בשנים האחרונות הפכה ההעסקה הקבלנית לאחת הסוגיות הבוערות בשוק העבודה הישראלי, ועמדה במוקד מאבקים חברתיים ויוזמות חקיקה. לצד עובדי ניקיון ואבטחה, מקיפה התופעה כיום גם מורים, עובדים סוציאליים, עובדי סיעוד ואפילו יותר ויותר עובדי היי-טק המועסקים באמצעות מיקור חוץ ולא על ידי מקום העבודה אליו הם מגיעים יום יום. בחנו מה מציעות המפלגות לעובדים, שפעמים רבות הם השקופים בשוק העבודה.

נתונים מדויקים על היקף ההעסקה הקבלנית בישראל אינם בנמצא, אולם על פי הערכות הקואליציה הארצית להעסקה ישירה, מדובר בלמעלה מ-600 אלף עובדות ועובדים.

המצעים של מרצ, העבודה וגשר מתייחסים לנושא באופן ישיר, וקוראים לצמצום התופעה בכלל ובמגזר הציבורי בפרט. כחלון יכול להתהדר במהלך משמעותי שבוצע בקדנציה האחרונה בשיתוף עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן (המועמד במקום החמישי) ברשימת כחול לבן. מנגד, מרבית מפלגות הימין כלל לא התייחסו לנושא ואף הביעו תמיכה בהגבלת זכות השביתה והעבודה המאורגנת, הכלי האפקטיבי המרכזי להעברת עובדי קבלן להעסקה ישירה.

העבודה

המפלגה קוראת במצעה ל"צמצום משמעותי של העסקת עובדי הקבלן בשירות הציבורי ובמגזר הפרטי, לרבות באמצעות יישום החקיקה להעסקה ישירה, תוך שיתוף פעולה עם ארגוני העובדים והמעסיקים ומתן מענה מידתי לצורך בגמישות תעסוקתית וניהולית".

בין היתר, מתייחס המצע לקידום הצעת חוק הפסקת שיטת ההעסקה הקבלנית, על מנת למנוע ממעסיקים לפגוע בתנאי ההעסקה של עובדי קבלן, שסובלים מתת-תנאים והתעמרות מצד מעבידיהם, של ח"כ עמיר פרץ – שכבר העביר בשנת 2000 יחד עם ח"כ חיים כץ (ליכוד) את החוק הקובע כי עובדים המועסקים באמצעות קבלני כוח אדם יקלטו להעסקה ישירה בחלוף תשעה חודשים מתחילת העסקתם אצל מזמין שירות.

עמיר פרץ (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

בנוסף, קוראת המפלגה להעלאת שכר המינימום ל-7000 שקלים ולהצמדתו לשכר הממוצע במשק – עבור רבים מעובדי הקבלן המשתכרים שכר מינימום (כיום 5,300 שקלים למשרה מלאה) או קרוב לכך, מדובר בסעיף שלו ייושם יהווה שיפור משמעותי ביותר בשכרם. המפלגה קוראת גם לחיזוק מעמד העובד והגנה על זכויותיו "באמצעות הגברה משמעותית של אכיפת חוקי העבודה וגיבוש מדיניות ממשלתית של 'אפס סובלנות' כלפי הסדרי העסקה נצלניים ופוגעניים" ול"ביטול העסקת מורי קבלן וקליטת מורים בתקני קבע במערכת החינוך הציבורית".

ח"כ פרץ אף ביקש בכנסת הקודמת להעביר יחד עם ח"כ אילן גילאון (מרצ) תיקון לחוק חברות כוח האדם, במטרה להחיל אותו גם על עובדי מחשוב, שהוחרגו מהחוק הכללי במסגרת חוק ההסדרים ב-2002. שר העבודה והרווחה כץ ביקש לנסות ולגייס תמיכה בקואליציה להצעת החוק.

