דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון י"ח באייר תשפ"ד 26.05.24
24.6°תל אביב
  • 19.6°ירושלים
  • 24.6°תל אביב
  • 20.8°חיפה
  • 22.8°אשדוד
  • 20.9°באר שבע
  • 27.7°אילת
  • 24.4°טבריה
  • 16.0°צפת
  • 23.9°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

כמעט שנה של סחבת: המדינה דוחה שוב את מתן עמדתה בתיק וולט

המדינה נדרשה ביוני 2023 להגיש את עמדתה על ייצוגיות התביעה של שליח וולט להכרה ביחסי עבודה | במדינות רבות נושא כלכלת הפלטפורמה נמצא בדיון ואף נקבעה רגולציה, אך מדינת ישראל נמנעה עד כה מלהביע את עמדתה בנושא

הפגנת שליחי וולט בירושלים (צילום: אור גואטה)
הפגנת שליחי וולט בירושלים (צילום: אור גואטה)
הדס יום טוב

פרקליטות המדינה ביקשה אמש (חמישי) מבית הדין הארצי לעבודה, בפעם החמישית בחודשים האחרונים ובפעם העשירית בסך הכל, הארכה להגשת עמדתה בערעור בתביעתו של גולן חזנוביץ', שליח וולט לשעבר שתבע את החברה להכרה ביחסי עבודה ותשלום שכר מינימום וזכויות סוציאליות.

ענקית המשלוחים וולט, שהחלה לפעול בארץ ב-2018 והתעצמה בתקופת הקורונה, אינה מעסיקה את שליחיה ואינה מנהלת עימם יחסי עבודה. השליחים עובדים בה במעמד "קבלנים עצמאים", ללא שכר מינימום וזכויות סוציאליות מצד אחד, ומצד שני ללא מלוא החופש שנהנים ממנו עצמאים, כמו קביעת עלות השירות, ניהול בנק לקוחות, אפשרות להעסיק עובדים ועוד. שיטה זו מכונה בעולם "כלכלת הפלטפורמה" או "תעסוקת חלטורה", והיא אופיינית כיום בחברות הנותנות שירות דרך אפליקציה בארץ ובעולם, בעיקר בתחומי ההסעות והמשלוחים.

תביעתו של חזנוביץ' להכרה ביחסי עבודה מול החברה מתנהלת מאז אוגוסט 2020. בתביעה, שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ועומדת על סך 24 מיליון שקלים, דורש חזנוביץ' שהחברה תכיר בשליחיה כעובדים המועסקים בה, וזכאים לשכר מינימום ולזכויות סוציאליות. בתביעה נטען שוולט מסווגת את שליחיה כ'עצמאים' באופן פיקטיבי, תוך שהיא שוללת מהם את מעמדם כעובדים, במטרה לעקוף את חוקי המגן ולהימנע מתשלום הזכויות הסוציאליות שמגיעות להם. התובע דורש גם להכיר בתביעה כייצוגית ורלוונטית לכל שליחי החברה, מה שהפך אותה לתיק דגל שעשוי לקבוע את עתיד יחסי העבודה בישראל.

שנתיים מהגשת התביעה, באוגוסט 2022, לאחר דיונים רבים והשמעת הטענות, כולל טענותיהם של ארבעה שליחים שמתנגדים לתביעה ומיוצגים על ידי פורום קהלת, בית הדין קיבל את הבקשה לתביעה ייצוגית. כצפוי, וולט ערערה על הקביעה לבית הדין הארצי לעבודה. הערעור הוגש לאחר שבוולט סירבו לקבל פשרה ליצירת מסלולי בחירה לשליחים בין העסקה לעבודה כפרילנסרים.

הדיון הראשון בערעורה של וולט על ייצוגיות התביעה בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים התקיים ביוני 2023, ובמהלכו, לאור משקל התיק והפוטנציאל הרב להשפעה על יחסי העבודה במדינה, ביקשה נשיאת בית הדין, ורדה וירט לבנה, את עמדת המדינה בתוך 30 יום. מאז, המדינה מבקשת הארכות במתן העמדה ומעכבת את הערעור בתיק כבר בעשרה חודשים. תחילה באמתלות שונות, ומאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" בטענות למצב החירום ולשירות מילואים של עורכי הדין מטעם הפרקליטות עד לינואר האחרון.

