חובת רישוי, דיווח אחזקות ופיקוח על השוק הן חלק מההצעות לאסדרת שוק הקריפטו המופיעות בטיוטת חוק ההסדרים ל-2023. ההצעות מבוססות על ההערכה לפיה כ-200 אלף ישראלים הם כבר בעלי אחזקות בקריפטו, וחשופים לתרמיות, שגיאות ותנודתיות רבה המאפיינת את השוק הזה, ומסבות לחלק גדול מהמשקיעים הפסדים צורבים.

לצד הצעות אלה, המערכת הבנקאית מקשה, נכון להיום, על הפקדת כספים שהושגו דרך מסחר בקריפטו, מה שמקשה בין היתר על תשלום מיסים למדינה בגין רווחים בתחום. ההצעות בחוק נועדו להסיר חסמים בפני תעשיית הקריפטו בישראל, אך גם להגביר את הפיקוח עליה.

ההצעות יכולות לצמצם חלק מהסיכונים, אך מתן הלגיטימציה לקריפטו עלול דווקא להגדיל את היקף הסיכון הכולל הנובע מעצם השימוש בו.

שחקנים זרים יוכלו להוציא רשיון ישראלי ואחזקות מעל 200,000 יחוייבו בדיווח

ההצעה המשמעותית ביותר בחוק ההסדרים היא לתקן את החוק הישראלי, כך שהמפקח על נותני שירותים פיננסים מוסדרים יוכל להעניק רשיון עם תנאים גם לחברות קריפטו זרות. לחילופין, יוכל לתת הקלות לאותן חברות, אם ישתכנע שהן מפוקחות כיאות בחו"ל ומעניקות הגנות מספיקות למשקיעים.

במקביל לכך, מוצע שכל עיסוק ביעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול השקעות בקריפטו תחוייב ברשיון ישראלי מתאים.  בתחום המס, מוצע לקבוע חובת דיווח לרשות המסים על אחזקת קריפטו בשווי מעל 200,000 שקלים.

עוד מוצע בחוק, שבעתיד ייקבע גוף שיוכל לפקח על נכסים דיגיטליים מגובים. נכס דיגיטלי כזה למשל הוא טוקן הקריפטו TETHER, שאמור להיות מגובה בדולרים אמריקאים, אך אינו מפרסם פירוט מלא של אחזקותיו, ויש סימנים רבים לכך שלחברת TETHER אין מספיק דולרים כגיבוי. סוגיית הבטחת הגיבוי הנאות של נכסי קריפטו שצמודים למטבע מדינתי רגיל קריטית כדי למנוע "רעידת אדמה" פיננסית, שמתחילה בשוק הקריפטו, ועוברת מהם אל שווקי ההון המסורתיים והכלכלה הריאלית.

עוד מוצע לבחון את האסדרה בתחום ה-DAO – "ארגונים אוטונומיים מבוזרים" – שהם מיזמים עסקיים שלא נרשמים כחברה, עמותה או אגודה במרשם משפטי מדינתי רגיל, אך מגייסים הון בעזרת מטבעות קריפטו ומעניקים זכויות הצבעה באמצעות טוקנים של קריפטו.

הקריפטו תוכנן כדי להביס את הפיקוח 

מטבעות קריפטו לא תוכננו כדי להיות יעילים, או כדי לספק שירות חיוני לציבור והם אכן לא יעילים וחסרי תועלת כמעט לחלוטין בהשוואה למערכות פיננסיות מקובלות. הם תוכננו כדי להקשות על ממשלות, בתי משפט ובנקים להתערב בהעברות של קריפטו והם עומדים במשימה הזו לא רע.

הרגולציה יכולה להשפיע על חלק מאוד חשוב בכלכלת הקריפטו – החלק שמתנהל בשקלים, דולרים או יורו – אך לא על אחזקת קריפטו באמצעות ארנק דיגיטלי. כל רגולציה תתקשה להתמודד עם חסרונות יסודיים של בטכנולוגיית הבלוקצ'יין, שנועדה לאפשר תשלומים בין ארנקים דיגיטליים ללא שליטה מרכזית, עליה מבוססים כל מטבעות הקריפטו ונכסים נוספים בתחום זה. הטלת פיקוח מקיף על החלק שמתנהל בשקלים, לא תצמצם שום סיכון שנובע מהחלק שמתנהל על גבי בלוקצ'יין.

