כלכלת הקריפטו בסכנה גוברת של קריסה, זקוקה לכסף כדי לחלץ עצמה מהמשבר ולהשאיר את הציבור עם נכסים פריכים וחסרי ערך יסודי. מכיוון שהסיכוי להרוויח קטן בהרבה מאשר הסיכוי להפסיד, מדובר בהשקעה מסוכנת מאוד. לעומת זאת, לקריסה בקריפטו יש גם השלכות חיוביות, בכלכלה ובסביבה גם יחד.
שורת הגופים הפיננסיים בישראל שמאפשרים לקנות דרכם מטבעות קריפטו הולכת ומתארכת. אלטשולר שחם, בנק פפר, וכעת גם חברת האשראי MAX, כשאחרים ממתינים בתור. העיתונות מדגישה סיפורים נוצצים על רווחים שהשיגו ישראלים בקריפטו והקושי שיש להם לממש אותם במערכת הבנקאות המקומית.
המציאות עגומה הרבה יותר. למטבע קריפטו אין ערך יסודי. כשם ששלד בורסאי שימושי רק על מנת לעקוף את הרגולציה הכרוכה בכניסה למסחר בבורסה באמצעות הנפקה, גם מטבע קריפטו שימושי בעיקר לביצוע מעקפים על כללי פיקוח פיננסיים ולא מעבר.
ההתלהבות בקרב גופים עסקיים בעת הנוכחית להקל על מכירת מטבעות קריפטו לציבור הרחב נובעת מהמצב המייאש בתעשיה עצמה – התרסקות שערי המטבעות, מחסור בכסף מדינה למימון התפעול המתייקר של הקריפטו, ובייחוד – הרצון בכסף של אחרים כדי לאפשר למשקיעים ותיקים לממש את השקעתם ברווח, אחרי שרבים מהם עברו לאחרונה להפסד.
הם רוצים כעת את הכסף של הציבור, כדי שהם יוכלו להנות ממנו, בזמן שהמשקיעים יקבלו "חרוזי קסם" חסרי כל ערך מעשי. המשקל של נכסי קריפטו הצבורים שקשים למימוש גדל מאוד בשנה האחרונה, מה שתורם להשקעות הגדולות של חברות ומשקיעי הקריפטו בשיווק לציבור הולך וגדל את הפוטנציאל של הקריפטו, תוך הסתרת המצוקה הגוברת של התעשיה.
אסטרגיית השיווק של קריפטו לצעירים כוללת השקעות מאות מליוני דולרים בפרסומות, ונעזרת בסלבריטאים ובתדלוק של FOMO – 'חרדת החמצה', כאילו מדובר בחידוש מבטיח. כל זאת מבלי לציין אפילו עובדה אחת ביחס לקריפטו עצמו.
חברות הקריפטו שחקו את יתרות הדולרים במיליארדים והסיכון רק עולה
יש מעט מאוד מספרים שאפשר לסמוך עליהם ביחס לכלכלת הקריפטו, אך נתון מעניין אחד הוא שהיקף התפוצה של מטבעות קריפטו צמודים לדולר ירד החודש בכ-12 מיליארד דולר.
במילים אחרות, סביר להניח שהחברות המנפיקות הזרימו כ-12 מיליארד של דולרים אמיתיים כדי לאפשר פדיונות בקריפטו, ושיש להן 12 מיליארד דולר פחות למימושים הבאים. מכל החקירות הרגולטוריות עד כה, עולה שנכסים אלו אינם מגובים די הצורך או בכלל בדולרים אמיתיים, כך שסיכון ההחזקה בהם מתגבר לאחר המימושים הנוכחיים.
רבים כאן ביקשו הסבר איך עובד העניין הזה של NFT.
בבקשה: pic.twitter.com/D5eUlpowXn— Captain John Yossarian (@Hula_Valley) May 15, 2022
הייפ היסטרי סביב טכנולוגיה כושלת במיוחד, אך בעלת קבוצת מאמינים קטנה ואדוקה
ג'ורג' סטולפי, פרופסור למדעי המחשב מברזיל, קרא לאחרונה בטוויטר לעמיתיו למקצוע להביע את דעתם על טכנולוגיית הבלוקצ'יין ומטבעות קריפטו. סטולפי קבע כי מדובר במערכות תשלומים כושלות לחלוטין ו'הונאה טכנולוגית'. לציוץ ישנם מעל 7,000 לייקים, וכ-2,000 שיתופים, מאות מהם ממדעני מחשב התומכים בדעתו.
