקת בלשון המעטה, בימינה בחרו להראות רק חלק מהתמונה, וכנראה שלא סתם. בימינה שכחו לספר שעוד לפני משבר הקורונה עמד שיעור החוב בסינגפור על 130% מהתוצר, בין היתר הודות לשירותים הציבוריים המפותחים במדינה. לדוגמא, כ-80% מהדיור בסינגפור הוא דיור ציבורי, שנבנה על ידי הממשלה.

עצמאים: הנפגעים הגדולים ביותר של המשבר הכלכלי הבינו שהדרך לתיקון מצבם באופן מעמיק עוברת גם בכנסת. ראש לשכת העצמאיים בישראל (לה"ב), רועי כהן, הימר על עופר שלח, הימור שהתברר כמוטעה כשהמפלגה לא התרוממה. מייסד השולמנים, אביר קרא, לעומת זאת, יצא לסיבוב מפלגות קטן ובסוף הצטרף לחזון סינגפור של בנט – פחות מסים, פחות רגולציה, פחות מדינה.

העצמאים נמצאים בצומת דרכים. הקורונה המחישה לרבים מהם שברגעי משבר, כולם זקוקים לרשת ביטחון, גם פרילנסרים ועוסקים פטורים. קרא מייצג את הקצה הנגדי, המבקש להרחיק את המדינה מהם עוד יותר. הוא גם מתנגד לדמי אבטלה, ביטוח סוציאלי וכל סוג של הסדרה. לעצמאים שמחפשים רפורמה בכיוון ההפוך לא נשאר שחקן על המגרש.

קהלת: נראה שדווקא יש חדש תחת השמש. מכון קהלת, מרכז רעיוני ימני קיצוני, פועל בזירה הפוליטית כבר שנים רבות, אבל במערכת הבחירות הזו הוא עיצב את מצען של שתי מפלגות ימין מרכזיות: תקווה חדשה וימינה. לימין הכלכלי הקיצוני מעולם לא היה כוח פוליטי משמעותי בישראל, מלבד נתניהו ששימש לפעמים כשגרירו.

גדעון סער. שר אוצר מקצועי או קיצוצים במיקור חוץ? (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
גדעון סער. שר אוצר מקצועי או קיצוצים במיקור חוץ? (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

קהלת מאגף מימין, בשיח רדיקלי יותר, את הקונצנזוס הניאו-ליברלי, שאפיין בעשורים האחרונים גם את השמאל וגם את הימין. בתחילת ימי הקורונה הם דיברו על הסרת מעורבותה של המדינה והציעו לתת למגיפה לעשות את שלה. בקהלת מאמינים במתקפה ישירה על ועדי עובדים וזכות ההתאגדות, ב"הרס יצירתי" של עסקים חלשים ובשמרנות פיסקלית קיצונית.

שר אוצר מקצועי: המועמד גדעון סער לא הציג מועמד לתפקיד שר אוצר, וטען שזה תפקיד בו דרוש מינוי מקצועי, כדי שיוכל לפעול ממניעים "מקצועיים ולא פוליטיים". קשה להאמין שבתוך המו"מ הקואליציוני הצפוף זה יקרה, ובכל זאת שווה לשאול: למה דווקא שר אוצר צריך להיות מינוי "מקצועי", כלומר לא נבחר ציבור? במשרד האוצר יש דרג מקצועי. ההחלטות שאותן שר האוצר הבא יידרש לקבל אינן "מקצועיות", אלא פוליטיות וערכיות. בהקשר הכלכלי, המילה "מקצועי" מצביעה לרוב על דבר אחד בלבד: שמרני.

תקציב 2021: הסיבה הפורמלית שהביאה לפיזור הכנסת היא היעדר תקציב לשנת 2021, ובכל זאת נתניהו טוען בימים האחרונים כי "יש תקציב", ואפילו אומר: "העברנו תקציב המשכי". אלא שתקציב המשכי לא 'מעבירים', זה בדיוק העניין בו. מדובר בהטעיה בעייתית במיוחד של ראש הממשלה.  גם ברמה הכלכלית – את היעדר התקציב מרגישים היטב במשרדי הממשלה; וגם מבחינה דמוקרטית – אם תקציב המשכי הופך להיות תקציב רגיל, אין יותר צורך בממשלה ובכנסת.

בכל מקרה, ישראל נכנסה לשנה שנייה של תקציב המשכי, שאמנם שופר בחקיקה אך נותר בעייתי. אם תקום ממשלה, תקציב יאושר ביוני לכל המוקדם. ובתסריט הלא כל כך בלתי סביר של בחירות חמישיות? כנראה שגם 2021 תעבור ללא תקציב.​

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!