"חציית הביטקוין" – קיצוץ של 50% בקצב הנפקת ביטקוינים חדשים למחזור, התרחשה אמש (שישי). זהו אירוע שמתרחש בערך כל 4 שנים. ב-2012 הקצב ירד מ-50 ל-25 בכ-10 דקות. ב-2016 הוא ירד ל-12.5, ב-2020 ל-6.25 ומאתמול הוא 3.125. כלומר, 450 ביטקוין ביממה, במקום 900 קודם לכן. לפי המיתוס ההיצע הקטן יותר, בהנחה של ביקוש יציב, יביא לעליית מחירים, כלומר לעלייה בשער הביטקוין.
חציית הביטקוין היא אירוע אמיתי, אך לא חשוב במיוחד, שסביבו נרקם מיתוס. לפי המיתוס, האירוע עמוס משמעות ובעל השלכות דרמטיות, וצפוי להגדיל את השווי של ביטקוין בשווקים.
במציאות, שער הביטקוין נקבע באופן מניפולטיבי להחריד, שלא נובע כלל מטכנולוגית הבלוקצ'יין ומהקוד של ביטקוין, אלא ממניפולציות של בעלי שליטה אפקטיבית בשוק, הנמצאים בניגודי אינטרסים חמורים.
הטריק שמביא לעליית שווי הביטקוין הוא להרחיק כמה שיותר היצע מהשוק ולייצר ביקושים מלאכותיים. אין לו שום קשר לקצב ההנפקה, או לאירועי "חצייה" כל 4 שנים.
בתקשורת הממסדית מדווחים על תנודות בשערי מטבעות הקריפטו לצד דיווחים משוק ההון המסורתי, מה שמייצר אשליה כאילו מדובר בדברים דומים. דיווחים כאלו מסייעים להסתיר את המניפולציות והתרמיות של שוק הקריפטו, שהן קלות מאוד לביצוע בהיעדר רגולציה מינימלית.
מיליוני מטבעות מאיימים להציף את זירות המסחר ולמוטט את שער המטבע
לקצב ההנפקה היומי יש משמעות זניחה על השוק, מפני שבזירות המסחר בקריפטו כיום, מוחזקים כ-2 מליון ביטקוין. גם מתוך הזרם היומי של 900 ביטקוין חדשים, בקצב שהיה עד אתמול, לא כולם הגיעו לזירות מסחר. צוברי המלאי החדש, שנקראים 'כורים', מחליטים ממגוון שיקולים מתי להגדיל את המלאי שלהם ומתי "להציף" את זירות המסחר בהיצע חדש.
השיקול המרכזי שעשוי להטות אותם לצבור, במקום למכור הוא ההבנה שאין די כסף רגיל בשוק, ומכירה תמוטט את שווי המטבע ואיתו גם את המאזן של חברת הכרייה. לגישה זו יש תוקף מוגבל, שכן הכורים צריכים לקנות ציוד ולשלם חשבונות חשמל בכסף רגיל ולא בביטקוין.
קרנות הסל של ביטקוין, שאושרו השנה, החלו במצבור של כ-620,000 מטבעות וצברו 841,000 מטבעות ביטקוין, עליה של כ-220,000 מטבעות שנספגו החוצה מהשוק והזרימו מיליארדי דולרים חדשים שממש חילצו את חברות הכרייה ממשבר גדול. מטבעות אלו, שכיום בקרנות הסל, יכולים לזנק לשוק בחזרה במהירות רבה מאוד.
פרט להם, יש מלאים גדולים נוספים של עשרות אלפי מטבעות לפחות שנמצאים בידי כורים, 141,000 מטבעות בקופת החלוקה של זירת המסחר שקרסה Mt. Gox, ואמורים להיות מחולקים בקרוב, 213,000 מטבעות בשליטת ממשלת ארצות הברית ו-190,000 בשליטת ממשלת סין, ועוד כ-170,000 בשליטת מדינות אחרות. מאות אלפי מטבעות נוספים נמצאים בידי חברות מסחריות. למעשה יש היצע פוטנציאלי אדיר של ביטקוין, שגדול בהרבה מכל מה שהשוק יכול לספוג. כל אחד מהמחזיקים הגדולים, המכונים 'לוויתנים', יכולים למוטט את השוק בקלות. לחצייה יש בדיוק אפס השפעה על כך.
פרופ' למימון: "בטווח הארוך שער הביטקוין יגיע לאפס, זה נכס ספקולטיבי"
קרול אלכסנדר, פרופסור למימון מאוניברסיטת ססקס, אמרה לגארדיאן לגבי אירוע החצייה כי "שער הביטקוין בטח יעלה מעל שער השיא, אבל בטווח הארוך השער יגיע לאפס כי לביטקוין אין שום ערך אינטרינזי. זה פשוט נכס ספקולטיבי". אלכסנדר לא אומרת מתי זה יקרה, אלא רק מצביעה על כך שבשונה מאחזקה באג"ח או מניה, אחזקת ביטקוין לא מעניקה למחזיק שום זכות על תזרים עתידי כמו ריבית או דיבידנד.