רק מדענים בודדים סבורים אחרת, כשסטולפי טוען שאלו בעיקר אנשים המקבלים שכר מתעשיית הקריפטו או מושקעים בה בדרך אחרת.
Every computer scientist should be able to see that cryptocurrencies are totally disfunctional payment systems, and that "blockchain technology" (including "smart constracts") is a technological fraud. Would they please say that out loud?
— Jorge Stolfi (@JorgeStolfi) May 5, 2022
מדענים אחרים טוענים כי טכנולוגיית הבלוקצ'יין של מטבעות הקריפטו כלל איננה חדשנית במובן האמיתי – מה שטוב בתוכה לא חדש ומה שחדש בתוכה לא טוב.
סטולפי מנסה להציב מראה מול הקבוצה הקטנה של "מאמיני הקריפטו" האדוקים הסבורים באמת ובתמים שיש בטכנולוגיות הקשורות בבלוקצ'יין ערך מעשי, אך שהיישום הפופולרי היחיד שלהם הוא מסחר ספקולטיבי טהור, ללא פעילות כלכלית של ממש. לציבור הרחב אין עניין של ממש בטכנולוגיה, אלא רק בתקווה להיעזר בקריפטו כדי להתעשר בכסף מדינה רגיל למדי.
רוב הציבור רוכש קריפטו בתקווה להרוויח כסף רגיל
בשונה מהשקעה במניה, שעשויה להרוויח גם מחלוקת דיבידנד בעקבות פעילות עסקית אמיתית, השקעה בקריפטו לא מניבה דבר. היא דומה יותר למערכת תרמיתית, בה משקיעים ותיקים מוכרים ביוקר למשקיעים חדשים בעקבות מסחר מנופח מלאכותית שנועד להזניק את השער ללא כסף אמיתי שעבר מיד ליד. מכיוון שרוב משקיעי הקריפטו – יחידים וחברות מוול סטריט כאחד – מעונינים בקריפטו כאמצעי להשגת רווחים בכסף מדינה מסורתי, חשוב להדגיש שהערך המצרפי של ההשקעה לא אפס אלא שלילי.
ככל שהשווי הלכאורי של מטבע קריפטו בשווקים עולה, נוצר תמריץ כלכלי לבזבז משאבים אמיתיים בהיקף הולך וגדל בתחזוקת רשת המחשבים שמאפשרת את קיומו. על מטבע הביטקוין "נשרפו" כבר כ-15 מיליארד דולר על חשבונות חשמל למחשבי ה"כריה" ורווחים למפעיליהם שלעולם לא יחזרו למשקיעים שקנו ביטקוין, כחצי מהם רק בשנת 2021.
פירושו של דבר שהסיכוי להרוויח קטן משמעותית מהסיכוי להפסיד. כאנשים רוכשים כרטיס לוטו, הם מודעים לכך שמדובר בסיכויי זכיה נמוכים, אך המידע לגבי הסיכויים הנמוכים לשאת רווחים בקריפטו מוסתר היטב על ידי החברות הפעילות בתחום. רובן מרוויחות מעצם הפעילות ע"י עמלות קניה ומכירה, או מהשקעה מחוכמת, הנושאת פוזיציה פיננסית נגד הלקוחות של עצמן בדומה לחברות שעסקו באופציות בינאריות.
גם מי שעל הנייר הרוויח בקריפטו חשוף לסיכונים מוגברים שאין בשוק ההון המסורתי
השקעה בקריפטו מסוכנת לא רק במקרה של מפלה בשערי הנכסים, אלא גם במקרה של עלייה בהם והשגת רווחים תיאורטיים. מטבעות קריפטו מסוכנים לשמירה בכל מכשיר שמחובר לאינטרנט, בשל הסכנה לגניבת הסיסמה וריקון הארנק מנכסיו. בתחום זה ישנו ריבוי עצום של סוגי תרמיות שונות: זה מתחיל באתרים מזוייפים שמתחזים לאתרים מוכרים למסחר בקריפטו, וממשיך באתרים אמיתיים שסוחרים נגד לקוחותיהם או מקפיאים שרירותית פקודות קניה ומכירה כאשר פירושן יצירת הפסד לאתר עצמו, על חשבון הלקוחות.