מרצ

"שיעור העסקת עובדי הקבלן בישראל הוא הגבוה ביותר בעולם המערבי ושיטות העסקה פוגעניות שונות מומצאות חדשות לבקרים על-ידי משרד האוצר והשוק הפרטי" נכתב במצע מרצ, "העובדים השכירים הוחלפו על-ידי עובדי חברות כוח אדם, שהוחלפו על-ידי עובדי קבלני השירותים והפרילנסרים – העצמאים בעל כורחם. עובדים מכל התחומים חיים בחוסר ביטחון תעסוקתי, ואינם יודעים מה יהיה שכרם, או אם תימצא עבורם עבודה נוספת בסוף החודש או הסמסטר. נשים נפגעות במיוחד מהתרחבות ההעסקה הפוגענית, משום שהן הרוב מבין המועסקים בשיטות נצלניות".

המצע תובע כי לא יחודשו מכרזים קבלניים בשירות המדינה כך שבתוך שלוש שנים תיפסק התופעה בשירות המדינה לחלוטין, וכן ייבחנו מחדש כל ההסדרים של המדינה להתקשרות "זמנית" במודל פרילנס ללמעלה מחצי שנה. "כל התקשרות שנדרשת במהותה לפרק זמן של 6 חודשים או יותר, בהיקף העסקה של 20 שעות בשבוע או יותר, תוכל להיות מומרת בהעסקה ישירה בהתאם להחלטת נותן השירות", נכתב.

לצד זאת מבקשת מרצ לחוקק חוק שייקבע זכויות סוציאליות מוגדלות לעובדים המועסקים לפי שעה, כך ששיטת העסקה פוגענית זו תצומצם למי שאכן נשכר לעבודה על בסיס מזדמן בלבד. עוד, מבקשת מרצ לתת במכרזי שירותים במגזר הציבורי עדיפות של 15% להתקשרות עם תאגידים שבבעלות עובדיהם (קואופרטיבים).

בתחום הרווחה קורא המצע להחזרת רוב השירותים לבעלות המדינה ולהעסקה ישירה על ידיה בתוך חמש שנים, ומדגיש: "לא כל השירותים חייבים להינתן אך ורק ישירות מהמדינה, אולם תבוטל לחלוטין העסקה לא ישירה של עובדים וניהול תחומים שלמים בידי גופים פרטיים".

הפגנת עובדי חסות הנוער מול משרד הרווחה (צילום: אלברט סופר)

בסעיף החינוך נכתב כי "הפסקת פעילותן של עמותות, גופים עסקיים וארגוני מיקור חוץ, המעסיקים מורים בתנאים מחפירים, ללא הכשרה מתאימה וללא זכויות הדומות לחבריהם בחדר המורים".

כחול לבן

מצע כחול לבן לא כולל התייחסות ישירה לסוגיית ההעסקה הקבלנית בישראל. עם זאת, "נשמור על זכויות העובדות והעובדים" מתחייבת המפלגה במצעה, "משק כלכלי וחברה מוסרית מושתתים על הגנה על זכויותיהם של כל עובדת ועובד. נדאג לאכיפה מוגברת של חוקי העבודה ולתנאי עבודה נאותים ובטוחים לכל העובדים בישראל".

כמו בנושאים רבים אחרים, קשה להעריך האם למפלגה, המורכבת משעטנז של מועמדים שאין ביניהם קשר אידאולוגי אמיתי, ישנה מדיניות מובהקת בנושא. עם זאת, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן המוצב במקום החמישי ברשימה, עסק במהלך כהונתו כיו"ר ההסתדרות בהעלאת  צמצום תופעת ההעסקה הקבלנית ותצורות העסקה קבלניות נוספות לסדר היום של המדינה בכלל, וההסתדרות בפרט. הסכם ניסנקורן-כחלון מיולי 2015 הביא לקליטתם של אלפי עובדי קבלן במקצועות ליבה במגזר הציבורי, ביניהם עובדים סוציאליים רבים ועובדי הניקיון בבתי החולים, וכן להעסקתם הרציפה של עובדי השמירה במוסדות החינוך 12 חודשים בשנה.

לצד זאת, עודד ניסנקורן את ועדי העובדים במגזר הפרטי להתייחס אף הם לצמצום תצורות ההעסקה הקבלניות במסגרת הסכמים קיבוציים ולכלול בהם קליטת עובדים להעסקה ישירה. לצורך כך הוקמה מחלקת האכיפה באגף הכלכלה, האמונה על יישום הסכם 2015, ועל ליווי ועדי העובדים בתחום – וכן הוקם איגוד מקצועי חדש לעובדי הניקיון, האבטחה והסיעוד.

