א' – אחיות

במאי האחרון הכריזה הסתדרות האחיות על סכסוך עבודה במחאה על עומס המטלות עליהן. במסגרת הסכסוך החלו האחיות בעיצומים שאינם פוגעים בציבור החולים, ונמנעו מביצוע מטלות בירוקרטיות הקשורות לתכנית המדדים הלאומית של משרד הבריאות – תכנית שלטענתן מפחיתה את יכולתן לטפל בחולים. "היה צריך לבחור – או מדדים או מטופלים, ואנחנו מחזירות היום את האחיות למטופלים", אמרה יו"ר הסתדרות האחיות אילנה כהן. ביולי האחרון החלו האחיות בשביתה כללית, במחאה על הודעת משרד הבריאות ששכרן יקוצץ בעקבות העיצומים. לאחר יום וחצי נתן בית הדין האזורי לעבודה בת"א צו מניעה כנגד השביתה. עם זאת, בית הדין אישר לאחיות להמשיך בעיצומים ללא קיצוץ בשכרן, ובין הסתדרות האחיות למשרד הבריאות מתנהל משא ומתן על הוספת תקנים וצמצום עומס המטלות.

ב' – בחירות      

החל מינואר נכנסה מדינת ישראל לתקופת בחירות שכללה, עד כה, שתי מערכות בחירות רצופות – אחת באפריל והשנייה בספטמבר. המשמעות היא שיתוק כמעט מלא של פעילות הכנסת והממשלה, שלא יכלו לקבל החלטות משמעותיות ביחס לעולם העבודה – לטוב או לרע.

ג' – גלידות פלדמן

140 עובדי המפעל הוותיק ברחובות בחרו להתאגד בהסתדרות באוגוסט האחרון, יחד עם עובדים רבים נוספים ממגוון מקומות עבודה: עובדי החברה להגנת הטבע, אבות הבית של בתי הספר בחולון, עובדי גלידות פלדמן, עובדי רשת הדיור המוגן עד 120, עובדי תחנת הכוח הסולארית באשלים, עובדי גני התערוכה EXPO בתל אביב, עובדי חברת הבת של תנובה מו-יד, עובדי תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית עובדי ח.צ. שיקום בקהילה, עובדי אופיס דיפו, עובדי נגב אנרגיה, עובדי חברת הסליקה ERN, עובדי אריקסון ישראל, עובדי פועלים סהר מבית בנק הפועלים, עובדי סאני תקשורת, עובדי חברת הטלוויזיה רשת, עובדי המכללה האקדמית ברמת גן, עובדי בתי החולים אסותא בחיפה ובאשדוד, עובדי ערוץ 20 ועוד.

עשרות עובדי מפעל "חרסה" בבאר שבע באסיפת חירום על רקע הכוונה לחסל את פעילותו, 18 במרץ 2019 (צילום: דוברות ההסתדרות)

ד' – דרום

עובדי התעשייה בדרום שילמו גם בשנה שחלפה את מחיר המעבר של ישראל למשטר של הסרת מכסי מגן, והסתמכות על ייבוא מחו"ל במקום על מפעלים מקומיים. באפריל השנה נסגר מפעל 'חרסה' בבאר שבע, שייצר אסלות וכלים סניטריים, והייצור הועבר לטורקיה. 115 עובדי המפעל פוטרו, לאחר מאבק של ההסתדרות על זכויותיהם. בתחילת מאי נסגר מפעל 'אמיליה קוסמטיקס' בירוחם, ו-250 עובדותיו פוטרו אף הן.

ה' – הסכמים קיבוציים ראשונים

לאורך השנה נחתמו שורה של הסכמים קיבוציים ראשונים בחברות שעובדיהן התאגדו: בחברת ההיסעים א. ראם, ביקבי רמת הגולן, בחברת ויסוניק, חברת 'השתתפויות בנכסים', חברת ק.א.ל – קווי אוויר למטען, מגל מערכות ביטחון, מפעלי מתכת יהודה, חברת ביטוח חקלאי אגודה שיתופית, מפעל הטקסטיל תפרון, החברה לפיתוח גוש עציון, חברת המחשוב של קבוצת הבינלאומי מת"ף, תוכנית קרב, אחיות ואחי בית החולים החרדי מעייני הישועה, חברת נט"ע המקימה את הרכבת הקלה בתל אביב, חברת ההיי-טק ECI ועוד. כמו כן נחתם הסכם ענפי ראשון לעובדי ענף מוקדי הסיור.

