דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון י' באב תשפ"ב 07.08.22
28°תל אביב
  • 22°ירושלים
  • 28°תל אביב
  • 26°חיפה
  • 27°אשדוד
  • 26°באר שבע
  • 37°אילת
  • 29°טבריה
  • 24°צפת
  • 27°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
סביבה ותשתיות

באיחור משמעותי ועם סכום נמוך מהמצופה: קרן העושר מרווחי משאבי הטבע תחל לפעול השבוע

כמעט כל הכסף, בהיקף של מיליארד ש״ח, הגיע ממס רווחי יתר במאגרי הגז הישראלים | למרות ששמה הרשמי הוא ״קרן אזרחי ישראל״, היא מחויבת על פי חוק לא להשקיע את הכספים בארץ, אלא להסיט אותם להשקעות מחוצה לה

אסדות קידוח במאגר תמר (צילום ארכיון: משה שי / פלאש 90)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

משרד האוצר יתחיל בהפעלת קרן אזרחי ישראל ב-1 ביוני, כך עולה מתזכיר חוק שעלה אתמול לרשת. לפי הנכתב בהצעה, ל"טיוטת צו קרן לאזרחי ישראל", לאחר שבחודש מאי 2022 הגיעו הכנסות המדינה מההיטל על רווחי נפט שנגבה לפי חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, התשע"א-2011, לסכום העולה על מיליארד ש״ח, מוצע לקבוע, כי יום התחילה של החוק יהיה ביום 1 ביוני 2022. 

מדובר במעל מיליארד שקלים חלוטים, ברובם המכריע מתוקף מס רווחי יתר על הפקת הגז במאגרים "ים תטיס" (שכבר אינו פעיל) ומאגר "תמר", ומיעוטם ממיסוי דומה על הפקת משאבי טבע של כי"ל, בעיקר בים המלח.

הכנסות הקרן נמוכות בהרבה לעומת הצפי הראשוני

צפי ההכנסות לקרן צנח בחדות לעומת ההערכות הראשוניות בעשור הקודם, בשל ציפיות לייצוא מוגבר של גז וכן מסביבת מחירים גבוהה בהרבה ממחירי היצוא הנוכחיים. הצפי העדכני נמוך גם לעומת הערכות רשות המסים משנת 2020.

בארגון לובי 99 טוענים כי חלק מרווחי הגז פשוט הוברחו מהקרן בתרגילים חשבונאיים. אריאל פז סוויצקי, כלכלן בארגון, פרסם מאמר שמתאר את היקף קיזוז ההוצאות שלא נחשף עדיין לציבור מגורם רשמי: "במצגות של חברות הגז למשקיעים עלות פיתוח המאגר היא 3.1 מיליארד דולר, ואילו במצגות ממשלתיות עדכניות עלות ההקמה המוצגת היא 4.6 מיליארד דולר". כיום, הקרן צפויה להכניס רק 5 מיליארד דולר עד שנת 2029, כאשר בתחזיות בנק ישראל המקוריות סכום דומה היה אמור להיכנס בשנה זו בלבד.

גם הזינוק העצום במחירי הגז כעת באירופה – פי 5-6 מהמחיר בשנים עברו ועד פי 10 למשך מספר ימים – לא משפיע כמעט בכלל על רווחי חברות הגז הישראליות, שכן הן מוכרות גז במחירים קבועים שנעולים בחוזים ארוכי טווח עם דינמיות מועטה בתוכן. במקביל, מחירי הגז הממוצעים בישראל ירדו בשנים האחרונות.

כיום, שרת האנרגיה קארין אלהרר (יש עתיד) מצהירה כי תשתדל להגביר את יצוא הגז הישראלי לאירופה דרך מתקני ההנזלה מצרים ובדרכים אחרות. 

ד"ר עילי רטיג, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן, אמר לדבר כי "הגברת היצוא למצרים דרך ירדן מיצתה את מה שקל לבצע. כעת דרושות השקעות גדולות בצנרת או במתקן הנזלה. הלחץ לייצא גז מישראל לא משפיע בפני עצמו. ממשלת ישראל רוצה לייצא ממילא. מי שיחתום חוזה ל-15 שנה ויממן צינור הוא זה שיקבל גז. אין סוגיה של חוסר רצון פוליטי. הממשלות של האיחוד האירופי אוהבות לדבר, אבל אין חוזים עם התחייבות לכסף שהופכת את זה למשתלם".