כך למשל, בית משפט אינו מסוגל לאכוף ביעילות סכסוך עסקי לגבי נכס קריפטו, ובוודאי שלא צו ירושה. הסיבה היא שארנק קריפטו נעול בסיסמה, שאם היא הולכת לאיבוד, כל הנכסים בתוכו אבודים לנצח, ולא רק בעבור הבעלים, אלא שהנכס עצמו הושמד מבחינה מעשית. בדומה לכך, שליחת נכס לקריפטו לכתובת ארנק בלתי קיימת בשל שגיאת הקלדה היא חיסרון שרגולציה לא יכולה למנוע, כי כך פועלת תשתית הבלוקצ'יין.

לצורך השוואה, בנק יכול לבטל בדיעבד העברת כסף אם נשלחה למספר חשבון לא קיים ולשחזר סיסמאות המקנות גישה לחשבון לבעליו החוקיים, ועליו גם כמובן לציית לפסק דין משפטי.

יש גופים פיננסיים, כמו PAYPAL העולמית, או בנק "פפר" שבבעלות בנק לאומי, שמציעים חשיפה לקריפטו בשיטת "גן סגור", בה הלקוח לעולם לא נוגע בקריפטו ממש, אלא קונה ומוכר מהבנק מטבעות קריפטו בצורה וירטואלית. ברקע, הבנק מתקשר עם ספק נוסף משוק הקריפטו כדי לבצע רכישות מצרפיות, כך שיוכל לגדר את הסיכון לבנק בתחום זה.

הבעיה בשיטה זו היא שמוסדות מפוקחים נדרשים לסמוך על מוסדות חסרי פיקוח כדי לקבוע מהו שווי הקריפטו שהם "מוכרים" ללקוחות. היעדר יכולת לקבוע שער של מטבע קריפטו מול מטבע מדינתי בזמן אמת ובאופן אמין הוא סיבה מרכזית לכך שרשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) מסרבת בעקביות לשווק קרן סל סחירה (ETF) להשקעות בקריפטו דרך שוק המניות הרגיל.

העובדה ש"גנים סגורים" ניתנים לרגולציה, בעת שלא ניתן להחיל את רובה על אחזקות קריפטו ממשיות דרך ארנקים דיגיטליים נעולים בסיסמה מסמלת מצב אבסורדי. למעשה, הדרך היחידה להחזיק קריפטו באופן מפוקח ובטוח היא לא להשתמש בשום טכנולוגיית קריפטו או ארנק דיגיטלי כלשהו.

הכשרת הקריפטו עשויה לעודד הזרמת כספים אליו ולייצר משבר פיננסי

דברי ההסבר להצעות האסדרה מציינים כי מטרתה הראשונה היא "לקדם אסדרה אחראית של הפעילות בנכסים דיגיטליים בישראל, תוך הגנה על משקיעים וצרכנים".

לפי ההסבר, הפעילות בנכסי קריפטו מלווה בסיכונים רבים "ובכלל זה סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, סיכונים ליציבות הפיננסית והמוניטרית, וסיכוני אובדן הכנסות ממיסים. לצד אלו, קיימים סיכונים עבור ציבור המשקיעים והצרכנים לרבות חשיפה לסיכוני הונאה, סיכונים תפעוליים וחשיפה לסיכוני שוק חריגים". מפולת הקריפטו בשנה האחרונה והחקירות הפליליות הרבות בתחום מראים כי סיכונים אלו נוטים להתממש. מצד שני, התועלת בקריפטו מוגדרת רק כ"אפשרית", ללא הוכחה שהיא בכלל קיימת.

פרופ' הילארי אלן, מומחית אמריקאית לרגולציה פיננסית, מתריעה כנגד קביעת רגולציה שמביאה ל"הלבנת" טכנולוגיות שלא הוכיחו תועלת חברתית ברורה. הסיכון הגדול הבולט שיש בקריפטו ועדיין לא התממש הוא סיכון מערכתי לשווקים הפיננסיים המסורתיים. משקיעים מוסדיים, בנקים ומוסדות ציבור עדיין נמנעים ברובם מהשקעות בקריפטו והפרדה זו הגנה עליהם ממפולת הקריפטו של 2022.

לדעת פרופ' אלן, לא רק שאסדרה יכולה לגרום לעוד לקוחות פרטיים להזרים כספים לשוק מסוכן כמו שוק הקריפטו, אלא שגופים מוסדיים ובנקים ישאפו להעביר לשם נכסים, בשל הקושי המובנה לפקח על המתרחש בשוק זה. במצב כזה, משבר בשוק הקריפטו יוכל להדביק את המערכת הפיננסית כולה במהירות רבה.