נשיאת בית הדין הארצי לעבודה ורדה וירט-לבנה (צילום: לשכת עורכי הדין)

ו' – ורדה וירט-ליבנה

נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, ורדה וירט-ליבנה, ענתה למתקפות על זכות ההתארגנות וזכות השביתה באירוע יובל לבתי הדין לעבודה שנערך בספטמבר האחרון: "בעת האחרונה נשמעים יותר ויותר קולות המבטאים כוונה לצמצם את זכות ההתארגנות של העובדים בישראל. אלא שחשוב להבין: חופש ההתאגדות הוא 'אחד מעיקרי המשטר הדמוקרטי ואחת מזכויות היסוד של האזרח'. הזכות הזאת היא בעלת מעמד נורמטיבי חוקתי על חוקי, בהיותה זכות הנגזרת מכבוד האדם, שכן כבוד האדם הוא גם החופש להתאגד… זכות ההתארגנות מאפשרת את הגשמת יעדיו של משפט העבודה הקיבוצי, ובכללם איזון החֶסֶר הדמוקרטי. זכות ההתארגנות מקדמת שוויון בין העובדים עצמם, ומאפשרת השמעת קולם של העובדים והגדלת השתתפותם", אמרה הנשיאה וירט-ליבנה.

ז' – זכות השביתה

שנת תשע"ט העלתה לסדר היום הציבורי והמשפטי את זכות השביתה. בתי הדין לעבודה הגנו על זכותם של העובדים לשבות או לנקוט עיצומים במספר סכסוכי העבודה בשירותים ציבוריים – החל מהאחיות שנמנעות מביצוע מטלות הקשורות לתכנית המדדים של משרד הבריאות, דרך הכבאים שעבדו במתכונת שבת כחלק ממאבקם במדיניות נציב הכבאות דדי שמחי, ועד המורות, שקיבלו אישור לשבות על רקע מאבק לתיקון עיוות בשכרן, ולבסוף הגיעו להסכם שמנע את השביתה. במקביל, חלק מהמפלגות שהתמודדו בבחירות קראו לפגוע בזכות השביתה באמצעות חקיקת 'חוק בוררות חובה בשירותים חיוניים'.

ח' – חוק למניעת התעמרות בעבודה

למרבה הצער, השאיפה ששנת תשע"ט תהיה השנה בה יעלה המאבק בתופעת ההתעמרות בעבודה לסדר היום הציבורי, לא התממשה במלואה. התפזרות הכנסת ה-20 ואי הקמתה של הממשלה לאחרי כן, מנעה את התקדמות החקיקה של החוק למניעת התעמרות בעבודה – והוא מוסיף וממתין לכנסת ה-22, שתהיה בתקווה מתפקדת יותר. עם זאת, ארגון עובדי הסלולר וההיי-טק לקח על עצמו לקדם את המודעות לנושא וקיים במרץ השנה כנס ראשון מסוגו לוועדי עובדים, במטרה להעלות את המודעות לתופעה.

ט' – טיפים        

בינואר האחרון נכנס לתוקפה 'הלכת הטיפים' שקבע בית הדין הארצי לעבודה בפסק הדין האחרון של נשיאו הקודם, השופט יגאל פליטמן. לאחר שנים של אי-בהירות נקבע כי הטיפ הוא שכר המשולם לעובד מקופת העסק, ויחושב לצורך כל הזכויות הסוציאליות של העובד כגון פנסיה והפרשות לביטוח לאומי. עם זאת, רבים מהמעסיקים בענף ניצלו 'פרצה' בפסיקה, בדמות אפשרות להסכמה בין העובד והמעסיק לניכוי ההפרשות הסוציאליות שהמעסיק מחויב בהן מכספי הטיפים של העובדים. איגוד המלצרים בהסתדרות הנוער העובד והלומד פועל להעלאת המודעות של המלצרים לזכויותיהם ומאבק בניצול הפסיקה לרעה.