כולנו

הצד השני להסכם יולי 2015 הוא שר האוצר משה כחלון. "במהלך הזה אנחנו לא עושים לאף אחד טובה. אנחנו רק מתקנים עוול שיצרה המדינה והגיע הזמן לתקן אותו" אמר כחלון במעמד קליטת עובדי הניקיון להעסקה ישירה באחד מבתי החולים כחלק מיישום ההסכם, "התופעה הזאת שנקראת עובדי קבלן היא לא גזירת גורל. למדינת ישראל יש כלכלה מספיק חזקה בכדי לקלוט אלפי עובדי קבלן ויותר מזה. כשר האוצר של מדינת ישראל אני אומר לכם שלא נפגעו מזה תקציב המדינה ולא היציבות הכלכלית של המשק, להפך. זה המהלך הנכון, המוסרי והערכי ביותר ואנחנו נמשיך בו בכל הכוח".

בעוד שכחלון כמעט ולא ערער על הצורך בריסון תקציבי ואף ביקש להמשיך ולקדם את תהליכי ההפרטה, הוא מרבה להתהדר בהסכם זה כאחד ההישגים החברתיים המרכזיים של הקדנציה שלו, שהקיף לדבריו כ-15 אלף עובדים. "איך ממשלה יכולה לדבר על צמצום פערים ולהשאיר עובדי קבלן?" הדגיש בוועידת הסתדרות המעו"ף באוקטובר האחרון. "גזרו על הציבור הזה שילדיהם בחיים לא יהיו באוניברסיטה, שגם ילדיהם יהיו עובדי קבלן. זה המסר של העבודה הקבלנית כשעובד מפחד להתלונן שגוזרים לו שעות עבודה. אני נזהר בבני עניים כי גם אבא שלי היה עובד קבלן בשכר מינימום".

גשר

מפלגת גשר מתייחסת לסוגיית העסקה הקבלנית כחלק מפרק השוויון המגדרי במצעה. נשים, מציין המצע, מהוות 63% מעובדי הקבלן בישראל ואחוז דומה מקרב משתכרי שכר המינימום. המצע מדגיש גם כי נשים מועסקות יותר במקצועות הטיפול וההוראה שנפגעו מתהליכי ההפרטה בעשורים האחרונים.

יו"ר סיעת 'גשר' אורלי לוי אבקסיס (צילום: פלאש 90)

מתוך כך קורא המצע לתיקוני חקיקה שיגבילו ואף ימנעו העסקה דרך חברות כוח אדם וקבלן ויקדמו העסקה ישירה – דוגמת הצעת חוק שהגישה ח"כ אורלי לוי אבוקסיס שיחייב העסקה ישירה בלבד של עובדי הוראה והצעת חוק למניעת העסקה במיקור חוץ בשירות הציבורי.

חד"ש-תע"ל

"ניאבק נגד העוני והאבטלה, לביטול ההפרטות, למען העלאת שכר המינימום ל-60% לפחות מהשכר הממוצע במשק, ולהבטחת זכויות היסוד לבריאות, חינוך, רווחה ודיור לכל האזרחים", נכתב במצע המשותף המעודכן של חד"ש-תע"ל לבחירות 2019.

באופן טבעי, מצע מפלגת חד"ש, בעלת השורשים הקומוניסטיים, מהבחירות הקודמות, דווקא התייחס באופן ישיר לסוגיית ההעסקה הקבלנית ובו נכתב "ביטול שיטת ההעסקה באמצעות חברות כוח-אדם וקבלנים והעברת עובדות ועובדי הקבלן להעסקה ישירה".