בשלושת החודשים האחרונים התנהלו חילופי דברים חריפים בתיק סביב הבקשות החוזרות והנשנות להארכה, כשבאישור בקשת ההארכה החמישית מצד המדינה, בינואר האחרון, ציינה הנשיאה וירט לבנה כי "מצופה כי לא יוגשו בקשות הארכה נוספות להגשת עמדה מטעם המדינה". לאחר בקשת דחייה נוספת, בחודש פברואר, היא הבהירה כי "הארכה נוספת לא תינתן". כשהגיעה בקשת ההארכה השביעית, כתבה וירט לבנה: "על אף שמדובר בבקשה לארכת מועד שביעית במספר ועמדת המדינה נתבקשה לפני כ-9 חודשים, ניתנת ארכה במבוקש, כך שעמדת המדינה תוגש עד ליום 4.4.24".

בתחילת אפריל, עם התקרבות המועד האחרון להגשת העמדה, הגישה הפרקליטות בקשת ארכה נוספת לשישה ימים, בטענה כי המלאכה מאומצת, וכי "הונחה לפני גורמים בכירים המלצה להתייצבות בתיק זה". הפרקליטות נקבה בעצמה בתאריך 10 באפריל כתאריך אחרון להגשת העמדה. אולם, כאמור, עמדת המדינה טרם הוגשה.

בבקשת הארכה שהגישה הפרקליטות הלילה, בת שבוע עד ליום חמישי הבא, נכתב כי "על אף שאישור העמדה מצוי בשלב הסופי, טרם ניתן אישור להגשת העמדה". עוד בבקשה שהוגשה, רומזת הפרקליטות לראשונה שהמדינה מתלבטת אם בכלל להתייצב בתיק ולהיענות לקריאת הנשיאה להגיש את עמדתה, בציונה כי "הונחה לפני גורמים בכירים המלצה בנוגע להתייצבות בתיק זה".

וירט לבנה אישרה את הארכה למרות הסתייגויות העבר, כיוון שלדבריה "אין בכך להביא לדחיית ההליך", והדיון עדיין יכול להתקיים בתאריך שנקבע לו בתחילת יולי. על הרמיזה של הפרקליטות על עצם ההתייצבות בתיק הבהירה וירט לבנה בתשובתה: "התייצבות המדינה אלא מתבקשת, אלא נדרשת".

דיון נוסף בתיק נקבע ל-2 ביולי בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

כאמור, לתיק וולט פוטנציאל השפעה רב, והוא צפוי לקבוע את עתיד שיטת "כלכלת הפלטפורמה" בישראל. הנושא נידון בבתי משפט ובפרלמנטים בכל רחבי העולם, כאשר ישנן מדינות רבות שהכריעו בשנים האחרונות על רגולציה ותנאי סף לקביעת יחסי עובד-מעביד מול החברות, ומדינות אחרות שהכריעו ההיפך, כמו פינלנד, מולדתה של וולט. בחודש שעבר, לאחר תהליך חקיקה בן ארבע וחצי שנים (שטרם נגמר), אישרה המועצה האירופית הסכם זמני לקידום חוק להגדרת היחסים בין חברות הפלטפורמה ובין עובדיהן שיחייב את מדינות האיחוד האירופי בקביעת כללי העסקה ורגולציה.

גם בארצות הברית הנושא נמצא בוויכוח ארוך שנים, הן במדינות והן בפדרציה. לאחרונה, לאחר מאבק משפטי מול החברות, אישרה עיריית ניו יורק שכר מינימום של 18 דולר לכ-60 אלף השליחים העובדים בשטחה. ארגון העבודה הבין לאומי עובד על אמנה בנושא כבר מספר שנים.

בישראל, נושא כלכלת הפלטפורמה נידון מספר פעמים בוועדת העבודה והרווחה בכנסת הקודמת, אך לא נעשו כל צעדים בנושא מצד הכנסת או הממשלה. למעשה, המדינה נמנעה עד כה מלהביע את עמדתה בנושא כלכלת הפלטפורמה, והגשת עמדתה בתיק וולט צפויה להיות ההתייחסות הראשונה לנושא זה של גורם רשמי מטעם המדינה.

ממשרד העבודה, מהפרקליטות ומהצדדים לא נמסרה תגובה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!