י' – יו"ר ההסתדרות

במרץ השנה נבחר ארנון בר-דוד ליו"ר ההסתדרות על ידי בית נבחרי ההסתדרות. בר-דוד, בעברו יו"ר ארגון עובדי עיריית תל אביב ויו"ר הסתדרות המעו"ף החל משנת 2006, אמר לאחר בחירתו כי "נמשיך לפעול למען החלשים, למען בני המיעוטים, לקידום נשים במקומות העבודה ולניפוץ תקרות הזכוכית, נפעל לצמצום הפערים בחברה, לטיפול בגמלאים שקצבתם נשחקה, לטיפול בקשישים, ונדאג לאמהות העובדות ולעובדים בכלל".

יו״ר ההסתדרות הנכנס ארנון בר דוד בנאומו בבית נבחרי ההסתדרות (צילום: דוברות ההסתדרות).

בר-דוד החליף בתפקיד את אבי ניסנקורן, שעמד בראש ההסתדרות החל ממאי 2014, ופרש מהתפקיד כדי להתמודד בבחירות לכנסת מטעם סיעת 'חוסן לישראל' (שהתמזגה למפלגת 'כחול לבן').

כ' – כבאות והצלה

השנה החולפת התאפיינה ביחסי עבודה מתוחים ברשות הארצית לכבאות והצלה, שם מצהיר נציב הכבאות דדי שמחי בריש גלי כי שאיפתו להביא לצמצום זכות השביתה וההתארגנות של עובדיו. במהלך השנה נקטו הכבאים עיצומים שונים ואף הפגינו במחאה על פעולות חד צדדיות של הנציב, כגון הקפאת תקציבי הרווחה לכבאים, צעדי משמעת כלפי חברי ועד, ודרישה מהכבאים לאבטח את תחנות הכיבוי במהלך משמרותיהם. הסכסוך בין הצדדים נידון בישיבות רבות של בית הדין לעבודה, שקבע כי עיצומי הכבאים מידתיים. במקביל לסכסוך פעלו הכבאים להצלת חיי אדם ומבנים בגלי השריפות שפקדו את המדינה במהלך הקיץ.

כבאים מכבים את השריפה סמוך לקיבוץ הראל. 23 במאי 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ל' – לשכת עורכי הדין

לראשונה התמודדה סיעה הסתדרותית בבחירות ללשכת עורכי הדין שנערכו השנה ביוני 2019. סיעת 'עורכי דין בשירות הציבור' הוקמה כחבירה בין איגוד פרקליטי המדינה ואיגוד המשפטנים, המאגד יועצים משפטיים של רשויות מקומיות ומוסדות לאומיים. הסיעה, בראשות עו"ד יצחק (יצי) גורדון זכתה ב-2 מושבים במועצה הארצית של הלשכה וב-3 מושבים בוועד מחוז ירושלים.

מ' – מקורות

ביוני 2019 חתמו יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ומנכ"ל מקורות אלי כהן על הסכם שהוציא לדרך את התייעלותה של חברת המים 'מקורות', ויסלול את הדרך להרחבת הפיתוח והתשתיות שלה כחלק מהחלטת הממשלה בנושא. ההסכם כולל מענק בגובה 25 אלף שקלים ל-2,000 עובדי החברה, תוספת שקלית חודשית של 500 שקלים ותנאי פרישה מיטיבים לעובדים שיפרשו. ההסכם כולל הסכמה לרפורמה בחברת המים הלאומית ובחברת הבת שח"מ מקורות ביצוע (המתמחה בהקמה ובאספקה של תשתיות, מתקנים ומערכות מים, ביוב וקולחין), בעקבות החלטת ממשלה בנושא מפברואר השנה. במסגרת ההסכם ובהתאם להחלטת הממשלה, יצומצם הפטור ממכרזים הניתן כיום לשח"מ אך יורחב היקף הפרויקטים של החברה, שתוכל להתמודד בהם מול חברות ביצוע פרטיות. עוד יותר לשח"מ להתחרות במכרזים אחרים במשק, בהיקף של 100 מליון שקלים בשנה ב-2020 ובהדרגה לעלות עד ל-200 מליון שקלים בשנה.