ישראל ביתנו

מצע המפלגה לא מתייחס לסוגיית עובדי הקבלן, עם זאת ח"כ יוליה מלינובסקי (מספר 5 ברשימה) הובילה חקיקתם של שני חוקים משמעותיים הנוגעים לזכויותיהם ותנאי עבודתם של עובדי קבלן: חוק הבוטק'ה, המחייב את מזמין שירותי אבטחה לספק לעובד סביבת עבודה כוללת לצד מקום ישיבה גם הגנה מפגעי מזג אוויר, חימום וקירור בהתאם לעונות השנה, גישה למים, לשירותים ולחשמל; והחוק המחייב קבלן שירות בתחום הניקיון והאבטחה לשלם פיצויי פיטורין במקרה של החלפת זכיין אצל מזמין השירות – גם אם הוא מציע לעובד הצבה באתר חלופי.

מלינובסקי היוותה במהלך כהונתה כתובת לפניה מצד עובדי קבלן, בייחוד עולים דוברי השפה הרוסית.

ליכוד

זוהי  מערכת הבחירות השנייה בה מפלגת הליכוד לא פרסמה מצע, אך לראש הממשלה בנימין נתניהו ותפיסת עולמו הניאו-ליברלית הסדורה חלק מרכזי בהתרחבות התופעה בישראל דווקא בהובלת המגזר הציבורי והמדינה. נתניהו הוביל עוד מאז כהונתו כשר האוצר ב-2003 מדיניות לצמצום כוח האדם בשירות הציבורי, בכללה עקרון "שיא כוח אדם" במשרדי הממשלה – שמטרתו הייתה לבצע "דיאטה" למגזר הציבורי שאותו כינה "האיש השמן".

ראש הממשלה בנימין נתניהו (יונתן זינדל \ פלאש90)

מדיניות זו, שהלכה יד ביד עם תהליכי ההפרטה והחלשת העבודה המאורגנת הביאה להוצאתם של שירותים הולכים ומתרחבים שמציעה המדינה לאזרחיה למיקור חוץ על ידי חברות כוח אדם וארגוני מגזר שלישי – ולהפיכת עובדיהם לעובדי קבלן מוחלשים שעל אף שהם משרתי ציבור – אינם נהנים מההגנות הניתנות לעובדי המגזר הציבורי. מדיניות ה"מכרוז", הוצאת השירותים למכרזים מדי כמה שנים כחלק מאידאולוגיית התחרות הניאו ליברלית, מביאה לא אחת לכך שעובדי הקבלן המועסקים בידי המדינה מחליפים מעסיקים חדשות לבקרים – גם אם הם מבצעים לעיתים את אותו התפקיד במשך שנים ארוכות. כך נפגעות זכויותיהם פעם אחר פעם, הוותק שלהם נמחק ופעמים רבות נפגעת גם יציגות התארגנותם בארגון עובדים וזכותם להתאגד ולהגן על עצמם.

לאורך השנים תמכו מספר חברי כנסת מהליכוד, דוגמת חיים כץ וגילה גמליאל (טרם כהונתם כשרים), בחקיקה שיאסרו העסקה במיקור חוץ בשירות הציבורי. השר כץ, שהוביל חקיקה שכזו בעבר אף הצהיר במהלך כהונתו כי בכוונת המשרד לחזור ולהפוך את חסות הנוער לשירות ממשלתי ולקלוט את עובדיו להעסקה ישירה. עם זאת במקביל להצהרה זו הוציא השר את השירות למכרז חדש אשר פיצל את העובדים בין מספר חברות והביא לפירוק יחידת המיקוח ולפגיעה בהתארגנותם.

מפלגות ש"ס, יהדות התורה, ורע"מ-בל"ד לא פרסמו מצע.

מצע מפלגת זהות לא כולל התייחסות לסוגיית ההעסקה הקבלנית. עם זאת, מצעה והתבטאויותיה מעידות כי המפלגה, הדוגלת בתפיסת עולם ימנית-ליברטריאנית, מבקשת לצמצם באופן משמעותי את הרגולציה ואת חוקי המגן בעבודה, לצד קידום מהלכי הפרטה קיצוניים – דבר הצפוי להוביל לפגיעה בזכויות עובדי קבלן ובתנאי עבודתם, ולהתרחבות התופעה.

