היועצת המשפטית לממשלה מתנגדת לתביעה הייצוגית של עובדי וולט, הדורשת להכיר ביחסי עובד מעביד בחברה, כך עולה מעמדת המדינה שהוגשה אתמול בערב (חמישי) לבית הדין לעבודה. העמדה הוגשה לאחר עשר בקשות ארכה שנפרשו על תקופה של 9 חודשים, מתייחסת לתביעתו של גולן חזנוביץ', שליח וולט לשעבר שתבע את החברה להכרה ביחסי עבודה ותשלום שכר מינימום וזכויות סוציאליות.

בעמדתה שהוגשה ע"י עו"ד תמי דקל ומור שלמה מכטה, טוענת היועמ"שית שאין מקום להתייחס לעובדי וולט כקבוצה אחת ולנהל הליך ייצוגי הנוגע לזכויות שלהם, אלא צריך לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לדיני העבודה הקיימים. היא ממליצה המדינה לבית הדין הארצי לעבודה לבטל את קביעת בית הדין האזורי שהתביעה ראויה להתדיין כתביעה ייצוגית .

הליך משפטי של 4 שנים

ענקית המשלוחים וולט, שהחלה לפעול בארץ ב-2018 והתעצמה בתקופת הקורונה, אינה מעסיקה את שליחיה ולא מקיימת עימם יחסי עבודה. השליחים עובדים בה במעמד "קבלנים עצמאים", ללא שכר מינימום וזכויות סוציאליות מצד אחד, ומצד שני ללא מלוא החופש שנהנים ממנו עצמאים, כמו קביעת עלות השירות, ניהול בנק לקוחות, אפשרות להעסיק עובדים ועוד. שיטה זו מכונה בעולם "כלכלת הפלטפורמה" או "תעסוקת חלטורה", והיא אופיינית כיום בחברות הנותנות שירות דרך אפליקציה בארץ ובעולם, בעיקר בתחומי ההסעות והמשלוחים.

תביעתו של חזנוביץ' להכרה ביחסי עבודה מול החברה מתנהלת מאז אוגוסט 2020. בתביעה, שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ועומדת על סך 24 מיליון שקלים, דורש חזנוביץ' שהחברה תכיר בשליחיה כעובדים המועסקים בה, וזכאים לשכר מינימום ולזכויות סוציאליות. בתביעה נטען שוולט מסווגת את שליחיה כ'עצמאים' באופן פיקטיבי, תוך שהיא שוללת מהם את מעמדם כעובדים, במטרה לעקוף את חוקי המגן ולהימנע מתשלום הזכויות הסוציאליות שמגיעות להם. התובע דורש גם להכיר בתביעה כייצוגית ורלוונטית לכל שליחי החברה, מה שהפך אותה לתיק דגל שעשוי לקבוע את עתיד יחסי העבודה בישראל.

שנתיים מהגשת התביעה, באוגוסט 2022, לאחר דיונים רבים והשמעת הטענות, כולל טענותיהם של ארבעה שליחים שמתנגדים לתביעה ומיוצגים על ידי פורום קהלת, בית הדין קיבל את הבקשה לתביעה ייצוגית. כצפוי, וולט ערערה על הקביעה לבית הדין הארצי לעבודה. הערעור הוגש לאחר שבוולט סירבו לקבל פשרה ליצירת מסלולי בחירה לשליחים בין העסקה לעבודה כפרילנסרים.

הדיון הראשון בערעורה של וולט על ייצוגיות התביעה בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים התקיים ביוני 2023, ובמהלכו, לאור משקל התיק והפוטנציאל הרב להשפעה על יחסי העבודה במדינה, ביקשה נשיאת בית הדין, ורדה וירט לבנה, את עמדת המדינה, שכאמור הוגשה הלילה. דיון נוסף בתיק צפוי להתקיים ביולי הקרוב.