נ' – נמלים

הקמת הנמלים החדשים בחיפה ובאשדוד צפויה להסתיים במהלך 2020. לאורך השנים האחרונות נאבקו עובדי שני הנמלים הקיימים להסדרת תנאיהם וזכויותיהם, ולהבטחת יכולת התחרות של מקום עבודתם מול המתחרים החדשים המוקמים ביוזמת המדינה. בשנת תשע"ט הצליחו ההסתדרות ועובדי נמל חיפה להגיע להסכמות באשר לכניסת משקיע אסטרטגי פרטי לנמל חיפה הוותיק – אשר יזרים לו למעלה ממיליארד שקלים, ויסייע להביא לקוחות גם בעתיד, נוכח התחרות המתקרבת. לצד זאת, הוסכם גם כי מחלקת הים תהפוך לחברה ממשלתית חדשה – בבעלות חברת נמלי ישראל (ואשר תשאר ציבורית ל-50 שנה לפחות), ואשר תציע שירותי נמל לשני הנמלים. בנמל אשדוד טרם נחתם הסכם, אך ביוני הגיעו יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, שר התחבורה היוצא ישראל כץ ושר התחבורה בצלאל סמוטריץ' כי הגיעו להבנות שיאפשרו את חידוש המו"מ בנוגע לעתיד עובדי הנמל.

ס  – סלולר

רגע לקראת סוף שנת תשע"ט הודיעו שתי חברות הסלולר הגדולות והוותיקות סלקום ופלאפון על כוונתן לפטר מאות עובדים. הרקע לפיטורים בפלאפון הוא מהלך של איחוד החברות הבנות של קבוצת בזק אליה משתייכת החברה, ופיצוץ במו"מ עם העובדים על זכויות העובדים במהלך. ב'סלקום' יזמה ההנהלה קיצוץ עקב ירידה עקבית ברווחיות החברה, שנגרמה בעיקר מרגולציה שכפה עליה משרד התקשורת. ועדי העובדים בענף ערכו כינוס חירום והחלו בעיצומים בחברת סלקום. בעקבות התערבותו של יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד, סוכם עם מנהלי החברות על הקפאת הפיטורים וכניסה למשא ומתן על תכניות ההתייעלות.

כינוס חירום של ועדי ענף הסלולר בבית ההסתדרות בעקבות הכוונה לפטר מאות עובדים, 24 בספטמבר 2019. מימין לשמאל: יו"ר ועד עובדי הוט מובייל אלי כהן, יו"ר ועד עובדי פלאפון יחיאל שמן, יו"ר איגוד הסלולר האינטרנט וההיי-טק יקי חלוצי, יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, יו"ר ועד עובדי סלקום מאיה יניב, יו"ר ועד עובדי פרטנר קרן אופק, פרופ' ירון זליכה המייעץ לועדי העובדים (צילום: דבר)

ע – עובדים מותקפים

שנת תשע"ט התאפיינה במאבקים של עובדי ציבור שונים כנגד אלימות כלפיהם. העובדות הסוציאליות הפגינו ונאבקו על הגברת סידורי הביטחון בלשכות הרווחה, האחיות דורשות את יישום המלצות הוועדה למיגור האלימות כלפי צוותים רפואיים ומנהליים במערכת הבריאות מפברואר 2018, שטרם יושמו. גם הרופאים, המורות בבתי הספר ונהגי האוטובוסים שבתו וערכו אסיפות מחאה בתגובה למקרי אלימות. "אנשים עולים לאוטובוס שתויים, באים אחרי אלכוהול, אין להם שליטה על מה שהם עושים, צעקות, מתחילים להתפרע. אני לבד, אני לא יכול להתמודד מול חבורה, אני רוצה לחזור הביתה בשלום. אין לנו הגנה. לפעמים אתה מעדיף להוריד את הראש מאשר לומר להם משהו", אמר ל'דבר' שייקה בקלש, נהג 'דן' בפתח תקווה, בעקבות פציעתו של אחד הנהגים בחברה מתקיפה של נוסע ביוני השנה. הממונה על יחסי העבודה במשרד העבודה והרווחה עו"ד רבקה ורבנר ציינה כי חלה עליה במספר ימי השביתה במשק שסיבתם היא מחאה על אלימות כנגד עובדים.

