גורמים בקואליציה בגרמניה מבקשים לבחון מחדש את העסקה לרכישת 2 מיליון טון של גז מחצבים מונזל (LNG), מקטאר, עקב תמיכתה בארגון חמאס. לחצים פוליטיים בארצות הברית מופנים כלפי הנשיא ביידן, כדי למנוע מאיראן גישה לכספים שארצות הברית אמורה להפשיר, במסגרת הסכם חילופי שבויים. בקטאר מכחישים זאת. במקביל, צרפת חתמה ביום חמישי על 2 הסכמים לרכש 3.5 מיליון טון LNG מקטאר ל-27 שנים – שיסתיימו אחרי שנת 2050, בה אירופה התחייבה להפוך לניטרלית פחמן.
המלחמה באוקראינה והצורך להפחית את התלות באספקת גז מרוסיה דוחפות את מדינות אירופה לחפש ספקים חלופיים לגז, כולל מישראל. מי שערוכה לספק גז בהיקף משמעותי היא קטאר, לה עתודות גז גדולות וגם מתקני הנזלה, שמסוגלים להטעין אניות גז ובכך למכור אותו לכל יעד בעולם.
לפי אתר 'פוליטיקו', שליט קטאר, האמיר אל ת'אני נפגש בגרמניה עם ראש הממשלה אולף שולץ, למספר פגישות השבוע, וזאת מבלי שהופיעו יחד בפומבי, מה שמעיד על רגישות הסיטואציה.
חלק מחברי הקואליציה של שולץ ביקרו בחריפות את הכוונה להגדיל את יבוא הגז מקטאר. מיכאל מרוז, ממפלגת FDP, אמר כי על גרמניה לייבא גז רק משותפי סחר שמכירים בזכותה של ישראל להתקיים ולא נלחמים בה. "ההתקפה הברברית של טרוריסטים מחמאס מראה כמה חשוב להיאבק במימון הטרור", אמר קרוז והוסיף "אם חמאס קיבלה תמיכה כספית ואחרת מקטאר במשך שנים, גרמניה לא יכולה להודות לה על ידי רכישת מיליוני מטרים מעוקבים של גז".
לטענת קטאר, הסיוע הכספי נועד לדאוג לפלסטינים ולא לחימוש חמאס. לפי המזרחנית רונית מרזן, כל כניסה של כסף לרצועת עזה מכל מקור שהוא מתורגם על ידי חמאס להתעצמות צבאית בשל פינוי הכספים שאחרת היו משמשים לצרכי האוכלוסייה.
שולץ הגן על הפגישות עם מנהיג קטאר, בטענה שיהיה זה "בלתי אחראי לא להשתמש בכל הקשרים האפשריים כדי לתווך בין הצדדים למען אלו שנחטפו על ידי חמאס". שולץ ספג ביקורת גם ממפלגת הנוצרים הדמוקרטים באופוזיציה, לפיה "קטאר היא אחת המממנות החשובות של הטרור החמאסי", אמר חברת הפרלמנט גיטה קונרמן. לדבריה, "ישראל לא זקוקה למס שפתיים אלא לסולידריות".
חשבון רשת בשם QATAR AFFAIRS, המתחזה לערוץ חדשות מקטאר, ניסה להפיץ מידע לפיו קטאר היא זו שכעת שוקלת מחדש את העסקה עם גרמניה, אם ההפצצות בעזה לא יפסקו. בקטאר מעריכים שמדובר בתרגיל דיסאינפורמציה, שנועד לפגוע בקטאר ולהציגה כספקית בלתי אמינה על ידי גורמים מאיחוד האמירויות.
קטאר הסכימה לבקשת ארצות הברית למנוע מאיראן גישה לתקבולי מכירת נפט על רקע תקיפת חמאס
קטאר גם מתווכת בין ארצות הברית לאיראן, בעסקה שהייתה אמורה להפשיר תקבולים של איראן בהיקף של 6 מיליארד דולר, כנגד מכירת נפט, בעבור רכישת מצרכים חיוניים לאוכלוסייה.
גורמים מדיניים בארצות הברית אומרים כי קטאר הסכימה למנוע מאיראן גישה לתקבולי מכירת הנפט על רקע תקיפת חמאס, אך קטאר מכחישה שהסכימה. הפשרת הכספים היא חלק מהסכם רחב יותר בין ארצות הברית לאיראן, שהושג לפני כמה שבועות בנושא חילופי שבויים בין המדינות, שהביאה לשחרור 5 אזרחים אמריקאים בחודש שעבר. ראש ממשלת קטאר הודיע כי קטאר לא הסכימה להקפיא באופן לא פורמלי את הכספים והגישה אליהם תותר בהתאם להסכם המקורי.