רטיג הוסיף כי ישראל ״תתקשה לטפל בבעיות הגז של אירופה, ומוטב לה לשמור עתודות גז מספיקות ל-50 שנה לפחות ולא למהר לייצא את הגז, למרות ההיגיון הכלכלי של ייצוא מהיר״.  

״מוטב לישראל לשמור על עתודות הגז שלה״. ד"ר עילי רטיג (צילום: ג׳ון מור, אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס)

הצידוק להקמת הקרן מוטל בספק 

קרן אזרחי ישראל היא "קרן העושר" הריבונית, שנועדה לספק כרית ביטחון כלכלית למצבי משבר וכן לווסת ולהרחיק חלק מרווחי משאבי הטבע של ישראל לחו"ל, כדי לנטרל את השפעתם על שערי המט"ח. באחד מדיוני הועדה המיוחדת בכנסת, חשף פרופסור יוג'ין קנדל כי ראש הממשלה בזמנו בנימין נתניהו (הליכוד) תבע להחמיר את הפרדת הכספים, כדי להקשות על ממשלות ישראל לדורותיהן להשתמש בכסף לצורכי ההווה, דרך יצירת מנגנון מסובך במיוחד שמתיר רק הלוואה מכספי הקרן לממשלה במצבי קיצון.

הפחתת הכנסות הקרן מעמידות בספק את התועלת שבהפניית ההכנסות לחו"ל. עוד בימי הקמתה הרציונל שדרש להרחיק את כספי אזרחי ישראל מישראל היה שנוי במחלוקת, בעיקר כדי למנוע מצב של "מחלה הולנדית" בה שערי מטבע החוץ יורדים, היצוא התעשייתי נפגע וכשמתכלים מאגרי הגז המשק שרוי בבעיה כפולה.  

בפועל, ישנם מספר גורמים שמקטינים את ההשפעה המקרו כלכלית של ההכנסות מגז – דחיה והפחתת הכנסות אלו לעומת הצפי, השקעת חלק הולך וגדל מחסכונות הציבור בשווקי ההון בחו"ל ומדיניות רכישת הדולרים של בנק ישראל, אשר ממתנת את ההשפעה של זרימת דולרים לישראל.  

גם חבר הכנסת מוסי רז (מרצ), יו"ר הועדה המיוחדת בכנסת לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל וגם קודמו בתפקיד, חבר הכנסת אבי דיכטר (הליכוד), הטילו ספק בהצדקה לקיום הקרן, שגוזרת הרחקה של הכסף מאזרחי ישראל. במתכונת זו, הקרן תוכל להגדיל את הכנסות המדינה לכל היותר במאות מליוני שקלים בשנה, ורק בעוד כעשור וחצי, סכום שיהיה זניח עוד יותר ביחס לתקציב המדינה, שגדל בכל שנה בכמה אחוזים. עם זאת, שניהם לא ניסחו הצעת חוק לביטול הקרן או להסטת השקעותיה למשק המקומי, כך שכספם של אזרחי ישראל ישרת את את אזרחי ישראל. 

רשימת מועמדי מוסדות הקרן לא כללה ערבים ורק אשה אחת 

בתחילת השנה החליט שר האוצר אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) על איוש מוסדות הנהלת הקרן. למרות מחאת חברי כנסת בנושאועדת האיתור הגישה לשר רשימת מועמדים שלא כללה ערבים כלל ואשה אחת בלבד, בוועדת ההשקעות של הקרן.

ועדת האיתור פנתה באופן אקטיבי לחיפוש נשים שיהיו מועמדות, אך בדיון בכנסת עלה שקריטריון מהותי שהקשה על הגשת מועמדות מצד ערבים ונשים היה נסיון קודם במגזר הציבורי בכלל ובניהול השקעות בפרט. חבר הכנסת מוסי רז, גינה את ההליך הזה כ"טיעון מעגלי" שמנציח את ההדרה. 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!