הפגנת העו"סיות, 6 בדצמבר 2018 (צילום: איגוד העובדות הסוציאליות)

 

ע' – עובדים  פלסטינים

ביולי 2019 ערכה ההסתדרות מבצע הסברה והחתמת עובדי בניין פלסטינים המועסקים בישראל. במסגרת המבצע הצטרפו להסתדרות כ-5,000 עובדים, שיקבלו סיוע והגנה על זכויותיהם. בהסתדרות מתכננים להחתים חברים נוספים ולהיאבק בתופעות חמורות של ניצול בקרב העובדים הפלסטינים.

מבצע הסברה של ההסתדרות לעובדי בניין פלסטינים (צילום: טל בורשטיין)

פ' – פגיעה בהתארגנות

שני פסקי דין שניתנו בהפרש זמנים קצר לקראת סוף השנה חידדו את חשיבותה של זכות ההתאגדות, וקבעו שלפגיעה בה יש מחיר. בית הדין הארצי דחה את ערעוריהן של שתי חברות אשר פעלו במרץ ובאגרסיביות לחיסול התאגדות העובדים בהן – ענקית המזון נטו ובית קפה נואר בתל אביב, שנקבע שישלמו פיצויים בסך 500 אלף שקל ו-300 אלף שקל, בהתאמה. מנגד, נמנע בית הדין הארצי מלהגדיל את סכומי הפיצויים אל מעבר למה שנקבע בבתי הדין האזוריים – מדיניות שייתכן ותעודד הגשת ערעורים מצד מעסיקים פוגעניים בעתיד.

פ' – פל"ס – יחידה משטרתית לחקירת תאונות בניין

בדצמבר 2018 הודיעה המשטרה על הקמת יחידת פל"ס (פועלים ללא סיכון) לחקירת תאונות בניין. היחידה פועלת כחלק מלהב 433 – היחידה הארצית למאבק בפשיעה חמורה ובעבירות שחיתות, בשיתוף נציגים ממשרד העבודה והרווחה. היחידה ביצעה מבצעי אכיפה משותפים יחד עם פקחי מינהל הבטיחות במשרד העבודה והרווחה, בהם נסגרו אתרי בנייה שהתגלו בהם ליקויי בטיחות. רק מספר חודשים לאחר שהחלה לפעול, באפריל 2019, החלה החקירה הראשונה של היחידה, בעקבות מות עובד בתאונה באתר בנייה ברמלה. באוגוסט הסתיימה החקירה בהמלצה להעמיד לדין חמישה מהחשודים.

נכון להיום, על אף דרישת ארגוני הבטיחות שהיחידה תחקור את כלל תאונות העבודה, היחידה אף אינה חוקרת את כלל התאונות הקטלניות. גם כיום נחקרות רבות מהתאונות הקטלניות במרחבי המשטרה השונים, הנעדרים את הידע המקצועי הייחודי שיש ברשות יחידת פל"ס.

צ' – צווי סגירה לאתרי בנייה עקב הפרות בטיחות

החל בנובמבר האחרון הוסמכו פקחי משרד העבודה להורות על סגירה זמנית של אתר בנייה עקב ליקוי בטיחות שהתגלה בו, גם אם לא נגרמה תאונה בעקבות ליקוי זה (כפי שהיה עד אז). הנוהל החדש שקבע שר העבודה והרווחה חיים כץ מאפשר להורות על סגירת האתר לתקופה של עד 30 יום, או עד לתיקון הליקוי שאיתרו הפקחים. באופן זה נסגרו זמנית עשרות אתרי בנייה ברחבי הארץ.