גורמים פוליטיים בארצות הברית לוחצים על הנשיא ג'ו ביידן שלא לממש את ההסכם ולא להפשיר את הכספים לטובת איראן. הכסף, שמיועד למטרות המוניטריות, חזר להיות מוקפא, אך גורמים רשמיים בארצות הברית סירבו לאמר האם הקפאה זו היא זמנית או לא. הביקורת מגיעה בעיקר מקרב הרפובליקנים, כאשר ממשל ביידן הצהיר כי לא נמצאו ראיות שמתקפת חמאס מקורה בהוראה מאיראן או שסייעה לה באופן ישיר.
משרד האוצר לא הוציא צו להקפאת הכסף, אלא פועל על סמך הבנות עם המתווכת קטאר, שלא לאפשר לאיראנים גישה אליו עד להודעה חדשה. לפי מזכיר המדינה אנטוני בלינקן, "איראן לא ניגשה בשום צורה ואופן לכספים שהועברו לקטאר".
צרפת תרכוש 3.5 מיליון טון LNG מקטאר למשך 27 שנים
בצרפת חתמו אתמול על הסכם רכש גז מקטאר למשך 27 שנים, בהיקף של 3.5 מיליון טון LNG לשנה. אם ההסכם יצא לפועל, פירושו של דבר שצרפת תמשיך לרכוש גז מקטאר גם אחרי שנת 2050, אז צרפת מחויבת עם שאר מדינות האיחוד להפוך לניטרלית פחמנית. במילים אחרות, צרפת תידרש לקבע פחמן בהיקף דומה למה שייגרם כתוצאה מיבוא הגז מקטאר וכן בשל פליטות פחמן אחרות, משנת 2050.
שר האנרגיה של קטאר, סעאאד אל קטאבי אמר כי שני ההסכמים שנחתמו מול חברת טוטאל הצרפתית ישפרו את הביטחון האנרגטי של צרפת. ההסכם יחל לצאת לפועל בשנת 2026. חברת טוטאל עצמה גם מבצעת את קידוחי חיפוש הגז בשטח הימי של לבנון, אך היום (שישי) הכריזה כי הקידוח הראשון שביצעה במאגר כנא, שנמצא בחלקו גם בשטח הימי של ישראל, לא מצא גז בכלל.
קטאר שואפת להגדיל את תפוקת ה-LNG שלה ב60% עד שנת 2027, ל-126 מיליון טונות בשנה. גם ענקיות האנרגיה של הבריטית, ENI האיטלקית ואקסון מוביל האמריקאית חתמו על הסכמים עם קטאר, על שיתופי פעולה בתחום הרחבת הפקת ה-LNG.
ישראל רוצה לייצא עוד גז, אבל לא יכולה להוות תחרות לקטאר ועלולה לפגוע בביטחון האנרגטי העצמי שלה
למרות גילויי הגז בישראל, לא מדובר בכמויות שיכולות להתחרות בעתודות הגז של קטאר. קטאר מחזיקה בעתודות הגז השלישיות בגודלן בעולם, אחרי רוסיה ואיראן, שמסתכמות בכ-11% מסך עתודות הגז בעולם. ישראל נמצאת במקום ה-45 עם 0.1% מעתודות הגז בעולם, לפי נתוני אתר WORLDOMETERS.
יצוא הגז מישראל נמצא גדל משמעותית בשנה שעברה, אך ישראל לא יכולה לספק כיום גז לאירופה, בהיעדר תשתיות יצוא. הגז היחידי שישראל מייצאת לאירופה, נעשה בתיווך מצרים, לה יש שני מתקני הנזלת גז, אלא שערוץ זה פגיע כעת – המדינה השביתה את פעילות אסדת "תמר" וחברת שברון השביתה את צנרת EMG מישראל למצרים, מה שמותיר יצוא מוגבל של גז דרך ירדן למצרים. המצרים זקוקים כעת לגז בעצמם, וספק אם גז ישראלי יגיע לאירופה בחודשים הקרובים.
חברות הגז בישראל שוקדות על הקמת מתקן הנזלת גז צף (FLNG) בעלות של מעל 5 מיליארד דולר, אך כדי להחזיר את עלות ההשקעה על ישראל לייצא גז בכמות שכמעט בודאות תביא למחסור משמעותי בגז בישראל בעתיד. בטרם פרוץ המלחמה עם חמאס הודיע שר האנרגיה ישראל כ"ץ (הליכוד) כי בקרוב יפרסם החלטות נוספות בנושא יצוא גז, בנוסף להיתר יצוא הגז שכבר ניתן למאגר תמר, אך נכון לעת הזו, החלטות אלו נדחו.
השר טען בעבר כי הגדלת הייצוא לא תפגע בביטחון האנרגטי בישראל והיא מחויבת על מנת לאפשר מימון של השקעה הנדרשת בפיתוח נוסף שיגדיל את התפוקה משדות הגז של ישראל, אך ראש הממשלה בנימין נתניהו חישק אותו באמצעות הודעת תמיכה כללית בתכנית היצוא, שמלווה בהקמת צוות בין משרדי שיעסוק בביטחון האנרגטי של ישראל. במלים אחרות, זו היא נטילה מעשית של סמכות ההחלטה מהשר כ"ץ לבדו לפורום רחב יותר.