קריסה של זירת מסחר והיעלמותה או פשיטת רגל הן מצבים שכיחים בעולם הקריפטו בשיעור גבוה בהרבה משווקי הון מפוקחים. אותן זירות מסתירות דרך קבע את יכולת הכיסוי שלהן, הן לביצוע משיכות לארנק קריפטו והן להמרה לכסף מדינה והפקדה בבנק, בעיה שלא קיימת בשוק ניירות הערך המפוקח.
ישנם סיכונים נוספים של טעות אנוש פשוטה – אבדן הסיסמה לארנק הקריפטו פירושו אבדן ההשקעה במקרים רבים. שליחת מטבעות הקריפטו לכתובת לא קיימת גורמת מיידית להשמדתם ללא אפשרות ביטול. זינוק מפתיע בגובה עמלות התשלם בבלוקצ'יין עלול לגרום לאי ביצוע פעולת תשלום במקרה הפשוט, או לגביית העמלה בלבד, ללא ביצוע התשלום בפועל במקרה הרע.
עוד סיכון מהותי שקיים רק בקריפטו הוא הסיכון הרגולטורי – מדינות עשוית בעתיד לאסור, להגביל או למסות בכבדות את ההשקעות הללו. זו גם הסיבה שתעשיית הקריפטו משקיעה כיום עשרות מליוני דולרים ביצירת 'צבא לוביסטים' שיגן עליה מסכנה זו. נראה שבארצות הברית יש לתעשיה הישגים משמעותיים, אך באירופה הולך וגדל הסנטימנט נגדה, בעיקר משיקולים סביבתיים ואקלימיים.
להתרסקות בקריפטו יש גם צד חיובי
בעולם העסקי המסורתי, צריכת אנרגיה היא נגזרת של היקף הפעילות העסקית, כאשר קיים יתרון יעילות לגודל. באופן משונה, בקריפטו מדובר במצב הפוך. האלגוריתם של מטבעות כמו ביטקוין לא נועד להשיג יעילות, אלא התחמקות מפיקוח רגולטורי. לכן, הוא איננו בנוי לחסוך באנרגיה, אלא להשמיד אותה.
כאשר המסחר הספקולטיבי גורם להאמרת השער מול מטבעות מדינתיים, האלגוריתם בנוי לתמרץ צריכה בלתי מוגבלת של אנרגיה ללא כל קשר לכמות התשלומים. הבלוקצ'יין של ביטקוין פועל במתכונת שקבועה מראש – עד 7 פעולות סליקה בשניה לכל היותר באופן תיאורטי ובין 2 ל-5 פעולות בשניה באופן מעשי. צריכת האנרגיה של רשת המחשבים שמפעילים את ביטקוין נגזרת מכמות הכסף שאפשר להשיג בתמורה למכירת מטבע קריפטו, שצריכה לממן את החשמל, ציוד הכריה והרווח של הכורה. במילים אחרות, כשהערך עולה, משתלם לבזבז עוד ועוד חשמל כדי להשיג את המטבע. לחילופין, כששערי המטבע מתרסקים, פעילות הכריה הופכת להפסדית ונוצר תמריץ לצמצם צריכת חשמל.
להתרסקות עמוקה ככל הניתן בקריפטו יש ערך חברתי חשוב – היא תמוטט את האשליה שמדובר בהשקעה רצויה או בטוחה ותרחיק את הציבור מסיכונים כלכליים רבים שאינו מורגל בהתמודדות עימם ולכן נמצא בחשיפה מוגברת להפסד או לתרמית.
במקביל, מדובר בברכה סביבתית, שכן הפחתת צריכת החשמל מקטינה את זיהום האוויר, ואת פליטת גזי החממה. כיום רווחי הכריה כה גבוהים, כך שירידה משמעותית בצריכת החשמל צפויה רק לאחר ששער הביטקוין ירד לסביבות 8,000 דולר, לעומת כ-30,000 דולר כיום.
לחוות כריית קריפטו יש השפעה סביבתית קשה – הצלה של תחנות כח מיושנות ומזהמות במיוחד מסגירה. במדינת ניו יורק הטילו לאחרונה איסור על הקצאת חשמל לחוות כריית קריפטו נוספות למשך כמה שנים על מנת להגן על רשת החשמל המקומית מפני עומסים, וכן מפני המצב בו התושבים סופגים את הזיהום, הפלנטה כולה את גזי החממה ובעלי חוות הכריה את הרווחים הכלכליים.