צו סגירה לאתר "אלקטרה על הים" בבת ים, בו נהרג עובד, 14 באוקטובר 2018. (צילום: באדיבות מינהל הבטיחות והביאות התעסקותית, משרד העבודה והרווחה)

ק – קרנות הפנסיה הוותיקות

במאי האחרון יצאה הסתדרות הגימלאים למאבק בהוראה לקצץ כ-1.25% מהקצבאות של רבע מיליון מבוטחים בקרנות הפנסיה הוותיקות, שלטענת המדינה נקלעו לגרעון אקטוארי עקב אי העברת החוק להעלאת גיל הפרישה לנשים. בעקבות הפגנה ואיום בשביתה כללית במשק של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, סוכם עם משרד האוצר כי הקיצוץ יידחה לינואר 2020.

הפגנת גמלאים מול קרית הממשלה בת"א כנגד הקיצוץ בקרנות הפנסיה הוותיקות, 21 במאי 2019 (צילום: פלאש90)

ר – רכבת

יחסי העבודה ברכבת ישראל התחממו לראשונה מזה כמה שנים – וזאת בין היתר על רקע טענות ועד העובדים באשר לאי הכשרת עובדי החברה לתפעול השוטף והתחזוקה של הקו לירושלים, מתוך כוונה להפריט תחזוקה זו בעתיד, וטענות לצעדים חד צדדיים נוספים. באפריל השביתה הנהלת הרכבת את תנועת הרכבות למשך מספר שעות, וטענה שועד העובדים הורה לעובדים במרכז השליטה הארצי 'לזייף' מחלה. ועדת בדיקה שמונתה על ידי ההסתדרות בראשות השופט לשעבר סטרשנוב קבעה לוועד לא היה קשר לאירוע, ויו"ר הוועד גילה אדרעי אף ניסתה לסייע במציאת פתרון. הוועדה קבעה גם כי שני עובדים במרכז השליטה אכן 'זייפו' מחלה והמליצה להעמיד אותם לדין משמעתי.

שר הרווחה חיים כץ (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90).

ש – שר העבודה והרווחה

באוגוסט התפטר שר העבודה והרווחה חיים כץ מתפקידו, לאחר ארבע שנים בתפקיד, עקב הגשת כתב אישום נגדו. עד כה לא מונה לו מחליף, ואת התפקיד ממלא ראש הממשלה בנימין נתניהו. בתקופת כהונתו קידם כץ נושאים חברתיים רבים, ביניהם העלאת קצבאות הנכות, חיזוק החינוך המקצועי, מאבק בתאונות בניין ושיפור מצב מעונות היום. כעת, בכניסה לשנת תש"ף, המשרד האמון על עולם העבודה בישראל מתפקד ללא שר במשרה ומלאה.

אתר תאונת עבודה בקריית מוצקין, 16 ביוני 2019 (צילום: דוברות המשטרה)

ת – תאונות עבודה

בתחילת השנה נחתם בין ההסתדרות ומשרדי הממשלה באשר לצמצום היקף התאונות בענף הבניין. בעוד שחלקים ממנו יושמו, אחרים נתקלו בקשיים בעקבות התפרקות הממשלה. הוקמה יחידת פל"ס – יחידת חקירות הייעודית לתאונות עבודה במשטרה, ומשרד הבינוי והשיכון החל בהטלת סנקציות ושלילת רישיונות של חברות המפרות את הוראות החוק באופן תדיר. במקביל פתחה ההסתדרות במבצע לקידום זכויות העובדים באתרי הבניה ברחבי הארץ, בשיתוף פעולה הדוק בין הסתדרות עובדי הבניין והעץ ומזכירי האיגוד המקצועי במרחבי ההסתדרות השונים.

נכון לכתיבת שורות אלו, נהרגו 66 עובדים במקומות עבודתם מתחילת שנת 2018 עד היום, מתוכם 34 בענף הבניין לבדו. בין ההרוגים השנה, שני נערים: מחמוד חאמד בן ה-17 מצור באהר ושאפיק פיאק אבו אלקיען מרהט, שנהרגו שניהם בתאונות עם מלגזות.