פרוטוקול הביטקוין עצמו, מעודד בזבוז חשמל בהיקף עצום כדי לבצע את ה'כריה' הממוחשבת של ביטקוין. מכיוון שקצב ההנפקה שהולך ויורד עם השנים. יחד בצירוף חישובי עלות הכריה, ה'תזרים' של אחזקה בביטקוין הוא למעשה שלילי. איך זה מתיישב עם עלייה של כ-300% בשנה וקצת?
התשובה היא שכדי לשמר דינמיקה של עליית שער בביטקוין, יש צורך הולך וגובר במניפולציות – הרחקה מלאכותית של היצע מהשוק ויצירה מלאכותית של ביקוש. בשונה מרוב הנכסים, ביטקוין נסחר במספר רב של זירות במקביל, מה שמקטין מאוד את הנזילות בשוק לעומת נכס שנסחר בזירה אחת בלבד ומקל על ביצוע מניפולציות שער במחיר נמוך יחסית.
שוק עם ניגוד אינטרסים מובנה
כל זירות המסחר הגדולות בקריפטו פועלות למעשה עם ניגוד אינטרסים מובנה. הנכס הכי סחיר בשוק הקריפטו הוא Tether (USDT) המשמש נכס קריפטו צמוד לדולר. בעלי החברה הם גם בעלי זירת המסחר BITFINEX. בעבר נתפסה Tether בשימוש בכספי לקוחות ביטפינקס, במקום כספיה שלה, אחרי סדרת מעצרים והקפאות של מאות מיליוני דולרים של רשת הלבנת הון בראשות ג'רי פאולר, בה-Tether השתמשה.
Tether מעולם לא חשפה ביקורת ספרים מסודרת לפירוט הנכסים הדולריים שלה, שאמורים לגבות 109 מיליארד USDT, אך ידוע שחלקם הם מטבעות קריפטו. כלומר, החברה מנפיקה USDT, שמשמשים לניפוח השווי של מטבעות קריפטו ושהחברה מחזיקה גם נכסים כאלו במקום נכסים דולריים. כדי להפוך את האירוע לציורי יותר, החברה לא מוכנה כלל לפדות USDT תמורת דולרים, אלא רק למבחר לקוחות גדולים. אין כמעט עדויות על מישהו שפדה בהצלחה USDT ישירות מהחברה.
מבקרים רבים חושבים שחלק משמעותי מ-109 מיליארד ה-USDT לא מגובים בשום נכס, והם מהווים למעשה דולרים מזויפים בשוק הקריפטו שדרכם ניתן לייצר ביקוש מלאכותי. זה לא מונע מUSDT להפוך בהדרגה לנכס הקריפטו המועדף על פושעים במקום ביטקוין, כמו גם על ארגוני טרור.
גם זירת Ftx שקרסה ב-2022, פעלה בניגוד אינטרסים מובנה בינה לבין חברת הסחר הפרטית של סם בנקמן פריד, אלמדה, שפעלה כעושת שוק במגוון זירות קריפטו והיה לה אשראי בלתי מוגבל ב-ftx. אשראי זה ניתן בפועל מכספי הלקוחות של Ftx בהיקף של מיליארדי דולרים.
כתב האישום נגד ביננס, הזירה הגדולה בעולם למסחר בקריפטו, כלל גם הוא פירוט של פעולות מסחר מטעם הזירה עצמה, ללא גילוי ללקוחות שהם 'סוחרים נגד הבית'.
זירת קוינבייס האמריקאית פועלת תחת מעט יותר פיקוח, אך גם שם אותרו פעולות בניגוד עניינים, הקשורים להשקת המסחר של מטבעות קריפטו חדשים, שלקראתה נעשה שימוש במידע פנימי על ידי עובדי החברה. מכיוון שמדובר בחברה ציבורית, היא מגישה דוחות כספיים, מהם בולטת הירידה בנפחי המסחר. החברה הפסדית, למרות הכנסות מריבית, ושווי המניה שלה ב-2023 ירד ב-90% ממועד ההנפקה באפריל 2021. אחרי זינוק השנה היא עדיין מגלמת הפסד של כ-40% ב-3 שנים. גם נגדה יש תביעה של רשות ניירות הערך, בגין הצעת השקעות בניגוד לחוק.
זירות למסחר בקריפטו סובלות משיעור גבוה של 'תקלות טכניות' לעומת בורסות רגילות, ומצבים בהם לא ניתן למשוך מתוכן החוצה כסף או קריפטו, מה שמסב נזק גדול ללקוחות. כל בורסה בשוק ההון המפוקח הייתה חוטפת קנסות כבדים אם הייתה כושלת באופן דומה, אבל לא כך בקריפטו, שם אין פיקוח רלוונטי.
לכן, שער הביטקוין הוא בעיקר תוצר של מניפולציות שמטרתן הפרדת משקיעים מכספם הרגיל כמו דולרים, יורו ושקלים, והוא יעלה או ירד בעיקר בהתאם למניפולציה הרווחית יותר ברגע נתון למי ששולט בשוק. שדלנים של קריפטו יהיו מוכנים לספר כל סיפור שבעולם כדי לשכנע כמה שיותר אנשים לוותר על כספם תמורת קריפטו, גם אם הקשר שלו למציאות מקרי לחלוטין. מכיוון שבתקשורת נותנים לאנשי התעשיה הזו בדרך כלל סיקור רציני ומכובד, הם גם מצליחים בכך לא מעט פעמים.
