רשות התחרות הודיעה אתמול (חמישי) כי החליטה לפתוח בהליך היוועצות עם נגיד בנק ישראל פרופסור אמיר ירון והמפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי בנוגע לאפשרות להכריז על קבוצת ריכוז בתחום הבנקאות ולתת לבנקים הוראות בתחום הפיקדונות והעו"ש.  בבנק ישראל מיהרו להבהיר כי "בפגישה ללא הוצגו כל נתונים או ניתוח מקצועי כמותי בנושא. בניגוד למה שפורסם הנגיד והמפקח לא גיבשו כל עמדה בנושא".

הרשות החלה בבדיקתה בחודש ספטמבר 2022 ביחס לאפשרות לקבוע כי חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות: בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק דיסקונט, בנק מזרחי והבנק הבינלאומי, הן קבוצת ריכוז ולאפשרות לתת להן הוראות בתחום הפיקדונות וניהול יתרות עו"ש.

הכרזת הבנקים כקבוצת ריכוז תוכל להקל על לקוחות

בדיקות הרשות עד כה מצביעות לכאורה על תחרות מוגבלת בין בנקים אלו, שחלקם בניהול חשבונות עו"ש ללקוחות קמעונאיים הוא קרוב ל-100%, בפרט בתחום קבלת הפיקדונות מלקוחות במגזר הקמעונאי (משקי בית ועסקים זעירים וקטנים). כמו כן עולה, כי בנקים אלו ממעטים להציע שירותים "פריקים", שלא כוללים התניית שירות אחד באחר.

ממצאי הרשות, כפי שהוצגו לוועדת הכספים לאחרונה, מעלים כי קיימים פערים משמעותיים בין הריביות המוצעות על פיקדונות למשקי בית ולעסקים זעירים וקטנים, לעומת הריביות המשולמות על פיקדונות במגזרי הפעילות של עסקים בינוניים וגדולים ובנקאות פרטית.

הכרזה על הבנקים כקבוצת ריכוז יכולה לאפשר לרשות התחרות לקבוע מספר הוראות כמו איסור התניית שירות בשירות, דוגמת איסור הצעה של תנאים נחותים על פיקדון בריבית המוצעת ללקוח שאין לו חשבון בבנק.

אפשרות נוספת היא הטלת חובה על הבנקים לקבל פיקדון מחברות תשלומים חוץ בנקאיות שיבקשו לפעול כ"מאגדי פיקדונות", תוך הגדלת כח המיקוח שלהן. הוראה אפשרית נוספת היא חשיפת מידע השוואתי ללקוחות.

הקרב בין הנגיד, הכנסת והממשלה

ביום רביעי נועד שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עם נגיד בנק ישראל, לדיון שנקבע מראש בנושא ענף הבנקאות. בפגישה נכחו גם המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי, ראש אגף תקציבים יוגב גרדוס וראש רשות המסים, ערן יעקב וכן אנשי מקצוע ממשרד האוצר ומבנק ישראל. הפגישה כללה דיון ראשוני בנושא מיסוי רווחי יתר על המגזר הבנקאי, אשר נשקלים במשרד האוצר במקביל לסט הכלים המתגבש במסגרת המאבק ביוקר המחיה. בסיכום הדיון נקבע כי תתקיים פגישה נוספת בשבוע הבא להמשך השיח בנושאים אלו.

התנועה לאיכות השלטון קראה לשר האוצר לא להירתע מלחצים ולהטיל מס רווחי יתר על הבנקים. לפי הודעתה, התנועה פועלת מאז חודש אוגוסט 2022 לקידום הטלת "מס אינפלציה" זמני על רווחי היתר של הבנקים כתוצאה מעליות ריבית בנק ישראל מאז תחילת שנת 2022. התנועה מציינת בפנייתה את דבריו של שר האוצר עצמו, אשר נאמרו במסגרת כנס אלי הורוביץ לכלכלה: "אי אפשר שלא לדבר במסגרת המאבק בריכוזיות וביוקר המחיה על רווחי העתק של הבנקים כתוצאה מעליית הריבית. רווחים שהם זוכים בהם מן ההפקר ומפערי ריבית גדולים בין אשראי לפיקדונות ולא ניתן לייחס אותם לעבודה קשה ולהתייעלות. אני מוצא היגיון רב במיסוי רווחי היתר הללו בשיעורים גבוהים, בעיקר כדי למנוע מהבנקים את המוטיבציה להשיג אותם, ובכדי לגרום להם לגלגל אותם בחזרה אל הציבור".