הקשר העקיף: הגבלת זכות השביתה

הליכוד, לצד מפלגות הימין החדש ואיחוד מפלגות הימין, וכן מפלגות גשר וישראל ביתנו – קוראות כולן להגבלת זכות השביתה. השביתה הכללית האחרונה שהתקיימה בישראל (למעט שביתה של חצי יום לאחר הודעת טבע על פיטורים המוניים) הייתה זו של מאבק עובדי הקבלן ב-2012 שהוביל יו"ר ההסתדרות דאז עופר עיני.

שביתה זו, שנהנתה מתמיכה ציבורית רחבה לאחר מחאת קיץ 2011, הובילה לחקיקת החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, בדגש על עובדי הקבלן, ולקליטתם של עובדי קבלן במתכונת "כתף אל כתף" בשירות המדינה. גם ההסכם לצמצום צורות העסקה פוגעניות מיולי 2015 שהוביל לקליטתם של אלפי עובדים במגזר הציבורי הושג רק בעקבות הכרזת סכסוך עבודה כללי במשק ואיום בשביתה – כמו גם המתווה להעלאת שכר המינימום המשפיע ביותר על עובדי הקבלן.

הפגנת עובדים של ההסתדרות למען קליטת עובדי קבלן, 2011 (צילום: פלאש 90).

הגדילו לעשות בימין החדש, שם מבקשים לקבוע כי עובדים המנסים להתאגד בארגון עובדים יאלצו להחתים 50% מעובדי החברה, במקום השליש הנהוג כיום – מתוך הבנת המחוקק כי יחסי הכוחות בין העובדים למעסיק אינם שווים, וכי מימוש זכות ההתארגנות דורשת מעובדים נטילת סיכון על עצמם והתמודדות מול מכשולים המוצבים בדרכם. החלשת העבודה המאורגנת צפויה להביא להתרחבות תופעת ההעסקה הקבלנית, זאת לצד הטלת קושי נוסף על עובדי הקבלן עצמם, המועסקים על פי רוב בחברות מבוזרות ומרובות מוקדים, להתאגד ולהביא לשיפור בתנאי עבודתם.

ראוי לזכור כי חלק ממאבקיהם של עובדי "השירותים החיוניים", אותם עובדים שהמפלגות מבקשות להגביל את זכותם לשבות, גם בתוך הארגונים שלהם עצמם – נוגעים לסוגיות של הפרטה זוחלת והתרחבות ההעסקה הקבלנית. כך לדוגמה שביתת עובדי שירות התעסוקה רק לאחרונה, שנערכה כנגד התרחבות ההעסקה הקבלנית בתוכנית הדגל של השירות "מעגלי תעסוקה".

העסקה קבלנית: קווים לדמותה

נתונים מדויקים על היקף ההעסקה הקבלנית בישראל אינם בנמצא, אולם על פי הערכות הקואליציה הארצית להעסקה ישירה, מדובר בלמעלה מ-600 אלף עובדות ועובדים. התופעה הלכה והתרחבה בעשורים האחרונים כתוצאה מהפרטה של שירותים חברתיים, קיצוצים במגזר הציבורי וירידת כוחה של העבודה המאורגנת  במשק הישראלי בשנות ה-90.

הפגנה למען העסקה ישירה של עובדי הקבלן באוניברסיטאות מול משרד החינוך בירושלים (צילום: דבר ראשון)

העסקה קבלנית מתאפיינת על פי רוב במודל העסקה משולש: עובד, מזמין שירות ומעסיק-קבלן – שעשוי להיות קבלן שירות, חברת כוח אדם ואף עמותה או חברת בת שהוקמה במטרה לנתק את יחסי העובד מעביד עם מזמין השירות ולצמצם את אחריותו להעסקת העובד.

תצורות העסקה אלו מתאפיינות בכך שהעובדים אינם נהנים מתנאי ההעסקה וההסכמים הקיבוציים של העובדים הישירים המועסקים לצדם, ולעיתים קרובות משתכרים שכר מינימום שעתי. ביטחונם התעסוקתי מעורער והם נאלצים להחליף מעסיקים חדשות לבקרים תוך פגיעה בזכויותיהם תלויות הוותק, ולעיתים הם אף מפוטרים מדי שנה. פיזורם של עובדי חברת קבלן בין מספר גדול של מזמיני שירות מקשה עליהם גם להתארגן במטרה לשפר את תנאי העסקתם.