עמדת היועמ"ש: המקרה לא מייצג

לדברי היועמ"ש, המקרה של חזנוביץ' לא מייצג בצורה מספקת את כלל השליחים, ולכן לא יכול להוות בסיס לתביעה ייצוגית. למעשה, היועמ"ש מטילה על בית הדין לעבודה לבחון כל מקרה לגופו, ומציעה שאם לשליח יש טענות לגבי יחסי עבודה- עליו לפנות על כך לבית הדין בעצמו, בהתאם לתבחינים שנקבעו בפסיקה בעבר.

"לעמדת היועצת המשפטית לממשלה יש קושי ממשי לראות בתובע הייצוגי כמי שיכול לחייב את כל חברי הקבוצה בשינוי תנאי החוזה שיש להם עם המשיבה", נכתב בעמדה. לדבריה, התובע הייצוגי מבקש לחולל שינוי מהותי ויסודי בהגדרת ההתקשרות בין הצדדים  דבר לו השלכות פוטנציאליות רחבות. "הקושי האמור מקבל משנה תוקף בנסיבות בהן מדובר בהתקשרות בעלת מאפיינים השונים ממערכת יחסי עבודה במתכונת מסורתית", מודגש בעמדה. על רקע זה, לדבריה, ישנו קושי להכיר במעמדו של תובע ייצוגי להובלת המהלך.

היועמ"שית מבהירה כי לשיטתה היא אינה מביעה עמדה לגבי התבחינים הקיימים לגבי יחסי עובד מעביד בכלכלת פלטפורמה, אלא רק קובעת שאין לדון בהם באופן ייצוגי, אלא רק באופן פרטני. "המבחנים לקיומם של יחסי עבודה מחזיקים בתוכם מרכיבים אינדיבידואלים מובהקים שלאורם יש להוכיח את עילת התביעה", נאמר בהמשך.

בעמדה מפורטות מספר דוגמאות לתבחינים בהם קיימת שונות בין העובדים, שלכאורה לא מאפשרת לדון בהם כקבוצה אחת. היא שמה דגש על "מבחן ההשתלבות"- מבחן יחסי עבודה הכולל שני מרכיבים: הראשון, המכונה 'הפן החיובי', הבוחן האם הפעולה המבוצעת על ידי העובד חיונית לפעילות המעסיק (למשל- האם שליח חיוני להפעלת חברת משלוחים, משמע, האם החברה יכולה להתקיים בלעדיו), והאם הוא משתלב במערך הארגוני של המעסיק. השני, המכונה הפן השלילי, בוחן האם העובד הוא בעל עסק משלו אשר נותן שירותים באופן חיצוני.

"יתכן כי היבטים אלה של מבחן ההשתלבות בפן החיובי יכולים היו להתברר לגבי חברי הקבוצה במסגרת תובענה ייצוגית", אומרת העמדה. אולם, לגבי הפן השלילי, מעלה היועמ"ש תהיה. "הפן השלילי של מבחן ההשתלבות, המהווה חלק בלתי נפרד והכרחי להוכחת עילת התביעה, ממקד את המבט במאפיינים אינדיבידואליים מובהקים של מבצע העבודה", היא טוענת. "בנסיבות המקרה שבפנינו, לא הונחה תשתית עובדתית שממנה ניתן להסיק שהמאפיינים האינדיבידואליים האמורים לגבי כלל חברי הקבוצה".

בפרט מתייחסת היועמ"ש לעובדה ששליחים מורשים לבצע משלוחים עבור חברות נוספות. "בית הדין קמא לא נתן דעתו לדברים האמורים על אף שהכיר בכך שכלל השליחים היו רשאים לעבוד בחברה מתחרה, וכי המשיבה אף הוסיפה סעיף להסכם ההתקשרות הקובע כי היא איננה מגבילה את השליח מלבצע בנסיבות אלה שליחויות לצדדים שלישיים או לנהל עסק אחר. ברי כי יכולה להתקיים שונות עובדתית רבה בין שליחים שונים בהיבט זה".

"אם כן", טוענת היועמ"ש, "המסקנה העולה מדברים אלה בנוגע לחשיבותה של הבחינה הפרטנית בעת יישום הפן השלילי של מבחן ההשתלבות, היא כי ניהול התובענה דנן כייצוגית אינו הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין."