עימות פוליטי נרשם בין הנגיד לבין הכנסת והממשלה, בעקבות הצעת החוק של חבר הכנסת ינון אזולאי (ש"ס) לחייב את הבנקים לשלם ללקוחות ריבית על יתרת זכות בחשבון העובר ושב, שלא מזכה היום בריבית כמעט בכל סוגי החשבונות. בחשבונות אלו "שוכבים" כיום כ-500 מיליארד שקלים המהווים מקור מימון זול במיוחד לבנקים, עליהם הם אינם נדרשים לשלם דבר, ויכולים לזכות ללא כל מאמץ בריבית בגובה ריבית בנק ישראל, קרי, 4.75% כיום.

הנגיד ירון שיגר מכתב חריף בנושא לראש הממשלה, ובו התנגד להתערבות הכנסת בתמחור המוצרים הבנקאיים, וקביעת מחיר אחיד משום שהיא "מדכאת תחרות והתייעלות". עוד טען ירון כי הצעת החוק היא "פגיעה חמורה בעצמאות בנק ישראל". ראש הממשלה נתניהו פעל לדחות את הדיון בקריאה טרומית בהצעת החוק. במקביל, הנגיד ירון זכה לביקורת ציבורית על מדיניותו בתחום הריבית והתערבותו בהליך החקיקה.

נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין אמר בתגובה למכתב הנגיד: "לאחר שבנק ישראל העלה ממאי 2022 בעשר פעימות את הריבית מ־0.1% ל־4.75% הוא היה צריך להבין את תוצאות העלאות ריבית אלה על המגזר העסקי, משקי הבית ובעלי המשכנתאות. הנגיד הסתפק בהחלטות של העלאות הריבית מבלי להתמודד עם התוצאות. כתוצאה מכך, חברי כנסת התרעמו על התוצאה הקשה שנוצרה ויזמו תיקוני חקיקה וזאת גם חובתם. אכן, אין מקום לפגוע בעצמאות בנק ישראל, אבל לא ייתכן שבנק ישראל יתעלם מתוצאות העלאות הריבית".

גם יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן (הליכוד) העביר ביקורת על הנגיד: "הצעת החוק נחסמה בלחץ הנגיד והבנקים. אם זה המצב כשעושים משהו לטובת האזרחים וזה נעצר בגלל לחץ, אז בסוף לא נעשה שום דבר לטובת הציבור. היה צריך להעביר את ההצעה בקריאה טרומית ורק אחרי זה לנהל מו"מ עם הבנקים והנגיד".

למרות מאמצי הנגיד, המחירים לא ירדו

הנגיד מנסה לבלום את הלחצים מהדרג הפוליטי על הבנקים, שבאותה מידה מבטאים נגיסה בסמכויות של בנק ישראל והפיקוח על הבנקים. בתחילת תקופת עליית הריבית, נהג הפיקוח על הבנקים בעדינות יתרה בבנקים, תוך פניה וולנטרית לבנקים לשפר תנאים ללקוחות, ללא כל דרישה או קביעת סנקציות

במכתבו לראש הממשלה ציין מספר פעולות בהן פעל הבנק לקידום תחרות במגזר הבנקאי: הקמת 2 בנקים חדשים, הסרת חסמים למעבר נח וקל של לקוחות בין בנקים, הגברת השקיפות של הריביות שמציעים הבנקים על פקדונות, באופן השוואתי, קידום רפורמה בתחום המשכנתאות, שמאפשרת להשוות הצעות בין בנקים, והקמת מאגר נתוני אשראי, בעזרתו גופים חוץ בנקאיים יכולים להתחרות בבנקים במתן אשראי. בנוסף, הנגיד כינס את ראשי המערכת הבנקאית והודיע להם כי הוא מצפה מהם להיטיב את התנאים ללקוחות, הן בהקשר מתן ריבית על פקדונות והן לגבי גובה הריבית על משיכת יתר.

לפי סקירת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לגופים חוץ בנקאיים יש עלויות גיוס הון יקרות משמעותית מעלויות הגיוס של הבנקים, מה שמקשה עליהם להציע אשראי בריבית נמוכה יותר ללקוחותיהם, לעומת הבנקים. במקביל, בנק ישראל מאפשר לבנקים להרוויח ריבית גבוהה על פקדונות ללא כל מאמץ מצידם.

למרות השיפור המשמעותי בריבית אותה מציעים הבנקים על פקדונות, באופן מצרפי העלאת הריבית אותה יזם בנק ישראל גרמה להעלאת המרווח הפיננסי של הבנקים – כלומר הגדלת הפער בין מחיר האשראי לבין הריבית על פקדונות, לרעת הציבור. עד כה, תמך הנגיד רק בצעדים להגברת תחרות, ולא בהתערבות ישירה שמפחיתה את העלויות לציבור.