בישראל מגיבים באיחור להתפתחות העולמית לגבי אסדרת הקריפטו 

עד 2022 היה נראה שארצות הברית צועדת לקראת צעדים דומים במטרה לקבוע רגולציה לקריפטו, בתמיכת לובי גדול וממומן היטב, שפעל לוודא שהיא תהיה רכה ככל שניתן. האיחוד האירופי קבע רגולציה משלו, שתחול בהדרגה בשנים הבאות. ההצעות הישראליות דומות מאוד לחשיבה המקובלת של לפני שנה בארצות הברית.

מאז, הקושי לממש רגולציה כזו בצורה אפקטיבית הולך ונעשה ברור יותר. באמצע השנה שעברה, ארצות הברית הטילה חרם על ארנקים דיגיטליים שמומנו בעזרת שירות התוכנה TORNADO.CASH, שנועד להסוות את מקור הקריפטו. האיסור הוטל לאחר שהתברר ששירות זה סייע להאקרים צפון קוריאנים לשדוד נכסי קריפטו בשווי מאות מליוני דולרים.

לחרם יש הצלחה חלקית בלבד במניעת העברות קריפטו אסורות, מכיוון שרק חלק מרשת המחשבים הרלוונטית (אית'ריום) נמצא בבעלות אמריקאית. מנגד, כל אדם עם מיומנות סבירה בגלישה באינטרנט יכול לגלות איך לשלוח קריפטו בכמות קטנה דרך TORNADO.CASH לכל ארנק דיגיטלי של שזהות בעליו ידועה. הטרלה כזו נועדה "לזהם" את ארנק היעד כך שהוא אמור להיחסם על ידי כל מי שמציית לחוק האמריקאי.

בהמשך השנה, מפולת הקריפטו ובייחוד קריסת זירת המסחר FTX גרמו למחוקקים אמריקאים לקחת צעד אחורה עם יוזמות חקיקה בתחום זה.

כיום הזירה האמריקאית נחלקת בין מחוקקים, בעיקר בצד הימני, שסבורים שיש לעודד קריפטו בשם חדשנות פיננסית ולא להגביל אותו. מנגד, בעיקר בצד השמאלי יש מחוקקים שסבורים שמדובר בעיקר בכיסוי להונאות פיננסיות ופשע שיש לעקור מהשורש.

בתווך, קיימים מחוקקים הסבורים שהרחבת כללי האסדרה וסמכותם של רגולטורים פיננסיים תוכל לאפשר "חדשנות אחראית", בדומה לעמדת ממשל ביידן עצמו. בקונגרס ובתקשורת האמריקאית ישנם ויכוחים של ממש בנושא, שאין להם שום הד בישראל.

במקום לקבוע רגולציה לקריפטו, הציעה פרופ' אלן להטיל איסורים על השימוש בו. בשימוע בבית הנבחרים היא הציעה לפעול בדומה לחקיקה הסינית ולהצעות הבנק המרכזי בהודו, או לפחות איסורים על אחזקה ב"נכסים דיגיטליים מגובים", שבפועל אינם מגובים כראוי, לצד הרחקה מוחלטת של בנקים מאחזקות קריפטו. גם המשקיע צ'ארלי מאנגר, סגן הנשיא בענקית ההשקעות ברקשייר הת'וואי, פרסם בשבוע שעבר מאמר בוול סטריט ז'ורנל הקורא לארצות הברית ללכת בעקבות סין בהטלת איסור גורף על קריפטו.

הפדרל ריזרב פרסם לפני כשבוע הודעת אזהרה לכלל הבנקים בארצות הברית בנוגע לעשיית עסקים בלתי מוקפדת בתחום הקריפטו, לאור מחדלים עמוקים בציות לחוק שהתגלו בקרב מספר קטן של בנקים שכן הסכימו לעבוד ישירות עם חברות קריפטו, לעומת הרוב שנמנעו מכך.

מן הצד הנגדי, טום אמר, "מצליף" הרוב הרפובליקני בבית הנבחרים, קורא להגביל דווקא את סמכויות רשות ניירות הערך האמריקאית, כדי "לא לחנוק את תעשיית הקריפטו עם רגולציה".

אם המטרה המוצהרת של האסדרה הישראלית היא "ליישר קו" עם אסדרות מקבילות במדינות המערב, הויכוח בארצות הברית מראה שהקו כבר זז.