היועמ"ש מדגישה גם את מבחן משך ההתקשרות ורצף ההתקשרות, חלק ממבחני המשנה להוכחת יחסי עבודה. גם כאן, היועמ"ש טוענת ל"שונות בין חברי הקבוצה הנוגעת לעילה ומביאה לכך שלא ניתן לקבוע שהדרך היעילה וההוגנת לדון בתביעה היא בדרך של תובענה ייצוגית".

"יישומם של המבחנים לקיומם של יחסי עבודה מצריך בחינה עובדתית ביחס לכל שליח, ועריכת שקלול של מכלול הממצאים והנסיבות, שכן ההכרעה לגבי כל אחד מחברי הקבוצה צריך שתיעשה על פי התמונה הכוללת כפי שעולה מן הנתונים העובדתיים וכפי שהיא נבחנת על פי מבחן מעורב הכולל את כל המבחנים כולם".

עוד מערערת היועמ"ש על כך שקביעה שאכן מתקיימים יחסי עבודה תטיב עם דעתם של כל השליחים. "לא ניתן להניח כמובן מאליו שכלל חברי הקבוצה חפצים בניהול התובענה בשמם, בתוצאותיה ובהשלכותיה השונות, וכי הכרעה בה, גם אם תתקבל התביעה במלואה ותחיל עליהם מעשה בית דין, בהכרח שינוי הגדרת יחסי הצדדים לצד מערכת החובות והזכויות הנלווית לכך, עשויה להיות אף מנוגדת לאינטרסים של מי מחברי הקבוצה אשר אינם מעוניינים בתוצאות".

תביעת דגל שתקבע את עתיד יחסי העבודה בישראל

המלצת המדינה לבטל את ההכרה בתובענה הייצוגית היא דרמטית, מהווה למעשה את ההתייחסות הראשונה של גורם רשמי מטעם המדינה לנושא כלכלת הפלטפורמה. הנושא נידון מספר פעמים בוועדת העבודה והרווחה בכנסת הקודמת, אך לא נעשו כל צעדים בנושא מצד הכנסת או הממשלה, מלבד ועדה בין משרדית שנפגשה מספר פעמים, אך לא הביאה תוצאות נכון לכעת. לתיק וולט פוטנציאל השפעה רב, והוא צפוי לקבוע את עתיד שיטת "כלכלת הפלטפורמה" בישראל.

ראוי להדגיש כי תובענות ייצוגיות בנושא נידונו ונידונת כיום בכל רחבי העולם, כאשר ישנן מדינות רבות שהכריעו בשנים האחרונות על רגולציה ותנאי סף לקביעת יחסי עובד-מעביד מול החברות, כגון שוויץ, ספרד, הולנד, גרמניה ומדינות נוספות, ומדינות אחרות שהכריעו ההיפך, כמו פינלנד, מולדתה של וולט, צרפת ומדינות נוספות.

בחודש שעבר, לאחר תהליך חקיקה בן ארבע וחצי שנים (שטרם נגמר), אישרה המועצה האירופית הסכם זמני לקידום חוק להגדרת היחסים בין חברות הפלטפורמה ובין עובדיהן, שיחייב את מדינות האיחוד האירופי בקביעת כללי העסקה ורגולציה. רוב סעיפי ההסכם עוסקים בהלכות משפטיות בתחום דיני העבודה, דוגמת קביעת מבחני תעסוקה בדין ואף היפוך נטל ההוכחה על החברות (ולא על העובדים).

גם בארצות הברית הנושא נמצא בוויכוח ארוך שנים, הן במדינות והן בפדרציה. לאחרונה, לאחר מאבק משפטי מול החברות, אישרה עיריית ניו יורק שכר מינימום של 18 דולר לכ-60 אלף השליחים העובדים בשטחה. ארגון העבודה הבין לאומי עובד על אמנה בנושא כבר מספר שנים.

מ"וולט" לא נמסרה תגובה. עורכי דינו של חזנוביץ' מסרו כי יגיבו בבית המשפט.